לפני כשניים וחצי עשורים, כאשר החל עידן המחשבים הניידים, התחרו היצרניות בתחום על יצירת המחשב הקומפקטי ביותר שניתן. ככל שעברו השנים ומזעור המחשבים הפך קל יותר, התהפכה המגמה: משוק שבו 15 אינצ' הוא גודל המסך המקסימלי והסטנדרטי, התפתחו פתאום קטגוריות מיוחדות לגיימרים, גרפיקאים או סתם אנשים עם המון כסף ומקום על השולחן. אבל בתוך כל זה, ובמקביל לעידן הנטבוקים הלא ברור, ממשיכה כל העת גם המלחמה על מחשבים "מיני-ניידים" – ניידים קטנים, קלים וחזקים עד כמה ששלוש הדרישות יכולות להתקיים יחדיו. Asus U35J שהגיע לידינו באדיבות המשווקת ויז'ואל DG הוא בדיוק כזה.

עיצוב

כאשר פותחים את קופסתו של ה-U35J, אי אפשר שלא להתפעל: מתוך המארז החסכוני העשוי ברובו המוחלט מקרטון, כמעט ללא חלקי פלסטיק, יוצא אחד המחשבים הניידים היפים ביותר שנוצרו אי פעם – ואני לא טיפוס שמתרשם בקלות מעיצובים של מחשבים (מבחינתי כולם נראים אותו דבר). גבו, העשוי מעין סגסוגת אלומיניום, מעניק לו מראה שהצליח למשוך לא מעט מבטי התפעלות אפילו מעמיתיי הלא-בדיוק-גיקים באוניברסיטה.

מהצד הפנימי – זה שהמשתמש בוהה בו, ולא סובביו – נמצאת מקלדת מהזן הנפוץ היום במחשבים ניידים, עם מקשים שטוחים לחלוטין שביניהם רווחים גדולים. מאחוריה ממוקם משטח מגע המשתלב היטב במסעד היד בזכות דוגמא אחידה של פולי קפה המודפסת עליהם, ומתחתיה, בחלק בו מתקמר החלק התחתון כלפי מעלה, נמצאים רמקולים איכותיים למדי מבית Altec Lansing.

אביזרים נלווים

אחרי שסיימתי להתפעל מהעיצוב, ניגשתי לבדוק את רשימת המצאי בקופסא. כמובן שמצאתי את כל חוברות ההוראות, בגרסאותיהן המקוצרות והארוכות, הסבר על הרכבת הסוללה (על דף כרומו – החומר הפלסטי היחיד בערכה מלבד הציוד האלקטרוני), כבל חשמל המחולק לשני חלקים והמון ניילונים שעוטפים כל חלק מהערכה בנפרד, אך בנוסף נתקלתי גם בתיק כתף ועכבר חוטי מתוייגים (כלומר: עם לוגו Asus) – בהם לא השתמשתי, מאחר ובתיק המדובר לא ניתן היה להכניס את כבל החשמל בלי שיסרוט את המחשב, ואת אריזת העכבר לא רציתי להרוס מתוך ידיעה שממילא אשתמש בעכבר האלחוטי הישן והטוב שלי (נקודה שעוד אגע בה בהמשך).

מפרט

לפני שנגיע לחוויית השימוש עצמה, הנה מפרט המחשב שנבדק:

קדימה – לעבודה!

אחרי שהתעסקנו בכל מה שמסביב, אפשר סוף-סוף להגיע לעיקר: השימוש במחשב.

הדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא העובדה שלמחשב שני כפתורי הדלקה – אחד בקצה הימני ואחד בקצה השמאלי. השמאלי מאתחל את המערכת מבוססת-הלינוקס SplashTop, המקנה הפעלה מהירה (כמה שניות בודדות) לשם גישה לתכונות בסיסיות כמו גלישה ברשת, האזנה למוסיקה וכו'. אז בואו נגמור עם החלק הזה כאן ועכשיו: ספלאש-טופ היא אולי תכונה ייחודית, אך לא ייתרון – התאימות שלה לעברית גובלת בפשע, והיא אפילו לא תומכת במסך של האייסוס, מה שאומר שהתמונה נראית מעוותת לחלוטין. חבל מאוד, כי הדבר מבריח אנשים מהפצות לינוקס אחרות בעלות רעיון דומה (כמו MeeGo בגרסת אינטל).

חזרנו לציביליזציה – כלומר: ל-Windows. המערכת מתאתחלת במהירות ממוצעת לגמרי, אך מה שגרם לי להסב את מבטי בספק שאט-נפש ספק תדהמה הוא הבהירות: מסך ה-LED בדגם זה בהיר אף יותר ממסכי LED במחשבי HP, אייסר וכו', ובהדלקה הראשונה נאלצתי למצמץ כמה פעמים עד שהתרגלתי לעוצמת האור. אחר כך כבר קשה היה לי לחזור לבהות ב-Acer הישן שלי, בעל ה-LCD הרגיל, לשם העברת התוכנות הניידות שלי בין שני המכשירים. לעומת זאת, באור חזק הבהירות יוצאת-הדופן היא ייתרון משמעותי. נו, טוב – וגם כשסתם בא לכם לראות סרט עם חברים בלילה ולראות איך כל החדר משנה את צבעו לפי התמונה שעל המסך. בבהירות מינימלית, אגב, פולט המסך כמות אור שקולה לזו שה-LCD הרגיל שהתחרה מולו פולט במצבו האמצעי. זאת למרות של-Asus רקע כהה ול-Acer רקע בהיר.

בקרים – מקלדת ועכבר

טוב – הגיע הזמן לפתוח דפדפן ולהתחיל לכתוב – אחרי הכל, מטרת הסקירה המקורית שלי היתה למצוא מחשב שיאפשר לי לקחת את העבודה ב"גאדג'טי" לכל מקום. המקלדת בעלת המקשים השטוחים קטנה, אבל בדיוק במידה הנכונה. הצלחתי להתרגל למבנה שלה תוך כמה ימים, חוץ מכמה מאפיינים מרגיזים במיוחד: מקש ה-Enter קטן מדי, החיצים לא מופרדים משאר המקשים (מה שמקשה על זיהויים ע"י חישה), ולפעמים המקשים מרגישים קצת כמו מסטיק – אם לא הפרדתי את האצבע באופן פיזי ממקש לאחר הלחיצה, הוא נשאר לחוץ וגרם לתווווים להמשיך ולהופיע בטטקסטט שווב ושוב (טוב, אני מפסיק עם זה). בסך הכל, גם לזה התרגלתי בסופו של דבר פחות או יותר, וגיליתי שלמחשבים אחרים (שסקירותיהן תתפרסמנה בקרוב) יש בעיות הקלדה גדולות הרבה יותר.

העכבר, לעומת המקלדת, הוא סיפור אחר: מעולם לא אהבתי את עכברי המגע של אייסוס. לדעתי האישית הם פשוט לא נוחים, והעובדה שזו החברה היחידה בשטח שלא ניתן לשנות את הגדרות משטחי המגע שלה (למשל: מחוות המולטי-טאצ', שלא תמיד עובדות) עם הדרייברים הפשוטים של Synaptics (האחראית על משטחי המגע בכל מחשב אחר בעולם, פחות או יותר) הופכת אותם למפגע שמזיק לשמה של יצרנית המחשבים הטאיוואנית – וחבל. העובדה שבניגוד למתחרה המקומית אייסר, לדוגמא, Asus ציידה את המחשב הקטנטן בעכבר גדול יחסית, מקשה עוד יותר, שכן קשה להניח את הידיים בתנוחת הקלדה בלי להזיז את העכבר ואף לחולל "קליק". לכן, לדעתי החברה עשתה צעד חכם מאוד כאשר הוסיפה לערכה עכבר אופטי רגיל. אני, בכל אופן, העדפתי להשתמש בערכבר האלחוטי שלי (Microsoft Wireless Mobile Mouse 3000), ולא להסתבך בחוטים (תרתי משמע).

ביצועים

ה-U35J הוא סוס עבודה – לא חשוב אם הוא מחובר לחשמל או לא, תמיד הוא מבצע את המוטל עליו על הצד הטוב ביותר. אין לו שום בעיה עם דפדפנים כבדים, תוכנות גרפיות כגון פוטושופ, הצגת סרטים בכל איכות שהיא או סתם גימיקים טפשיים כמו תוכנות שמופיעות ונעלמות באפקטים גרפיים שמופעי הארי הודיני קטנים עליהן בכמה מידות. רק משחקים מעט כבדים לו – אבל זה ממש לא הפריע לי. המשחק הכי כבד שאני צריך הוא Heroes 3 in the Wake of Gods, שנוצר אי שם בתחילת העשור, ואותו המחשב הזה לא מחשיב יותר מדי.

