בודדים הבמאים ששמם ידוע לשמצה כמו זה של מ. נייט שאמלאן (M. Night Shyamalan). ודאי, ישנם נוראיים ומוזרים ממנו, אך מעטים מאד יוצרי הקולנוע שהתחילו בנקודה כה גבוהה, וצנחו כל כך נמוך, הן מבחינת ההצלחה המסחרית, אהבת המבקרים או דעת הקהל. ואף על פי כן, שאמלאן ממשיך לקבל עוד תקציבים לעוד ועוד סרטים, כאילו כל אותם המפיקים, כמונו, עדיין מקווים ששוב יצליח הבמאי התמוה לכשף אותנו בסיפורים החריגים שלו.
“ספליט” (Split) הוא סרטו האחרון של שאמלאן, וככזה, הוא שוב מושך אליו את תשומת ליבינו. גם אם לא כולנו נעז להודות בזה, תמיד ישנה אותה תקווה ששוב יהיה כאן משהו דומה להצלחותיו הגדולות, “החוש השישי” (The Sixth Sense) ו”בלתי שביר” (Unbreakable).
הסיפור
קייסי (Casey), המגולמת על ידי אניה טיילור ג’וי (Anya Taylor Joy), היא נערת-תיכון מאד לא אהודה. יש לה קושי רב להשתלב בסביבה החברתית שלה, ונראה שהיא עושה כל מאמץ אפשרי להרחיק ממנה את בנות גילה. לאחר מסיבת יום הולדת של חברה לכיתה, בה קייסי לא הייתה רצויה במיוחד, היא נחטפת, יחד עם נערת יום ההולדת וחברתה.
החוטף שלהן הוא גבר שקשה לאמוד את גילו במדוייק, אותו משחק ג’יימס מקאבוי (James McAvoy). שמו קווין (Kevin), אך הוא לא מזדהה בשם הזה. קווין סובל מהפרעת זהות דיסוציאטיבית, כלומר מפיצול אישיות, ובתוכו שוכנות 23 זהויות שונות. אחת מהפרסונות הללו כולאת את שלושת הנערות במרתף במקום לא ידוע, כדי להכין אותן לדבר איום ונורא שמתוכנן להן.
מוחו הקודח של במאי
כיום קשה מאד לדבר על סרטיו של מ. נייט שאמלאן מבלי להתייחס אל הקריירה שלו. הוא זכור לרובינו מאז “החוש השישי”, אך למעשה היו לו שני סרטים עוד לפניו, סרטים שנשכחו במהרה. מה שמייחד אותם מסרטיהם הלא ידועים של במאים מפורסמים אחרים, זה שאת שניהם הוא גם כתב וגם ביים. זהו מאפיין מרכזי לכל סרטיו, כך שלטוב ולרע, כל סרט ששאמלאן שם עליו את ידיו הוא שלו, גם אם הוא מבוסס על חומר מקור כלשהו.
לאחר “החוש השישי” נדמה היה שמדובר בסטיבן ספילברג הבא. סרטו הבא, “בלתי שביר”, היה גם הוא להצלחה, ו”סיינס” (Signs) נחשב לסרט יחסית מוצלח על פי רוב. משם הכל התחיל להתדרדר. כל סרט של שאמלאן שיצא אחרי “סיינס” היה מוזר מקודמו, ולא במובן החיובי של המילה. המבקרים סבלו, הצופים זנחו, האולמות התרוקנו, וסרטיו הפכו לפארודיה עצמית. אף על פי כן הוא המשיך להגות עוד ועוד תסריטים, ולקבל עוד ועוד תקציבים, כמו במעין תקווה שאולי הסרט הבא יחזיר אותנו שוב אחורה, אל “החוש השישי” ותור הזהב הקצר שלו.
התפנית המשמעותית הראשונה קרתה ב-2015, עם סרט האימה “הביקור” (The Visit). סרט זול להחריד שהופק בעלות של כ-5 מיליון דולר, הוא נחל הצלחה קופתית משמעותית ביחס למחירו, ואף זכה לתגובות חיוביות ברובן הן ממבקרים והן מקהל סרטי האימה.
כעת “ספליט” מושך אליו תשומת לב רבה מאד. זהו סרט נוסף שנעשה בתקציב נמוך יחסית של 9 מיליון דולר, אך מי שלא חוסך דבר הוא הבמאי-תסריטאי הידוע לשמצה – שאמלאן מוציא מהשרוול את כל הטריקים והטכניקות של מספר-הסיפורים שהוא פיתח, ולשם שינוי הוא מספר סיפור מהודק וקוהרנטי.
הגיבורה מוצלחת, הנבל מרתק, וסיפור המסגרת, המתאר אנשים עם הפרעת אישיות דיסוציאטיבית כמעט כעל-אנושיים, מתאים מאד לשיטת הסיפור של שאמלאן, ומצליח לשכנע. גם אם לא בהכרח נאמין שאדם יכול לשנות את מבנה הגוף שלו בצורה משמעותית בכוח התודעה, הצורה בה הסרט בנוי ומסופר מסייעת לנו לקבל את זה.
