קונסולידציה: הרכישות בשוק השבבים שוברות שיאים, איך זה ישפיע עלינו?

שנת 2015 מסתמנת כשנה בה נרשם שיא של מיזוגים ורכישות. ודאי שמתם לב לרצף הדילים הבלתי יאמן השנה בטווח החברות הגדולות והמשמעותיות ביותר בעולם. לרוב, המשקיעים במניות החברות מרוצים מעסקאות הענק אך ללקוחות הסופיים של המוצרים, אנחנו, יש סיבה לדאגה.

מבין העסקאות הגדולות ביותר בתעשיית השבבים: זה התחיל בחודש מארס השנה כש-NXP Semiconductors רכשה את מתחרתה Freescale תמורת 11.8 מיליארד דולר כדי להגדיל את נתח השוק שלה בייצור שבבים למכוניות. הבאה אחריה, 3 חודשים לאחר מכן, היתה Avago, יצרנית שבבים תעשייתיים למגוון שימושים, שרכשה את ברודקום תמורת סכום עצום של 37 מיליארד דולר (הרכישה הטכנולוגית היקרה ביותר מעולם, אך לא לאורך זמן).

עוד באותו שבוע של תחילת יוני הכריזה אינטל על רכישת חברת הסמיקונדקטור Altera תמורת 16.7 מיליארד דולר. סיבת הרכישה העיקרית כאן היתה שבבים שמיועדים למרכזי ביג דאטה. לאחר הפסקה קצרה, בסוף ספטמבר החל גל נוסף: חברת Dialog הבריטית רכשה את Atmel האמריקנית תמורת 4.6 מיליארד דולר, סכום שגבוה משוויה של הרוכשת. מטרת הרכישה: הגדלת נתח שוק ויכולות ייצור שבבים לתעשיית המכוניות ו-IoT.

העיסקאות הבאות פורסמו כמעט באותו זמן, למרות שרק אחת מהן קיבלה את רוב תשומת הלב. בזמן שווסטרן דיגיטל רכשה את סנדיסק תמורת 19 מיליארד דולר, Lam Research רכשה את Kla-Tencor בעיסקה של 10.6 מיליארד דולר. את ווסטרן-סנדיסק אין צורך להציג אבל Lam-Kla הם תאגידים רבי עוצמה מבין יצרניות מכלולי המעגלים המשולבים.

השבבים נגררים מאחור

העסקאות הנ"ל תיארו רק את המתרחש בתעשיית הסמיקונדקטור, אך מיזוגים בין ענקים התרחשו גם בסקטורים טכנולוגיים בעלי מספר קטן יחסית של שחקנים. שוק השרתים והוירטואליזציה מיזג את Dell עם EMC בעיסקת ה-M&A (מיזוגים ורכישות) הטכנולוגית הגדולה ביותר מעולם ששויה 67 מיליארד דולר. גם תחום ייצור המסכים עומד לעבור זעזוע עם כוונתה של חברת שארפ למכור את קווי הייצור לאחת המתחרות.

רוב החברות מסבירות שהן "נקלעו" לעסקאות הרכישה בעקבות המצב הקשה בתעשייה שבו מחירי התשומות (עלויות קבועות שונות וחומרי גלם) עולות. ככל שחברה גדולה יותר, כך יש לה עמדת מו"מ נוחה יותר ולפעמים אף מדינות מוכנות להיות מאוד גמישות לקראתן (דוגמת מקרה אינטל ישראל).

בהודעות הרכישה החברות מפליגות בתיאורים על סינרגיה, נתח שוק וקיצוץ הוצאות. אף אחת מהן לא מדברת על לחץ המשקיעים. גופים מוסדיים שמחזיקים במקבצי מניות משמעותיים רואים את מניות סקטור השבבים נגררות לעומת שאר מניות חברות הטכנולוגיה ה"מגניבות" (אפל, גוגל, מיקרוסופט, פייסבוק) והם דורשים תשואה קלה.

רוב הטענות לגיטימיות ואפשר להוסיף להן את הטענה שהשוק כיום תובעני יותר. הלקוחות כיום דורשים שהספקים שלהם יהיו "סופרמרקטים" טכנולוגיים לשם הנוחות, מהירות וגם כדי לחסוך עלויות ומאמצי אינטגרציה. אולם קיימים עוד שיקולים שצריכים לעניין את הלקוחות ואותנו כציבור.

מבוא לכלכלה

לא כל חברה יכולה להחליט לקום מחר בבוקר ולייצר שבבים. חסם ההון הראשוני הדרוש להקמת מפעלי ייצור ומו"פ גדול מאוד. לא כל החברות ברשימה הנ"ל מתחרות באותו שוק: חלקן מתמחות במו"פ וייצור של מעבדים, חלקן מפתחות מיקרו-בקרים או מכלולי צ'יפים למערכות אלקטרוניות מסוגים שונים. אולם כיצרניות סמיקונדקטור ישנה חפיפה מסוימת וההתקבצות ל"מגה תאגידים" יחד עם חסם ההון מונעת משחקנים חדשים להצטרף.

כשמספר השחקנים בזירה עם ביקוש גבוה יורד, כמה כללים כלכליים בסיסיים מתחילים לפעול: היצרניות יכולות להרגיש מאוד נוח עם העלאות מחיר ואף לתקוע את החדשנות בתחום. מנגד, יש הטוענים שמהלכי ההתקבצות בזירה היא תוצאה של ההגעה ל"תקרת הסיליקון", מיצוי חוק מור. החברות כבר לא מצליחות לעמוד בחדשנות מהותית כמו זו לה הורגלנו בעשורים האחרונים ולכן הן נאלצות לעבור למהלכים עסקיים כדי לשמור על כוחן ומעמדן. בכל מקרה, הצרכנים עלולים לספוג את ההשלכות.

חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.

הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.