ביקורת סדרה: “משחקי הכס”, עונה 6 פרק 10 – הסדרה כעוף החול

מתוך "משחקי הכס: עונה 6, פרק 10" מתוך “משחקי הכס: עונה 6, פרק 10” (תמונה באדיבות HBO)

תם ונשלם פרק הסיום בעונה השישית של “משחקי הכס”. כמו בכל עונה, פרק הסיום ליקט את השאריות מהתרחשות הפרק התשיעי, סגר כמה קצוות פתוחים, ובאקורד סיום פתח דלתות למוטיבים המרכזיים של העונה הבאה. מה שמיוחד בפרק זה הוא שהוא לא רק חתם את העונה, אלא חתם עידן במובן מסוים – הוא התנער סופית מהסיפור שבנה ג’ורג’ ר. ר. מרטין, שכתב את הספרים, והכין את הקרקע לסיפור שד. ב. וייס ודייויד בניוף, כותבי הסדרה, רוצים לספר עם כמות קטנה יותר של דמויות גדולות מהחיים. והסיפור שהם בונים נראה מוצלח מהצפוי.

האש שמטהרת

עונה שלמה הכינה אותנו לרגע הזה – משפטם של סרסיי ולוראס מול הדת, בספט הגדול של באילור. הרמזים לכך שנראה שימוש נוסף באש פרא בעונה זו היו שם גם כן. היה ברור שלסרסיי ולקיברן יש תכנית שתמנע ממנה את ההשפלה הזו, ולהסיק שהתכנית כוללת את החומר הירוק היה סביר לחלוטין, אך אי אפשר היה לצפות את מידת היעילות של המהלך.

שלושה נרות קטנים הם כל מה שהיה צריך כדי למחות מפני האדמה לא רק את אויביה, אלא גם את יריביה הפוליטיים הקטנים והלא מזיקים ביותר של סרסיי, שעוד ועוד ממאפייניה מזכירים את אריז טרגריאן, המלך המטורף ואביה של דאינריז. בין ההרוגים היו לא רק נציגי הדת, בכירים וזוטרים כאחד, אלא גם לורד מייס טיירל, סר קבאן לניסטר שהוא דודה של סרסיי, ועשרות רבות של לורדים זוטרים, אבירים, ושאר אנשי חצר מכובדים שבאו לצפות במשפט, בין אם כדי ללעוג לסרסיי או פשוט כי הייתה זו חובתם.

מכל אלה, עצוב במיוחד כנראה גורלה של מרג’רי, ששיתפה פעולה עם הדת רק למראית עין, כדי להקל על העונש של אחיה. היא גם הייתה היחידה שהבינה שהיא עומדת במלכודת. אך המשחק שהיא שיחקה היה מניפולטיבי, איטי ומתוחכם מדי לזמן הזה, עידן בו סרסיי לניסטר נוקשת באצבעותיה, ופלא אדריכלי נדיר מטפס אל השמים בלהבות יורקות וירוקות.

מתוך "משחקי הכס: עונה 6, פרק 10"
מתוך “משחקי הכס: עונה 6, פרק 10” (תמונה באדיבות HBO)

כך סרסיי הראתה לנו את מה שכבר ידענו, אך לא ראינו לפנינו בבהירות רבה – שחוש ההישרדות שלה חד בהרבה מזה של כל דמות אחרת בסדרה, וככל שהיא תדחק עמוק יותר אל הפינה, ככה היא תהייה הרבה יותר מסוכנת. הדרור העליון חשב שהוא סירס אותה לגמרי כשלקח ממנה את הזכות לשלוח את סר גרגור להלחם בשמה, כשלמעשה הוא גזר על עצמו ועל כל נאמניו גזר דין מוות. עליהם וגם על טומן המסכן, שאימו לא שיערה אפילו שיש להגן עליו מפני עצמו.

כעת, לטוב ולרע, היא חופשיה מכל מה שכבל אותה אי פעם, ועל אפם וחמתם של כל מי שהתנגד לה, שרובם מתים עכשיו, היא המלכה של שבע הממלכות. האם מפלתה תבוא מצידה של דאינריז, או שג’יימי יתפכח וישחזר את ההיסטוריה, עם חרב שתינעץ במלכה המטורפת?

סצנה שנראתה תמוהה מעט הייתה סצנת הרצח של פייסל, שיכל להיות נוכח גם הוא במשפט בספט. אך זו הייתה סצנה מהותית, כיוון שהיא הראתה לנו את טיב היחסים בין קיברן ל”ציפורים הקטנות” שהוא ירש מואריז. וואריז, כמו שאנחנו כבר יודעים, דאג לילדים הללו, ובמקום מסוים גם רצה בטובתם. כעת הם רוצחים קטנים, שמוכנים לגזול חיים תמורת מילה טובה וממתקים. נראה שזה עימות נוסף שנבנה לקראת העונה הבאה, כשקיברן וואריז יפגשו סוף סוף, ו”הציפורים הקטנות” יעמדו ביניהם, ויצטרכו לבחור צד.

מתוך "משחקי הכס: עונה 6, פרק 10"
מתוך “משחקי הכס: עונה 6, פרק 10” (תמונה באדיבות HBO)

אך אש הפכפכה ואי אפשר לשלוט בה, וכמו שהאש נתנה לסרסיי כתר, היא גזלה ממליסנדרה את הכל. סר דאבוס התעמת איתה מול ג’ון סנואו, כיוון שהוא הסיק מה עלה בגורלה של שירין, ביתו של סטאניס. ושם, בווינטרפל, היה רגע נוגע ללב, כשליאם קאנינגהם (Liam Cunningham), המשחק את דאבוס, הרים את אחת מהסצנות החזקות ביותר דרמטית בסדרה כולה. קיט הארינגטון (Kit Harington) המשחק את ג’ון נראה אנמי וחיוור כשחקן כאשר הוא נאלץ לעמוד מול קאנינגהם, או רהון (Rheon) בפרק הקודם, אך בשלב זה יכולות המשחק שלו כבר מזמן לא חשובות – הוא סמל, לדמויות כמו לצופים, והוא מצליח להיות גם המנהיג של הפראים החופשיים, וגם, לפתע, המלך בצפון.

החורף הגיע

עורב מאולדטאון מגיע לבשר על חילוף עונות נוסף, אך בצפון מספיק להסתכל על השמים ולראות את השלג שנופל כדי לראות שהחורף אכן כבר כאן, ואיתו באות רוחות רעות מהצפון. כנגד הרוחות האלה יעמוד ג’ון סנואו עם הכוחות אותם גייס, כוחות שהכתירוהו, בהפתעה מוחלטת לו עצמו, כמלך בצפון. את המלכות הזאת ג’ון חייב לליידי מורמונט הקטנה, דמות חדשה בסדרה שכבר טיפסה אל הצמרת של הדמויות האהובות על הצופים.

המלכות הזאת משבשת את תכניותיו של ליטלפינגר, שמוצא עצמו בברוך פוליטי מסוים – כמי שאמון על הכוחות של בית ארין, הוא כבר הצהיר נאמנות לבית סטארק, באמונה שסאנסה תהייה זו שתנהיג את הבית. את מסע הצלב של ג’ון סנואו נגד בלהות מהצפון הוא לא צפה, וגם לא את ההכתרה הזאת. וכמו שאנו מכירים את ליטלפינגר, הוא לא ינוח על זרי דפנה, וג’ון ימצא עצמו מוכשל מכיוונים לא ידועים ומבלבלים כל פעם מחדש, לפחות עד אשר ימצא פיטר באיליש פתח ממנו יוכל לקחת את כוחותיו דרומה, אל כס הברזל.

נראה שהגורל הוא שהביא את ג’ון למלוך, כי דם הדרקונים זורם בעורקיו. אמנם שאר הדמויות אינן יודעות את זה, וגם ג’ון סנואו עצמו אינו מודע למורשתו, אך הוא בכלל לא בנו של אדארד סטארק, אלא של אחותו, ליאנה. אביו של ג’ון אינו נחשף בחזיון של בראן, אך זה ברור שמדובר בראיגר טרגריין, מה שמאשר את התאוריה הותיקה ביותר שסובבת את הדמות, כבר מאז הספר השני והרבה לפני שעוד הייתה סדרה. האם ג’ון נולד כתוצאה מאונס, או שמא ראיגר וליאנה אכן היו נאהבים, עוד לא ברור לנו, אך אם זה משנה, ודאי נדע זאת במהלך העונה הבאה של הסדרה.

מתוך "משחקי הכס: עונה 6, פרק 10"
מתוך “משחקי הכס: עונה 6, פרק 10” (תמונה באדיבות HBO)

סטארקית נוספת חזרה הביתה, וכמו רוב מה שקשור אליה בעונה הזאת, הסצנה של אריה ב”תאומים” של וולדר פריי הייתה קצת מיותרת, אבל מספקת ביותר. היא מעלה גם תהייה – אם אריה חזרה הביתה להשלים את רשימתה, הייתכן שזו הייתה המטרה המקורית של ז’אקן הגהאר, חסר הפנים שאימן אותה? בפגישתם האחרונה אמר לה שהיא הפכה לחסרת פנים אמיתית, וכשאמרה לו שהיא מוותרת על חוסר הזהות וחוזרת הביתה, לווסטרוז, לסגור שם עניינים, הוא רק חייך.

אולי זה סתם בימוי עצל של סצנה שהייתה כתובה חלש עוד מלכתחילה, אך יתכן שאריה עושה את עבודתו של אל המוות, אותו חסרי הפנים משרתים. רבים בווסטרוז מתו טרם זמנם, ורבים צריכים לקבל סיוע בלמות. נראה שוולדר פריי ובניו האלימים הם הראשונים לחוש את נחת זרועה של אריה סטארק.

טרנספורמציה מוחלטת לטובה

כפי שכבר הרגשנו בעבר, סדרה זו איננה עוד “משחקי הכס” שאנחנו מכירים. אבל כעת, משנסגרו כל הקצוות ועוגלו כל הפינות, וייס ובניוף עיצבו אותה להיות הסדרה שהם רוצים, ומה שמצפה לקרות בסיומה נראה מלהיב. במעלה המלך (King’s Landing) יושבת המלכה המטורפת, האחרונה לבית ברתיאון ובמידה מסוימת גם לבית לאניסטר. אין לה אף חבר, רע או בן ברית, וגם אחיה, מאהבה, נראה סולד ממנה, עכשיו שבנם האחרון אינו בן החיים גם הוא, אך גם אויביה נשרפו, ולמיטב ידיעתה היא המלכה הבלעדית של כל שבע הממלכות.

מתוך "משחקי הכס: עונה 6, פרק 10"
מתוך “משחקי הכס: עונה 6, פרק 10” (תמונה באדיבות HBO)

בינתיים בצפון קם מלך חדש, שישבש את התכנית של סרסיי להיות המלכה הבלעדית, אך משבש גם את האמביציות של ליטלפינגר, והכל במטרה להלחם בכפור ובאויבים האמיתיים של האנושות. ודאינריז, הבאה מהים, ומביאה איתה צבא עצום של עבדים משוחררים, דותראקים, ושלושה דרקונים, לצד מה שנשאר מחיילי טיילר ומארטל.

כל הפוליטיקה של ווסטרוז התערבבה לחלוטין, וזה הופך הכל למעניין יותר מהרגיל – כי גם אם לא תמיד סמכנו על היכולת של היוצרים לספר סיפור משלהם בתוך החומרים של מרטין, עכשיו שהבמה כולה כבר שלהם אנחנו כבר זוכים לראות אינטרפרטציות שונות של ההתרחשויות.

העונה הבאה לא תהייה האחרונה, ככל הנראה, אך לפי מה שידוע לנו, העונה השמינית תחתום את הסדרה סופית, ושתי העונות הבאות יהיו קצרות מהרגיל, כ-13 פרקים ביחד. צפו לתקציבים גדולים הרבה יותר לכל פרק בשנה הבאה. ועד אז? אולי יצא הספר השישי של מרטין, ונוכל לחוות שוב את העולם, בוריאציה שונה מאד מזו ש-HBO הציגה לנו.

הצטרפו לערוץ הטלגרם של גאדג’טי לעדכונים שוטפים בנושאים טכנולוגים ולערוץ גאדג’טי דיל למבצעים. תוכלו גם להירשם לעדכונים מאיתנו דרך ערוץ האינסטגרם הרשמי, עמוד החדשות של גוגל או בעמוד הפייסבוק.


*חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.

השוואת מפרטים