מתוך "סטארטרק: אל האינסוף" (תמונה באדיבות גלובוס מקס)

ביקורת סרט: “סטארטרק: אל האינסוף” – נקודת השיא
| יום חמישי, 25 באוגוסט 2016, 09:00 | בידור ופנאי

לעתים קורה שסרטים מגיעים לקהל הישראלי באיחור, ולא באותו זמן שלשאר העולם מזדמן לראות אותו. במקרה של “סטארטרק: אל האינסוף” (Star Trek Beyond), אנחנו מקבלים את ההזדמנות לצפות בו באולמות הקולנוע הקרובים לביתנו באיחור של כחודש. כסרט מצופה מאד, ודאי כבר שמעתם עליו לא מעט, וחלקכם אף הספיק לראות אותו בחו”ל. סביר להניח שאם לא ראיתם, אז כבר שמעתם מגורמים רבים שזהו סרט מוצלח בסדרת “סטארטרק” של ג’יי ג’יי אברהמס (J.J. Abrams). לנו נותר רק להסכים שזהו סרט מצוין, ולנסות להסביר כיצד לפתע אחרי שני סרטים סבירים ואף פחות מזה אנחנו מקבלים יצירה כה מהנה ומרעננת.

העלילה

לאחר ששני הסרטים הקודמים התחילו בכדור הארץ, “אל האינסוף” לוקח אותנו למחוזות חדשים לחלוטין הסמוכים ליורקטאוון (Yorktown) – תחנת חלל ענקית של פדרציית החלל בה בני גזעים שונים ונציגי תרבויות שונות חיים יחד בהרמוניה אוטופית. חייזרית שמגיעה מערפילית סמוכה מבקשת את עזרת הפדרציה בהצלת הצוות שלה, שהתרסק על כוכב לא ידוע בתוך הערפילית.

האנטרפרייז (Enterpise), בעלת הטכנולוגיה הטובה ביותר לניווט בערפילית, יוצאת לחקור את ההתרסקות ולמצוא את הצוות האבוד, אך מותקפת על ידי כוחותיו של שר צבא מסתורי בשם קראל (Krall). בעקבות המתקפה חברי הצוות מוצאים עצמם מפוצלים, חלקם שבויים, נטושים על כוכב לא ידוע וללא כל דרך ליצור קשר עם יורקטאוון לעזרה.

יתרון ראשון – הצוות

כבר מהסרט הראשון בסדרה החדשה היה ברור כמה חשוב צוות האנטרפרייז. כל מטרת הסרט מ-2009 הייתה לגבש את הצוות ואותנו, הצופים, סביבו. הכרנו כל אחת ואחת מהדמויות, את כישוריה ואת תפקידה בכח. אף על פי כן, בשני הסרטים הראשונים של אברהמס הגיבורים היו קפטן קירק (Captain Kirk) וספוק (Spock), באופן מובהק, כאשר שאר הצוות שימש בעיקר לתפאורה, ולעתים לאתנחתא קומית.

“אל האינסוף” לקח את הצוות צעד אחד קדימה, והראה לנו שאין חבר צוות מיותר. חלק מזה קרה בזכות הפיצול של הצוות, שהכריח את כולם לפעול במקביל ובנפרד כדי להחלץ מהצרה שהם נקלעו אליה, אך חלק גדול מזה נמצא גם בתסריט טוב ומהודק, שנתן (כמעט) לכל דמות תפקיד מפתח בעלילה.

מתוך "סטארטרק: אל האינסוף" (תמונה באדיבות גלובוס מקס)

מתוך “סטארטרק: אל האינסוף” (תמונה באדיבות גלובוס מקס)

יתרה מזאת, הצוות מרגיש הרבה יותר בוגר. אחרי הכל, זה כבר הסרט השלישי של הגרסאות של הדמויות האלה ביחד, והם עברו כבר כמה חוויות מטלטלות. סיימון פג (Simon Pegg) ודאג ג’אנג (Doug Jung) שכתבו את הסרט עמלו רבות כדי לעצב כל אחת מהדמויות הללו כדמות עגולה שעומדת בפני עצמה, וג’סטין לין (Justin Lin) שביים דרש את המקסימום מהשחקנים, הרבה יותר ממה שאברהמס דרש מהם אי פעם, והתוצאות ברורות מיד.

