Urilei [Public domain], via Wikimedia Commons

תקרת זכוכית: האם ישראל יכולה לשמור על היתרון הטכנולוגי שלה מול העולם?

| יום שני, 25 ביולי 2016, 19:10 | סטארטאפים

תרומתה של תעשיית הסטארטאפים הישראלית להתקדמות הטכנולוגית הגלובלית אינה נתונה למחלוקת ורבים רואים את ישראל כ- Startup Nation. עם זאת, בזמן האחרון משהו נסדק במוניטין זה כשרבים מזהירים מפני אובדן היתרון הטכנולוגי של ישראל מול העולם.

יו”ר סיסקו, ג’ון צ’יימברס, אמר בביקורו האחרון בארץ כי על ישראל להיזהר מלאבד את היחודיות שלה: “אם ישראל לא תשתנה, היא תישאר מאחור”. הוא בעיקר ציין את  הודו וצרפת כמתחרות בולטות לרשת את התואר ואת ההובלה של ענף הפיתוח הטכנולוגי.

לא במקרה הוא ציין את הודו וצרפת. במשך שנים נחשבו המהנדסים ההודים ככח עבודה טוב אך לא בר השוואה לזה הישראלי. כיום הפער הזה הצטמצם במהירות וכמעט שנסגר. תתקשו מאוד למצוא חברת טכנולוגיה גדולה שאינה מחזיקה מרכז פיתוח בהודו. גם רמת מנהלי החברות בהודו כבר אינה נופלת בהרבה ממקביליהם המערביים. דוגמאות טובות לכך הם מנכ”לי גוגל ומיקרוסופט, סונדאר פיצ’אי וסאטיה נאדלה.

ההתמקצעות של ההודים מתבצעת בעידוד של אותם תאגידים גדולים. גוגל הכריזה בשבוע שעבר על כוונתה להכשיר 2 מיליון מפתחי אנדרואיד בשנים הקרובות דרך שיתופי פעולה עם מרכזי לימוד ואוניברסיטאות. על פי התכנית ב-2018 יהיו בהודו 4 מיליון מתכנתים, יותר מהמובילה, ארה”ב. המינוף של כוח אדם זול אך גם כשרוני יעזור לה לבצר את מעמד האנדרואיד מול מערכות ההפעלה האחרות.

אירופה מזהה הזדמנות

צ’יימברס גם לא הזכיר סתם את צרפת. לצרפת תמיד היתה סצנת סטארטאפים פריזאית מכובדת שעקבה אחר סקטור התעשייה המפותח שלה. אבל בשנה האחרונה החלה הממשלה לתת דגש על חיזוק תעשיית החדשנות, אולי כדי לקזז את השפעות רפורמת העבודה שלה שמבעירה את הרחובות מדי לילה.

משבר הברקזיט של בריטניה רק הגביר מאמצים אלו וראש ממשלת צרפת סיפר שהוא עובד על תוכניות תמריצים מיוחדות שנועדו למשוך חברות מלונדון לפריז. גם ברלין זיהתה את ההזדמנות ומפלגת הדמוקרטים החופשיים שכרה משאית עם הכיתוב הבא שתסתובב בשכונות ווסטמינסטר ושורדיץ’:

אז עכשיו כשיותר ויותר מדינות עם משאבים עצומים (כח אדם או כסף) נכנסות לתוך המשבצת של החדשנות, האם יש לישראל סיכוי לעמוד בקצב? כותרות אתרי החדשות צועקות כי ההייטק הישראלי נחלש, אך חברות ישראליות גייסו ברבעון השני שיא של 1.7 מיליארד דולר. זה לא שאנחנו מאטים, האחרים פשוט מדביקים את הקצב שלנו.

איכות או כמות?

הטענות הן שחסרים בישראל כ-10,000 מהנדסים ומשרד החינוך יצא בקמפיין ה- 5 יחידות מתמטיקה, פרויקט הדגל של נפתלי בנט. לפי מספר מחקרים וסקרים, ישראל נמצאת כבר עכשיו במקומות הראשונים של טבלאות מספר המהנדסים ביחס לאוכלוסיה, מספר המדענים ביחס לאוכלוסיה ורמת השקעה במחקר ופיתוח.

הסיפור של ההייטק הישראלי פשוט אינו נעוץ במספרים הגדולים. הרי לא נוכל להתחרות ב-4 מיליון מפתחים שיהיו בהודו בעוד שנתיים והדירוג של ישראל באחוז מסיימי התארים במדעי הטבע וההנדסה מבין מדינות ה-OECD די נמוך. זה לא הפריע לה לדרך לתואר ‘אומת הסטארטאפ’. היתרון של ישראל תמיד היה ברמת המפתחים וכושר היצירה שלהם, לא במספרם האבסלוטי.

תמיד אפשר לשאוף ליותר ולהשתפר, אך האם אין תקרת פוטנציאל חדשנות? כבר עכשיו יש בישראל 135 מהנדסים ו-140 מדענים על כל 10,000 עובדים, מקום ראשון בעולם! עד לאן ניתן לעלות? 200, 250 לכל 10 אלף? יש גבול מסוים לחינוך אוכלוסיה בסגמנט כל כך ספציפי. כדי לעלות למספרים שכאלה יש צורך בשינוי חינוכי ותרבותי הרבה יותר גדול מהצורך המיידי, שינוי בטווח של דור או יותר.

מספרים גדולים גם לא מהווים ביטחון לאיכות: הרי אי אפשר להכריח בני אדם להיות מהנדסים או לצפות מהם לחדשנות במקצוע שאינו מלהיב אותם. כבר היום מתכנתים רבים מספרים שהם נשארים בתחום רק בגלל המשכורת הגבוהה ולא חסרות דוגמאות של הייטקיסטים שעזבו את התחום לאחר ש”עשו את הכסף שלהם”. לשיעור גדול מאוד של מהנדסים ומדענים מסך אוכלוסיה יש גם השלכות חברתיות ומשקיות אחרות.

מה אפשר לעשות?

התהליך שבו מדינות אחרות מגבירות את ההשקעה בהשכלה ופיתוח טכנולוגי הוא צפוי וטבעי, אי אפשר לעצור אותו. הפיתרון נעוץ בשינוי כיוון. כמו שישראל השכילה להפוך בזמנו למעצמת תפוזים, יהלומים, דפוס, חקלאות והייטק, הגיע הזמן שתמצא שוב את היחודיות שלה שתקנה לה יתרון בשווקי העתיד. על פתרונות אפשריים למצב בטור הבא.

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
תגובות לכתבה
גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות