לפני כשמונה שנים, ב-2008, הוציאו אולפני מארוול את “איירון מן” הראשון. מעבר לכך שהיה זה סרט גיבורי על כיפי ומוצלח, היתה בו הופעת אורח אחת חשובה במיוחד, של בחור שתום עין ששמו היה ניק פיורי. הופעה זו הזניקה את היקום הקולנועי של מארוול, קונספט שאפתני מעין כמותו שלא נראה לפני כן על מסכי הקולנוע, ושלרבים נראה כרעיון שנועד להכשל מראש.
כעת, שמונה שנים, שלושה-עשר סרטים וכשבע הופעות של איירון מן לאחר מכן, היקום הקולנועי של מארוול צועד בגאון אל “השלב השלישי” (Phase Three) המיוחל, ומבטיח לנו יקום של גיבור על כמו שלא העזנו לדמיין אי שם בשלהי השלב הראשון האופטימי והקליל. “קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים” בבימויים של ג’ו ואנתוני רוסו (Joe and Anthony Russo) לוקח אותנו אל השלב הזה, והוא הסרט הנכון והיחידי שיכול להביא אותנו אל היעד החדש.
הסיפור
בעקבות עימות עם ברוק ראמלו, לוחם של ארגון “הידרה” ואחד הנבלים המרכזיים של “חייל החורף”, הסרט הקודם בסדרת קפטן אמריקה, הנוקמים מוצאים עצמם שוב במצב בו הם פוגעים באנשים חפים מפשע. כיוון שמוקדי הפעילות של הנוקמים מפוזרים ברחבי כל העולם, מעל 100 מדינות מחליטות לחתום על “אמנת סקוביה”, שדורשת מהנוקמים להפסיק לפעול באופן עצמאי, ולהיות כפופים למועצה מיוחדת של האו”ם, שתחליט מתי ואיך על הנוקמים לפעול.
טוני סטארק/איירון מן מחליט שזו הדרך הנכונה, אך סטיב רוג’רס/קפטן אמריקה טוען שעל הנוקמים לפעול באופן עצמאי ולקחת אחריות על מעשיהם, ולא לתת לפוליטיקה להתערב בפעילות הגורלית של גיבורי העל. עימות זה מסלים כאשר באקי בארנס/חייל החורף, שמסתתר מאז אירועי הסרט הקודם, מואשם במתקפת טרור על ישיבת חירום של האו”ם בנושא האמנה.
רוג’רס מחליט שעליו למצוא את באקי לפני שהכוחות הבינלאומיים ימצאו אותו, שכן הוא לא חושב שבאקי הוא הרוצח, והוא חושש שכוחות הביטחון יעדיפו להרוג את באקי במקום ללכוד אותו. החלטה זו מחריפה את החיכוך בין איירון מן לקפטן, חיכוך שהולך ומחמיר בהדרגה ככל שהסרט מתקדם, עד שהנוקמים מוצאים עצמם נלחמים זה בזה. בינתיים, איש מסתורי בשם זימו (Zemo) מנסה גם הוא לתפוס את באקי למטרותיו שלו שנראות בבירור כלא-טהורות, ונראה שהוא תמיד נמצא צעד אחד לפני הקפטן במזימותיו.
שובם של “הנוקמים”
“מלחמת האזרחים” הוא אמנם הסרט השלישי בסדרת הסרטים על קפטן אמריקה, אך הוא גם הסרט שמתחיל את השלב השלישי ביקום הקולנועי של מארוול, ומהרבה בחינות הוא המשך ישיר ל”עידן אולטרון” לא פחות מל”חייל החורף”. לכן, באופן לא מפתיע, בסרט מופיעים כמעט כל הנוקמים הותיקים.
במרכז כמובן עומדים קפטן אמריקה, אותו משחק כריס אוונס (Chris Evans) ואיירון מן, המגולם על ידי רוברט דאוני ג’וניור (Robert Downey Jr.). איתם נמצא גם ויז’ן, היישות הסינתטית שנוצרה במהלך “עידן אולטרון” מהאבן שבשרביט של לוקי, אותו משחק פול בטאני (Paul Bettany), שעד לאותו רגע היה הקול של ג’ארוויס, המחשב האישי של טוני סטארק.