מעט מאד שינוי הורגש אצל ספוק ואוהורה (Uhura). זאכרי קווינטו (Zachary Quinto) וזואי סלדנה (Zoe Saldana) הציגו את אותן דמויות, דמויות שהיו מגובשות כבר בסרטים הקודמים. מול קווינטו ולין עדיין עמד אותו אתגר שעומד מול כל שחקן ובמאי שמציגים לנו פרוטגוניסט חסר-רגש, ושוב קווינטו, הפעם תחת הנחייתו של במאי רגיש הרבה יותר מאברהמס, הצליח לעורר אמפתיה כלפי ספוק, ולהעביר את המורכבות של מערכות היחסים שלו הן עם אוהורה והן עם הקפטן.

סלדנה, מנגד, עשתה עבודה מצוינת בלהציג את אוהורה, שהייתה ונשארה דמות מרשימה ועצמתית. ישנה תחושה שבתסריט היא לא קיבלה את כל הפוקוס שהיא יכלה לקבל, בעיקר בהתחשב בזה שדמותה נבנתה בעיקר כמתרגמת, תפקיד שנלקח ממנה על ידי מחשב כבר בעשר הדקות הראשונות של הסרט, וזה אולי אחד הפספוסים הצורמים יותר של התסריט.

מתוך "סטארטרק: אל האינסוף" (תמונה באדיבות גלובוס מקס)

מתוך “סטארטרק: אל האינסוף” (תמונה באדיבות גלובוס מקס)

קפיצה משמעותית הייתה לסולו (Sulu) הטייס וצ’כוב (Chekov) הנווט. ג’ון צ’ו (John Cho) שגילם את סולו הציג דמות החלטית, סמכותית ובעלת יכולת מנהיגות, טייס שאין שני לו וקצין שיכול לקחת פיקוד ולהנהיג אנשים ללא היסוס כשזה נחוץ. כמו כן, דמותו קיבלה תפנית קטנה בחייה האישיים כמחווה לג’ורג’ טקיי (George Takei), השחקן ששיחק את סולו בסדרה המקורית והפך מאז לאושיית פייסבוק ולסמל חי של תרבות גיקית. אם לא שמעתם על המחווה הזו עדיין, ניתן לכם לגלות אותה בעצמכם.

צ’כוב שודרג משמעותית גם הוא – אם עד עכשיו הוא היה בעיקר דמות מצחיקה, הנער הרוסי החמוד שתמיד נראה נדהם מכל מה שקורה סביבו, ב”אל האינסוף” הוא מציל את המצב לא פעם, ובאף שלב אין שום ספק שבלעדיו הקפטן, ואולי אף הספינה כולה, היו אובדים. עדיין, אם נסתכל על הסדרה כולה, צ’כוב קיבל פחות פוקוס מהדמויות האחרות במהלך שלושת הסרטים, ובדיעבד זה מצער מאד. אנטון ילצ’ין (Anton Yelchin) שגילם אותו נהרג בתאונה מצערת לפני מספר חודשים בלבד, ודמותו לעד תשאר הדמות שלא הספיקה להתפתח בסדרה. אפשר להתנחם רק בזה שזו הייתה, ללא ספק, ההופעה המוצלחת ביותר של צ’כוב בסרטים החדשים.

מתוך "סטארטרק: אל האינסוף" (תמונה באדיבות גלובוס מקס)

מתוך “סטארטרק: אל האינסוף” (תמונה באדיבות גלובוס מקס)

את סקוטי (Scotty), המהנדס הראשי של הספינה, משחק סיימון פג, שכאמור גם כתב חלק ניכר מהתסריט. וזה מורגש. תפקידו של סקוטי תפח והתנפח, אך אין זה דבר שלילי. ראשית, הוא סיימון פג, ואנחנו נהנים לצפות בו בכל גלגול ווריאציה. שנית, זמן המסך שלו מוצדק, כי חוץ מערכו הבידורי הוא גם ממלא תפקיד חשוב בעלילה – הוא הפך למנטור, מורה רוחני לדמות חדשה שמצטרפת, ונראה שאין מתאים מסקוטי/פג לתפקיד.

ג’יילה (Jaylah) היא התוספת החדשה לחבורה, והכניסה שלה לסרט טבעית לחלוטין. כמו עם רוב הדמויות, חלק גדול מזה הוא בזכות המשחק של סופיה בוטלה (Sofia Boutella). מעבר לאיפור המדויק שגורם לה להרגיש חיה ואמיתית לחלוטין, ג’יילה מביאה משהו חדש לצוות האנטרפרייז, מעין תמימות וסקרנות שחברי הצוות המבוגרים והעייפים יותר מתחילים לאבד לאחר שנתיים וחצי של מסעות בחלל המחולקות בין שלושה סרטים.

