ביקורת סדרה: “מראה שחורה” עונה 3 – “אדם נגד אש”

מתוך "מראה שחורה" עונה 3 מתוך “מראה שחורה” עונה 3 (תמונה: Laurie Sparham – Netflix)

הפרק החמישי בעונה 3 של “מראה שחורה” (Black Mirror), אנתולוגיית סיפורי הזוועה העתידניים של צ’ארלי ברוקר (Charlie Brooker), נקרא “אדם נגד אש” (Men Against Fire), ומראה לנו עתיד אפוקליפטי מזוויע, ומזוויע ביותר מדרך אחת.

מכאן יתחילו ספוילרים – ראו הוזהרתם!

משחקים בצעצועים

“אדם נגד אש” מראה לנו עולם מיליטריסטי, שמזכיר במקום מסוים משחק וידאו. הסיפור מתרחש בעתיד, אך לא נראה שבעתיד מאד רחוק. בו בזמן, השפה המוזרה בה מדברים המקומיים, שכמעט נשמעת כמו אנגלית, והאווירה הכללית שבמקומות אליהם הצבא מגיע גורמים להתרחשות להרגיש כמו בעולם אחר, לא באמת בעולם שלנו. ה”מקקים” אותם החיילים הורגים נראים כמו אוייב לא-אנושי טיפוסי לחלוטין ממשחקים, ועזרי-הירי המוטמעים במערכת ה”מאסה” (Mass) של החיילים משלימים את הדמיון.

ההשוואה מושתלת בראשינו כבר בתחילת הפרק, כשאחד החיילים הותיקים מכנה את סטרייפ (Stripe), גיבור הסיפור, במילה “נוב” (Noob). נוב היא מילה נפוצה מאד בקרב גיימרים, המתארת שחקן חדש ולא מנוסה. זאת התנהגות סטנדרטית בין חיילים, לפחות בקולנוע, אך סביר היה יותר לשמוע אותו מכנה אותו “טירון” (Rookie). ספירת ההריגות בסוף הפעולה גם היא פעילות המאפיינת גיימרים – ביצועים במשחקים נמדדים לעתים קרובות לפי מספר הריגות.

מתוך "מראה שחורה" עונה 3
מתוך “מראה שחורה” עונה 3 (תמונה: Jay Maidment – Netflix)

הנרטיב הזה לא בהכרח מטיפני. אין אמירה ערכית גלויה נגד אלימות במשחקי מחשב. מטרת ההקבלה היא להראות לנו, בעיקר, כמה קל לנו לירות ביצורים חיים למוות כשאנחנו בסביבה מבוקרת, וירטואלית. סביבה שמצד אחד חוסכת מאתנו את הזוועות הקשות ביותר של הקרב, כמו ריחות וצרחות המוות, ומצד שני יכולה גם לתגמל אותנו על התנהלות נכונה. נוסיף לזה את מראם המעוות של ה”מקקים” ואת מכונת התעמולה המשומנת המבהירה שאלה מפלצות מסוכנות התוקפות אנשים חפים מפשע, מעין זומבים/מוטאנטים שיביאו איתם את קץ האנושות, ומי לא היה יורה בהם בהזדמנות הראשונה?

כל זה, כמובן, עד שאנחנו מגלים את האמת.

התחמקות מאחריות

מה שאנחנו רואים בבירור זה לא פחות ולא יותר מוריאציה עכשווית יותר של תורת הגזע. לא ברור אם המקקים הם “גזע” ספציפי, או סתם אנשים עם סיכון גנטי כזה או אחר שתויגו כ”מסוכנים” למאגר הגנים הנקי והנעים של האנושות החדשה. מה שברור הוא שאותן מלחמות גזע מתנהלות כבר מספיק זמן כדי להביא לחורבן של חלק ניכר מהציויליזציה האנושית.