וונדה מקסימוף חוזרת גם היא לתפקיד די מרכזי, שוב בגילומה של אליזבת’ אולסן (Elizabeth Olsen), האחות לבית אולסן שאינה תאומה, וסקרלט ג’והנסון (Scarlett Johansson) משחקת שוב את האלמנה השחורה המסתורית. דון צ’ידל (Don Cheadle) מלווה את טוני סטארק כוור-מאשין, ואנתוני מאקי (Anthony Mackie) עומד לצד הקפטן בתור הבז.
את חייל החורף שוב משחק סבסטיאן סטן (Sebastian Stan), ולהופעות קטנות אך מהנות מגיעים גם ג’רמי רנר (Jeremy Renner) בתפקיד הוקאיי, פול ראד (Paul Rudd) בתפקיד אנט-מן, ואמילי ואן קאמפ (Emily VanCamp) בתור שרון קארטר. חלק מהדמויות הללו שיחקו תפקידי מפתח בסדרת סרטי “קפטן אמריקה” אך רובן מהוות חלק מהאנסמבל של הנוקמים, ומלוות את טוני והקפטן במהלך הסרט כדי להדגיש שהאירועים המתרחשים בו משפיעים על כל גיבורי העל באשר הם בעולם.
השחקנים החדשים במשוואה
חוץ מהמצעד הארוך של הדמויות הותיקות, ישנם גם כמה מצטרפים חדשים למשחק, שמשחקים תפקידים לא קטנים בכלל. גיבור חדש לחלוטין ביקום הקולנועי הוא טצ’אלה, המכונה גם הפנתר השחור, אותו משחק צ’אדוויק בוסמן (Chadwick Boseman). טצ’אלה הוא הנסיך יורש-העצר של ממלכת ווקאנדה, ממלכה אפריקאית בדיונית המהווה את המקור הגדול ביותר בעולם לויברניום, המתכת ממנה עשוי המגן של קפטן אמריקה, ושממנה אולטרון בנה לעצמו צבא בסרט הקרוי על שמו.
מכיוון שפעילות הנוקמים השפיעה על ווקאנדה יותר מפעם אחת, לממלכה האפריקאית יש אינטרס מובהק ביישום אמנת סקוביה, וטצ’אלה מוצא עצמו נשאב ללב האירועים המרכזיים של הסיפור. הסרט של הפנתר השחור צפוי לצאת רק ב-2018, אך את סיפור הרקע של טצ’אלה אנו לומדים להכיר כבר בסרט זה, והוא מוכיח את עצמו בתור גיבור שעשוי להיות מוצלח ומעניין בעתיד הקרוב של היקום הקולנועי.
זימו, הנבל של הסרט, משוחק על ידי דניאל ברוהל (Daniel Bruhl) מ”ממזרים חסרי כבוד” ו”גודביי לנין”, שחקן גרמני מוכשר במיוחד שמצליח לשמור על איזון מושלם בין הארשת החביבה שזימו מקרין על סביבתו, לבין המניפולטיביות המפלצתית שמסתתרת מתחת לפני השטח.
מניעיו של זימו לא ברורים לנו תחילה, ברור רק שהוא שונא גם את הנוקמים וגם את הידרה, והוא רוצה לתפוס את באקי, חייל החורף, כדי לדלות ממנו מידע על משימה מאד ספציפית. בעוד שרוב הנבלים ביקום הקולנועי של מארוול יחסית לא מעניינים, דווקא זימו מצליח לעורר מידה טובה של סקרנות, זאת כדמות ללא כוחות נראים לעין.
זימו לקוח יותר מסרט מרגלים מאשר סרט גיבורי על, וכצפוי מסרט עם נבל – הוא מכתיב את הטון של הקונפליקט, אשר נע באלגנטיות מעלילת מתח של סרט מרגלים לסצנות מלאות אקשן שנובעות מאנסמבל גיבורי על, וחזרה אל הריגול והסודות. ייתכן שהוא לא ייזכר בתור נבל מבריק ונערץ, אך הוא מתאים לטון ולנושאים של “מלחמת האזרחים”, ומשרת את הסרט נאמנה.
ההופעה המיוחלת שמושכת אל הסרט חלק ניכר מהצופים היא, כמובן, של ספיידרמן. כדמות שהתווספה לסרט בשלב מעט מאוחר יותר של ההפקה, ניתן לראות שמהרבה בחינות, הסרט היה כמעט זהה גם בלעדיו, אך ספיידרמן כה מוצלח ומהנה שהופעתו על המסך משמחת שוב ושוב, באופן די עקבי.
