לפני כשניים וחצי עשורים, כאשר החל עידן המחשבים הניידים, התחרו היצרניות בתחום על יצירת המחשב הקומפקטי ביותר שניתן. ככל שעברו השנים ומזעור המחשבים הפך קל יותר, התהפכה המגמה: משוק שבו 15 אינצ' הוא גודל המסך המקסימלי והסטנדרטי, התפתחו פתאום קטגוריות מיוחדות לגיימרים, גרפיקאים או סתם אנשים עם המון כסף ומקום על השולחן. אבל בתוך כל זה, ובמקביל לעידן הנטבוקים הלא ברור, ממשיכה כל העת גם המלחמה על מחשבים "מיני-ניידים" – ניידים קטנים, קלים וחזקים עד כמה ששלוש הדרישות יכולות להתקיים יחדיו. Asus U35J שהגיע לידינו באדיבות המשווקת ויז'ואל DG הוא בדיוק כזה.
עיצוב
כאשר פותחים את קופסתו של ה-U35J, אי אפשר שלא להתפעל: מתוך המארז החסכוני העשוי ברובו המוחלט מקרטון, כמעט ללא חלקי פלסטיק, יוצא אחד המחשבים הניידים היפים ביותר שנוצרו אי פעם – ואני לא טיפוס שמתרשם בקלות מעיצובים של מחשבים (מבחינתי כולם נראים אותו דבר). גבו, העשוי מעין סגסוגת אלומיניום, מעניק לו מראה שהצליח למשוך לא מעט מבטי התפעלות אפילו מעמיתיי הלא-בדיוק-גיקים באוניברסיטה.
מהצד הפנימי – זה שהמשתמש בוהה בו, ולא סובביו – נמצאת מקלדת מהזן הנפוץ היום במחשבים ניידים, עם מקשים שטוחים לחלוטין שביניהם רווחים גדולים. מאחוריה ממוקם משטח מגע המשתלב היטב במסעד היד בזכות דוגמא אחידה של פולי קפה המודפסת עליהם, ומתחתיה, בחלק בו מתקמר החלק התחתון כלפי מעלה, נמצאים רמקולים איכותיים למדי מבית Altec Lansing.
אביזרים נלווים
אחרי שסיימתי להתפעל מהעיצוב, ניגשתי לבדוק את רשימת המצאי בקופסא. כמובן שמצאתי את כל חוברות ההוראות, בגרסאותיהן המקוצרות והארוכות, הסבר על הרכבת הסוללה (על דף כרומו – החומר הפלסטי היחיד בערכה מלבד הציוד האלקטרוני), כבל חשמל המחולק לשני חלקים והמון ניילונים שעוטפים כל חלק מהערכה בנפרד, אך בנוסף נתקלתי גם בתיק כתף ועכבר חוטי מתוייגים (כלומר: עם לוגו Asus) – בהם לא השתמשתי, מאחר ובתיק המדובר לא ניתן היה להכניס את כבל החשמל בלי שיסרוט את המחשב, ואת אריזת העכבר לא רציתי להרוס מתוך ידיעה שממילא אשתמש בעכבר האלחוטי הישן והטוב שלי (נקודה שעוד אגע בה בהמשך).
מפרט
לפני שנגיע לחוויית השימוש עצמה, הנה מפרט המחשב שנבדק:
| מעבד | Intel Core i3 370M במהירות 2.4GHz |
| זיכרון | DDR3 בנפח 4GB ומהירות 1,066MHz |
| כרטיס גרפי | nVidia GeForce 310M עם טכנולוגיית Optimus וזיכרון VRAM בנפח 1GB |
| מסך | 13.3 אינצ' עם תאורת LED אחורית ורזולוציית HD של 1,366×768 פיקסלים |
| אחסון | דיסק קשיח בנפח 500GB ומהירות 5,400RPM |
| כונן אופטי | לא כלול |
| קישוריות | כרטיס רשת 10/100/1000, WiFi b/g/n ובלוטות' 2.1 |
| יציאות וכניסות | VGA, USBx3, RJ-45, HDMI |
| מערכת הפעלה | Windows 7 Home Premium 64bit, SplashTop |
| שונות | מצלמת רשת מובנית 0.3 מגה-פיקסל, כרטיס קול עם אפקט היקפי SRS, קורא כרטיסים, סוללת 8 תאים |
| מידות | 1.89 ק"ג |
קדימה – לעבודה!
אחרי שהתעסקנו בכל מה שמסביב, אפשר סוף-סוף להגיע לעיקר: השימוש במחשב.
הדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא העובדה שלמחשב שני כפתורי הדלקה – אחד בקצה הימני ואחד בקצה השמאלי. השמאלי מאתחל את המערכת מבוססת-הלינוקס SplashTop, המקנה הפעלה מהירה (כמה שניות בודדות) לשם גישה לתכונות בסיסיות כמו גלישה ברשת, האזנה למוסיקה וכו'. אז בואו נגמור עם החלק הזה כאן ועכשיו: ספלאש-טופ היא אולי תכונה ייחודית, אך לא ייתרון – התאימות שלה לעברית גובלת בפשע, והיא אפילו לא תומכת במסך של האייסוס, מה שאומר שהתמונה נראית מעוותת לחלוטין. חבל מאוד, כי הדבר מבריח אנשים מהפצות לינוקס אחרות בעלות רעיון דומה (כמו MeeGo בגרסת אינטל).
חזרנו לציביליזציה – כלומר: ל-Windows. המערכת מתאתחלת במהירות ממוצעת לגמרי, אך מה שגרם לי להסב את מבטי בספק שאט-נפש ספק תדהמה הוא הבהירות: מסך ה-LED בדגם זה בהיר אף יותר ממסכי LED במחשבי HP, אייסר וכו', ובהדלקה הראשונה נאלצתי למצמץ כמה פעמים עד שהתרגלתי לעוצמת האור. אחר כך כבר קשה היה לי לחזור לבהות ב-Acer הישן שלי, בעל ה-LCD הרגיל, לשם העברת התוכנות הניידות שלי בין שני המכשירים. לעומת זאת, באור חזק הבהירות יוצאת-הדופן היא ייתרון משמעותי. נו, טוב – וגם כשסתם בא לכם לראות סרט עם חברים בלילה ולראות איך כל החדר משנה את צבעו לפי התמונה שעל המסך. בבהירות מינימלית, אגב, פולט המסך כמות אור שקולה לזו שה-LCD הרגיל שהתחרה מולו פולט במצבו האמצעי. זאת למרות של-Asus רקע כהה ול-Acer רקע בהיר.
בקרים – מקלדת ועכבר
טוב – הגיע הזמן לפתוח דפדפן ולהתחיל לכתוב – אחרי הכל, מטרת הסקירה המקורית שלי היתה למצוא מחשב שיאפשר לי לקחת את העבודה ב"גאדג'טי" לכל מקום. המקלדת בעלת המקשים השטוחים קטנה, אבל בדיוק במידה הנכונה. הצלחתי להתרגל למבנה שלה תוך כמה ימים, חוץ מכמה מאפיינים מרגיזים במיוחד: מקש ה-Enter קטן מדי, החיצים לא מופרדים משאר המקשים (מה שמקשה על זיהויים ע"י חישה), ולפעמים המקשים מרגישים קצת כמו מסטיק – אם לא הפרדתי את האצבע באופן פיזי ממקש לאחר הלחיצה, הוא נשאר לחוץ וגרם לתווווים להמשיך ולהופיע בטטקסטט שווב ושוב (טוב, אני מפסיק עם זה). בסך הכל, גם לזה התרגלתי בסופו של דבר פחות או יותר, וגיליתי שלמחשבים אחרים (שסקירותיהן תתפרסמנה בקרוב) יש בעיות הקלדה גדולות הרבה יותר.
העכבר, לעומת המקלדת, הוא סיפור אחר: מעולם לא אהבתי את עכברי המגע של אייסוס. לדעתי האישית הם פשוט לא נוחים, והעובדה שזו החברה היחידה בשטח שלא ניתן לשנות את הגדרות משטחי המגע שלה (למשל: מחוות המולטי-טאצ', שלא תמיד עובדות) עם הדרייברים הפשוטים של Synaptics (האחראית על משטחי המגע בכל מחשב אחר בעולם, פחות או יותר) הופכת אותם למפגע שמזיק לשמה של יצרנית המחשבים הטאיוואנית – וחבל. העובדה שבניגוד למתחרה המקומית אייסר, לדוגמא, Asus ציידה את המחשב הקטנטן בעכבר גדול יחסית, מקשה עוד יותר, שכן קשה להניח את הידיים בתנוחת הקלדה בלי להזיז את העכבר ואף לחולל "קליק". לכן, לדעתי החברה עשתה צעד חכם מאוד כאשר הוסיפה לערכה עכבר אופטי רגיל. אני, בכל אופן, העדפתי להשתמש בערכבר האלחוטי שלי (Microsoft Wireless Mobile Mouse 3000), ולא להסתבך בחוטים (תרתי משמע).
ביצועים
ה-U35J הוא סוס עבודה – לא חשוב אם הוא מחובר לחשמל או לא, תמיד הוא מבצע את המוטל עליו על הצד הטוב ביותר. אין לו שום בעיה עם דפדפנים כבדים, תוכנות גרפיות כגון פוטושופ, הצגת סרטים בכל איכות שהיא או סתם גימיקים טפשיים כמו תוכנות שמופיעות ונעלמות באפקטים גרפיים שמופעי הארי הודיני קטנים עליהן בכמה מידות. רק משחקים מעט כבדים לו – אבל זה ממש לא הפריע לי. המשחק הכי כבד שאני צריך הוא Heroes 3 in the Wake of Gods, שנוצר אי שם בתחילת העשור, ואותו המחשב הזה לא מחשיב יותר מדי.
בתור מבחן ביצועים עם ציון, התלבטתי מה לעשות למחשבים אותם אני בודק. מאחר ואיני מאמין באמינות מבחני Benchmark שונים (מאחר והם לא אחידים בתוצאותיהם), החלטתי להשתמש במבחן הכי אחיד והכי סטנדרטי שקיים: Windows User Experience Index. כפי שניתן לראות בתמונה, במבחן, בו נעים הציונים על אלמנטים שונים בין 1 ל-7, קיבל U35J ציון מינימלי של 4.7 (גרפיקה) וציון מקסימלי של 6.7 (מעבד).
חיי סוללה
הרבה מאפיינים ייחודיים יש ל-U35J, אבל אף לא אחד מהם ייחודי מספיק כדי להצדיק באופן מוחלט ואובייקטיבי את ההתאהבות שלי במחשב הזה. הסיבה האמתית שהתקשיתי כ"כ להיפרד ממנו ולהחזירו לחברה היתה הסוללה: הנייד הקטנטן הזה מגיע עם סוללת 8 תאים – כלומר: שניים יותר מהממוצע. בנוסף, מצוייד המכשיר בשתי טכנולוגיות לחיסכון בסוללה: טכנולוגיית Optimus של nVidia ממתגת בין הכרטיס הגרפי של החברה לזה המובנה בלוח האם בהתאם לרמת הביצועים הדרושה, וטכנולוגיית Super Hybrid Engine של Asus דואגת לחסוך בצריכת החשמל של שאר רכיבי החומרה. רשמית, התוצאה אמורה להיות עד 11.5 שעות של עבודה. בפועל, לא ציפיתי לקבל יותר מ-5.5 עד 6 שעות, בהתחשב בכך שהבדיקות העיקריות התבצעו באוניברסיטה, כאשר אני מקליד מסמך ב-Open Office, גולש בשני דפדפנים במקביל (ובכל אחד מהם בממוצע 3 לשוניות לפחות) על גבי קישוריות ה-WiFi דורסת-הסוללה, מצ'וטט עם החבר'ה בתוכנת המסרים הכבדה-מאוד Digsby ובאופן כללי מתעלל בנחקר כמיטב מסורת גואנטאנמו. התוצאה הדהימה לא רק אותי: 7 שעות, כולל כל התעללות אפשרית מלבד הגברת בהירות המסך למעל 50%!
שונות
חשוב לי לציין עוד כמה פרטים אודות הנבחן:
הוא מגיע, כמו כל מחשב היום, עם שלל תוכנות שאף אחד לא צריך ולא רוצה. ההבדל בינו לבין מחשבים אחרים שסיקרתי הוא שכאן היו כמה שירותים של Asus שאם המחשב היה אצלי ליותר מחודש הייתי דווקא שמח להשתמש בהם: אחסון מקוון, גיבוי (בענן, כמובן) ועוד כמה פנינים שלצערנו רוב החברות לא נוהגות לדחוס בחבילות התוכנות המיותרות שלהן.
בנוסף, גופו בנוי כך שהחום נפלט כלפי מטה – מה שאומר שמצד אחד די קשה לחסום לו בטעות את פתחי האוורור, אך מצד שני לא תוכלו להניח אותו על משטחיים שאינם מאפשרים לחום להתפזר (כן, אני מדבר על אלה ששמים אותו על השמיכה במקום לקום מהמיטה ולשבת ליד שולחן).
המאוורר, הנוטה להידלק ולהיכבות בזמנים הנראים לא הגיוניים, מפיק רעש חזק יותר ממחשב ה-Acer Aspire הישן שלי, אך עדיין שקט באופן משמעותי ממחשבי ה-Lenovo וה-HP של אחי.
סיכום
כשהציעו לי לסקור מחשב של אייסוס – פחדתי. אני מתחכך במאות דגמי מחשבים כבר לא מעט שנים, וידעתי שדעתי על היצרנית הקוריאנית המהפכנית שלילית מאוד. אבל אחרי שניסיתי אותו – פלטתי אנחת רווחה. למרות העכבר יוצא-הדופן (אני מתכוון בדיוק לזה: הוא שונה מכל משטח מגע אחר) ותצורת המקלדת שאינה לרוחי, לא יכולתי שלא להתרשם לטובה – יחסית למקלדות Chiclet אחרות לזו התרגלתי דווקא מהר, והביצועים בכל מובן אחר הצליחו להדהים אותי – למרות שהדגם שבדקתי היה זה עם מעבד ה-i3 ולא i5. האיזון בין משקל של נטבוק למפרט של מחשב 15 אינצ' (לפחות) וסוללת ה-8 תאים הופכים אותו לתשובה ניצחת לכל הטוענים כי הטאבלטים מייתרים את המחשבים הניידים.
Asus U35J
ציון: 9
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.