ביקורת סדרה: “המתים המהלכים”, עונה 7 פרק 9 – חוזרים לעניינים

מתוך "המתים המהלכים" - עונה 7 פרק 9 (קרדיט תמונה: Gene Page - AMC) מתוך “המתים המהלכים” – עונה 7 פרק 9 (קרדיט תמונה: Gene Page – AMC)

לאחר ההפסקה השנתית שבאמצע כל עונה מאז העונה השנייה, חוזרת עונה 7 של סדרת הדגל מבית AMC, “המתים המהלכים” (The Walking Dead), אל המסך. הפרק התשיעי, “סלע בדרך” (Rock in the Road), ממשיך בדיוק מהנקודה בה נגמר הפרק הקודם.

אזהרה – מכאן יתחילו ספוילרים לפרק

הדרכים מצטלבות

בשעה טובה קרה מה שחיכינו לו במהלך כל החצי הראשון של העונה – ריק וחבורתו פגשו את המלך יחזקאל. יש שתי דרכים להתייחס אל המאורע הזה: מצד אחד, זה הרי מה שרצינו, לכן הוא, כמובן, מאורע משמח; מצד שני, כל ציר ההתפתחות של “ריק השבור” ננטש אחרי שבדרך פלא, הוא החליט להלחם בניגן, ולא מפחד אפילו לצעוק זאת בגאון.

ברור ש”ריק השבור” לא היה מחזיק עוד הרבה זמן. אך בהעדר נוכחותו של המנהיג הדגול, ניתנה אפשרות לדמויות אחרות לקחת את אור הזרקורים ולהתפתח, קארל ומגי בראשן. היה חבל מאד לראות בסוף חצי העונה הראשון את הקלות בה ריק יצא מהתרדמת הרגשית בה הוא שהה. אמנם ציפינו שיצא ממנה, אך מה שבסוף קרה זה סתם עוד אירוע דרמטי, שטלטל אותו החוצה כביכול.

כעת, אמנם עברו חודשיים בעולם האמיתי, אך בעולם “המתים המהלכים” עברו כמה שעות בלבד, וכבר ריק גריימס טוען בנחישות, בלי לגמגם, שניגן ו”המושיעים” צריכים למות, והוא זה שיביא למפלתם. המהירות והקיצוניות בה הדבר קרה מבטלת לחלוטין את רוב התרחשות המחצית הראשונה של העונה, לפחות בכל מה שקשור אליו. זה מצער מאד, בתהחשב בזה שהפרק הראשון של העונה, אחד הפרקים החזקים והאכזריים בהיסטוריית הסדרה האכזרית במיוחד הזאת, היה לשווא.

מתוך "המתים המהלכים" - עונה 7 פרק 9 (קרדיט תמונה: Gene Page - AMC)
מתוך “המתים המהלכים” – עונה 7 פרק 9 (קרדיט תמונה: Gene Page – AMC)

אך הפרק החדש היה פרק מצוין, ואם בשביל לאמץ אותו נצטרך להדחיק קו עלילה מרכזי בשמונת הפרקים הקודמים, נעשה זאת. באפוקליפסת זומבים, הרי, תמיד מסתכלים קדימה.

ההתמקדות בקבוצה השלמה של ריק מרעננת. אי אפשר לאמר שלא כיף לראות את כולם צועדים שוב ביחד. והרי מהרגע שהמלך יחזקאל הוצג לנו, רצינו לראות כיצד יתנהל מפגש בין ריק לבינו. הוא התרחש כמצופה, ברובו.

להשאיר את דאריל בממלכה היה מהלך חכם, גם מבחינה תסריטאית – עכשיו לא רק מורגן יהיה לנו לעיניים שם, אלא גם אחד הגיבורים הותיקים ביותר בצוות. דאריל, יחד עם מפקד המשמר של יחזקאל, יפעיל לחץ מתון על המלך, ובוודאי יפגוש את קארול בשלב זה או אחר, ואולי ילחץ עליה שתלחץ על יחזקאל, שבוודאי יקשיב לה.

בהילטופ, בינתיים, נראה שמגי כבר שולטת בהכל מלבד בגרגורי, ולמי אכפת ממנו? הוא אמנם עשוי עוד להוות מכשול לחבורה, אך כנראה לא רציני. מה שבטוח, מישהו עוד יהרג בגללו, ובאלימות.

מתוך "המתים המהלכים" - עונה 7 פרק 9 (קרדיט תמונה: Gene Page - AMC)
מתוך “המתים המהלכים” – עונה 7 פרק 9 (קרדיט תמונה: Gene Page – AMC)

“המושיעים”, בינתיים, לא בתמונה, אבל עם מכשיר קשר בודד אנחנו מקבלים שוב קצת מניגן, ונזכרים איזה נבל נפלא הוא. כמו תמיד, קשה לומר מה בהספד שלו רציני ומה בדיחה, אך רק הקול שלו לבד גורם לנו לחוש בחילה קלה, בחילה של גועל ופחד מהולים זה בזה. האיש הנוראי הזה חייב למות.

כל הרע עם כל הטוב

“סלע בדרך” מצליח לשלב את כל הרע ב”מתים המהלכים” עם כל הטוב. הרע הוא הקלות בה התסריט זורק הצידה תהליכים שלא נוחים לו. החזרה של ריק למוטב הביאה איתה לא רק את זה, אלא גם כמה רגעים די מביכים. ל”מתים המהלכים” יש נטיה, לפעמים, להסביר את עצמה שלא לצורך. ואולי במקרה זה, בו אנחנו חוזרים אחרי חודשיים, אנחנו זקוקים לתזכורת העקומה שאברהם עזב את רוזיטה בשביל סשה, קצת לפני שמת, אבל אנו בטוח לא צריכים את משל הסלע המטופש של ריק.

המשל, שעל שמו קרוי הפרק, די אינפנטילי, ולא מספק שום מחשבה מעשית. זה לא מפתיע שאחרי מילים כאלה יחזקאל החליט לא לעזור לריק. הוא ראה לפניו איש חולמני ומטופש, שמספר סיפור חצי-קוהרנטי, על מלך כלשהו שהחביא אוצר מתחת למפגע סביבתי, כדי לתגמל את ה”טובים”. יחזקאל, איש תיאטרון אך גם שליט מנוסה בשלב הזה, יודע שאין שום מלך יפה נפש שיחביא אוצר מתחת לשום סלע. במקרה הטוב הוא יחביא מקלות של דינמיט, כמו שריק וחבורתו מצאו בהמשך מדרכם מהממלכה.

אפילו המשפט של בנג’מין התמים, שאמר ליחזקאל שאביו אמר לו תמיד להיות גיבור כשמחפשים גיבור, יותר משמעותי וקוהרנטי. זה, כמובן, נאמר יותר כדי ללמד על בנג’מין, אופיו והרגליו. היו מספר סצנות בפרק שהוקדשו לבנג’מין. אל תקשרו אליו, כל אלה סימנים למותו המתקרב.

מתוך "המתים המהלכים" - עונה 7 פרק 9 (קרדיט תמונה: Gene Page - AMC)
מתוך “המתים המהלכים” – עונה 7 פרק 9 (קרדיט תמונה: Gene Page – AMC)

מנגד, ראינו שוב את כל החבורה. וקיטשי ככל שזה עשוי להיות, אנחנו אוהבים אותם ממש. ראינו מסתורין סביב האב גבריאל, שאולי ברח עם אוכל, אבל אולי דווקא הלך להחביא אותו היכנשהו.

ראינו את ריק נפגש עם כל המנהיגים ומדבר אתם, מה שתמיד נותן לאנדרו לינקולן, השחקן המגלם את ריק, את ההזדמנות להפגין עוד קצת מהאסרטיביות המהולה באינטליגנציה שאנחנו כל כך אוהבים לראות ממנו, וראינו סצנת אקשן מופרכת ופנטסטית, כשמישון וריק נתנו זה לזו מתנת ולנטיין מושלמת בדמות שתי מכוניות עם שרשרת שקוצרת זומבים טוב מכל מסור חשמלי.

בסוף הפרק אף פגשנו קהילה חדשה, כך זה נראה, שגם היא, בהתנהלות שלה, נראית מעט שונה ממה שכבר הכרנו – פגשנו שודדים כבר בעבר, אך לא בכמות כה גדולה שבבירור מהווה גרעין לקהילה, ולא סתם קבוצת שודדים מפותחת יתר על המידה.

היה זה פרק מעניין ומהנה, פרק מהסוג שאנחנו אוהבים לראות. לא מהפרקים המתוחכמים, ולא פרק שיזכר כיוצא דופן, פשוט “המתים המהלכים” כמו שהיא צריכה להיות, ובשביל זה אפשר לסלוח לה על חטאים רבים.

צפי לבאות

סביר להניח שכבר בפרק הקרוב נגלה מה קרה לגבריאל. להזכירכם, כשריק וארון היו בסירה בסוף חצי העונה, ראינו מישהו עוקב אחריהם משם. ראינו את אותו מישהו מגיע לאלכסנדריה. באותו לילה שהוא הגיע, גבריאל עמד על המשמר. הוא השאיר אחריו פתק, “סירה”, ואל הסירה ריק שוב חזר למצוא את גבריאל. ברור שהקבוצה החדשה שהם פגשו קשורה לסיפור המסתורי הזה.

הדבר הראשון שקופץ לראש כשרואים את הקבוצה החדשה, שזהו הצבא שריק זקוק לו בשביל להפיל את “המושיעים”. לכן החיוך שנמרח על פניו בסוף הפרק לא מפתיע. יכול מאד להיות, אבל, שמקור החיוך הוא גם במישהו שריק ראה, פרצוף מוכר עליו הוא מרגיש שהוא יכול לסמוך. אנחנו כבר יודעים שריק יכול להיות שחצן מעט, בטוח ביותר ביכולתו לשכנע אנשים ללכת אחריו, אך לא עד כדי כך שיחייך בפני רובים המכוונים ישירות לתוך פניו. או שמא?


חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.

הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.

השוואת מפרטים