לחץ כאן לצפיה בוידאו

משתמשי אנדרואיד רבים תהו מדוע הדפדפן במכשירם אינו נושא את השם "כרום", הדפדפן שהפך למותג במחשבים אישיים, זאת בעוד אפל מכנה את דפדפן ה-iOS שלה "ספארי" ומיקרוסופט את דפדפן ה-Windows Phone "אקספלורר". ההסבר הוא שגוגל רצתה לשמור את השם רק כאשר באמת יהיה קשר לדפדפן ה-Chrome מהמחשב האישי ולא סתם להשתמש במותג שיצרה. לפני זמן קצר הרגע המיוחל הגיע וגוגל הכריזה על דפדפן ה-Chrome בגרסת בטא למערכת ההפעלה אנדרואיד.

האפליקצייה מכונה כרגע Chrome Beta ומיועדת למערכת ההפעלה אנדרואיד 4.0 ומעלה, מה שאומר שהרוב המוחלט של משתמשי האנדרואיד לא יוכל לנסות אותה. דפדפן הכרום החדש תואם את ממשק ה-Ice Cream Sandwich החודש וכולל מגוון תכונות חדשות והתממשקות משופרת עם דפדפן הכרום מהמחשב האישי. בין השדרוגים תמצאו מערכת טאבים חדשה המאפשרת לדפדף בין הטאבים הפתוחים על ידי משיכת המסך מימין לשמאל ולהפך, שמירת עמודים לקריאה במצב לא מקוון, מצב גלישה פרטית (Incognito) ואפקטים נחמדים נוספים לניווט קל יותר ברחבי האינטרנט.

ההסתנכרנות עם דפדפן הכרום בפלטפורמות שונות (מחשב אישי, טאבלט וסמארטפונים אחרים) זוכה לשיפור משמעותי. חוץ משיתוף המועדפים וההיסטוריה תוכלו לראות בכל זמן נתון את הטאבים הפתוחים בדפדפן הכרום שלכם במחשב או למעשה בכל מכשיר אחר אשר רשום על אותו משתמש ומחובר. המשך גלישה מ-Chrome בסמארטפון או בטאלבט תעדכן גם את הטאבים במחשב, כמו כן גם ההיסטוריה של כל טאב תישמר. מרשים בהחלט!

הגיע הזמן שדפדפן Chrome הפופולארי ינחת גם באנדרואיד, זהו צעד מתבקש לו חיכו משתמשי מערכת ההפעלה זמן רב. נראה שגוגל עשתה עבודה רצינית מאוד וההתממשקות הנרחבת עם הדפדפן לאורך מספר פלטפורמות בהחלט מצדיקה את שמו.

ניתן להוריד את Chrome Beta מהאנדרואיד מארקט ונשמח לשמוע את דעתכם בתגובות למטה.

* תודה לכל מי ששלח טיפ

חברת Dropbox המציעה את אחד משירותי הענן הפופולאריים ביותר כיום, ממשיכה לנסות ולשפר את שירותיה ובתוך כך גם מגדילה את נפח האחסון עבור משתמשיה אשר תורמים להצלחתה. הפעם מבקשת החברה את עזרת לקוחותיה בבדיקת פונקציה חדשה שפיתחה בגרסה 1.3.12 עבור Windows, Mac OS X ו-Linux ובגרסה 2.0.9 לאנדרואיד ביצוע ייבוא אוטומטי של תמונות וקטעי וידאו אל חשבון ה-Dropbox שבענן. איך מבצעים זאת? פשוט מאד – במקרה של שימוש בקליינט למחשב, מחברים את המכשיר באמצעות כבל USB ובחלון האפשרויות שנפתח בוחרים באפשרות "ייבוא תמונות וקטעי וידאו באמצעות Dropbox". במקרה של שימוש בגרסה החדשה לאנדרואיד, יש לבצע העלאה אוטומטית של תמונות וקטעי וידאו (האפליקציה תציע זאת מיד לאחר ההתקנה).

על כל 500MB מגה-בייטים שיועברו אל חשבון ה-Dropbox באמצעות הייבוא האוטומטי, ייגדל נפח האחסון הכולל של החשבון ב-500MB נוספים, עד אשר יגיע לתוספת כוללת של 5GB. החברה, שאין בכוונתה "להקשות" על משתמשיה, תעניק את 500 המגה-בייטים הראשונים כבר בייבוא האוטומטי הראשון שנבצע ללא כל תלות בנפח המדיה. במקרה של תקלה, מבקשת החברה להביא זאת לידיעתה בנושא מיוחד שפתחה בפורום הפיתוח שלה.

נשמע כבד מידי? אין זו הדרך היחידה להגדיל את נפח האחסון בחשבונות Dropbox: מעבר לאפשרות לרכוש נפח אחסון נוסף, קיימת גם שיטת ההפניות (חבר מביא חבר) באמצעותה ניתן להגדיל את נפח האחסון ב-250MB עבור כל חבר שיירשם דרך קישור ייחודי שתספק לכם החברה – וזאת עד לתוספת כוללת של 8GB בסך הכל. גם הקשר המתהדק בין Dropbox ל-HTC יכול להעניק לכם נפח אחסון נוסף: אם ברשותכם מכשיר HTC בעל ממשק המשתמש Sense 3.5, תוכלו לקבל באופן אוטומטי 3GB נוספים לחשבונכם. בנוסף, דווח כי ממשק המשתמש Sense 4.0 יעניק למשתמשיו 50GB לצורכי אחסון ב-Dropbox.

באחרונה דיווחו מחזיקי מכשירי HTC כי אין צורך בממשק המשתמש Sense 3.5 על מנת לקבל 3GB נוספים, כך שייתכן מאד ודי יהיה במכשיר בעל רום רשמי של הענקית מטיוואן. רוצים לבדוק? היכנסו לחשבונכם באתר Dropbox, עברו ללשונית Get Started ועקבו אחרי ההוראות.

צפו בהוראות החברה לקבלת 3GB נוספים עבור משתמשי ממשק Sense 3.5

הורדת גרסת הבטא החדשה: Windows | Mac OS X | Linux x86 64 | Linux x86 | אנדרואיד (2.0.9)

אתר גאדג'טי מציג בפניכם פרוייקט מיוחד הכולל סדרת כתבות בנושא הסייבר ועולם אבטחת המידע. בעקבות הסוגיות הבוערות שתוקפות את המדינה שלנו בזמן האחרון ועם התעצמות הנושא וחדירתו לתודעה הכוללת, החלטתנו להביא לכם יחד עם צוות מומחים את סדרת הכתבות שתשפוך אור על תחום הסייבר המסקרן ותראה כיצד להתגונן מהצדדים האפלים שלו. קריאה מהנה!

בחלק א' של סדרת הכתבות תיארנו לכם את הסכנות בעולם הסייבר ועד כמה התופעה נפוצה בעולם הקיברנטי. ככל שהזמן עובר אנו עדים לכך שהקרב בין קבוצות האקרים שונות עולה שלב ועוד שלב כאשר כל קבוצה תוקפת את השנייה ואף את הנכסים האסטרטגיים של המדינה היריבה במטרה להקשות על אורח החיים הרגיל של אזרחיה. ברוב הפעמים מופנית הכוונת על האזרח התמים שאין לו חלק במלחמות הסייבר הללו, ולאו דווקא כלפי גופים ממשלתיים. אנחנו כאן בגאדג'טי מעוניינים לנסות ולעזור לכם להתגונן בצורה המקסימאלית ולמנוע את פגיעתכם ממתקפות הטרור הללו – לכן ריכזנו עבורכם מספר טיפים ועצות שיסייעו בשגרת היום-יום ובכך יחסנו אתכם כנגד פריצות בעולם הדיגיטלי.

לפני שנציע לכם דרכי זהירות, חשוב להבין ולשאול תחילה: מה גורם לתופעה להיות נפוצה כל-כך בשנים האחרונות? על מנת לקבל הסבר מקצועי לתופעה זו, פנינו שוב למומחי אבטחת המידע בחברת ארנסט אנד יאנג, אמיר רסילבסקי – מנהל בכיר המוביל את תחום הסייבר בחברה, ויוני דויטש שהינו חוקר בכיר בתחום, אשר הסבירו כי ישנן מספר סיבות: "הסיבה הראשונה ואולי הבעייתית ביותר היא היעדר חקיקה מסודרת או יכולת של גופים מוסדיים לאכוף ענישה כנגד פושעי הסייבר אשר משתמשים בשיטות הסוואה אשר אינן מאפשרות איתור מדויק של מיקום התוקף". לדברי רסילבסקי מתקפות כיום, מבוצעות על ידי שימוש במספר רב מאוד של מחשבים (הקרויים Botnets) ממקומות שונים בעולם אשר נרתמים יחדיו למתקפה כנגד הארגון ולעיתים אף ללא ידיעת המשתמש אשר עשוי להיות אזרח תמים. בזמן שהאזרח הפשוט מבצע שימוש במחשבו הפרטי לענייני דה יומא, מצליחים התוקפים לרתום כח עיבוד זניח מכל מחשב שצורף לרשת ה-Botnets לטובת מינוף מתקפת הסייבר אשר דורשת כח עיבוד עצום במקרה של מתקפות מניעת שירות (DDOS). הכח הנדרש להפלת המטרה, מושג על ידי חיבור אלפי המחשבים בעת ובעונה אחת. יתרה על זאת, הכלים העומדים לרשות התוקפים, מבצעים שימוש במספר רב של שרתי Proxy – שרתים אינטרנטיים המנתבים את הקוד העוין ממקום למקום כך שנסיון להתחקות באופו ישיר אחר כתובות המחשבים התוקפים יהפוך למעין משחק של חתול ועכבר הצפוי להפוך לכשלון בעיני הגורם המותקף. עובדות אלו ואחרות, יוצרות קושי רב ביכולתן של הרשויות במדינות שונות לקבוע מי המדינה אשר אמונה על תביעה אפשרית כנגד התוקפים (בהנחה שבוצע זיהוי). נכון להיום, שיתופי פעולה בין מדינות בתחום הנ"ל עדיין לא הוסדרו וסביר להניח כי הקשיים הקשורים לרצון והיכולת לשתף מידע, ימשיכו להוות אתגר משמעותי גם בשנים הקרובות.

סיבה נוספת, להתעצמות התופעה, לפי רסילבסקי הינה השינויים הטכנולוגיים אשר התרחשו בעולם כמו גם ירידת המחירים הטבעית המתלווה להם. בעוד שבעבר רכישת מכשיר סמארטפון או מחשב נייד נחשבה לפריבילגיה של בעלי הממון, כיום מחירי המוצרים הוזלו משמעותית באופן המאפשר נגישות לכל אזרח בעל הכנסה ממוצעת. עובדה זו, גרמה לעלייה משמעותית במספר המחשבים הניידים, טלפונים חכמים, טאבלטים ואמצעים אחרים הנמצאים בשימוש יומיומי בעולם, אשר משמשים לא אחת לאחסון מידע רגיש כגון פרטים על חשבונות בנק של אזרחים, מיילים של מקומות העבודה אשר עשויים לכלול מידע מסווג, מידע  מסחרי חסוי של חברות ועוד.

"מגמה נוספת הבאה לידי ביטוי היא השימוש בפס הרחב שחדר לחיינו לפני מספר שנים הודות להתקדמות הטכנולוגיה והוזלת התעריפים הנלווים לה. ברוב הזמן, אנו מחוברים 24 שעות ביממה לאינטרנט, זה מתבטא בהורדת תכנים שונים מהרשת, בשיחות עם חברים וקרובי משפחה מרוחקים. מי מאיתנו באמת מכבה את המחשב בסוף העבודה? את הנקודה הזו מנצלים היטב ההאקרים, מה שמעניק להם גישה תמידית ורצופה למחשבים שלנו, בכך הם יכולים גם לפעול בשעות מסוימות בהן לא נוכל להרגיש בפעילות חריגה במחשבנו". בסיכומו של דבר מציין דויטש: "התוצאה היא יותר מטרות זמינות בכל העולם בכל זמן נתון – גן עדן לשועי סייבר".

הסיבה האחרונה ואולי הכי רלוונטית לקהל הקוראים שלנו היא ריבוי הפלטפורמות – כל אחד ואחד מכם משתמש קרוב לודאי ביותר ממכשיר אחד המסוגל להתחבר לרשת האינטרנט: מחשב נייח, מחשב נייד, טאבלט או סמארטפון, מה שאומר שכל אחת מהפלטפורומות הללו מיועדת גם היא לפריצה (הרי במה שונים הסמארטפונים והטאבלטים שלנו ממחשבים אליהם ניתן לחדור ולשלוף את המידע האישי שלנו?). כראייה מזכיר דויטש כי רבים מבעלי מכשירי הסמארטפון מבצעים תהליך של פריצה למכשיר על מנת לאפשר הורדה חינמית של תוכנות ומשחקים. מה שלא כולם מודעים לו היא העבודה כי בעת פריצת המכשיר למעשה אנו פותחים דלת כניסה קלה לתוקפים מאחר ובסיום התהליך המכשיר שלנו מעודכן בסיסמא ומשתמש אשר קבועים מראש וידועים לכל התוקפים. משמע כי בעת שאנו מחוברים לאינטרנט ברשת ציבורית (למשל בית קפה) אנו עשויים בנסיבות מסוימות לאפשר גישה לכלל המידע שבמכשיר שלנו ואף למחוק אותו. לכן טוענים רסילבסקי ודויטש כי גם למשתמש הפרטי מומלץ לבצע פעולות של אבטחת המכשיר (הקשחה) אשר כוללות מספר פעולות בסיסיות למיגור הסיכונים כגון: החלפת משתמש ברירת מחדל של המכשיר וניטרול שירותי המיקום במידה ולא מבוצע בהם שימוש.

לאחר שהבנו את הסכנות הטמונות בעולם הסייבר ואת הסיבות לכך שהתופעה נעשתה נפוצה למדי, גיבשנו עבורכם מספר טיפים ועצות שימושיות שהציעו לנו דויטש ורסילבסקי וכעת אנו מביאים אותן לפניכם:

טיפים ועצות שימושיות:

1. בדיקת אופי האפליקציות והתוכנות: כאשר אנחנו מתקינים אפליקציה מחנות האפליקציות, חשוב לדעת כי אף אחת מענקיות התוכנה (כדוגמת אפל או גוגל) אינה מחויבת על פי חוק לבצע בדיקות אבטחה מקיפות למדי בנוגע לאמינותן, אם אינן זדוניות ומה הן באמת אמורות לעשות, לכן יש צורך להיזהר ולא להתקין אפליקציות לא מוכרות ממפתחים לא ידועים. כמו כן יש להבין כי הסתמכות על ספקיות התוכן השונות אינה מספיקה להבטיח לנו שהתוכנה לא מכילה קוד עוין. מחקרים המפורסמים מעת לעת מצביעים על כך שבשוק האפליקציות החופשי מספר התוכנות הזדוניות נמצא במגמת עלייה מתמדת והיעדר החקיקה גם בנושא הינה מדד סיכון נוסף למידע הפרטי שלנו.

2. גישה להרשאות לא רלוונטיות: כשאנחנו מתקינים אפליקציות במערכת ההפעלה של אחד מהמכשירים החכמים הנפוצים יותר, ניתן לצפות ברשימת ההרשאות אותן האפליקציה תקבל ואילו פעולות באפשרותה יהיה לבצע במכשיר. רובנו לא מקדישים בדרך-כלל זמן רב מידי לקריאה ובדיקה של ההרשאות, אך זה מה שיכול לעיתים לשמש כאינדיקציה לקיומו של קוד זדוני. חשוב לשים לב שלאפליקציות כגון שעון מעורר לא צריכה להיות הרשאה לקרוא הודעות דואר או לבצע שיחות. אם תתקלו במקרה שכזה, קרוב לוודאי שהאפליקציה עושה יותר ממה שהיא אמורה לעשות.

3. אפליקציות ייעודיות של בנקים: ישנן כיום מספר מוטציות יעודיות של תוכנות זדוניות לטלפונים חכמים אשר יודעות לזהות מתי נפתחת אפליקציה של בנקים ומוסדות פיננסיים, מאותו הרגע בו זוהתה פעולה שכזו על ידי התולעת, היא תדע להעתיק לעצמה את נתוני המשתמש ולאחר מכן להעביר אותם ליוצריה במטרה לעשות ככל העולה על רוחו עם חשבונכם. הפתרון הוא לנסות להימנע מלהתקין את האפליקציות הללו, אך למי שקשה לוותר עליהן – חשוב לעקוב בצורה קפדנית אחרי הנעשה בחשבון הבנק שלכם. בייחוד במקרים בו חשבונכם כולל העברה לצד ג' – מנגנון אשר נוצל לא אחת לצורך העברות לא מורשות לחשובות קש של התוקפים אשר הוכנו מבעוד מועד למטרות אלו. אתם יכולים לפנות לבנק ולבטל אפשרות זו דרך האינטרנט, לה מרבית הלקוחות הפרטיים בבנקים כלל לא זקוקים.

4. Geolocation – שירותי מיקום: הודות לרכיבי ה-GPS המובנים ורשימות פיזור התאים הסלולרים הנפוצות, ניתן לאכן בקלות משתמשי סלולר. זאת אומרת שבכל פעם שאנחנו מצלמים תמונה או מעדכנים סטטוס בפייסבוק, הודות ל"עדכוני מיקום", ידע המכשיר לספר היכן אנחנו נמצאים. האקרים רבים יכולים לנצל את המידע הזה בכדי לאפיין את הפעילות שלנו ואף לדעת היכן נמצא הבית שלנו או אפילו היכן נמצא מקום העבודה שלנו (על ידי שליחת מיקום המכשיר בשעות הבוקר והצהריים – בהן אנחנו נמצאים בדרך כלל בעבודה). העצה היא בעצם לבטל את עדכוני המיקום האוטומטיים ולהפעילם רק בעת הצורך (הממשי) – ובמידה והשימוש לא נדרש – לבטל את השירות במכשיר. עבור מרבית המשתמשים ברשתות חברתיות ואפליקציות תלויות מקום (טוויטר, פייסבוק וכיוצא בזאת) –  כפי הנראה שההמלצה תהיה קשה ליישום…

5. רכישת רישיונות מקוריים: רבים מהמשתמשים הביתיים משתמשים בגרסת חלונות ללא רשיון מקורי, אלא כזו שהושגה איכשהו מחבר של דוד שמבין במחשבים. אחד החסרונות בגרסאות שכאלה הוא היעדר עדכונים שוטפים. בחלקה הקודם של הכתבה ציינו כי מיקרוסופט מוציאה מעת לעת עדכונים לפרצות אבטחה – מה שאומר שכל העדכונים הללו חשובים מאוד במטרה להגן על מחשבכם, לכן ישנה חשיבות רבה למקוריות הרישיון שיש ברשותכם, גם בהיבטי אבטחה.

6. פתיחת הודעות דואר מגורמים לא מוכרים: הטריק הישן ביותר בספר הוא הדבקת מחשבים על ידי שליחת הודעות דואר אלקטרוני תמימות לכאורה. חשוב מאוד לא לפתוח הודעות דואר ממקורות לא מוכרים או מאתרים אליהם אתם לא מנויים. גם הודעות מחברים או מהאתרים האהובים עליכם ניתן לזייף, לכן שימו לב להתנהגות מוזרה כגון חבר טוב שלכם שלפתע שולח הודעה מוזרה באנגלית או שהאתר אליו אתם רשומים מבקש לפתע "לאמת" את שם המשתמש והסיסמא שלכם. הנ"ל נכון גם לגבי הודעות המתקבלות באמצעות תוכנות המסרים המידיים ברשתות החברתיות – גם אם השולח הוא לכאורה חבר קרוב המוכר לכם – לרוב ניתן לזהות כחלון קופץ המכיל בתוכו קישור. התרופה הטובה ביותר – היא שיקול דעת.

7. אינטרנט אלחוטי: בסקירה החשובה של אוהד צדוק על אפליקציית Anti למדנו עד כמה קל לפרוץ לרשת האלחוטית שלכם ומשם לחדור למחשב שלכם. לכן חשוב מאוד להגן על הרשת האלחוטית שלכם עם סיסמא ולחפש נתבים עם רמות הצפנה גבוהות כדוגמת WPA2 ולא WEP. לנקודה זו מתחבר טרנד הרכישה של גאדג'טים מאתרים סינים בהם פרוטוקלי ההצפנה חלשים במיוחד, מה שיכול להיות נקודת פריצה מעולה לרשת הביתית שלכם. חשוב לדעת כי בשנים האחרונות חלה עלייה במקרים המדווחים על ציוד אלקטרוני שמקורו בסין, אשר הכיל בתוכו רכיבים אלקטרונים שתולים, הכוללים קוד עוין, מעין Back door, המאפשר חיבור מרוחק לתוקף בעת הצורך. כמשתמש ביתי יכלתנו לזהות ציד כזה אינה ריאלית, ועל כן חשוב להיות מודעים לכך, ולעיתים לבצע שיקולי עלות / תועלת / אבטחה – שאינם תמיד בראש מעיינינו.

8. צנעת הפרט: מאז שסקייפ הגיחה לעולם שלנו, שיחות וידאו נעשו נפוצות מיום ליום – מה שאומר שלמרביתנו ישנה מצלמה אינטרנט המחוברת למחשב שלנו. האקרים רבים מנצלים את העובדה הזו ויודעים לחדור למחשב שלנו ולהפעיל מרחוק את המצלמה ובכך להיות עדים לכל מה שקורה בחדר שלנו – מחשבה מטרידה כשלעצמה. בכדי למנוע הדלפות של תמונות מביכות או חדירה חמורה שכזו לפרטיות, השתדלו לנתק את המצלמה אם היא אינה בשימוש. אם הפתרון כבד עליכם – גם לסובב אותה לכיוון הקיר או התקרה זו התחלה סבירה.

9. שינוי סיסמאות: לכולנו יש את אותה הסיסמא שרצה איתנו כבר מאז הילדות: מספר טלפון, תאריך יום הולדת של אדם קרוב או סתם רצף מספרים שמלווה אותנו – ולרוב אנו משתמשים בסיסמא זהה לצורך הזדהות מול מספר רב של אתרים מערכות ואפליקציות. את הנקודה הזאת ההאקרים כבר למדו מזמן ויודעים לנצל אותה לטובתם, כך למשל על ידי פריצה למערכת פשוטה יחסית (כדוגמת אתרי הקופונים למיניהם) ממנה יתאפשר לשלוף בקלות את הסיסמאות יהיה ניתן בעתיד לחדור לשירותים מוגנים הרבה יותר (כדוגמת חשבון הפייסבוק שלכם). לכן הקפידו כל כמה שבועות לשנות סיסמא ולהקפיד שתהיה מורכבת מאותיות ומספרים. והכי חשוב, אל תספרו אותה לאיש!

10. אנטי וירוס: אוקי, הנה פרה קדושה שאנחנו הולכים לשחוט כעת. שני מומחי האבטחה מציינים כי"תוכנות האנטי וירוס פועלות על בסיס מנגנון זיהוי חתימות. ישנם היום הרבה האקרים שיודעים כיצד להערים על אותן חתימות ובכך לחדור למחשב שלנו על אף היותו מוגן על ידי אנטי וירוס". אין זאת אומרת שאפשר לוותר על האנטי וירוס, מאחר ועדיין יש לו תפקיד חשוב במערך ההגנה שלנו, אך בכל זאת נציב כמה כללים תחילה. אנטי וירוס, בדיוק כמו מערכת ההפעלה שלכם, צריך להיות חוקי, אל תורידו אנטי וירוס מפרסומת שקפצה לכם לפתע על המסך (קרוב לוודאי שמדובר ברוגלה מסוימת) אלא הקפידו על הורדת אנטי וירוס מסקירות שקראתם או מספקים מוכרים בתחום. אל תהססו גם לשלם ממיטב כספכם עבור תוכנת אנטי וירוס יעילה ומקיפה, למרות שישנן כמה אלטרנטיבות חינמיות שעושות את העבודה בצורה טובה גם כן. נקודה חשובה נוספת היא לדאוג שהאנטי וירוס יהיה מועדכן וכמו כן לתזמן סריקות באופן קבוע (עדיף בשעות שאינכם עובדים עם המחשב, מאחר ומדובר בפעולה כבדה שאנו נוטים לבטל אחרי מספר דקות). באחד המחקרים האחרונים שפורסמו אשר בדקו את יעילותם של כ-41 ספקי אנטי וירוס שונים, נגלה כי היעילות המקסימלית שזוהתה באיתור הפוגענים עמדה על כ-17% ועבור כמחצית מהספקים אף עמדה מתחת ל-10%.

כולנו כעסנו על חוק SOPA ועל הנזק העצום שהוא עתיד לעשות לחופש הביטוי וליכולת שלנו ליהנות מאינטרנט חופשי ללא כל פיקוח והגבלה של תאגידים גדולים. רבים מאיתנו חשבו כי עוד רחוק היום שבו החוק הזה אכן יעבור, להזכירכם הוא אכן נדחה, ושבינתיים אין לממשלת ארה"ב השפעה על הנעשה ברשת הוירטואלית. אך לצערנו הוכנה תדהמה כאשר MegaUpload, אחד מאתרי השיתוף הגדולים בעולם, נסגר ביום בהיר אחד. מה היא ההשפעה של אותו מטאור שנחת לפתע? מסתבר כי אותו פעולה נועזת של ה-FBI הכתה גלים. אתרי שיתוף גדולים אחרים שינו את מדיניותם הרגילה וכעת ישנם מספר הגבלות שהתחילו לתפוס תאוצה. גאדג'טי ריכז עבורכם את הסטטוס של מרבית מאתרי השיתוף הגדולים בעולם במטרה שתוכלו לדעת איזה אתר עדיין שמיש לקהל הרחב ובאיזה היקף.

אי אפשר לדבר על אתרי אחסון קבצים מבלי להזכיר את אחד מחודי החנית של תחום, אתר RapidShare. דניאל רימר, דובר האתר, ציין בראיון שהעניק, כי הם אינם מרגישים מאוימים מסגירתה של המתחרה הגדולה. כמו כן ציין הדובר כי אתר RapidShare פועל בצורה זהה לשירותים פופולריים נוספים כדוגמת iCloud, SkyDrive, YouTube, Dropbox ועוד. כל אותם שירותים חולקים את אותו הקונספט – מעלים קובץ ואז אפשר לשתף אותו עם אנשים אחרים. נכון לעכשיו ניתן עדין להשתמש בשירותי האתר כפי שהיה ניתן עד עכשיו וטרם נקבע שינוי כלשהו בחוקי האתר.

FileFlyer, גם הוא נכון לכתיבת שורות אלה לא שינה מאומה בתקנון האתר שלו ולא מציב שום אזהרה על שינוי באופי השימוש. מסתמן כי גם הבעלים של אתר זה לא מתרגשים מפעולת ה-FBI וממשיך לשדר עסקים כרגיל.

אתר משמעותי נוסף הוא אתר FileServe, שגם הוא היווה אתר אחסון מועדף על מעלי הקבצים. FileServe, בעקבות סגירתו של MegaUpload התחיל במספר צעדים שאמורים למנוע מידו הארוכה של החוק מלהגיע אליו. הצעד הראשון, בו ניתן להבחין בו ברגע שאנו נכנסים לאתר, הוא שמעכשיו יהיה ניתן להוריד קבצים שהועלו ישירות על ידי המשתמש עצמו (לא יהיה ניתן להוריד תכנים שמשתמשים אחרי העלו). כמו כן החל FileServe לעשות בדק בית רציני והתחיל להשמיד העלאות של משתמשים המפרים זכויות יוצרים. צעד נוסף וקצת מקומם היא חסימת משתמשי הפרימיום ששילמו ממיטב כספם, טרם ידוע האם יקבלו פיצוי כלשהו או החזר על החודשים עליהם שלמו מראש. לאתר FileServe ישנם שני אתרים נוספים הפועלים תחת חסותו (Filejungle ו-Uploadstation) שגם התיישרו על פי חוקיהם של האתר האב ואף החמירו וחסמו כל גישה למשתמשים בעלי כתובת IP מארה"ב. אתר נוסף שבחר לעצמו את אותה דרך פעולה (הורדות אישיות בלבד, מחיקת קבצים, בדק בית בקבצים) הוא FileSonic שאף החמיר והסיר את שרתיו משטחה של ארה"ב.

ומה אתרי השיתוף הישראלים עושים? אתר upload-il.net הישראלי מסתמן כי הוא עדין פועל בצורה רגילה אך כעת מופיעה הודעת אזהרה: "אסור להעלות קבצים המוגנים בזכויות יוצרים או כל קובץ פוגע אחר" ככל הנראה פועל יוצא של המגמות באתרי שיתוף הקבצים. לעומתו אתר F2H הנתמך על ידי אתר nana10 ממשיך לשדר עסקים כרגיל גם הוא ולא מורגש שום שינוי ניכר באתר.

לסיכום, כעת ישנן שתי "אסכולות" אם תרצו, הראשונה שאיננה משנה את הדרך בה היא פועלת ועדיין מעמידה לשירות משתמשיה את כל האופציות שהציעה לפני נפילת של הענקית MegaUpload. מצידו השני של המתרס ישנם אתרים רבים אשר מתחילים למחוק קבצים הפוגעים בזכויות יוצרים, מונעים ממשתמשים מארה"ב להיכנס לאתריהם וישנם כאלה שאף מבטלים את יכולות השיתוף שהיו כל כך מזהות עימן.

איך השינוי בחוקי המשחק משפיע עליכם? האם אתר האחסון המועדף עליכם שינה את עורו, או שמא אתם בכלל לא מבינים על כל מה המהומה?

לחץ כאן לצפיה בוידאו

משחק האסטרטגיה Command & Conquer הפך במרוצת השנים מאז השקתו ב-1995 לקלאסיקה שכמעט כל בעל מחשב ובפרט חובבי הז'אנר מאותה התקופה התענגו עליו. במקור המשחק היה מיועד למערכת ההפעלה החדשה Windows 95, אך היום כשיש שפות תכנות מתקדמות לווב (Web) כמו HTML5, מפתח מוכשר מצליח להביא את המשחק האהוב לדפדפן.

המפתח עבד על הגרסה הראשונית של המשחק כשלושה שבועות וחצי וכרגע נמצא בגרסת 0.3, מה שאומר שיש עוד לא מעט באגים והמשחקיות קצת מוזרה. אנחנו מבטיחים לכם שלחובבי הנוסטלגיה עדיין תהיה חוויה מהנה. Command & Conquer לדפדפן כתוב כולו ב-HTML5 ו-JavaScript, מה שהופך את הדפדפן (הסטלן) לסביבת עבודה שרק הולכת ומשתפרת עם השנים.

המשחק זמין למעוניינים בלחיצה כאן (לוקח לו זמן מה לטעון אז לא להתייאש), כמובן שהוא עובד בדפדפן ולכן אין צורך בהורדה. תהנו!

נראה שהחשכת כמה מהאתרים האמריקאים הבולטים בעולם, יחד עם מחאה גורפת ברשת האינטרנט הביאו את הקונגרס האמריקאי להשהות את הצעת החוק SOPA (ר"ת Stop Online Piracy Act, הצעת החוק נגד פירטיות ברשת). למאר סמית', מיוזמי הצעת החוק ומהמובילים אותה, הודיע על כך לרויטרס והוסיף כי SOPA תחזור רק כאשר "תהיה הסכמה רחבה לפיתרון".

למרות ההשהיה, חוק SOPA צפוי לחזור בוריאציה שונה מה גם שנפל דבר ברשת האינטרנט עם סגירת אתר MegaUpload אתמול (יום ו') בלילה. זה שהחוק לא עבר, לא אומר שהמדיניות וסובלנות רשויות החוק לנושא השתנת לחלוטין. זו בטוח לא הפעם האחרונה שנשמע מ-SOPA או פעולות נוספות של הרשויות האמריקאיות נגד אתרי השיתוף.

גוגל+, הרשת החברתית הצעירה מבית גוגל, הכפילה את מספר משתמשיה בשלושת החודשים האחרונים ועומדת כרגע על 90 מיליון משתמשים, כך הודיע אתמול לארי פייג' בהודעה בה הוא מסכם את הרבעון האחרון של 2011. מדובר במספר קטן בהשוואה ל-800 מיליון המשתמשים של פייסבוק או מספר משתמשיה של טוויטר שעבר את 300 מיליון המשתמשים לפני כחצי שנה – אך אין ספק שמדובר בהישג מרשים בהתחשב בעובדה שגוגל נכנסה לשוק החברתי באיחור משמעותי ושהרשת החברתית שלה נפתחה לכלל הציבור רק לפני כארבעה חודשים.

פייג' אף כתב באותה ההודעה שמשתמשי גוגל+ פעילים מאוד: למעלה מ-60% מהם פעילים מדי יום, ולמעלה מ-80% מהם פעילים מדי שבוע. מדובר באחוז פעילות גבוה ביותר, גבוה יותר אפילו מאחוז המשתמשים הפעילים של פייסבוק, אם כי בגלל הניסוח המטעה בו השתמש פייג' לא ברור האם האחוז מייצג את מספר משתמשי גוגל+ שפעילים ברשת החברתית עצמה, או את מספר משתמשי גוגל+ שפעילים במוצריה האחרים של גוגל ולאו דווקא משתמשים באופן פעיל בגוגל+.

נתון נוסף בו התגאה מנכ"ל החברה הוא שמאז השקת גרסת הבטא של גוגל+ לפני כחצי שנה, גוגל הוסיפה לרשת החברתית תכונה חדשה בממוצע מדי יום, ולמעלה מ-200 תכונות חדשות בסך הכל.

בעקבות הודעתו של פייג' פירסם גם ויק גונדטרה, סגן נשיא בכיר בגוגל והאיש שעומד מאחורי גוגל+, הודעה בה הוא מודה לכלל משתמשיה של גוגל+ ובמיוחד למשתמשיה הראשונים של הרשת החברתית שהמשוב שלהם הוא שעזר לבנות את הרשת החברתית ולהפנות אותה לכיוון הנכון. ויק הנרגש אף ציטט בהודעתו את דבריה של מרגרט מיד: "לעולם אל תטיל ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים מחויבים ומלאי מחשבה יכולים לשנות את העולם, למען האמת זה הדבר היחידי שאי פעם עשה זאת".

יש כבר למעלה ממיליון עמודים בגוגל+, אחד מהם הוא שלנו: גאדג'טי בגוגל+

מה שהתחיל בחשש מסתורי הסתיים במציאות כואבת: 24 שעות לאחר המחאה המתוקשרת של ויקיפדיה וגוגל כנגד חוק SOPA, ארגון ה-FBI סוגר לצמיתות את אתר ההורדות Megaupload ומעמיד את מפעיליו לדין. על פי החוק החדש הנמצא כעת בתהליכי חקיקה בארצות הברית, יוקם ארגון ייעודי לו תהיה הסמכות לסגור אתרי אינטרנט שלטענתו מפרים זכויות יוצרים, או במקרים קלים יותר – למנוע מהם את היכולת לקיים תהליכי מסחר.

לקראת השעה 20:00 שעון ישראל, הגולשים שניסו להכנס לאתר Megaupload.com (ולכל שלוחותיו כגון Megavideo.com) נתקלו בטעינה ממושכת שלבסוף הסתכמה בדף שגיאה של הדפדפן הטוען לזמן טעינה ארוך מן הרגיל. תחילה פורסם כי מדובר בתקלה, אך לאחר כמה שעות, כפי שפרסמנו לפנות בוקר בעמוד הפייסבוק שלנו, נודע כי לא מדובר בתקלה אלא בפעולה יזומה של ארגון ה-FBI האמריקני שסגר את האתר לצמיתות ואף עצר את מפעיליו שעל פי הטענות גרמו לנזק כספי העולה על 500 מיליון דולרים.

Megaupload הינו אתר שיתוף הקבצים הגדול בעולם, עם מאגר עצום של מאות אלפי סרטים, סדרות, משחקים, מסמכים וקבצים אחרים המאוחסנים על שרתיו. באתר מעל 180 מיליון משתמשים רשומים להם ניתן נפח אחסון של 200GB לסוגי קבצים שונים. לאתר 81 מיליון מבקרים יחודיים בחודש וכן מעל ל-500 מיליון דפים נצפים – נתון עצום כשלעצמו אפילו מבלי להתייחס לעובדה שאין למבקרים באתר יותר מידי אופציות לניווט בו. הכנסות האתר נאמדו גם כן על מיליוני דולרים, שהגיעו הן מפרסום והן מחשבונות פרימיום שהעניקו למשתמשים הורדה במהירות גבוהה.

חשוב לציין כי חוק ה-SOPA עוד לא עבר את אישור הסנאט האמריקאי, אך זה לא מה שהפריע ל-FBI לסגור בלא הודעה מוקדמת את אחד האתרים הפופולאריים בעולם (מקום 73, נכון לתחילת ינואר 2012). צעד זה מדליק תריסר נורות אדומות גם לבעלי אתרי שיתוף אחרים כדוגמת Rapidshare, FileFlyer ונוספים שעתידם צפוי להיות זהה לזה של Megaupload. באם חוק SOPA יתקבל, עלולה להיפגע גם פעילותם של אתרים פופולאריים הרבה יותר כגון YouTube ופייסבוק. גם בישראל נעשו מהלכים דומים: במהלך השבועות האחרונים, הצליח ארגון זיר"ה להשיג צו מניעה כנגד אתרי שיתוף ישראלים והוריד אותם לצמיתות מרשת האינטרנט, בין האתרים נמנים idown וכן הורדות.נט הפופולאריים.

עדכון (01:40) - בתגובה לסגירת האתר, קבוצת ההאקרים אנונימוס החלה במתקפה מכוונת על אתרי ממשל אמריקנים, ביניהם אתר הבית הלבן, אתר המחלקה לצדק ברשת האינטרנט, אתר זכויות היוצרים ועוד. הקבוצה מאיימת כי תמשיך בפעילות זו עד לרגע בו ייפסל חוק ה-SOPA.

מה דעתכם? האם אתרי שיתוף הקבצים נמצאים בסכנת הכחדה, או שהאינטרנט עדיין חזק יותר מהחוק?

מי שניסה היום להשתמש בשירותיה של ויקיפדיה באנגלית או אפילו סתם לחפש מילה בגוגל בגרסה האמריקאית בוודאי תהה מדוע הוא לא מצליח למצוא את הערך המבוקש או מדוע הלוגו של גוגל מוסתר. גוגל וויקיפדיה, כמו אתרים רבים אחרים, הביעו סלידתן וחלקם אף סגרו את שעריהן הוירטואלים כצעד מחאתי כנגד חוק SOPA שמאיים על חופש האינטרנט.

למי שלא מעורה בפרטי הפרשיה, מדובר על הצעת חוק SOPA שהציע הקונגרס האמריקאי כנגד הפצה של תכנים פיראטיים ברשת האינטרנט. הצעת החוק בעצם תאפשר את סגירתם של אתרים המפרים את התנאים הללו, הסרתם ממנוע החיפוש של גוגל, מניעה מחברות התשלומים לאפשר תשלומים דרכם ואף לאסור על מפרסמים לפרסם באתרים הללו.

במטרה להילחם בתופעה צפוי להיות מוקם גוף שתפקידו יהיה לפקח על הנעשה ברשת ובעצם להחליט אילו אתרים חוקיים ואילו מבצעים עבירות ומפרים זכויות יוצרים. החשש שנוצר בעקבות מנגנון הפיקוח הזה הוא שתילקח מאיתנו זכות הביטוי וחופש המידע שהן מעמודי התווך של האינטרנט החופשי. החברות הגדולות בעצם חוששות שתכנים רבים שמעלים גולשים תמימים ימצאו לא מתאימים מה שעלול לפגוע באתר עצמו מאחר שהוא יחסם או יגרום אף לגוגל להסיר אלפי תוצאות חיפוש של אתרים "פורעי חוק". ויקיפדיה תצטרך לעבור על כל עריכה ואם ישנו ערך אחד המתבסס על מידע שמוגן בזכויות יוצרים הוא יוסר לאלתר מהאתר, חברת PayPal תצטרך להפסיק לעבוד עם אתרים שעל פי הגדרת המחוקק עוברים על החוק, ורשימת המקרים האפשריים עוד ארוכה.

כעת מתרחש קרב גדול בין החברות המתנגדות למהלך (כדוגמת ויקיפדיה, גוגל, פייפאל ועוד) מול המחוקקים שלצידן חברות גדולות שכן בעד החוק (ESPN המוכרת) כאשר סופו לא כל כך ידוע. אנחנו בספק אם אכן חוק SOPA יעבור בנוסח המדויק שמוצג כיום, אך הירתמותן של ענקיות האינטרנט הגדולות שהסכימו לעצור את פעילותן ליום אחד ולגרום לנו לחשוב מה היה קורה אם האינטרנט לא היה חופשי כפי שהוא עכשיו בהחלט גורם לנו תהיות רבות על הנושא.

מה דעתכם? האם הצעת החוק אכן תגן על היוצרים ותשיב להם את זכויותיהם הטבעיות או שמא מדובר בניסיון של התאגידים הגדולים להשתלט על האינטרנט ולחייב אותנו לשלם על מה שאמור להיות חינם מיסודו?

האם הזמן היחיד בו אתם לא מקליקים לבדוק מה התחדש בעולם הרשת החברתית הוא הזמן בו אתם מתרחצים? אם התשובה היא כן, או שלוקח לכם יותר משניה לחשוב על זה, אתם כנראה נמנים (או בדרך לשם) עם המכורים לרשת החברתית והמוצר הבא, וילון למקלחת דמוי פרופיל, ישלים לכם את ההרגשה. אם להמשיל את הוילון למארק צוקרברג, מצד אחד הוא יודע איך אנחנו נראים, מי הם החברים שלנו, למי אנחנו אוהבים להציץ בפרופיל, מה אנחנו אוהבים ולעיתים גם איפה אנחנו נמצאים – בקיצור הפייסבוק רואה אותנו במערומנו, ומצד שני, מלביש עלינו פרופיל, "וול", וקשרים חברתיים כדי שלא נראה ערומים אל מול העולם.

את המוצר ניתן לרכוש בליחצה על הלינק.

יש לכם סרטונים או תמונות מצחיקות? שלחו לנו וכמובן שניתן קרדיט!

נתראה בגאדג'טי בלילה הבא – יום חמישי שעה 22:30