ביקורת סרט: הנוקמים עידן אולטרון – המשך מפוצץ לסדרה

הנוקמים עידן אולטרון הוא לא רק סרט המשך מרשים ומוצלח מאוד, הוא סרט אקשן מהדרגה הראשונה ונכנס מיידית גם לרשימת סרטי הקומיקס הטובים ביותר בכלל וביקום הסינמטי של מארוול בפרט.

אזהרה: הביקורת כוללת כמה ספויילרים כללים לקווי העלילה של הסרט

לבמאי הסרט, ג’וס וידון (Joss Whedon), היתה בעיה גדולה מאוד. אחרי שביים את אחד מסרטי הקומיקס המוצלחים בהיסטוריה, “הנוקמים” (The Avengers), ולאחר שהוכיח את הבנתו בחומר הנלמד (קרי, הדמויות של מארוול, ההיסטוריה שלהן ובעיקר, מערכות היחסים והטון שצריך לתת לכל אחת מהן), הוא נאלץ למצוא דרכים בהן יוכל להתעלות על עצמו, מצד אחד, ולא לעשות סרט שירגיש “אותו דבר” מן הצד השני.

וידון חזר לשולחן העבודה, ישב, חשב, כתב, סינן ויצא לביים. התוצאה – סרט נוקמים בטון קצת שונה עם דגש קצת שונה ותחושה קצת שונה, אבל… סרט שמספק את הסחורה ומעניק הצצה נוספת לפסיכולוגיה של הדמויות ומצליח פה ושם אפילו להפתיע ולגרום לאוהדים לחייך בסיפוק ולהגיד “וואלה, לא ראיתי את זה בא”.

מקור: Marvel
מקור: Marvel

לביים סרט אנסמבל, בו מופיעות הרבה דמויות שכולן חשובות ומשמעותיות, הוא משימה קשה. לביים סרט אנסמבל טוב, הוא משימה כמעט בלתי אפשרית, על אחת כמה וכמה כאשר כל הדמויות נמצאות כמעט כל הזמן ביחד ולעיתים נדירות מתרחקות זו מזו. אחת הטכניקות להקל על העבודה התסריטאית בסרטי אנסמבל היא לפצל את הגיבורים, לשלוח אותם בקבוצות קטנות למשימות שונות במקומות שונים ואז לחבר ביניהם בסוף לסצינת השיא. וידון לקח על עצמו את המשימה להתייחס אל כל “הנוקמים” כיחידה או כיישות אחת ונדירות הפעמים שהם לא נמצאים ביחד באותו מקום ובאותו זמן.

את ההחלטה הזו אנו רואים כבר בסצינה הראשונה של הסרט, סצינת אקשן ארוכה שמראה לנו את הנוקמים כקבוצה אחת, כשהסנכרון ושיתוף הפעולה ביניהם מושלם ובלתי ניתן לעצירה. סצינת האקשן הזו, למרות השימוש המוגזם והמאוד מורגש באנימציה ממוחשבת, היא מרהיבה ביופיה וכוללת את השוט האייקוני שראינו בטריילרים בו כל הנוקמים שועטים קדימה לכיוון המטרה.

זהו הרגע בו וידון מעלה את הסרט, כבר ברגעיו הראשונים, על רף ציפיות גבוה. וידון אומר לנו, “אני מעלה אתכם לרכבת הרים, וזו רק הלולאה הראשונה”, ואכן, כמה שסצינת האקשן הראשונה מרהיבה ואף כיפית, סצינות האקשן שיבואו אחריה הן גדולות יותר, כיפיות יותר וחלקן בעלות משמעות דרמטית גדולה יותר.

פיטר וונדה מקסימוף (מקור: Marvel)
פייטרו וונדה מקסימוף (מקור: Marvel)

הפעם על וידון לא היה רק לעסוק בחמשת הגיבורים שלנו, אלא להציג גם שתי דמויות חדשות (פייטרו וונדה מקסימוף), נבל על חדש (אולטרון) ואת ויז’ן (Vision). להוציא אלו יש עוד כמה דמויות משנה בסרט אותן אנו רואים בפעם הראשונה.

כדי להימנע מסיבוך יתר, מניח וידון לכמה מהדמויות הראשיות, בעיקר אלו שיש להן סרטים פרטניים כמו איירון מן, קפטן אמריקה ות’ור, ומעניק יותר זמן מסך, דרמה וסיפורים מתפתחים לדמויות האחרות, ובין היתר, לדמויות החדשות. וידון משאיר את איירון מן, ת’ור וקפטן אמריקה עם המשפטים והמבטים שלהם הורגלנו בסרטים הקודמים, ומטפל בעיקר בדמותם של הוקאיי, האלמנה השחורה (סקרלט ג’והנסון) והענק הירוק, שם הוא נכנס קצת יותר לרובדים פסיכולוגים ומגלה לנו כמה דברים חדשים שלא ידענו.

סקרלט ג'והנסון בתפקיד נטשה רומנוף (מקור: Marvel)
סקרלט ג’והנסון בתפקיד נטשה רומנוף (מקור: Marvel)

ה-FANBOY הגדול ביותר הוא ללא ספק ג’וס וידון. ההתלהבות שלו מהדמויות, הסיפור והאפקטים מורגשת בכל שוט וכל סצינה, הוא מנתב את השחקנים והדמויות בצורה מחושבת ומהנה ולא מוותר ולו לשנייה על רבדים רגשיים, בחלק מהמקרים על חשבון ההומור, וכן, “הנוקמים עידן אולטרון” הוא סרט פחות מצחיק מהסרט הראשון, לא שזה גורע ולו בשנייה מההנאה הרבה בזמן שצופים בו.

וידון סומך על העובדה שכל הצופים בסרט ראו לפחות חלק מהסרטים הקודמים ומגיעים עם סוג של ידע מקדים, ועל כן הוא לא עוצר לתת לנו הסברים. מצד שני, הוא כן ממהר לסגור את כל הפינות של הסרטים הקודמים בסדרה כשלאוויר נזרקים מונחים, חפצים ודמויות מסרטים קודמים שקופצות להופעות אורח קצרות. כמו כן, מבצע וידון צעדים מחושבים ביותר, לשמחתם של חנוני הקומיקס, ומציב את קרש המקפצה לשלב השלישי של היקום הסינמטי.

לדוגמא, אחת הסצינות המרכזיות בסרט מתרחשת במדינה “ווקנדה” שבשביל צופה הקולנוע הרגיל, זהו עוד שם של מדינה לא קיימת. בשביל מי שמכיר, זוהי המדינה בה שולט, בחוברות הקומיקס, הפנתר השחור, שממתין בימים אלו לסרט משלו כחלק מהיקום הסינמטי. הסצנות הללו רק מוכיחות עד כמה מתוכננים מארוול ועד כמה הראיה שלהם לטווח הרחוק עובדת… שוב.

אולטרון (מקור: Marvel)
אולטרון (מקור: Marvel)

קשה שלא לדבר על הנבל התורן, אתם יכולים לקרוא לו אולטרון, אני אתייחס אליו כאל ג’יימס ספיידר, שעושה עבודה מצויינת, אם כי די ממוחשבת, בלהעביר את קור הרוח הפסיכופטי משולב ההומור היבש של הדמות. הוא אינו רשע מתלהם, אלא ההפך – אחד שמאמין בצדקתו ובאופן קר ומחושב יתקדם שלב שלב בתוכניתו חסרת הרחמים, כשהוא עצמו חסר נקיפות מצפון. העובדה שהוא נוצר על ידי טוני סטארק, ובגלל שהוא לא ביקש להיות נבל, אלא בעצם עשה מה שתכנתו אותו לעשות, גורמת לנו הצופים לא לראות אותו רק כרע המושלם, אלא כן למצוא את המקום להבין אותו.

פול בת’אני עושה עבודה מצויינת (ופחות ממוחשבת) בגילומו של ויז’ן, יציר כפיו של אולטרון, שהוא בעצם הנגטיב שלו. אם אולטרון הוא השחור, ויז’ן הוא הלבן, אם אולטרון הוא פסימיסט, ויז’ן הוא אופטימיסט, אם אולטרון הוא חסר רגשות, ויז’ן ינסה למצוא בסיבים הממוחשבים שלו ניצוץ רגשי.

הוקאיי - קלינט בארטון (מקור: Marvel)
הוקאיי – קלינט בארטון (מקור: Marvel)

מה שיפה ב”הנוקמים עידן אולטרון” הוא שאפשר לפרש אותו במיליון דרכים. אפשר לדון בו ולנתח כל פריים וכל סצינה תוך כדי שמקשרים אותה לסרטים הקודמים ומנסים להבין את המשמעות שלה לגבי הסרטים העתידיים. כמו כן, ניתן לנתח את הסרט מבחינות פילוסופיות רבות: האם הוא עוסק בפחד של האדם מן המכונה, האם הסרט דוגל בכך שטכנולוגיה היא דבר רע שתביא בסופו של דבר להכחדת המין האנושי, האם מדובר בסרט אנטי מלחמתי, האם יש כאן ביקורת סמויה (או לא כל כך סמויה) על צורת השלטון השתלטנית של אמריקה על שאר העולם, האם מדובר בסרט שעוסק בדימוי הגברי האמריקאי ועוד ועוד, בכל אלו אפשר לדון, השאלה היא, אם צריך.

בסיכומו של עניין, למרות שגורם ההפתעה והראשוניות של הסרט הראשון אינם קיימים, מדובר בסרט המשך מצויין וללא ספק זהו הסרט המהנה ביותר שיצא השנה לבתי הקולנוע. אל תחשבו, פשוט רוצו לקולנוע… פעמיים!

[interaction id=”553a29c3a39598ff056a3e04″]

*פורסם לראשונה באתר מולטיוורס

הצטרפו לערוץ הטלגרם של גאדג’טי לעדכונים שוטפים בנושאים טכנולוגים ולערוץ גאדג’טי דיל למבצעים. תוכלו גם להירשם לעדכונים מאיתנו דרך ערוץ האינסטגרם הרשמי, עמוד החדשות של גוגל או בעמוד הפייסבוק.


*חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.

השוואת מפרטים