טום הולנד (Tom Holland) המגלם את פיטר פארקר הוא הספיידרמן הצעיר ביותר שהופיע עד כה על המסך, ולמרות הופעתו הקצרה ביחס לשאר הגיבורים, היא ככל הנראה גם הופעתו הטובה ביותר. מכל הגרסאות של ספיידרמן שהופיעו עד עכשיו על המסך הגדול, הספיידרמן של הולנד מצליח לאזן בצורה הטובה ביותר בין שתי הפרסונות שפיטר פארקר מציג: אחת של נער מתבגר סרקסטי שלא מצליח לסתום את הפה גם אם חייו תלויים בזה, ואחת של בחור בוגר רגשית שמבין את האחריות העצומה שמוטלת עליו, פשוט מכיוון שיש לו כוחות שאין לאחרים.
כמו כן ראוי לציין שזוהי גם הפעם הראשונה בה מופיע ספיידרמן חדש על המסך, שלא מספר לנו באריכות את הסיפור המייגע על המקור לכוחותיו, וזה מאד מרענן. נותר לנו רק לחכות לראות כיצד אולפני סוני ינצלו את הגרסה החדשה לאיש העכביש שלהם בסרט שצפוי לצאת ב-2017, אך אפשר לומר בבטחון שהליהוק של הולנד היה לא פחות ממדויק.
כשעולמות מתנגשים
את העימות בין סטיב לטוני האחים רוסו הצליחו לייצר בצורה הנכונה ביותר שאפשר. זה עימות שעובד במספר מישורים, ובכולם הוא מרגיש נכון ומספק. מצד אחד, ישנו האלמנט הבסיסי ביותר: אנחנו רוצים לראות גיבורי על נלחמים זה בזה, פשוט בשביל מפגן הראווה.
הציפיה שנבנתה ברשת בחודשים האחרונים סביב TeamCap# ו-TeamIronMan# כוונה לשם, כמובן, עם מטרה ברורה לעורר בנו את הרצון לראות עוד קרב גלדיאטורים עצום בין גיבורים חסרי רסן. מהבחינה הזאת, “קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים” מספק מספר קרבות גיבורי-על שלא נראו כמותם על המסך עד רגע זה.
אבל הקונפליקט עובד גם ברמה עמוקה ומהותית יותר, ולא רק כמפגש אידאולוגיות, אלא כמפגש בין חברים. גם למתבונן מהצד, אשר חדש ליקום הקולנועי, הקרב בין סטיב לטוני יראה כלא נכון, כדבר פסול שלא צריך לקרות, אך בשביל אלו מאתנו שנמצאים עם הדמויות שמונה שנים? זו התנגשות מרשימה אבל שוברת לב לחלוטין, ואי אפשר שלא להזדעזע מכך ששני הגיבורים הללו, כל אחד מהם סמל לגבורה בפני עצמו, חובטים זה בזה ומרסקים זה את זה ללא רחמים, באחד מהמפגשים הדרמטים והקשים שהיו אי פעם בין זוג גיבורי על, שראו זה בזה חברים קרובים עד לא מזמן.
איזון מושלם
“קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים” מנסה משהו שאפשר להגדיר כבלתי אפשרי: הוא מנסה להיות סרט מרגלים המספר סיפור אישי של קאסט די מצומצם של דמויות, תוך כדי שהוא רוצה למשוך אותנו לסצנות אקשן ססגוניות בהן כעשרה גיבורי על מתנגשים זה בזה שוב ושוב. כנגד כל הסיכויים, הוא גם מצליח.
נראה שהאחים רוסו הצליחו למצוא את האיזון המושלם, ופתרו את הנוסחה שג’וס ווידון (Joss Whedon) הסתבך איתה ב”עידן אולטרון”. הם הצליחו לספק את הדרישה של מארוול לכלול כמות פנומנלית של גיבורי על בסרט אחד, תוך כדי שהם סיפרו את הסיפור שלהם, שהם רצו לספר, איך שהם רצו לספר אותו, וזאת בעזרת מידור נכון של חלק מהגיבורים, והכנסתם בסצנות מאד מסויימות בהן הם מצליחים לתרום משהו לצופים, ולא להיות רק תפאורה ותזכורת לעולם “גדול” יותר.
הסרט מתחיל באקשן ונגמר בשינוי חסר תקדים ליקום הקולנועי, וברור לנו כאשר אנחנו יוצאים מהאולם – השלב השלישי של היקום הקולנועי מתחיל עכשיו, ושום דבר לא יהיה יותר כפי שנדמה לנו שהוא היה עד עכשיו.
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.