יש בה משהו קליל וכיפי, אבל מאד דרמטי כשצריך, וכדמות צעירה היא יכולה להתפתח עוד לאן שהכותבים ירצו לקחת אותה בעתיד – היא קצת מהנדסת, קצת לוחמת, אפילו קצת טייסת, אבל בעיקר היא נערה צעירה ועזת נפש, בדיוק מסוג האנשים שהאנטרפרייז צריכה. נקווה לראות עוד מג’יילה ובוטלה בסרט הרביעי.

מתוך "סטארטרק: אל האינסוף" (תמונה באדיבות גלובוס מקס)

מתוך “סטארטרק: אל האינסוף” (תמונה באדיבות גלובוס מקס)

הקפיצה המשמעותית ביותר היא ללא ספק של קירק. אין מנוס מלומר את זה – מהרגע הראשון הסתייגתי מכריס פיין (Chris Pine) בתפקיד. כעת אני מרגיש שעלי להוריד בפניו את הכובע. עם התסריט הנכון ותחת הנחיית הבמאי הנכון פיין הפך לקפטן קירק המושלם – אדם חריף ואינטליגנטי, נהנתן אך אחראי, ובראש ובראשונה מנהיג.

תחילה פיין גילם את קירק כמעין שמוק-חביב, ייצוג די שטחי של לוחם-הולל, הסטריאוטיפ שדבק לקירק הקלאסי שלא מייצג נאמנה את מי שהוא. כעת נראה שהוא הרבה פחות שמוק, הרבה יותר חביב. כמו כן, נתינת הפוקוס לבעלי התפקידים האחרים בסיפון האנטרפרייז הוריד הרבה אחריות סיפורית מקירק, שלא מחוייב יותר להניע את כל העלילה בכוחות עצמו, ודמותו קיבלה הרבה יותר זמן כדי להתפתח ולהפוך לקפטן שכל אחד יכל ללכת אחריו אל הלא-נודע בבטחון. הוא עדיין מחלק אגרופים על ימין ועל שמאל, אך הוא גם מפקד על אנשיו, יודע לנצל את כישוריהם לטובת הצוות והספינה ומגן על חייהם בגופו כשצריך.

מתוך "סטארטרק: אל האינסוף" (תמונה באדיבות גלובוס מקס)

מתוך “סטארטרק: אל האינסוף” (תמונה באדיבות גלובוס מקס)

הקרבן הגדול של הסרט הוא קארל אורבן (Karl Urban), כנראה. אורבן, המגלם את בונז (Bones), הקצין הרפואי באנטרפרייז, הוא שחקן מצוין כשזה מגיע לדמויות מאד מוחצנות וקולניות. הופעתו כגיבור פעולה עשויה להיות פנינה נהדרת לעתים, כמו בסרט “השופט דרד” (Dredd) מ-2012. ואמנם בונז הוא הדמות המוחצנת והקולנית ביותר בצוות, השורות של אורבן עדיין מרגישות מאולצות, מדוקלמות, ולא מתיישבות עם שאר הסרט.

כאשר רמת המשחק של כל השחקנים קפצה משמעותית, כמעט ללא יוצא מן הכלל, המשחק המוגזם של אורבן צף בצורה מאד לא מחמיאה וצורמת, וזה חבל. לזכותו יאמר שהבעות הפנים שלו עדיין נפלאות, במיוחד כשהוא נתקע על כוכב לא מוכר יחד עם ספוק, האדם הפחות חביב עליו בכל הגלקסיה, כנראה, וגם זה בלשון המעטה.

את קראל, נבל הסרט התורן, מגלם אידריס אלבה (Idris Elba), שיכל כהרגלו לשאוג ולצעוק ולהיות האיש הגדול והמאיים שהוא בדרך כלל. אך במקום זה הוא מגלם נבל חולה, שמתקשה להוציא מילים מפיו, והוא אמנם מנהיג חזק ואימתני, אך גם מסתורי ולא מובן. המסתורין סביב קראל נפלא בהתחלה, אך בשלב מסוים הוא הופך מייגע, ונוצרת אף תחושה שקראל סותר את עצמו מפעם לפעם כשהוא מדבר.