בתור מבחן ביצועים עם ציון, התלבטתי מה לעשות למחשבים אותם אני בודק. מאחר ואיני מאמין באמינות מבחני Benchmark שונים (מאחר והם לא אחידים בתוצאותיהם), החלטתי להשתמש במבחן הכי אחיד והכי סטנדרטי שקיים: Windows User Experience Index. כפי שניתן לראות בתמונה, במבחן, בו נעים הציונים על אלמנטים שונים בין 1 ל-7, קיבל U35J ציון מינימלי של 4.7 (גרפיקה) וציון מקסימלי של 6.7 (מעבד).

חיי סוללה

הרבה מאפיינים ייחודיים יש ל-U35J, אבל אף לא אחד מהם ייחודי מספיק כדי להצדיק באופן מוחלט ואובייקטיבי את ההתאהבות שלי במחשב הזה. הסיבה האמתית שהתקשיתי כ"כ להיפרד ממנו ולהחזירו לחברה היתה הסוללה: הנייד הקטנטן הזה מגיע עם סוללת 8 תאים – כלומר: שניים יותר מהממוצע. בנוסף, מצוייד המכשיר בשתי טכנולוגיות לחיסכון בסוללה: טכנולוגיית Optimus של nVidia ממתגת בין הכרטיס הגרפי של החברה לזה המובנה בלוח האם בהתאם לרמת הביצועים הדרושה, וטכנולוגיית Super Hybrid Engine של Asus דואגת לחסוך בצריכת החשמל של שאר רכיבי החומרה. רשמית, התוצאה אמורה להיות עד 11.5 שעות של עבודה. בפועל, לא ציפיתי לקבל יותר מ-5.5 עד 6 שעות, בהתחשב בכך שהבדיקות העיקריות התבצעו באוניברסיטה, כאשר אני מקליד מסמך ב-Open Office, גולש בשני דפדפנים במקביל (ובכל אחד מהם בממוצע 3 לשוניות לפחות) על גבי קישוריות ה-WiFi דורסת-הסוללה, מצ'וטט עם החבר'ה בתוכנת המסרים הכבדה-מאוד Digsby ובאופן כללי מתעלל בנחקר כמיטב מסורת גואנטאנמו. התוצאה הדהימה לא רק אותי: 7 שעות, כולל כל התעללות אפשרית מלבד הגברת בהירות המסך למעל 50%!

שונות

חשוב לי לציין עוד כמה פרטים אודות הנבחן:

הוא מגיע, כמו כל מחשב היום, עם שלל תוכנות שאף אחד לא צריך ולא רוצה. ההבדל בינו לבין מחשבים אחרים שסיקרתי הוא שכאן היו כמה שירותים של Asus שאם המחשב היה אצלי ליותר מחודש הייתי דווקא שמח להשתמש בהם: אחסון מקוון, גיבוי (בענן, כמובן) ועוד כמה פנינים שלצערנו רוב החברות לא נוהגות לדחוס בחבילות התוכנות המיותרות שלהן.

בנוסף, גופו בנוי כך שהחום נפלט כלפי מטה – מה שאומר שמצד אחד די קשה לחסום לו בטעות את פתחי האוורור, אך מצד שני לא תוכלו להניח אותו על משטחיים שאינם מאפשרים לחום להתפזר (כן, אני מדבר על אלה ששמים אותו על השמיכה במקום לקום מהמיטה ולשבת ליד שולחן).

המאוורר, הנוטה להידלק ולהיכבות בזמנים הנראים לא הגיוניים, מפיק רעש חזק יותר ממחשב ה-Acer Aspire הישן שלי, אך עדיין שקט באופן משמעותי ממחשבי ה-Lenovo וה-HP של אחי.

סיכום

כשהציעו לי לסקור מחשב של אייסוס – פחדתי. אני מתחכך במאות דגמי מחשבים כבר לא מעט שנים, וידעתי שדעתי על היצרנית הקוריאנית המהפכנית שלילית מאוד. אבל אחרי שניסיתי אותו – פלטתי אנחת רווחה. למרות העכבר יוצא-הדופן (אני מתכוון בדיוק לזה: הוא שונה מכל משטח מגע אחר) ותצורת המקלדת שאינה לרוחי, לא יכולתי שלא להתרשם לטובה – יחסית למקלדות Chiclet אחרות לזו התרגלתי דווקא מהר, והביצועים בכל מובן אחר הצליחו להדהים אותי – למרות שהדגם שבדקתי היה זה עם מעבד ה-i3 ולא i5. האיזון בין משקל של נטבוק למפרט של מחשב 15 אינצ' (לפחות) וסוללת ה-8 תאים הופכים אותו לתשובה ניצחת לכל הטוענים כי הטאבלטים מייתרים את המחשבים הניידים.

Asus U35J

ציון: 9  

שיא העולם בהדלפות, עליו ניצחה סוני-אריקסון ביד רמה בחצי השנה האחרונה, הגיע הערב לסיומו עם הכרזת הדור השני של סדרת ה-Xperia מבית סוני-אריקסון. המשפחה החדשה והמודלפת כוללת ארבעה מכשירים, ששלושה מתוכם מצויידים במפרטים דומים למדי:

Xperia Arc, שכבר הוכרז ע"י חברת האם סוני ב-CES לפני חמישה שבועות, הוא האח היוקרתי במשפחה. המכשיר הדק במיוחד – 8.7 מ"מ בנקודה הצרה ביותר – מגיע עם מעבד Qualcomm MSM7227 עם ליבת Scorpion במהירות 1GHz וליבה גרפית Adreno 205, מסך Reality Display בגודל 4.2 אינצ' עם מנוע ה-Bravia של סוני ורזולוציית 854×480, מצלמת 8 מגה-פיקסל עם חיישן Exmor-R ומבזק LED. על כל זה מנצחת מערכת ההפעלה אנדרואיד 2.3 עם ווידג'ט ה-Timescape של סוני-אריקסון.

האח השני, Xperia Neo (למעלה מימין), הוא הסמארטפון הממוצע יותר, עם גוף בעל פרופורציות כשל ה-Vivaz הסימביאני, אך עם מפרט דומה ל-Arc: מעבד MSM 7227 במהירות 1GHz, מסך ה-Reality Display עם מנוע ה-Bravia בגודל 3.7 אינצ' ואותה רזולוציה, מצלמה אחורית 8MP עם חיישן ה-Exmor-R ומבזק LED, מצלמה קדמית 2MP לשיחות וידאו ואנדרואיד 2.3.

האח השלישי, שלגביו ההדלפות היו מעטות וחלקיות ביותר, הוא ה-Xperia Pro (למעלה משמאל). מדובר במכשיר שיורש את מקומו של ה-X10 Mini Pro, רק שהפעם למדה החברה לקח וייצרה אותו בגודל סביר. גם הוא, כמו קודמיו, כולל את מעבד ה-MSM7227 במהירות 1GHz, מסך ה-Reality Display עם מנוע ה-Bravia בגודל 3.7 אינצ', חיישן הצילום Exmor-R בן שמונת המגה-פיקסלים, מלווה במבזק LED, ומצלמה קדמית בת 2MP לשיחות וידאו. בנוסף, כולל הדגם החדש מקלדת QWERTY נשלפת ותכונות המייעדות אותו לקהל העסקי, כגון סנכרון מיילים מאובטח וחבילת אפליקציות "אופיס" מתוגברת.

לחץ כאן לצפיה בוידאו

האחרון – והחביב, כמובן – הוא המכשיר שמרוב דיבורים עליו נדמה כאילו הוא איתנו מאז שחר ההסטוריה: Xperia Play. המכשיר האגדי, המיועד לספק חוויית משחקים עשירה שטרם נראתה, מגיע עם מעבד Snapdragon מותאם במהירות 1GHz, זיכרון RAM בנפח 400MB, מסך LCD TFT בגודל 4 אינצ' ורזולוציית 854×480, מצלמת 5 מגה-פיקסל אחורית ומצלמה קדמית לשיחות וידאו וכמובן – בקר משחקים המסתתר במרחק החלקה, ומאפשר ליהנות ממשחקי קונסולה מותאמים. ה-Play צפוי לקבל תאימות למשחקי PlayStation מקוריים, כמו גם עשרות משחקים חדשים שייצאו במיוחד עבור סדרת המכשירים העתידית "תואמת הפלייסטיישן", שסוני מתכוונת לפתות חברות אחרות להצטרף אליה.

שלושה מהמכשירים צפויים לצאת כבר בחודש הבא – ה-Arc, ה-Neo וה-Play – בעוד ה-Pro צפוי להגיע לשוק רק בסוף הרבעון השני. ה-Play יהיה גם המכשיר הראשון של סוני-אריקסון המגיע לארה"ב בחוזה בלעדיות אם ספקית כלשהיא – Verizon. מחירים טרם פורסמו.

יומיים אחרי הודעתה הדרמטית של נוקיה על כוונתה לעבור להתמקד במערכת ההפעלה הניידת של שנואת נפשה לשעבר, מייקרוסופט, ושעות ספורות לפני המסיבה בה היא צפויה להכריז על מכשיר הסימביאן האחרון שלה או מכשיר ה-Windows Phone 7 הראשון שלה, מסתבר שהפרוייקט בו השקיעה את מרבית השנה האחרונה לא בהכרח מת:

היום הועלתה ל-Picasa תמונה מתוך מתחם תערוכת הסלולר בברצלונה, אליו לא מורשים עדיין העיתונאים להיכנס, ובה נראים טאבלט וסמארטפון מבוססי מיגו מעל לוגו גדול של אינטל. בתמונה ניתן לראות שממשק הטאבלטים שונה אך במעט מזה שהודגם כבר מספר פעמים בעבר, בעוד זה הסלולרי נראה כמו גרסא מפוצלת שלו – רעיון שמערכת ההפעלה הראשונה לנפנף בו היתה WebOS של HP. המכשיר שבתמונה ללא ספק אינו של נוקיה – השותפה בפיתוח המערכת – אלא ככל הנראה אותו מכשיר המזוהה כאבטיפוס של Aava Mobile בו נופף בכיר באינטל בכנס של החברה לפני שבועיים. מחר, עם פתיחת מתחם התערוכה, נדע מן הסתם יותר אודות אינטל, Aava ועתידה של MeeGo.

הערב יתקיים בברצלונה אירוע Samsung Unpack, ממנו נדווח לכם בזמן אמת על הכרזות החברה, אך בינתיים נראה ששני המכשירים המעניינים ביותר עליהם עמדה החברה להכריז כבר מסתובבים חופשי בעיר.

המכשיר הראשון הוא, כמובן, ה-Galaxy S 2, שלפי כל המקורות כרגע ייקרא בשם זה, ולא יחליף את ה-S עבור אות חדשה. גם את העיצוב הוא לא יחליף – כפי שניתן לראות בתמונה, ה-S2 דומה להחריד לקודמו, מלבד העובדה שלפי השמועות הוא ישבור (פעם שלישית תוך 5 שבועות, אגב) את תואר "הסמארטפון הדק בעולם", עם עובי של 8.49 מילימטרים בנקודה הדקה ביותר (לעומת 8.7 ב-Xperia Arc). המפרט שלו יכלול מעבד כפול-ליבה במהירות 1GHz, ככל הנראה של סמסונג, מסך 4.3 אינצ' מסוג Super AMOLED Plus ברזולוציה של 800×480, וקישוריות מסוגי WiFi a/b/g/n, HSPA+, Bluetooth 3.0 ו-DLNA ושבב NFC. המצלמה תהיה בעלת חיישן 8 מגה-פיקסל ויכולת צילום וידאו ב-Full HD 1080p.

באשר לטאבלט ה-Galaxy Tab 2, הוא יכלול מסך 10.1 אינצ' ברזולוציית 1280×800, ויריץ את מערכת ההפעלה Android 3.0 ללא שינויי ממשק של סמסונג על גבי מעבד במהירות 1GHz, אם כי עדיין לא ידוע איזה. גם כאן תימצא מצלמת 8MP עם צילום Full HD, ורמקולים בעלי אפקט Surround.

(מקורות: Samsung Hub, Engadget, Phone Arena)

חשבנו שתשומת הלב שזכתה לה בחודשים האחרונים וודאי תפסיק ל-LG להרבה מאוד זמן, אך החברה כנראה לא מסתפקת בה: הלילה שחררה יצרנית הסלולר השלישית בגודלה בעולם טיזר וידאו שלישי לסמארטפון התלת-ממד הראשון בעולם, יחד עם פרטים נוספים אודות המפרט:

לחץ כאן לצפיה בוידאו

כפי שניתן לראות בוידאו, המכשיר מעוצב בקווים עגלגלים-קלות המתאימים היטב לסדרת ה-Optimus, ומגיע (ככל הנראה) עם רגלית חיצונית המאפשרת להעמיד את המכשיר בזווית נוחה לצפיה. בפרטים ששוחררו בסמוך לוידאו חשפו הקוריאנים כי האופטימוס היא סדרת הטלפונים המגוונת בעולם מבחינת חומרה: אחרי ה-One מבוסס ה-Snapdragon וה-2X מבוסס ה-Tegra 2, יגיע ה-3D עם מעבד OMAP 4 במהירות 1GHz, שלדברי LG "כופל את ביצועי המתחרה הקרוב ביותר" (הגדרה שעשויה לדבר על שני מכשירים: ה-Atrix של מוטורולה וה-Optimus 2X של LG עצמה).

מה אתם חושבים – האם השנה בה צפויה היתה סמסונג לרשת את מקומה של נוקיה כיצרנית הסלולר הגדולה בעולם תהפוך לשנה שבה ניצחה LG גם את הפינים וגם את השכנים הקוריאנים?

(מקור: Phone Arena, Phone Arena)

יצרנית המחשבים האמריקאית Dell ערכה אמש אירוע תחת הכותרת Dell Means Business (בתרגום חופשי: "דל מוכנה לעסקים"), בו הציגה כמעט 40 מוצרים חדשים, ביניהם מחשבים ניידים ונייחים, תחנות עבודה ואף מחשב-לוח מאסכולת ביל גייטס (convertible – מחשב נייד בעל מסך מתהפך). אך כולם החווירו ברגע בו שלף סטיבן ללה, סגן הנשיא והמנהל הכללי של קבוצת המוצרים העסקיים בחברה, יחידת דמה של טאבלט חדש מבית דל.

הטאבלט, שלעת עתה לא נמסרו כמעט כל פרטים אודותיו, ייצא השנה, ויריץ את Windows 7 על גבי מעבד אינטל מסדרה לא ידועה (יש להניח שיהיה זה Medfield). הוא מיועד לעסקים, בדומה ל-HP Slate, אך ללה הבטיח כי גם גרסא אנדרואידית למשתמש הפרטי נמצאת בתכנון.

(מקור: CNET)

לחץ כאן לצפיה בוידאו

אנדרואיד ידועה לכולנו כמערכת ההפעלה הסלולרית עם צמיחת היישומים המהירה ביותר. רבים מאיתנו קנו או יקנו מכשירי אנדרואיד בעיקר כדי ליהנות ממגוון האפליקציות הזמינות למערכת של גוגל. למען האמת, זהו אחד הגורמים המרכזיים לירידת קרנה של נוקיה ומערכת ההפעלה שלה, סימביאן. אבל נראה שבקרוב המאזן עומד להשתנות.

הבוקר הכריזה החברה השוויצרית Myriad על Alien Dalvik – מעין מנוע וירטואליזציה המאפשר להריץ יישומי אנדרואיד על פלטפורמות אחרות.

החברה עומדת מאחורי Dalvik, שהינו מנוע הוירטואליזציה של ג'אווה לאנדרואיד, וכל אפליקציות המערכת רצות בזכותה. עתה הודיעה על השקתו של מנוע קל יותר, המיועד לאפשר לאפליקציות אנדרואיד לרוץ על מערכות נוספות – אם כי החברה לא מוכנה עדיין לומר אילו, מלבד זו שעליה מודגם העניין. המנוע מאפשר לכל יוצר אפליקציה, ספק חומרה או תוכנה, בעל חנות או ספקית שירותי תוכן סלולרית לקחת אפליקציות אנדרואיד, "לארוז" אותן בתוך פורמט קובץ המתאם בין מנוע הג'אווה של המכשיר המבוקש לפורמט הג'אווה של אנדרואיד ולהריץ אותן – כמעט ללא שינוי וללא פגיעה בביצועים.

כדי להדגים את העניין, שחררה Myriad סרטון בו היא מריצה מספר אפליקציות אנדרואיד על מכשיר ה-N900 של נוקיה, ובתערוכת הסלולר בברצלונה בשבוע הבא תדגים החברה את ה-Alien Dalvik לכל הנוכחים. הפלטפורמה הראשונה שאמורה להרוויח מהמנוע החדש היא MeeGo של נוקיה-אינטל, ופלטפורמות נוספות תוכרזנה בהמשך.

על העדכון הבא למערכת ההפעלה אנדרואיד לא שמענו הרבה – וגם לא ציפינו לשמוע הרבה. אחרי הכל, 2.3 הוכרזה לא מזמן, ורק מכשיר אחד איתה כבר שוחרר (Nexus S). אך הבוקר מסתבר שמדובר בעדכון שכנראה מונע מחברות רבות להוציא את מכשירי ה-Gingerbread שלהן לשוק.

אתר Pocket-Lint מדווח כי מקור בחברת Viewsonic מסר כי סמארטפון ה-ViewPad 4 של החברה, שהוכרז לא מכבר וצפוי היה להגיע לשוק ביוני עם אנדרואיד 2.2, יושק למעשה באפריל ויהיה אחד המכשירים הראשונים עם אנדרואיד 2.4. אך הפרט המשמעותי ביותר שמסר המקור הוא כי אנדרואיד 2.4 לא תהיה גרסא חדשה של המערכת ולא תישא שם חדש (Ice-Cream הוא השם הבא ברשימה), אלא תהיה זהה מבחינת המשתמשים ל-2.3, כאשר ההבדל יהיה תמיכתה באפליקציות שנוצרו עבור מעבדים כפולי-ליבה במכשירים עם ליבה יחידה.

לפי המקור, אנדרואיד 2.3, או בכינויה Gingerbread, אינה תומכת בהרצת יישומים שנוצרו עבור מעבדים כפולי ליבה, ולכן אינה מקבילה למערכת ה-Honeycomb המותאמת לטאבלטים. כדי לסגור את הפער הקדימה גוגל את הגרסא הסלולרית הבאה של המערכת והסתפקה בלהוסיף לה תמיכה כזו. לכן, גרסא 2.4 עדיין תיקרא Gingerbread, וצפויה בעצם להגיע מיידית לכל מכשירי ה-2.3 שהוכרזו לאחרונה.

לחץ כאן לצפיה בוידאו

הסבלנות משתלמת: אחרי חודשים של דיבורים, פרסם Pocket-Lint לפני זמן קצר סרטון פרסומת מודלף מבית LG, שבניגוד לקודמו מוותר על הסופרלטיבים ומסתפק בלהציג את מכשיר Optimus 3D עצמו, במלוא תפארתו – ובמיוחד את המצלמה בעלת העדשה הכפולה, שעכשיו אנו יודעים שמורכבת באוריינטציה אופקית, לצילום במצב האחיזה הנוח ביותר (תמונה מתוך ההבזקים בסרטון – בכתבה המלאה).

להזכירכם – המכשיר יוכרז ב-14 בחודש בברצלונה, ואנחנו נהיה שם כדי לדווח לכם על הכל.

אתמול בבוקר פרסם Engadget שתי תמונות ראשונות של Nokia E6 שהגיעו לידיו. מדובר במכשיר דמוי בלאקברי, הממשיך את מסורת סדרת E7x הישנה (E71, E72), ולפי שמועות והערכות כולל מסך ברזולוציית VGA (כלומר: 640×480 פיקסלים), מקלדת QWERTY פיזית אנכית, מצלמה אחורית עם חיישן 8 מגה-פיקסל, ככל הנראה מסוג EDoF הנמצא גם ב-E7, ומבזק LRD כפול. מלבד זה לא ידוע כרגע דבר אודות המכשיר, אך לא נתפלא אם יתברר כי המסך הינו מסך מגע רזיסטיבי שנועד להכניס את ה-E6 לתת-הקטגוריה החדשה של נוקיה Touch&Type.

בינתיים, אתמול הודיעה נוקיה כי מכשיר ה-E7, בן-דודו העסקי של נמר המולטימדיה N8, יגיע השבוע למספר שווקים, מהם יתרחב תוך זמן קצר לרוב חלקי העולם. המכשיר היפהפה, שהינו אחד הסליידרים הדקים בעולם, הודלף במהלך השנה שעברה יותר פעמים מכפי שניתן לספור, ונהנה מביקורות טובות עוד יותר מאלו להן זכה ה-N8.