רובוטים ובינה מלאכותית: הרובוט למד להגיד "אבא"

האסוציאציה הראשונה שעולה לי כאשר אני חושב על עולם בו קיימים רובוטים עם בינה (אינטיליגנציה) מלאכותית, או Artificial Intelligence אם תרצו, היא ה"מטריקס" – יום אחד יתהפכו היוצרות, אנחנו נהפוך לסוללות והם יתכנתו לנו את החיים. למזלי, מציאות זו כנראה לא תתקיים בחיי או שאולי בעצם תכנתו אותי לכתוב שורות אלה ואני בכלל לא מודע לכך.

הודות למתכנתים ולקידמה הטכנולוגית המתפתחת ומקדמת בינה מלאכותית, אנו עדים לכך ש"מוחות" הרובוטים נעשים מתוחכמים יותר ומשתפרים כל הזמן. כיום ניתן לראות יותר ויותר רובוטים המסוגלים לבצע יותר מפעולה אחת ואף לבצע פעולות מורכבות וישנם כאלה ש"ניחנו" בבינה מלאכותית המאפשרת להם להבין אותנו ואפילו "לחשוב" לבד.

אינטיליגנציה מלאכותית מתוארת במרבית מקורות המידע כשאלה פילוסופית. האם מסוגלת מכונה לפתור את כל הבעיות שאדם פותר? האם יכולה היא להפשיט, לדמיין, להסיק לוגית וללמוד? לטענתו של מרווין מנסקי, מדען אמריקאי המתמחה באינטלגנציה מלאכותית, "אם מערכת העצבים מצייתת לחוקי הפיזיקה והכימיה, כמו שאנחנו מאמינים, נוכל לשכפל את התנהגות המוח ומערכת העצבים למוצר חומרי".

כדי להבין את השאלה הנ"ל ולעמוד על ההבדלים בין חשיבת האדם ל"חשיבת" המכונה/מחשב, בחרתי בשלב ראשון להציג את הגדרת המונח חשיבה בויקיפדיה: "פעילות העוסקת במידע, הן הנקלט מבחוץ, על ידי החושים והן הנשלף מבפנים, מהזיכרון וארגונו מחדש בעזרת תהליכים שונים ליצירת מידע חדש". מבחן "טורינג" הוא דוגמא אחת מתוך מספר דרכים, שנועדו לבדוק ולמדוד האם המכונה מסוגלת בכלל לחשוב. המבחן מתבצע בשלושה חדרים שונים: באחד, נמצא האדם הבודק, ומולו, בחדרים האחרים, נמצאים המחשב ובן-אדם אמיתי. על האדם הבודק להחליט על-פי התשובות מיהי המכונה. מגוון השאלות רחב ומתפרשות מחישובים מתמטיים ועד לידע כללי. דוגמא אחת לשאלה ותשובה יכולה להיות: "מהו השורש הריבועי של 34,580?" – תשובה "טובה" של המחשב תהיה "אני לא יודע, זה חישוב קשה מידי עבורי – תשאל את המחשב..". מדוגמא זו ניתן להבין למה מבחן "טורינג" זוכה לביקורת לא קטנה מצד מדענים בתחום. עד היום רק תוכנה אחת עברה את המבחן בהצלחה, וזה קרה בשנת 2010, תוכנת צ'אט העונה לשם "סוזט" (תודה למאור).

בהנחה שרובוט מוגדר כ"מכונה אוטומטית בעלת יכולת תנועה, הנשלטת על ידי בקר ממוחשב ומסוגלת לבצע פעולות מורכבות יחסית" (ויקיפדיה), נוכל, באמצעות דמיוננו, לפרקו לשלוש קטגוריות עיקריות ואותם נקביל לגופנו: מוח – בקר, איברי חישה – סנסורים וגפיים – יכולת תזוזה. "מוח" הרובוט מתפתח-אם בכמות המעבדים, אם בכמות שורות הקוד שכתובות בתוכנתו, או אם במאגרי המידע הדיגיטלים אשר מגדילים את נפחם מידי יום. אך "לא טוב היות המוח לבדו" – שהרי באין יכולות תקשור עם העולם החיצון, "המוח"/הבקר/המחשב, יכול לבצע מספר פעולות המוגדרות מראש בלבד. הסנסורים- כדוגמת מתג או אפילו מצלמה, הנמצאים כמעט בכל מכשיר אלקטרוני כאיברי החישה בגופנו – מעלים בדרגה את היכולת הקוגניטיבית של הרובוט תוך שילובו בעולמנו. לדוגמא, ניקח את האייפון. האייפון מצויד בשלל סנסורים כגון: מספר כפתורים, מיקרופון, מצלמה-קידמית ואחורית, מסך מגע, ג'ירו לניתוח השיפוע המרחבי ועוד. כל אלה בשיתוף חומרה מתקדמת מעניקים ל"סירי" את היכולת להבין את שפתנו ולציית להוראותינו.

העתיד כבר כאן

"סירי תכיני לי קפה", היא מבינה, למרות שעדיין אינה יכולה לבצע. ה"סירי" היא דוגמא טובה לבינה מלאכותית ללא יכולת מוטורית כמו גם "כחול עמוק" – מחשב השחמט, והחיפוש של גוגל. בעשור האחרון אנחנו עדים לכמות הולכת וגוברת של רובוטים בעלי יכולות מוטוריות וחישה, שרק הולכות ומשתפרות עם הזמן. לצורך העצמת היכולת המוטורית המדע מרבה "להעתיק" מהטבע את יצירות האומנות שפיתח לאורך השנים. כמה דוגמאות הם ה"למה" – רובוט שיודע ללכת בתנאי טבע קשים ו"הציפור" של "דרפה", היחידה הטכנולוגית האמריקאית, בעל יכולת תעופה דומה לציפור עם יכולת ריגול קומפקטית. חיבור יכולת ה"מוח" עם יכולת מוטורית בעולם של שלושה מימדים מביאים את הרובוטים של ימינו לשיאים חדשים. דוגמא נחמדה ליכולת שילוב קוגניטיבית, יכולת חישה ויכולת מוטורית היא הסרטון של האנדרואיד פותר קוביה הונגרית "מורחבת".

חברות כמו הונדה, אלגברן ורובוטיקס פיתחו רובוטים בעלי מגוון יכולות המזכירות אינטליגנציה. אומנם כזו הדומה לילד, אך זוהי רק ההתחלה – כולנו היינו ילדים פעם. להלן כמה דוגמאות לבינה מלאכותית ומוטורית בגוף אחד:

"קאגו" היה פרויקט של אוניברסיטת MIT בו ניסתה לשלב בינה מלאכותית, מבנה ותזוזה דמוי אדם ויכולת לימוד. הרובוט מזכיר את הרובוטים מסרטי המדע הבדיוני של פעם.

"אביאו" – הכלב הרובוטי יכול לנוע, "רואה" את הסביבה, מזהה פקודות באנגלית וספרדית ואפילו בעל יכולת למידה של התנהגות הבעלים.

הרובוט הסיעודי – לא מזמן פורסמה בטלויזיה כתבה על רובוט סיעודי חדש בנמצא בשלבי פיתוח וניסוי. הרובוט מיועד לבני הגיל השלישי ויוכל לשמש כמסייע, יוכל לקחת מדדים כמו דופק, לחץ דם וכו' ולהעביר אותם לגורם שלישי, ולהיות "חבר": שיחות חולין, השמעת שירים, הקרנת סרטים ויכול אפילו להיות מדריך כושר אישי.

"נאו" – נמוך קומה, בעל מבט סקרן, מבין ומדבר אנגלית ואפילו יודע להתבדח. הרובוט נוצר לצורכי מחקר ועתידו בתור עוזר אישי בתחומים שונים – נראה מבטיח (לינק לאתר החברה).

"אסימו" – הרובוט של הונדה. אחד המתקדמים שראיתי עד כה (בשילוב שלושת האלמנטים), בעל יכולות מוטוריות מפותחות מאוד, מבין את הסביבה באמצעות יכולת עיבוד מהירה ואפילו מסוגל לרקוד. האסימו פותח במטרה להיות "עוזר" לאנשים. במבט ראשון הוא נראה כמו איש חלל נמוך שיודע ללכת, לרוץ (9 קמ"ש) וכמו שהזכרתי, גם לרקוד. המפרקים הגמישים והיציבות, שלא רואים אפילו אצל כל אדם, מעניקים לו יכולות תנועה חופשית ו"אנושית". הרובוט מסוגל לזהות עצמים זזים, פרצופים, קולות, לקבל הוראות ולתקשר עם בן אנוש.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=1V9XUMCPGF8[/youtube]

מה נראה בעתיד?

רובוטים בעלי בינה מלאכותית ויכולת מוטורית מתקדמת יוכלו לשמש כעוזרים אישיים, ללמד ואפילו להפוך לבעלי מקצוע כמו לדוגמא שוטר תנועה. התפתחות הטכנולוגיה בכלל והבינה המלאכותית בפרט איננה רק טובה. בעבר הרובוטים בתעשיה תפסו מקומות עבודה של רבים, בעיקר על קו הייצור, והיום, בעיה זאת מקבלת מימד חדש, כשהתחכום עולה ופעולות כמו הזמנת חופשה, תיווך דירות ועוד, נראות טריוויאליות. בעולם של יצורים חיים, בינה מלאכותית, טובה ככל שתהיה, לעולם לא תחליף את המגע האנושי. בתור בעלים לכלב, יכול להיות שה"אביאו", הרובוט-כלב, "חכם" יותר מחלק מהכלבים שאנחנו מכירים, אך עם זאת הפרווה והמגע האנושי לעולם לא ישתוו לזה של הרובוט. למרות שקצב החומרה והתוכנה הולך וגדל בצורה אקספוטנציאלית, עוד רחוק היום בו תיווצר המכונה שתחליף את האדם, אם בכלל.

לחצו על "אהבתי" לגאדג'טי ותקבלו את כל העדכון ישירות לפייסבוק

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
תגובות לכתבה
גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות