עם 100 מיליארד דולר בקופה, למה מיקרוסופט קונה את לינקדאין בהלוואה?

מיקרוסופט רוכשת את לינקדאין קרדיט: LInkedIN

בשבוע שעבר התבשרנו שמיקרוסופט תרכוש את הרשת החברתית-עיסקית, לינקדאין, תמורת 26.2 מיליארד דולר. למרות שהחברה יושבת על הר מזומנים של יותר מ-100 מיליארד דולר, החליטה מיקרוסופט לממן את רכישת לינקדאין בעיקר על ידי הלוואה חדשה. למה לחברת ענק כמו מיקרוסופט לעשות דבר כזה? איך זה שגם אפל וגם אובר מעדיפות להיות חייבות כסף במקום להשתמש בכסף שיש להן?

כמו ברוב המקרים בעולם התאגידי, התשובה נמצאת בחיסכון מס. למיקרוסופט אולי יש 100 מיליארד דולר בחשבונות הבנק (מספיק לקנות את לינקדאין 4 פעמים), אבל רוב הכסף יושב לו בחשבונות מחוץ לארה”ב. החזרת מיליארדי דולרים הביתה למימון הרכישה תיצור אירוע מס שבגינו תצטרך מיקרוסופט לשלם 35% מס.

יתרון נוסף של לקיחת הלוואה חדשה על פני שימוש בכספי הקופה טמון בתשלומי ריבית. התאגיד יכול לקזז את הוצאת תשלום ריבית ההלוואה מול תשלום מס אחר על פעילות רווחית. כך תוכל מיקרוסופט לחסוך כ-9 מיליארד דולר כבר בשנה זו ועוד כמה מיליוני דולרים בשנים הבאות בגין תשלום הריבית.

פגיעה בנזילות?

מיקרוסופט ממנת את רוב רכישת ה-26.2 מיליארד דולר של לינקדאין מחוב חדש. יש לכך השלכות מסוימות: הרי 97% מהכסף שלה נמצא, כאמור, בחו”ל, רק כ-3 מיליארד “שוהים” בתוך ארה”ב. למיקרוסופט כבר יש התחייבות להוציא כ-10 מיליארד על רכישת מניות עצמית השנה (רובה גם תמומן מהלוואות) ותוספת של עוד 20 מיליארד להתחייבויות מתחילה להדאיג את המשקיעים.

זה לא אומר שמיקרוסופט הולכת לפשוט רגל, רק שטכנית-תזרימית היא יכולה להתקשות בתשלומים עתידיים. בסוכנויות הדירוג מתחילים לבדוק האם זה אפשרי. המשקיעים גם חוששים שבמצב כזה מיקרוסופט תהיה חייבת להחזיר חלק מהכסף שחונה בחו”ל ולשלם עליו מס גבוה, מה שעלול ליצור משבר אמון זמני בגין האסטרטגיה הפיננסית של סאטיה נאדלה.

אפקט הריבית הנמוכה

לא רק מיקרוסופט לוקחת הלוואה כשהכיסים שלה עמוסים במזומנים. בשנה שעברה החליטה חברת אפל לממן חלוקת דיבידנד בעזרת הלוואה של 6.5 מיליארד דולר, זאת למרות שבזמנו היא החזיקה בקופה כ-180 מיליארד דולר (רובם בחו”ל).

חברות אמריקניות מחזיקות 2.4 טריליון דולר בחו”ל שמחכים לחזור הביתה

השיקולים ברורים: לשלם ריבית של כמה אחוזים בפריסה נוחה בעידן שבו הריבית נמוכה במיוחד, לעומת תשלום מס מיידי של 35% (ו-40% בשילוב מס פדרלי). עם אפשרויות כאלו חוקי המס של ארה”ב למעשה “מכריחים” את התאגידים לבחור באופציית החוב. הערכות מדברות על 2.4 טריליון דולר שמחזיקות חברות אמריקניות בחו”ל ורק מחכים שיאספו אותם חזרה הביתה (רק אפל מחזיקה מעל 200 מיליארד דולר). מיסוי של סכום זה אם היה ממוסה כולו הרגע, היה מכניס לפחות 600 מיליארד דולר לקופת ארה”ב.

לתאגידים יש זמן וסבלנות. הם מחכים שמערכת המס תישבר והחוק ישתנה (יש להם לובי חזק שעובד על זה). ב-2005 נעשה ניסיון כזה, ממשל בוש הוריד את רמת המס על רווחים אלו ל-5.25% באופן זמני. התאגידים החזירו הביתה 300 מיליארד דולר. מחקר העלה שבניגוד להבטחות התאגידים (כפי שטוען הלובי שלהם) כי הכסף יושקע מחדש בעובדים חדשים ומחקר טכנולוגי, 92% מאותו כסף דווקא “הושקע” ברכישת מניות חוזרת (בייבק) ובונוסים גדולים יותר לבכירים.

הפיתרון הנוח

אם חשבתם ששיטה זו מועדפת רק על חברות ענק רווחיות עם +100 מיליארד דולר בקופה, אובר (Uber) מראה אחרת. הסטארטאפ התחבורתי שמצליח לגייס מיליארדי דולרים, החליט גם הוא לפנות לשוק ההלוואות במקביל למשקיעי אקוויטי מהם גייס כ-13 מיליארד דולר עד היום.

אובר מבקשת ללוות במינוף 2 מיליארד דולר ממשקיעים מוסדיים בריבית של 4%-4.25%, אך בשוק אומרים שקיים סיכון מסוים בחברה ולכן היא תצטרך לשלם קצת יותר מכך. מימון דרך הלוואה חוסך מבעלי המניות הקיימים (יש המון כאלו) מלדלל את אחזקותיהם וחוסך מאובר את תלונות בעלי המניות על הדילול.

בשבוע שעבר דווח שגם Airbnb סגרה הלוואה של מיליארד דולר מכמה בנקים גדולים למימון פרוייקט התרחבות חדש. גם היא לא ממש חייבת ללוות כסף חדש, בקופתה יש 2 מיליארד דולר שהגיעו מגיוסים קודמים בהיקף של 2.4 מילארד דולר. Airbnb עדיין מפסידה אך מקווה להגיע לרווחיות בשנה הבאה, המודל שלה לא מצריך הוצאות עצומות כמו של אובר.

סטארטאפים בדרך כלל לא מקבלים הלוואות מבנקים וגופים מוסדיים כי אלו לא מעוניינים להלוות כסף לחברה מפסידה. רק שוויים הגרנדיוזי, כ-60 מיליארד דולר לאובר ו-25.5 מיליארד ל-Airbnb והפוטנציאל העתידי שלהם מאפשרים ללוות סכומים כאלו.

כל עוד הריבית במדינות המפותחות נמוכה היסטורית, ההעדפה לקחת הלוואות במקום אפשרויות מימון אחרות תימשך. בארה”ב הבנק הפדרלי שוקל העלאת ריבית סמלית אחת השנה ויתכן שעוד מספר העלאות בשנה הבאה. יהיה מעניין לראות איך יסתדרו התאגידים בעידן ריבית גבוהה יותר ומי ישבר ראשון, התאגידים או מערכת המס.


חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.

הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.

השוואת מפרטים