בפועל מתברר שאין בו שום סתירה עצמית, והתנהגותו, כמו גם המטרות שהוא הציב לעצמו, הגיוניות לחלוטין. אם סודותיו היו נחשפים בשלב מוקדם יותר, אפשר היה לבנות על זה קונפליקטים נוספים בינו לבין הקפטן, מה שהיה תורם לסרט. במקום זה הוחלט לחשוף את עברו רק לקראת הסוף, אחרי שרוב הסרט הוא נשמע רפיטטיבי, פשוט בשם המסתורין המאולץ.

יתרון שני – בימוי

בשלב הזה צריך להודות באמת – ג’יי ג’יי אברהמס הוא לא במאי מוצלח. הוא לא איום, ויש לו יתרון על במאים רבים פשוט מכיוון שבאמת אכפת לו מהתכנים איתם הוא נוהג לעבוד, אך יכולות הבימוי שלו מסתכמות ביכולת טכנית די טובה בחיקויים של סגנונות אחרים. כמפיק, לעומת זאת, הוא פנטסטי, והוכיח את עצמו כבר לא פעם כאחד שבוחר פרוייקטים נכונים וכמו קפטן טוב, מציב את בעלי התפקידים הנכונים היכן שהם הכי נחוצים. כמפיק אברהמס נהייה פעיל יותר ויותר, ואנחנו רק נרוויח מזה. כאן, למשל, הוא בחר לתת לג’סטין לין את מוט ההיגוי, והתוצאה היא סרט טוב יותר מכל מה שאברהמס ניסה בסדרה עד רגע זה.

עיקר פועלו של ג’סטין לין הוא סרטי “מהיר ועצבני”. במבט ראשון, זה נשמע כמו החלטה שתרחיק את הסרטים החדשים עוד יותר מסדרות “מסע בין כוכבים” שלא היו סדרות פעולה לרוב. בפועל, לין בעל הנסיון העשיר בעבודה עם קאסט מרובה דמויות בסרטי פעולה מהירים (ועצבניים) מבין מרחב הרבה יותר טוב מרוב במאי הוליווד. משחק עם מרחב הוא קריטי לסרט המתרחש בחלל החיצון, וידו המיומנת של לין מצליחה לחולל קסמים בריק השחור והאינסופי. כמו כן, הוא הצליח להפוך דמויות נאלחות באמת לאהובות בסרטי שוד אלימים במיוחד, כך שהעבודה עם צוות האנטרפרייז הסימפטי היא משחק ילדים בשבילו. נותר רק לקוות שהוא יחזור לביים גם את הסרט הבא, כי במקום מסויים הוא מביא לנו נחת.

מתוך "סטארטרק: אל האינסוף" (תמונה באדיבות גלובוס מקס)

מתוך “סטארטרק: אל האינסוף” (תמונה באדיבות גלובוס מקס)

לסיכום – לכו לראות

“סטארטרק: אל האינסוף” הוא עדיין סרט “סטארטרק” מהסוג החדש, אבל הוא טוב מקודמיו בכל אספקט ואספקט שלו. זהו סרט הרפתקאות מהנה בחלל, שמשאיר אותנו מרותקים בתחילתו ובסופו. יש נפילת מתח באיזור אמצע הסרט, אך במהרה הוא שוב תופס אותנו ולא משחרר כבר עד הסוף. אם אהבתם את שני הסרטים שקדמו לו, אין סיבה שלא תראו את “אל האינסוף”. אם, לעומת זאת, הסרטים הקודמים היו רחוקים מדי מ”מסע בין כוכבים”, תגלו שהסרט הזה דווקא הכי קרוב לסדרה המקורית באופי ובתחושה שלו.

אפשר לנסות להכנס לסדרה כבר מהסרט הזה, כי הוא טוב בפני עצמו, אך סביר להניח שרוב העלילה של ספוק תהייה חסרת משמעות עבורכם אם לא ראיתם את הקודמים, בין אם במערכת היחסים שלו עם אוהורה לבין אם בקשר שלו עם הגרסה הזקנה שלו, “השגריר ספוק”, אותו גילם לאונרד נימוי (Leonard Nimoi) המנוח, שכבר לא הספיק להשתתף בסרט זה.

תחילה כשהוכרז שיהיה סרט רביעי זה הרגיש די מיותר. כעת, משראינו את “אל האינסוף”, נשמח מאד לראות עוד סרט בסדרה. מי יודע, אולי גם חמישי? בכל זאת, האנטרפרייז יצאה למשימה בת חמש-שנים. היא בקושי עברה את האמצע.

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
תגובות לכתבה
גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות