השקט שלפני הסערה – כך אני יכול להגדיר בצורה הטובה ביותר את התקופה הנוכחית כשאני מתבקש לדבר על טכנולוגיית הענן. 2012, כך זה נראה, הולכת להיות השנה בה תיפתח זירה נוספת בה יוכלו להתנגח החברות הגדולות – אפל תיוצג על ידי iCloud, גוגל על ידי Chrome OS ואפליקציות תואמות לאנדרואיד כדוגמת GDrive שככל הנראה יזכה לקאמבק, נוקיה ככל הנראה על ידי Air Cloud ומיקרוסופט על ידי SkyDrive, שיקבל בקרוב שדרוג רציני. גם סמסונג, אגב, הבטיחה להקים שירות ענן משלה.

שירותי הענן, בגדול, מעניקים למשתמש את האפשרות לאחסן את קבציו האישיים על גבי רשת האינטרנט ואת האפשרות לגשת אליהם מכל מקום אחר, דרך כל מחשב או מכשיר בעל חיבור לאינטרנט. כך למשל אם נחליף מכשיר סלולרי אחד באחר, לא נצטרך להעביר ידנית את כל קבצי המדיה והאפליקציות – הן יהיו זמינות במכשיר החדש מיד כשנתחבר לשירות הענן שלנו. כבר היום ישנן לא מעט חברות המציעות שירותי ענן בחינם, כדוגמת Box.net המציעה 5GB בחינם, Dropbox המציעה 2GB בחינם וכמובן SkyDrive של מיקרוסופט, אשר מציעה כרגע 25GB ללא תשלום לכתבה המלאה…

האם הסמארטפון הבא שלכם ירוץ על ג'לי? חוקרים באוניברסיטת לידס פיתחו סוללה מפולימר ג'לי שמחליפה את הנוזל הלא יציב שנמצא בסוללות הליתיום הרגילות. הסוללות הנוזליות נמצאות כיום בחלק ניכר ממכשירי הסלולר, הטאבלטים והמחשבים הניידים. החוקרים מבטיחים שהסוללה החדשה תהיה בטוחה לשימוש כמו סוללות הפולימריות, ומנגד תפגין ביצועים מקבילים לסוללות הנוזליות. זאת במחיר פוטנציאלי בין 10% ל-20% ממחיר הסוללות המתחרות.

בפיתוח החדש אמורה להיפתר תקלת זליגת החום, שמהווה סכנה רצינית בסוללות הנוזליות. זליגת החום היא הגורם לחימום הקיצוני של הסוללות, ובמצבי קיצון אף יכולה לגרום להתלקחותן. תקלה מסוג זה גרמה לחברת Dell להחזיר בשנת 2006 ארבעה מיליון סוללות של מחשבים ניידים.

הסוללה החדשה פועלת באמצעות שכבת ג'לי שנוצרת על ידי ערבוב פולימר דמוי גומי עם נוזל המשמש כמוליך. "זה מיוצר באותם עקרונות של ייצור ג'לי: מוסיפים הרבה מים חמים לחומר מייצב", מסביר מוביל המחקר, פרופ' איאן וארד מאוניברסיטת לידס, "במקרה הזה משתמשים בפולימר עם נוזל מוליך". התוצאה היא סוללה קלה וגמישה שתאפשר לייצר מכשירים ניידים קלים ויעילים מבעבר. "הג'ל הפולימרי נראה כמו שכבה אחידה, אבל למעשה הוא מכיל בערך 70 אחוזים של נוזל מוליך", מסביר פרופ' וארד.

טכנולוגיית הפלאש מבית אדובי (הותיקים עוד זוכרים אותה מימיה הראשונים במקרומדיה) לא הצליחה לשכנע את סטיב ג'ובס, כי היא מספיק טובה עבור מוצריה של אפל. למרות זאת, פלאש עדיין טכנולוגייה פופולארית לפיתוח שלל אפליקציות אינטרנט, אתרים, משחקים וכמובן הזרמת וידאו. היום הודיעה אדובי, כי "הגרסה החדשה של Adobe Flash Media Server 4.5 (הכוללת את אפליקציית השרת של אדובי להזרמת מדיה) תביא את טכנולוגיית הפלאש למכשירי ה-iPad וה-iPhone". הודעה מבלבלת, אשר בין השורות מראה כי אדובי נסוגה ממסע השכנועים הארוך של אפל.

נבהיר את כוונת המשורר. טכנולוגיית פלאש לא תתחיל לרוץ באורח פלא על מכשירי iOS, החברה רק הוסיפה בטכנולוגיית הזרמת המדיה שלה לשרתים את האפשרות להשתמש בטכנולוגיית HTML5 – שכידוע נתמכת על ידי מכשירי אפל. זאת אומרת, אתרים המשתמשים בטכנולוגיית פלאש להזמת תכני מדיה (וידאו ואודיו) כמו יוטיוב ושלל אתרים אחרים יוכלו על ידי עדכון אפליקציית השרת של אדובי להזרים מדיה בטכנולוגיית HTML5 לכתבה המלאה…

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת רייס שבטקסס הצליחה ליצור תקשורת דו-סטרית באמצעות תדר בודד. זאת כשנה לאחר שהוכח כי הדבר ניתן לביצוע מבחינה תיאורטית. כיום התקשורת במכשירים האלחוטיים פועלת על גבי שני תדרים, כך ששליחה וקבלה של מידע מתבצעות בתדרים שונים.

הבעייתיות בשימוש בתדר יחיד כדו-סטרי דומה לשיחה בה הצדדים לא שומעים זה את זה משום שהם מדברים בו-זמנית. החוקרים פתרו זאת באמצעות שימוש באנטנה נוספת והוספת היכולת לנטרל את אחד מה"קולות", כך שכל מכשיר יקבל את הנתונים שנשלחים אליו מהמקלט בזמן שהוא שולח נתונים בתגובה. פתרון זה של החוקרים הוצע עוד קודם לכן, אך דרש התקני רדיו מורכבים בכדי ליישם אותו. הצוות באוניברסיטת רייס הצליח ליישם את הפתרון דרך שימוש בטכנולוגיית MIMO, שבה משתמשים במספר אנטנות כדי לשפר את הקליטה.

המעבר לתדר אחד אמור להכפיל את תעבורת הרשתות הסלולריות, מבלי להתקין אנטנות נוספות. הפתרון ניתן ליישום באמצעות הוספת התקן קטן למכשירים הסלולריים ולרשתות עצמן. "אפשר להוסיף את התמיכה בתדר דו-סטרי כמצב נוסף על חומרה קיימת", אומר פרופ' אשוטוש שאבהרואל מאוניברסיטת רייס, "היצרנים אוהבים את זה, כי הם לא צריכים להוסיף חומרה שתתמוך רק בשיטה הזו ותתפוס עוד מקום".

החוקרים מקווים שהתקן החדש יכנס כבר לרשתות דור 5 או קודם לכן – בדור 4.5. "השינוי המשמעותי שיידרש יהיה ביצירת סטנדרטים אלחוטיים חדשים לשימוש בתדר דו-סטרי", אומר פרופ' שאבהרואל.

מנכ"ל NVIDIA, ג'ן-הסון האונג, מעריך שהכנסות החברה מעסקי המעבדים לסמארטפונים ולטאבלטים יצמחו עד 2015 ב-1000 אחוזים. החברה, שמוכרת בעיקר בזכות הכרטיסים הגרפיים שלה, הצליחה בשנה האחרונה להפוך גם לאחת מהיצרניות המובילות של מעבדים ניידים. לפי החברה, 70% מהטאבלטים מבוססי האנדרואיד ומחצית מכל מכשירי האנדרואיד היוקרתיים מבוססים פלטפורמת ה-Tegra שלהם.

בנוסף למעבדים החזקים של החברה, מתכוונת NVIDIA להיכנס גם אל מכשירי הסמארטפון היותר זולים. בין היתר, באמצעות מעבדים עם מודם סלולרי מובנה, בדומה למעבדי Snapdragon של Qualcomm. לצורך כך, בחודש מאי האחרון רכשה NVIDIA את יצרנית המודמים הסלולריים Icera תמורת 367 מיליון דולר. לכתבה המלאה…

היצרנית המובילה של צגים לקוראים אלקטרוניים, חברת E-Ink, הציגה כמה מהמוצריה העתידיים בתערוכת האלקטרוניקה IFA, המתקיימת בימים אלה בברלין. אחד מהמוצרים היותר בולטים שהוצגו הינו המסך החדש Triton, שיאפשר לקוראים האלקטרוניים העתידיים להציג צבעים.

ה-Triton מתבסס על מסך מונוכרומי המוכר של החברה, שנמצא בין היתר גם בקינדל של אמזון ובנוק של Barnes & Noble. על המסך המונוכרומי הישן נמצאת שכבה חדשה שמעניקה את היכולת להשתמש ב-4,096 צבעים. המסך אינו צורך חשמל כשהוא מציג תמונה סטטית, והוא אינו מסתנוור תחת שמש. אמנם הוא אינו מתחרה בקצב הריענון מול מסכי הטאבלטים החדשים, אבל אף אחד מהם לא יכול מולו בצריכת החשמל ובזמן הסוללה של המכשיר עקב כך. לדברי החברה, המסך הצבעוני נמצא כבר בשלבי הייצור והוא אמור להיכנס לקוראים אלקטרוניים חדשים שיושקו לכתבה המלאה…

עולם הטכנולוגיה צועד בצעדי ענק לקראת היום בו כל המכשירים בביתנו יתממשקו יחדיו ויפעלו בסינרגיה מוחלטת על מנת לספק לנו אורח חיים טכנולוגי ומהנה ביותר. עם הגעתה של טכנולוגיית הענן, מתקרב היום בו אכן מערכות רבות ידעו לתקשר בניהן באמצעות האינטרנט ופשוט נוכל לעבור בין פלטפורמות בקלות (כפי שהיום ניתן לגלוש מהסלולרי ולאחר כמה זמן להמשיך את הגלישה במחשב). אחת החלוצות בתחום היא מיקרוסופט שכעת שוקדת על פיתוח מערכת הפעלה שלא תוגבל לפלטפורמה אחת אלא תרוץ על מגוון רחב של מכשירים – מה שיקל על התקשורת של כל המכשירים האלה ביחד. חברת nsquared לקחה על עצמה פרויקט להשתמש בכל הכלים שמיקרוסופט מעמידה לרשותינו כיום ולעשות עם זה משהו שטרם נראה.

עכשיו דמיינו לכם מה נוכל לעשות אם נשלב בין כל הגורמים: מכשיר WP7, שולחן המגע האגדתי של מיקוסופט, ה-Surface (שאתם וודאי זוכרים מהכתבה על איך מסכי מגע עובדים), טאבלט בעל מערכת הפעלה חלונות 7 וכמובן חיישן ה-Kinect הייחודי של מיקרוסופט. בקטע הוידאו הבא תוכלו לראות כי המדגים לוקח את מכשיר ה-WP7 ומניח אותו על שולחן ה-Surface ותוך שבריר השנייה, השולחן מציג פרטים ישירות מהמכשיר וזה עוד לא הסתיים – לאחר מכן תוכלו לראות כיצד בעזרת הטאבלט וחיישן ה-Kinect מצליח המציג לערוך סיור בבית וירטואלי וכמו כן לשנות מספר פריטים בתוך הבית לכתבה המלאה…

הקריקטורה שלפניכם איננה היחידה מסוגה. ציורים, מונטאז'ים והמחשות ויזואליות מסוגים שונים בהן נראות חברות טכנולוגיות שונות אוכלות האחת את השניה, משספות זו את זו עם חרבות אור או יורות אחת על השניה עם מי יודע מה, קיימות ברשת כבר שנים. הבעיה היא שלפעמים, מקריאת תוכן ברשת בכלל וכאן באתר בפרט, ניתן להתרשם כי קרב האימתנים המתחולל בין אוהדי אפל, מיקרוסופט, גוגל, סמסונג וחברות אחרות, כאילו יצא מתוך הקריקטורות והשתלט על כולנו.

מכיוון שרוב כתבותי הן על אפל בכלל ועל מערכת ההפעלה iOS ומכשיריה הניידים בפרט, אני נתקל באופן קבוע בקרב הבלתי נגמר על מי היא העליונה, מי היא מערכת ההפעלה האיכותית יותר וכמובן – מי העתיקה ממי, למה ומתי. כמובן שזה קורה גם בכתבות בנושאים אחרים, כמו מכשירי HTC, סמסונג, סוני-אריקסון ונוקיה, אך בכתבות על אפל ואנדרואיד הדבר בולט במיוחד.

העובדה הזאת, שאנחנו מבזבזים את האנרגיה שלנו בלהקליד דברי לעג על חברה שמכשיריה או שירותיה לא ברשותנו, על אלה שאנחנו פחות אוהבים או על אלה שאנחנו פשוט לא מכירים מספיק – מעציבה אותי, ואם תחשבו קצת, לכתבה המלאה…

בחלק א' של הכתבה סקרנו את ההיסטוריה הטכנולוגית של "החשמל האלחוטי" והמחשנו כיצד טכנולוגיה זאת פועלת. בחלק ב' נתמקד בשאלות הבאות:

• איזה מוצרים כבר קיימים בשוק?
• מהם הסיכונים הטמונים בטכנולוגיה זו?
• איך "חשמל אלחוטי" תורם לסביבה ירוקה יותר?
• מה צופן לנו העתיד?

לאלה שלא יכולים להתאפק…

פלאפון שנטען אלחוטית, שיש בעל "נקודות חמות" וטלוויזיה ללא כבלי חשמל הם כבר המציאות של היום. מאז פרסום המחקר (של MIT) קמו בשוק מספר חברות, חלקן מוכרות מוצרים וחלקן מהוות מוקד ידע וייעוץ ליצרניות בכדי לממש את השילוב בין הטכנולוגיה המתפתחת למוצרים עתידיים.

Powermat הישראלית התפרסמה בעיקר בזכות המטען האלחוטי לפלאפונים שהמציאה. משטח שחור וחלק המחובר לרשת החשמל וכאשר מכשיר הפלאפון נוגע בו קלות, מתחילה הטעינה ללא כל חיבור פיזי. עם זאת עדיין יש חיסרון גדול: נדרש להתאים למכשיר נרתיק ייעודי או תחנת עגינה של החברה. הנרתיק שמתחבר למכשיר, מתפקד כמו "הסליל השני" – "המקלט", וממיר את השדה המגנטי לחשמל ובאופן זה מטעין את המכשיר. החברה מתגאה מאוד במטען ואומרת שיעילותו שווה למטען חוטי רגיל. בינתיים, החברה חתמה על כמה הסכמים עם חברות גדולות בתחומים שונים. לדוגמה, ג'נרל מוטורס – לשילוב הטכנולוגיה ברכבים כדי שנוכל "לזרוק" את הפלאפון ליד ידית ההילוכים והוא כבר יטעין את עצמו, וחברת רהיטים גדולה – לשילוב הטכנולוגיה כדי שנוכל "לזרוק" את הפלאפון על השולחן והוא כבר יטעין עצמו.

חברה נוספת, היא ecoupled שדואגת שביתנו יהפוך הכי חכם שהוא רק יכול, ודוגמה לכך ניתן לראות בסרטון למעלה. אך, כל אלו מתגמדות לעומת חברת WiTricity, אשר מקימיה הם אותם מדענים שעמדו בראש קבוצת המחקר ב-MIT, ושנחשבת לגורו בתחום החשמל האלחוטי. מאז הקמתה, החברה חתמה על מספרי הסכמי פיתוח עם חברות גדולות בתחומים שונים:

• MediaTek – מתמחה בתחום המוצרים הביתים.
• General Electric – שחולשת על הרבה תחומים בניהם – תחום הולכת חשמל, מנועים חשמליים, מוצרי בריאות ותאורה.
• Toyota – אין צורך להרחיב.
• Thoratec – עוסקת בפיתוח וייצור בתחום הרפואה.

מעבר קל על תחומי ההתמחות של החברות הנ"ל מלמדת אותנו היכן נפגוש טכנולוגיה זאת בשנים הקרובות. אך בזאת נעסוק בהמשך הכתבה.

בטיחות מעל הכל – מהם הסיכונים בטכנולוגיה זאת?

אולי הנושא הכי מדאיג בכל טכנולוגיה מתפתחת הם הסיכונים הנובעים מטכנולוגיה זאת. חלק מהטוקבקים אחרי הכתבה הראשונה דיברו על "איזה אורך קרניים יצמחו לנו" ועל "רדיקליים חופשיים" שיגרמו לנו לסרטן.

קודם כל נבין את מושג הקרינה האלקטרומגנטית. קרינה אלקטרומגנטית היא קרינת אנרגיה שנוצרת כתוצאה משינויים של מטען חשמלי. שינויים אלה מייצרים שדה מגנטי המתפשט במרחב ויוצר את הקרינה. הקרינה משמשת להעברת אינפורמציה לכתבה המלאה…

הרבה פעמיים כשאנו שומעים על פטנט חדש, אנו מוצאים את עצמנו אומרים "איך באמת לא חשבו על זה עד עכשיו?", אבל במקרה הזה נראה לי שרובנו נגיד – "מה הם חשבו לעצמם?". מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס וסגנו גרג הרט חתמו לאחרונה על הפטנט "כרית אוויר לסלולארי". הפטנט נעזר בכל החיישנים האפשריים שיכולים להיות במכשיר טלפון נייד – ג'ירוסקופ, מצלמה, חיישן אינפרא-אדום, רדאר וכו' כדי לזהות נפילה חופשית ולא, לדוגמה, סתם קפיצה של שתי מדרגות כשהמכשיר נמצא בכיס.

תארו לעצמכם שכרית האוויר נפתחת לכם בכיס – נשמע לא כל-כך נעים, במיוחד אם מדובר באותה טכנולוגיה הקיימת ברכבים (פיצוץ קטן ומבוקר שיוצר כמות גדולה של גזים הנפלטים בשבריר שנייה תוך כדי פתיחת כרית האוויר). צריך גם לזכור שמדובר ברכיבים חד פעמיים ולא זולים במיוחד.

ללא ספק – נשמע יותר "מגניב" מאשר פרקטי. ג'ף וגרג, לא שמעתם על נרתיקים שעושים את העבודה או על כמה מהמכשירים המוקשחים והמתקדמים שיצאו לאחרונה?

(מקור – geekwire)