אם יש חטא אחד גדול יחסית ב”ספליט”, הוא הנטייה המעיקה של דמויות לספר אחת לשניה דברים שהן כבר יודעות, פשוט כדי שאנו, הצופים, נדע במה מדובר. זה נעשה בסרט לא מעט, למעשה. הסיבה שזה נסלח היא שהרעיונות בהם הסרט עוסק די מורכבים, והסיפור עצמו הוא דווקא די פשוט – לכן צריך להפיל עלינו את האינפורמציה כמה שיותר מהר, כדי שנוכל להתמקד בהתרחשות, ולא לתהות על התרחישים המוזרים שמתרחשים על המסך. מטרתם היא להדהים אותנו, ולא לגרום לנו לחשוב יותר מדי דווקא.
והדמויות, ללא ספק, הן לב ליבו של הסרט.
משחק מבריק
אמנם מקאבוי הוא שחקן אהוב ומוערך כבר, נראה שתפקידו ב”ספליט” יהיה המדובר ביותר בשנים הקרובות. יש הנאה רבה בלשחק את הפסיכופט, את המפלצת, אך קווין, דמותו של מקאבוי, הוא לא זה בדיוק. מדובר באדם עם הפרעת אישיות מאד מורכבת, אך שמצליח לתפקד בחברה באופן יחסי. את קווין עצמו איננו מכירים, אך אנו פוגשים מהר מאד את דניס (Dennis), הזהות שחטפה את הנערות, ואת בארי (Barry), מעצב אופנה חייכן שנפגש קבוע עם הפסיכיאטרית שמודעת למצבו של קווין, ומטפלת בו כבר כעשור.
ההבדל בין קווין לדניס ניכר מיד על פני שניהם, ומספיק מבט אחד קצר כדי לראות שמדובר באנשים שונים לגמרי. מהר מאד אנו פוגשים עוד כמה זהויות ששוכנות בתוך האיש, ותמיד אנו מזהים מיד את מי שעומד מולינו. ב”ספליט” בחר שאמלאן להשתמש בשוטים מאד סגורים, קרובים מאד לפניהם של שחקניו, מה שמגדיל פי כמה את האחריות שמוטלת עליהם להביע את עצמם דרך פניהם, ומקאבוי, המשחק לא דמות אחת, אלא כעשר דמויות, מחזיק אותנו שוב ושוב מרותקים אליו.
לפעמים הוא מאיים, לפעמים הוא לא מובן, ולפעמים יצא אליו ליבינו, כשנבין ונזדהה עם חרדותיו והאתגרים שהוא עובר מיום ליום. וחוץ מבכמה רגעי מפתח חשובים, כמעט ולעולם לא נראה בו סתם נבל, סתם אדם מפלצתי שמעוניין לפגוע בנערות חפות מפשע.
רבות עוד יאמר על עבודתו הנפלאה של ג’יימס מקאבוי, אך חשוב מאד גם לציין את תפקידה של אניה טיילור-ג’וי, המגלמת את קייסי, גיבורת הסרט. קייסי חוותה חיים קשים. בעוד שאין ב”ספליט” את הטוויסט המרגיז הנפוץ-מדי בסרטיו של שאמלאן, יש מספר תגליות חשובות, ורובן סובבות את קייסי. גם לפני שאנו מגלים את כל שקרה לה בעבר, אנחנו כבר מבינים שעוברים עליה דברים לא פשוטים.
יש לה נסיון בדברים שלא היינו מצפים מנערה בגילה, ולעומת שתי חברותיה לכיתה, ברור לנו שהיא ראתה, עשתה, וחוותה כמה דברים שהן לא חלמו עליהם בכלל. מעבר לאיך שדמותה כתובה, טיילור-ג’וי מצליחה לשדר את אותו שילוב של כוח ופגיעות שהכרחיים לדמות הזאת, דמות שמזהה שהיא קרבן, אך בו זמנית גם נאבקת לא ליפול לקרבנות. טיילור-ג’וי שחקה כבר בלא מעט סרטים, רובם סרטי אימה, ביניהם “המכשפה” (The VVitch) המצליח, וכנראה שנראה אותה בעוד לא מעט זוועתנים.
אם יש דבר נוסף להוסיף על הדמויות האחרות, הוא שמרשים ומרענן לראות בסרט עכשווי שגם שתי הנערות האחרות שלכודות עם קייסי אמנם מפוחדות, ואמנם לא מנוסות כמוה בלהיות במקומות נוראיים, אך הן לא סתם מאמצות בחיבוק ידיים את מקומן כקרבנות, וממשיכות לעשות את כל שביכולתן כדי להמלט.
בשורה התחתונה
“ספליט” הוא סרט מיוחד. אולי אינו סרט מבריק, או סרט שיזכר בעוד דורות רבים, אך עם תסריט לא רע, בימוי טוב ומהודק ושחקנים שהצליחו להוציא מעל ומעבר מדמויות ממש לא פשוטות, הוא סרט מומלץ לחובבי ז’אנרי המתח והאימה, וסרט הכרחי לחלוטין לכל מי שרוצה לראות את שאמלאן מטפס בחזרה למקום אהוב ומכובד.
עם סרט טוב שני ברצף, יכול מאד להיות שגם סרטו הבא יהיה מוצלח. גם בפעם הבאה ניגש אליו בזהירות, כוויות כאלה לא יחלימו במהרה, אך בכל פעם הן מרגישות מעט מרוחקות יותר.
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.