-פרסומת-

גאדג’טי מעשיר: יש חשמל באוויר! – חלק ב’

| יום ראשון, 28 באוגוסט 2011, 18:50 | גאדג'טי מעשיר, טכנולוגיה

בחלק א’ של הכתבה סקרנו את ההיסטוריה הטכנולוגית של “החשמל האלחוטי” והמחשנו כיצד טכנולוגיה זאת פועלת. בחלק ב’ נתמקד בשאלות הבאות:

  • איזה מוצרים כבר קיימים בשוק?
  • מהם הסיכונים הטמונים בטכנולוגיה זו?
  • איך “חשמל אלחוטי” תורם לסביבה ירוקה יותר?
  • מה צופן לנו העתיד?

לאלה שלא יכולים להתאפק…

פלאפון שנטען אלחוטית, שיש בעל “נקודות חמות” וטלוויזיה ללא כבלי חשמל הם כבר המציאות של היום. מאז פרסום המחקר (של MIT) קמו בשוק מספר חברות, חלקן מוכרות מוצרים וחלקן מהוות מוקד ידע וייעוץ ליצרניות בכדי לממש את השילוב בין הטכנולוגיה המתפתחת למוצרים עתידיים.

Powermat הישראלית התפרסמה בעיקר בזכות המטען האלחוטי לפלאפונים שהמציאה. משטח שחור וחלק המחובר לרשת החשמל וכאשר מכשיר הפלאפון נוגע בו קלות, מתחילה הטעינה ללא כל חיבור פיזי. עם זאת עדיין יש חיסרון גדול: נדרש להתאים למכשיר נרתיק ייעודי או תחנת עגינה של החברה. הנרתיק שמתחבר למכשיר, מתפקד כמו “הסליל השני” – “המקלט”, וממיר את השדה המגנטי לחשמל ובאופן זה מטעין את המכשיר. החברה מתגאה מאוד במטען ואומרת שיעילותו שווה למטען חוטי רגיל. בינתיים, החברה חתמה על כמה הסכמים עם חברות גדולות בתחומים שונים. לדוגמה, ג’נרל מוטורס – לשילוב הטכנולוגיה ברכבים כדי שנוכל “לזרוק” את הפלאפון ליד ידית ההילוכים והוא כבר יטעין את עצמו, וחברת רהיטים גדולה – לשילוב הטכנולוגיה כדי שנוכל “לזרוק” את הפלאפון על השולחן והוא כבר יטעין עצמו.

YouTube Preview Image

חברה נוספת, היא ecoupled שדואגת שביתנו יהפוך הכי חכם שהוא רק יכול, ודוגמה לכך ניתן לראות בסרטון למעלה. אך, כל אלו מתגמדות לעומת חברת WiTricity, אשר מקימיה הם אותם מדענים שעמדו בראש קבוצת המחקר ב-MIT, ושנחשבת לגורו בתחום החשמל האלחוטי. מאז הקמתה, החברה חתמה על מספרי הסכמי פיתוח עם חברות גדולות בתחומים שונים:

  • MediaTek – מתמחה בתחום המוצרים הביתים.
  • General Electric – שחולשת על הרבה תחומים בניהם – תחום הולכת חשמל, מנועים חשמליים, מוצרי בריאות ותאורה.
  • Toyota – אין צורך להרחיב.
  • Thoratec – עוסקת בפיתוח וייצור בתחום הרפואה.

מעבר קל על תחומי ההתמחות של החברות הנ”ל מלמדת אותנו היכן נפגוש טכנולוגיה זאת בשנים הקרובות. אך בזאת נעסוק בהמשך הכתבה.

בטיחות מעל הכל – מהם הסיכונים בטכנולוגיה זאת?

אולי הנושא הכי מדאיג בכל טכנולוגיה מתפתחת הם הסיכונים הנובעים מטכנולוגיה זאת. חלק מהטוקבקים אחרי הכתבה הראשונה דיברו על “איזה אורך קרניים יצמחו לנו” ועל “רדיקליים חופשיים” שיגרמו לנו לסרטן.

קודם כל נבין את מושג הקרינה האלקטרומגנטית. קרינה אלקטרומגנטית היא קרינת אנרגיה שנוצרת כתוצאה משינויים של מטען חשמלי. שינויים אלה מייצרים שדה מגנטי המתפשט במרחב ויוצר את הקרינה. הקרינה משמשת להעברת אינפורמציה וקיימת כתוצר לוואי של הולכת חשמל. לקרינה האלקטרומגנטית מספר מאפיינים: תדירות הקרינה, אורך גל, עוצמת שדה והספק. תדירות הקרינה נמדדת ביחידה של מחזורים בשנייה הנקראת “הרץ” (לקרינות הנפוצות יש תדירות גבוהה ולכן משתמשים ביחידות של קילו הרץ, מגה הרץ וג’יגה הרץ). ספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית מיצג את כל תחום אורכי הגל – בין אם הם נראים לעינינו או לא.

נהוג לחלק את הקרינה האלקטרומגנטית בהקשרי השפעה על הסביבה והשפעות ביולוגיות לשני סוגים:

  • קרינה מייננת שהיא בעלת אנרגיה גבוהה מספיק כדי להפריד אלקטרון מהאטום אליו הוא שייך ולהפוך אותו ליון.
  • קרינה לא מייננת שאין לה את היכולת לעשות זאת.

דוגמא לקרינה מייננת היא קרינת הרנטגן. קרינה זו מקובלת כגורם מסרטן ודאי ועל כך אין עוררין.

מחקרים (תלוי את מי שואלים) מוכיחים ש…

בשבוע האחרון קראתי הרבה מאוד מחקרים ומאמרים בתחום ובנוסף שלחתי כמה שאילתות למוקדי ידע. כידוע, מחקרים ממומנים על ידי גופים שונים בעלי אינטרס מסוים ולעיתים תוצאות המחקר מושפעות בהתאם למממן. תחום זה אינו שונה. טכנולוגית “החשמל האלחוטי”, אשר מתאפיינת בתדר מסוים ומאפיינים ייחודיים, עדיין בחיתוליה ולכן עדיין לא נעשו מספיק מחקרים הבודקים את השפעותיה (במיוחד לאורך זמן). מחקרים דומים שנעשו על השפעת קרינה אלקטרומגנטית לא מייננת לא מצאו השפעה חד משמעית המעידה על נזק לבריאות. אך באותה נשימה, בשנת 2003 הכריז הארגון הלאומי לחקר הסרטן על קרינה אלקטרומגנטית וסביבת קווי מתח (שגורמת לשדה אלקטרומגנטי בסביבתה) כ”גורם מסרטן אפשרי בבני אדם”. הכרזה זו הביאה לשינויים בחקיקה ומיסדה הגבלה לרמות חשיפה מקסימאליות. היום ישנם תקנים למכשירים או גורמים הפולטים קרינה מסוג זה.

אם שואלים את אריק גילר, מנכ”ל WiTricity, טכנולוגיה זאת בטוחה מאוד לשימוש. “אחד הדברים המגניבים בטכנולוגיה זו זה שהיא מעבירה אנרגיה רק לדברים שעובדים בדיוק באותו תדר ובטבע זה כמעט בלתי אפשרי לגרום לזה לקרות. ואם זה לא מספיק, אז כמובן שיש לנו גם גופים ממשלתיים בכל מקום שיסדירו כל מה שאנחנו עושים ויקבעו הגבלות חשיפה לשדות אלה”. אנדרה קורס, דוקטורנט לפיזיקה וחלק מצוות הפיתוח, מוסיף כי “העובדה היא ששדות מגנטיים מגיבים כל כך חלש עם יצורים ביולוגיים גם היא חשובה מההיבט הבטיחותי”.

הדלקת שדה של מנורות פלורסנט באמצעות שדה אלקטרומגנטי של קו מתח גבוה

בואו נודה על האמת, אף אחד מאיתנו לא יפסיק להשתמש במחשב, בסלולארי, במיקרו, במכונת הגילוח או במייבש השיער (ועוד הרבה מאוד מוצרים..) בגלל שנפלטת מהם קרינה אלקטרומגנטית שספק אם בכלל פוגעת בנו, איננו רואים באמת את תוצאותיה וכמובן שעומדת במגבלות של המשרדים הממשלתיים.