האמירה של ברוקר על המוסר האנושי מעניינת. הוא מראה מציאות לפיה אנשים, במהותם, דווקא טובים ומלאי חמלה. לא ברור לחלוטין אם הסטטיסטיקות שהוא מביא אמיתיות, אך הטענה שחיילים נוטים להחטיא את מטרותיהם בכוונה היא לא טענה חדשה בכלל.

במהלך ההיסטוריה האנושית נמצאו אין ספור פתרונות ל”בעיה” הזאת, כמו קליעי-סרק אקראיים בכיתות יורים המעודדים את היורים להאמין שאולי הרובה שלהם לא ירה, ועד למכונת ההשמדה המתקתקת של הנאצים שלקחה מהחיילים את האחריות על רצח-העם ההמוני, לאחר שחיילים גרמנים הראו אי-יכולת להתמודד עם חיסולים המוניים בירי. רובינו המכריע לא מעוניינים להרוג בני אדם אחרים, ולא טובים בלהתמודד עם זה.

מי שלא מקבל “פרגון” מברוקר הוא המנהיגים. ומה הפלא, אם גם היום רצחי-עם ממשיכים לקרות? אם המכשול העיקרי העומד בפני משטר המעוניין למחוק מהקיום סוג כלשהו של בני אדם הוא החיילים, יש לזה מספר רב של פתרונות. ואכן, הנגיעה בעולם התוכן של משחקי הוידאו אינה מקרית – כי אם במציאות חיילים מעדיפים להמנע מהרג, לפחות לפי טענתו של ברוקר, אז בעולם המשחקים ספירות ה-frags (הריגות) ומדדי ה-headshots (פגיעות-ראש) הם מספרים המובילים לתהילה וליוקרה.

מתוך "מראה שחורה" עונה 3
מתוך “מראה שחורה” עונה 3 (תמונה: Laurie Sparham – Netflix)

נראה שהפחד העיקרי שברוקר משחק עליו ב”אדם נגד אש” הוא שממשלות יבינו יום אחד שאם נצליח להמשיל מלחמות למשחקי מחשב, המלחמות יהיו קצרות, אלימות ואפקטיביות יותר. ויש שיראו בכך יתרון, אך אם אותם כלים מסייעים בביצוע רצח המוני, רצח שמאחוריו עומדות תאוריות של טוהרה גנטית, האם זה לא מחיר יקר מדי?

בשורה התחתונה

“אדם נגד אש” מביא את הצופים לשיא של אי-נוחות. המחשבה שרצח עם יכול להתבצע בקלות כזאת מזעזעת. בו זמנית, איננו יכולים לכעוס על סטרייפ על כך שהחליט לשכוח את כל מה שהוא ראה ולחזור להיות בורג במכונת ההרג המשומנת. אם נבחן את בחירתו מנקודת מבט מוסרית טהורה, החלטתו איננה מוסרית. אבל הגיהנום אליו היו דנים אותו לו הוא היה עורק היה מחריד כל כך, מנגד, שהוא עצמו לא רק חייל של המערכת, הוא גם אחד הקורבנות שלה, ובשל כך קל להזדהות איתו ולקבל את החלטתו.

לא מדובר בפרק מרגש במיוחד. אין חיבור רב אל הדמויות, אפילו לא אל סטרייפ. כנקודה למחשבה, “אדם נגד אש” הוא אחד מהפרקים היותר מעניינים, כי הוא אחד מאותם הסיפורים הבודדים המציבים אותנו בפני סיטואציה מאד, מאד מציאותית ומדאיגה.

בהתחשב בתקציבי העתק שצבאות העולם משקיעים בטכנולוגיות מלחמה שונות, יכול להיות שאנחנו קרובים מאד ליום בו חיילים לא יצטרכו יותר להתמודד עם ההשלכות הפסיכולוגיות של הרג. והמחשבה שהרג המוני יכול להיות כה קל, כה מבדר, מעין משחק מחשב כמעט, די מזעזעת.


חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.

הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.

השוואת מפרטים