הבוקר הודיע הסניף הישראלי של גוגל כי החל מהיום ניתן לצפות בפורטל הוידאו יו-טיוב בעברית, מה שהופך את שפת הקודש לשפה ה-25 בה ניתן להציג את ממשק האתר. הפורטל, שלפי סקרי האינטרנט של TIM נמצא במקום השלישי בארץ באחוזי חשיפה, הוא האתר הבינלאומי האחרון בעשירייה המובילה המקבל ממשק בעברית, אחרי גוגל ופייסבוק.

לפני כשנתיים יצרה גוגל ישראל את הגרסא המותאמת לארץ של פורטל הוידאו הגדול בעולם, אך בלי לתרגם את שפת הממשק – המאפיין המקומי היחיד היה העדפתם של סרטונים מישראל בקידום ובחיפוש. עתה מתווסף גם ממשק ש(כמעט)כולו בעברית, כולל – לראשונה בתולדות יו-טיוב – היפוך של עיצוב עמודי הוידאו לשם התאמה לשפה הנכתבת מימין לשמאל. עתה, יציע האתר לגולשים ישראלים שלא ביטלו את אפשרות התאמת התכנים לישראל לעבור לגלישה בממשק העברי. ניתן גם להפעיל את העברית באופן ידני ע"י לחיצה על שם השפה בתחתית העמוד ובחירה ב"עברית" מתוך הרשימה.

"ג'ימייל", השירות שהפך את המילה "בטא" למעמד קדוש, הוא כבר מזמן לא בטא, וכבר מזמן לא רק "מייל" – צ'ט כתוב, צ'ט קולי, צ'ט וידאו, SMS ועוד שלל תוספות אפשריות הפכו את שירות הדוא"ל של גוגל לפיצה של משולשי פרודוקטיביות, שכבר מתאימה יותר לשם gCom (קיצור של Google Communications) מאשר gMail.

אמש הצטרף למעגל גולם חדש ומרשים במיוחד – שיחות VoIP לטלפונים. גוגל כינסה אתמול מסיבת עיתונאים בה הכריזה על שירות בשם Calls from Gmail, המאפשר למשתמשים להתקשר לטלפונים קוויים או סלולריים ישירות מתוך תיבת המייל. השירות עובד כבר עכשיו ללקוחות האמריקאים, מייד לאחר התקנת התוכנה הנדרשת, ומאפשר להם לחייג מסרגל הצ'ט למספרים בארה"ב ובקנדה חינם, ולמספרים במדינות אחרות בתעריפים מוזלים. בשאר העולם הוא צפוי להיות זמין ככל הנראה רק בשנה הבאה.

השירות החדש, המהווה מתחרה טרי ומסוכן במיוחד ל-Skype החלוצה, משתמש בשירות ה-Google Voice הקיים של החברה, אך ללא צורך בהרשמה אליו. מי שרוצה לחייג למדינות שהשיחות אליהן עולות כסף יצטרך חשבון ל-Google Checkout. גוגל מקווה להחזיר את ההשקעה מההכנסות משיחות בנילאומיות, ועם תעריפים כמו 2 סנט לטלפונים קוויים ו-10 סנט לטלפונים סלולריים בישראל – נראה שאין סיבה שהשימוש בשירות לא יצדיק את ההשקעה. השאלה האחרת הינה, כמובן, כמה מהשיחות תישמרנה ותשמשנה כשפני ניסוי לטכנולוגיות זיהוי הדיבור של החברה.

תהיתם פעם איזה מהדפדפנים הניידים הוא המהיר ביותר? ובכן, באתר האינטרנט Pocketnow.com החליטו להיכנס לעובי הקורה ולקבוע אחת ולתמיד מיהו המהיר ביותר ומיהו האיטי ביותר מבין השלושה (iOS 4, Android 2.2 ו-Windows Phone 7). התוצאה – תתפלאו – אינה חד משמעית.

בוידיאו שלפניכם ניתן לראות השוואה בין שלושת הענקים, ובכל מבחן אשר נערך ניצח מכשיר אחר, כך שלמעשה אין דרך לדעת למי מביניהם מגיע התואר הנחשק. מה שכן ניתן לקבוע הוא ששלושתם דומים יחסית במהירות הטעינה, וספק אם אי פעם תמצאו את עצמכם אומרים: "וואי, הייתי צריך לקנות את המתחרה!" (לפחות לא מהסיבה הזו). לפני שנסיים, הרשו לנו לציין כי במכשיר ה-Windows Phone 7 מדובר בתוכנה שאינה בגרסתה הסופית, וחווית המשתמש שלה עשויה להשתפר בעתיד (או להיפך). לכן יש לקחת את התוצאות בעירבון מוגבל. נסכם בתודה לאתר Pocketnow.com על הרמת הכפפה והיוזמה.

על Apple TV שמעתם? יופי! אז הגיע הזמן להכיר גם את Google TV. תשאלו: "מה זה?" – או! אני שמח ששאלתם. ראשית, הרשו לי להתחיל ולומר כי מדובר במוצר מגניב. "אבל מה הוא עושה?" המכשיר מתיימר לחבר בין שני עולמות שונים שבהחלט הגיע הזמן שיהפכו לאחד – הטלוויזיה והאינטרנט. המכשיר הקטן והמופלא הזה מאפשר גישה מלאה לרשת האינטרנט על כל המשתמע מכך – Facebook, YouTube, Twitter ושאר אתרי האינטרנט האהובים עלינו (במיוחד Gadgety). כמו כן, Google TV יודע להתממשק עם מכשירי DVR (מכשירי הקלטה למיניהם) ומאפשר צפייה בתוכן שהוקלט. בנוסף, בוידיאו ניתן להבחין באינטגרציה עם Dish Network (חברת שידורי לוויין אמריקאית), כך שניתן לצפות בלוח השידורים ולבצע פעולות נוספות הקשורות לממיר הדיגיטלי.

אחת האופציות המגניבות ביותר היא זו של החיפוש האוניברסאלי (כמה "מפתיע" ש-Google הכניסה אפשרות חיפוש), כך שניתן לחפש בו זמנית ברשת האינטרנט, לוח השידורים, מכשיר ה-DVR ויתר המקומות, והכול מאותה שורת חיפוש. כמובן שקיימות גם אפליקציות אותן ניתן להתקין על גבי המכשיר (כגון Chrome, Netfix, Pandora ועוד). חלק מעניין נוסף הוא Google Queue – אפליקציה ששמה את כל תכני ה-DVR ו-Podcasts שהורדתם במקום אחד, וכמובן שניתן להוריד פודקאסטים חדשים דרך התוכנה. במקרה ואין לכם מושג היכן למצוא את הפודקאסט הרצוי, דאגה Google להוסיף חיפוש גם שם.

לסיכום, המוצר באמת מדהים, ומצליח לשלב בין הטלוויזיה לבין הרשת בצורה מוצלחת למדי. רק שאלה אחת נשאלת: לא פשוט וקל יותר לחבר את מסך הטלוויזיה ישירות למחשב ולחסוך את כל הבלגאן?

למקרה שחייתם בשנה האחרונה בתוך כלוב בטון מבודד נגד GPS, תנו לנו לעדכן אתכם: הטרנד החם ברשתות החברתיות כבר אינו הודעות סטטוס או העלאת תמונות מביכות של חברים ותיוגן, אלא מיקום. כלוויינים אחרי הגשם צצים להם שירותים שונים המאפשרים לכל מי שברשותו מכשיר GPS מסוג כלשהוא לעדכן את חבריו, מכריו ועוקביו הזרים בכל פעם שהוא מגיע למקום כלשהוא, בתוספת קישור למפה המצביעה על אותו מקום – למקרה שמישהוא באמת מתעניין איפה זה.

אך טבעי הדבר שפייסבוק, הרשת החברתית הגדולה בעולם ואחת מהפלטפורמות הגדולות (אם לא הגדולה ביותר) להפצת עדכוני המיקום, רוצה לשלב בחוויית בזבוז-הזמן שלה גם את הטרנד הזה. לכן, אחרי כשנה של שמועות, השיקה אתמול פייסבוק באירוע שנערך במפקדתה בפאלו-אלטו (קליפורניה) את שירות המיקום שלה, Places. השירות החדש מאפשר לכל משתמש בעל מכשיר סלולר תומך לבצע "צ'ק-אין" כאשר הוא מגיע למקום כלשהוא. ניתן לדווח לחברים היכן אתם, מה אתם עושים שם ומי מחבריכם נמצא איתכם, ואף לבדוק מי ממשתמשי פייסבוק שלא נמנה על חוג ידידיכם נמצא שם.

בכל מקום תוכלו להודיע על נוכחותכם בעזרת רשימת נקודות העניין הקרובות שהוגדרו במערכת, או לחפש מקום באופן ידני. אם הגעתם למקום שטרם הוגדר בשירות תוכלו "לפתוח" אותו בעצמכם. כדי לא ליצור מצב בו כל אחד מחבריכם מעדכן על מיקומו באמצעי שונה, הכריזה פייסבוק על שיתוף פעולה עם שלושה שירותים קיימים לכתבה המלאה…

חלקכם זוכרים בוודאי כמה התלהבנו מ-Bing Maps כאשר הוא הוצג לראשונה. השילוב בין שירות מפות דומה לזה של גוגל לאפקטים הגרפיים המרשימים שמספקת טכנולוגיית SeaDragon (עליה מבוססת PhotoSynth) כבש אותנו בלי להתאמץ יותר מדי. אבל משהוא עדיין חסר – היכולת לצפות ברחוב מזווית של נהג או הולך רגל, גם בשירות המפות של מייקרוסופט (Streetside) וגם אצל המתחרה גוגל (Street View), עדיין מציגה את העולם בצורה מעוותת, וקשה מאוד להעריך את מראה הרחוב בעולם התלת-ממדי דרך עיני הדו-ממד של המצלמות-על-גלגלים של ענקיות המחשוב.

השבוע חשפה מייקרוסופט פרוייקט שאמור לאפשר למשתמשים לראות רחובות שלמים, ולא רק "בועות" (השיטה הנוכחית של צילום פנורמה תלת-ממדי של הרחוב כל מספר מטרים). המערכת, שזכתה לשם Street Slide (משחק מילים על שירות מראה הרחוב של החברה, Streetside, והמילה "גלישה הצידה"), מאפשרת למשתמש לצפות בתמונת פנורמה אינטראקטיבית של הרחוב, כאשר חלקיו השונים של הרחוב משנים את הזווית, כך שבעצם ניתן להתרשם ממראהו של הרחוב מזוויות שונות. כאשר גולשים על-פני תמונת הרחוב לצדדים, רצף תמונות הרחוב מתעדכן כדי שכל מקטע ברחוב ייראה מהזווית הנכונה – האמצע מזווית ישרה, והצדדים מנקודת מבט אלכסונית.

(לצפייה בוידאו באיכות מקור בפורמט DivX הקליקו כאן) לכתבה המלאה…

גוגל, שהיתה רק לפני כמה שנים החברה האהובה בעולם, כבר לא נהנית היום מהמעמד הזה, לפחות לא באותו קונסנזוס. שערוריות כגון הריגול אחרי המשתמשים במנוע החיפוש, שירות ה-Buzz שחשף את אנשי הקשר של לקוחות ג'י-מייל לעולם כולו, הריגול שביצעו מכוניות הצילום של שירות Street View ועוד מגוון אירועי מפתח גרמו לגולשים לחשוד הרבה יותר ב"ענק הטוב" שחרט על דגלו את המוטו "אל תהיה רע".

פטנט חדש שהוענק לגוגל במהלך החודש מסמן נקודה נוספת שעלולה להוביל להתנגשות בין גוגל לגוגלשים (אהמ). הפטנט, שנקרא "מערכת ושיטה לשינוי רלוונטיות חיפוש תוך שימוש בבקרת פעילות סמן (עכבר)", הוגש כבר בפברואר 2005, ומדבר על שיטה חדשה לקביעת איכותן של תוצאות החיפוש והתאמת פרסומות על פי תזוזות העכבר שהמשתמש מבצע על המסך.

גוגל חושבת, משום-מה, שהמשתמש הממוצע מעביר את העכבר מעל כל תוצאת חיפוש בזמן שהוא קורא את תקציר היעד, לכתבה המלאה…

דמיינו לעצמכם את המצב הבא: אתם יושבים ברכבת עם מחשב נייד ממש מגניב ופתאום בא לכם להוריד משהו מהאינטרנט או לגלוש לגאדג’טי, אבל מה לעשות אין לכם מודם סלולארי, אז אתם מתבאסים ונאלצים לגלוש בטלפון עם מסך די קטן וללא תמיכה בפלאש.

בדיוק בשביל לענות על הצורך הזה הומצא הפתרון של Internet Tethering – שימוש בטלפון הסלולארי כמודם עבור המחשב. הטכנולוגיה ממש לא חדשה וקיימת בשוק כבר הרבה שנים, ולפני קצת פחות משנה אף הופיעה באייפון. בקרוב תגיע היכולת הזו גם לאנדרואיד 2.2, המכונה גם Froyo. הדבר יתאפשר בעזרת כבל או באופן אלחוטי באמצעות WiFi. בעצם ניתן יהיה לשתף לא רק את האינטרנט הסלולארי אלא גם את האינטרנט האלחוטי של הטלפון, בעזרתו האדיבה של כבל USB וגם בלעדיו.

לסיכום, כל הכבוד לגוגל!  אבל למה רק עכשיו?

(צילום מסך: TechCrunch)

“מהפיכת ה-iPad” הוא צירוף מילים ששמענו פעמים רבות מאז ה-27 בינואר, ומן-הסתם עוד נשמע לא פחות פעמים ממספר האיזכורים של “מהפיכת האייפוד” ו”מהפיכת האייפון” בשנים האחרונות. ואכן, המשטח האלקטרוני המשוכלל והמעוצב בקפידה, בין אם תאהבו אותו ובין אם לאו, מביא איתו בשורה גדולה – ולא מדובר בממשק או במערכת ההפעלה.

אחד החסרונות הבולטים של האייפאד לעומת מחשבי לוח מתחרים, כמו ה-HP Slate עליו דנו בגאדג’טי רבות, הוא היעדר התמיכה בפלאש, שהינו פורמט הוידאו הפופולארי ביותר ברשת. כדי שלא נרגיש בחסרונו מגיע המכשיר עם יישום ייעודי המשלים את הפער בכל מה שנוגע לפורטל הוידאו הגדול והנצפה ביותר – יו-טיוב. אך מה עם אתרים אחרים?

כאן נכנסת לתמונה סוגיה כאובה בעולם הרשת, שטרם זכתה לתשומת לב רבה בגאדג’טי, או באתרים טכנולוגיים ישראלים באופן כללי: HTML5. התקן הבא של האינטרנט, שבמסגרתו מנסה קונסורציום הרשת הבינלאומי לשים סוף לצורך בעשרות תוכנות נלוות לדפדפן כדי לגלוש, נמצא בשלבי תכנון כבר כמה שנים. הבעיה היא שלכל חברה יש אינטרסים משלה בדיונים על המאפיינים שישולבו בתקן, מה שמעכב את פיתוחו כבר זמן רב.

אי התמיכה של ה-iPad בפלאש אולי נחשב היום לחיסרון, אך האמת היא שהוא המהפיכה האמתית: בזכות הפחד מהתפוח הכל יכול הבינו פתאום ארגונים אדירים כמו רשת הטלוויזיה CBS והעיתון New York Times ש-HTML5 אינו סתם גחמה. מדובר במגמה מתמשכת עם מטרה ברורה: להפוך את “שפת האינטרנט” לסביבת עבודה שאפשר לעשות בה הכל, מתוך הדפדפן, בלי צורך בתוכנות נוספות או תוספים. ההבנה המאוחרת הביאה בחודשים האחרונים לפרץ חסר תקדים של עשייה מהפכנית: בין הגופים שהוסיפו לאתריהם תמיכה בוידאו בתקן HTML5 ניתן למצוא את YouTube (ששייך, כמובן, לחברה שיזמה את המהלך – גוגל), CBS, New York Times, Time, Flickr (שבבעלות יאהו), TED ואתרי וידאו נוספים כגון Vimeo.

התמיכה בוידאו ללא צורך בתוסף היא אחד הנושאים הבוערים בגיבוש תקן HTML5. זאת מאחר ועמותות הקוד הפתוח וחברות התוכנות החופשיות – ובראשן (בהתאמה) מוזילה האמריקאית ואופרה הנורווגית – מתנגדות לבחירה בפורמט MPEG H.264 הקנייני על פני Ogg Vorbis הפתוח, שהצטייר כבר בשנת 1999 כפורמט המדיה החופשי המוביל, גם בוידאו וגם באודיו. “התרגיל המלוכלך” של גוגל ואפל, התומכות בפורמט הקנייני, מצטייר כמהפך שיכריע את הכף לטובת הפורמט הסגור. הטקטיקה ה’מייקרוסופטית’ של כפיית תאימות על-ידי שימוש במוצר פופולארי כאיום (“אם המוצר שלך לא יהיה תואם למוצר שלנו – ללקוחות פשוט לא תהיה דרך להשתמש בשלך”) עדיין עובד לא רע, גם בעידן הפתיחות וחופש המידע, וגם העובדה ש-MPEG LA, החברה המחזיקה בבעלות על ה-H.264, האריכה את תקופת הזיכיון החינמי שלו בחצי עשור, העניקה לגיטימציה רצינית לחברות התומכות בשימוש בו כפורמט ברירת המחדל לדפדפנים.

כמו במלחמת הפורמטים בין סוני לטושיבה (למי שלא זוכר: HD-DVD מול ה-Bluray) לפני כ-5 שנים, גם כאן המפתח להשגת התקדמות טכנולוגית היא השגת סטטוס-קוו של רוב מסחרי התומך בצד אחד. ה-iPad, שבעקבותיו הזדרזו אתרים רבים לאמץ את H.264, עשוי להיות המפתח לאינטרנט ללא “דרישות-מערכת”.

במשך שלושת הימים האחרונים לא היינו בטוחים שהכתבה הזו היא אכן סיפור אמיתי, אבל מכמות האתרים הטכנולוגיים שפרסמו את הסיפור מאז 1 באפריל בשיא הרצינות ניתן להסיק שמדובר באמת לאמיתה.

HTML5, תקן הרשת החדש שטרם גובש אך כבר מופיע ברמות תאימות כאלה או אחרות בדפדפנים השונים, מאפשר לא רק לעצב אתרים מתקדמים, אלא אפילו להחליף את נגן ה-Flash של Adobe בוידאו ותוכן אינטראקטיבי מתוכנת ללא צורך בתוכנות או תוספי צד-שלישי. שלושה מפתחים מגוגל טוענים כי הצליחו, בזמנם הפנוי, ליצור דוגמא מרגשת לשימושים האפשריים של התקן המתקדם: Quake II. השלושה התבססו על גרסת ג’אווה של מנוע המשחק המכונה Jake2, ובעזרת ערכת Google Web Toolkit, בתוספת קצת עזרה מהאצת גרפיקה בתקן WebGL ועזרים נוספים, יצרו גרסא של המשחק שמסוגלת לרוץ על דפדפנים תומכי HTML5 – או ליתר דיוק: דפדפנים התומכים בתקנים שגוגל חפצה להכניס ל-HTML5 (כרום וספארי). הם הופתעו כאשר המשחק המשופץ לא רק עבד, אלא גם סחט מהמחשבים הניידים שלהם ביצועים מרשימים של משחק בכ-30 פריימים בשניה (!).