אומנם טכנולוגית ה”חשמל באוויר” מצליחה להדליק נורת 60 וואט ממרחק שני מטר, אך ספק אם היא בכלל משפיעה עלינו יותר מלזפזפ עם השלט מול הטלוויזיה. בעתיד, עם התפתחות המדע והטכנולוגיה, נקבל תוצאות חד משמעיות על השפעות הקרינה, אבל עד אז כולנו נמשיך לדבר בסלולארי ואולי גם להטעין אותו אלחוטית.

סביבה ירוקה

בעוד הסיכונים לבני אדם עדיין לא ברורים, טכנולוגיה זו כן מטיבה עם הסביבה. נסו להיזכר כמה סוללות החלפתם בשנה האחרונה… כל שנה מיוצרות (ואח”כ נזרקות) 40,000,000,000 (מיליארד) סוללות חד פעמיות. דמיינו לעצמכם מצב שהשלט לטלוויזיה יגיע עם סוללה נטענת וכשהטענתו תתרחש באופן אלחוטי ברגע שנניח אותו על השולחן בסלון או אפילו יותר טוב, ללא סוללה כלל – כזה שצורך את האנרגיה מהיותו מול הטלוויזיה, גם זול משמעותית וגם אינו מזהם את הסביבה.

מה צופן לנו העתיד – מגמות ופיתוחים

הסוף לחוטים. זהו המוטו של רוב החברות בתחום. מרוץ ההתחמשות החל וחברות גדולות כדוגמת אינטל וסוני כבר עושות מאמצים לשלב את הטכנולוגיה במוצריהם. לדעתי טכנולוגיה זו תשפר את חיינו בתחומים רבים. לדוגמה:

  • “הבית החכם” – מוצרי יום-יום מהשלט לפלייסטיישן עד המחשב הנייד יוטענו אלחוטית, אם דרך נגיעה בשולחן או באופן אלחוטי מהמשדר עצמו (רהיט, קיר וכו’..).
  • רפואה – יאפשר העברת חשמל אל מכשור תוך-גופי. לדוגמה, היום לב מלאכותי דורש “הוצאת” חוט מגוף החולה ועלול לגרום לזיהומים. בעתיד, טכנולוגיה זו תאפשר מקור אנרגיה חוץ גופי שאינו טומן בחובו את הסיכון לזיהומים.

לסיכום

כנראה שטכנולוגית ה”חשמל באוויר” נראית לנו כמו שפלאפונים נראו להורים שלנו. נראה שהדרך אל היום שבו טכנולוגיה זו תשולב בחיינו כמו דיבור בפלאפון לא רחוקה על אף מספר מגבלות וקשיים שהמפתחים עוד צריכים להתגבר עליהן:

  • יעילות הטכנולוגיה עדיין לא גבוהה מספיק על פני מרחקים גדולים.
  • מבלי להרחיב הרבה, לשדה האלקטרומגנטי צורה מסוימת ושני הסלילים (המשדר והמקלט) צריכים להיות באופן מסוים כדי ליצור צימוד חזק (ע”ע יש חשמל באוויר חלק א’ קישור לכתבה).
  • סיכונים כתוצאה מקרינה אלקטרומגנטית, כבר הזכרנו?

כפי שניתן לראות, האנושות לא תעצור טכנולוגיות מוצלחות ש”אולי” או “יש הטוענים” או “קיים ספק ש…” יש סיכון בשימושן, ואולי טוב שכך. שכן, אם זה היה המצב, אולי עדיין היינו מחפשים טלפון ציבורי.

מקווה שנהניתם (אז תנו לייק) והשכלתם מצמד הכתבות בנושא “חשמל באוויר” במסגרת “גאדג’טי מעשיר”. נשמח לשמוע הצעות לכתבות טכנולוגיה בנושאים המעניינים אתכם.

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
קריאה נוספת
עוד על הכותב
author-image
איתי דגן
מהנדס חשמל ו-Maker בדם, בעל רעב בלתי נדלה לדעת "איך דברים עובדים?". כתב טכנולוגי בגאדג'טי מזה שלוש שנים ומייסד המדורים "גאדג'טי מעשיר" ו-“גאדג'טי בלילה".
סלולרי: OnePlus One | מחשב: Windows 7
תגובות לכתבה
גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות