כמו ב-2008: סטארטאפים שנותנים הלוואות ברשת אוספים חוב בסיכון גבוה

Fintech פינטק קרדיט: Tech in Asia

סטארטאפים בתחום הפינטק (טכנולוגיה פיננסית) נחשבים כאחד התחומים החמים כיום להשקעה עבור קרנות ותאגידים. עם זאת, דו”ח של אחד מהסטארטאפים בתחום שהוא מהמובילים בתחום ההלוואות בארה”ב יכול להעיד על מכשול שנוצר לאחרונה ועלול לסכן את התעשייה כולה.

הנדונה היא חברת OnDeck Capital שמעניקה הלוואות לעסקים קטנים בארה”ב וקנדה. ההבדל בינה לבין בנק הוא שבנק בודק את הדירוג הפיננסי (Credit Rating) של מבקש הלוואה. דירוג אשראי היא שיטה שנהוגה בארה”ב ומונעת מאנשים רבים בעלי כושר החזר מלקחת הלוואה. הבנקים בד”כ בוחרים להלוות רק לבעלי דירוג גבוה.

כאן נכנסת OnDeck לתמונה. החברה פיתחה מודל מתמטי ואלגוריתם ממוחשב שבודק את כושר ההחזר של המבקש ולא את דירוג האשראי הבנקאי שלו שאינו סלחני כלל. קהל המטרה של החברה הם עסקים קטנים וכמות ההלוואות גדלה ב-100 מיליון דולר ברבעון בשנה האחרונה.

כבר לא רודפים אחרי הלוואות

למרות שהחברה קיימת מאז 2007 ורשמה שיעורי צמיחה יפים לאורך השנים, OnDek דיווחה ביום שני האחרון על גידול חד בהפסד ברבעון הראשון ל-13 מיליון דולר (כפול מהצפי) לעומת הפסד של 5 מיליון דולר ברבעון המקביל.

הפסדים נמשכים בסטארטאפים אינם חדשות והפסד של 13 מיליון דולר עדיין לא מאיים על החברה. הנתון המטריד בדו”ח טמון במודל העיסקי: מכיון שהחברה אינה בנק ואינה מעוניינת להפוך למוסד פיננסי בעצמה, היא מוכרת את ההלוואות (את ההחזרים העתידיים) למשקיעים חיצוניים תמורת עמלה מסוימת. היא רק מספקת את הפלטפורמה ואת הלווים, הסיכון עובר לאחרים.

אלא שברבעון הראשון OnDeck הצליחה למכור רק 26% מההלוואות שיצרה, לעומת שיעור של 40% ברבעון המקביל והיא גם קיבלה פחות מבעבר על כל חבילת הלוואות שמכרה. המשמעות: OnDeck לא מצליחה למצוא מספיק קונים להחזרי ההלוואות האלו ו”נתקעת” איתם.

בתגובה לכך המשקיעים הפילו את המניה ב-34% ביום ג’ ועוד כ-5% למחרת, והיא השלימה צניחה של כ-80% מאז ההנפקה לפני כשנה וחצי. הנפילה נשמעה גם אצל קולגות לסקטור. Lending Club, הסטארטאפ המוביל בתחום שמספק הלוואות בריבית נמוכה מזו של הבנק גם לאנשים פרטיים (פופולרי מאוד למטרת מחזור הלוואת סטודנטים) חטף ביום ג’ נפילה של 10.3%. נראה שהמשקיעים מצפים מהדו”ח ש-Lending Club תציג בשבוע הבא יהיה דומה.

מקור: Finviz.com
מקור: Finviz.com

יותר טובים מבנקים?

דו”ח של סוכנות הדירוג פיץ’ שפורסם בחודש שעבר מראה כי שיעור אלו שאינם עומדים בהחזרת ההלוואה עמד ב-2008 על 14% והשתפר ל-7% ב-2012. זה גבוה בהרבה משיעור החוב האבוד של הבנקים שנאמד ב-2%. אמנם הבנקים מלווים מראש לבעלי כושר ההחזר הטוב ביותר באוכלוסיה, אך הנתונים מטילים בספק אם הבדיקה הטכנולוגית טובה יותר משיטת הרייטינג המסורתית של הבנקים.

הדו”ח גם מעלה שסטארטאפי ההלוואות לא עומדים בתנאים המוקדמים שלהם ולמעשה מעניקים הלוואות למבקשים בעלי סיכון גבוה יותר ממה שתכננו. אם חבילות ההלוואות אינן טובות (בעלות סיכון פוטנציאלי גבוה) אז אין פלא שקרנות הגידור והמשקיעים המוסדיים לא חוזרים לקחת עוד.

סטארטאפ מתחרה אחר בשם SoFi (שאינו נסחר בבורסה) התמודד עם החוסר במשקיעים בדרך קצת שנויה במחלוקת. מכיון שקרנות גידור ומשקיעים מוסדיים מתעניינים פחות בחבילות ההלוואות, הם החליטו להקים קרן גידור משלהם שתקנה את ההלוואות. כלומר, עכשיו הם גם מספקים הלוואות וגם מחזיקים את כל הסיכון אצלם.

מסתבר שלפי התקנות, כל עוד סכום ההלוואות אינו חורג מסף מסוים, הם אינן חייבים לרשום אותו במאזן. מי שמכיר את שורשי משבר המשכנתאות של 2008 שהוביל את העולם לכמעט קריסה כלכלית והפיל בנקים שאף אחד לא חשב שיוכלו לקרוס, יוכל למצוא כאן סימנים דומים.

האבסורד הוא שמנכ”ל SoFi אמר בעבר לרשת CNBC כך: “אנחנו באמת מנסים לשנות את המערכת [הבנקאית] שפגומה מהיסוד”.

צילום מסך מאתר SoFi.com
צילום מסך מאתר SoFi.com

רגולציה נמוכה

נכון לעכשיו, הרשויות והקרנות מתייחסות לסטארטאפים אלו כחברות הייטק או גופים כלכליים שצריכים לעמוד במינימום של אמות מידה פיננסיות. רק לאחרונה התחילו הרשויות בארה”ב ובריטניה לשקול רגולציה על תחום הפינטק ולהתייחס אליהם כמו לבנקים שצריכים לעמוד באמות מידה פיננסיים כמו הגבלת סף ההלוואה כל עוד לא הסיכון לא עבר לגוף חיצוני.

הסימנים גם ניכרים בדרכים אחרות: Prosper, המלווה האינטרנטי שגם מאפשר לאנשים פרטיים להלוות לפרטיים אחרים ובין המובילים בתחום הכריז על סבב פיטורין של 28% מכלל העובדים (171 עובדים). על פי הדיווח, ענק הבנקאות סיטיגרופ הפסיק לרכוש חבילות הלוואות מ-Prosper לפני כמה שבועות והמשקיעים דורשים פרמיה (ריבית) גבוהה יותר עבור השקעתם.

צריך לציין שתחום הפינטק מורכב מחדשנות טכנולוגית-פיננסית במגוון נושאים ולא רק הלוואות. רבים מהם מצליחים לגרוף השקעות דוגמת ZOOZ הישראלית שמתפתחת פתרונות סליקה וגייסה השבוע 24 מיליון דולר. כך גם טכנולוגיית הבלוקצ’יין זוכה לאמון הבנקים העולמיים.

בנוסף לחולשה הכללית בגיוסי הסטארטאפים יש לקוות שהחולשה בסטארטאפי ההלוואות האמריקניים לא ישפיעו על אלו הישראליים דוגמת בלנדר ועל תעשיית הפינטק כולה, תעשייה בעלת נציגות נכבדה בישראל.

השוואת מפרטים