בשנה בה “מהיר ועצבני” יוצא בפעם השמינית ולפחות סרט מכוניות עתיר תקציב אחד נוסף צפוי לצאת לקראת סוף השנה, “בייבי דרייבר” (Baby Driver), שעולה למסכי הקולנוע בישראל ביום חמישי, ה-29 ביוני, ניגש לז’אנר מכיוון מאד שונה.
אדגר רייט (Edgar Wright), במאי ותסריטאי טרילוגיית הקורנטו ו”סקוט פילגרים נגד העולם”, הציג סדרה של טריילרים שנראו כמתמקדים פחות במרדפי מכוניות מרהיבים, ויותר בדמויות הסרט. יותר מבדמויות, הטריילר התמקד במוזיקה. אבל אנחנו נתחיל מלדבר על בייבי.
הסיפור והדמויות
אנסל אלגורט (Ansel Elgort) מ”אשמת הכוכבים” הוא בייבי, נהג שודים צעיר. תאונת דרכים מילדותו גרמה לנזק בלתי הפיך באוזניו, והוא שומע כל הזמן צלצול בלתי פוסק. בייבי משתמש במוזיקה בשביל להטביע את הצלצול. מצוייד תמיד באייפוד ואזניות שקבורות עמוק בראשו, בייבי לא מפספס אף פרט, רואה ושומע הכל, ולקצב המוזיקה משפיל ומבייש את המשטרה פעם אחר פעם כנהג שאין שני לו.
קווין ספייסי (Kevin Spacey) הוא דוק, המוח מאחורי המבצעים. דוק לעולם לא לוקח את אותו הצוות ממשימה למשימה, אך מה שלא יהיה הרכב הצוות – הוא תמיד יקח את בייבי. בייבי חייב לדוק כמות כסף נכבדת, ודוק מחזיק אותו קצר. בלי בייבי, אחרי הכל, דוק לא היה משגשג כל כך בביזנס המסוכן של השוד המזוין.
ג’ון האם (John Hamm) מ”מד מן” ואייזה גונזלס (Eiza Gonzalez) הם באדי ודארלינג, זוג מאוהב כבליל כלולותיו שתמיד באים ביחד כשהם נקראים לשוד; ג’יימי פוקס (Jamie Foxx) הוא באטס, שודד סדרתי רצחני שמתגאה בהיותו מופרע וחסר עקבות; ג’ון ברנטל (Jon Bernthal) מ”המתים המהלכים” ו”דרדוויל” ופלי (Flea) מלהקת Red Hot Chili Peppers מופיעים גם הם בסרט כשודדים מזדמנים, לצד עוד כמה שחקנים.
מי שמשנה את הכל היא דבורה, אותה מגלמת לילי ג’יימס (Lily James) מהחידוש ל”סינדרלה” ו”גאווה ודעה קדומה וזומבים”. דבורה היא מלצרית בדיינר שחולמת על חיים גדולים יותר מאלה. היא ובייבי מתאהבים, ובייבי מחליט שחיי הפשע לא בשבילו יותר. אך דוק בנה אימפריה שלמה סביב כישורי הנהיגה של בייבי, ולא מתכנן לוותר עליו.
הגיבור המנותק
הדבר הבולט ביותר ב”בייבי דרייבר” הוא בייבי, גיבור הסרט. אם אבקש מכם לתת לי שם של שחקן לסרט על מכוניות ושוד אלים, אנסל אלגורט הוא לא שם שיעלה. אם אראה לכם תמונה שלו לצד תמונות של שחקנים נוספים, לא תבחרו בו. ואם תראו אותו משחק, לא תבינו איך סגנון המשחק שלו יכול להיות קשור לסרט פעולה מהיר.
אך אלגורט לא רק טוב לתפקיד בייבי, הוא מושלם לתפקיד. למעשה התפקיד מרגיש כאילו הוא נכתב ישירות בשבילו. אך לצד ספייסי הערמומי, ברנת’אל המפחיד, האם המסוקס ופוקס שאימץ בסרט הזה לחלוטין את דמות הפסיכופט, אלגורט בדמות בייבי הוא היחיד שמרגיש לא במקום בנרטיב.
סרטי פעולה בכלל ומכוניות בפרט הרגילו אותנו לסוג מסוים של גיבורים. אנחנו מצפים מהם להיות גברים גדולים, קשוחים, שקטים וכועסים. כאלה שמחסלים אנשים בלי למצמץ, נבלים חסרי תקנה עם לב זהב שמסתתר מתחת לשכבות רבות של רפש. הדמויות המלוות את בייבי בסרט הן דמויות כאלה בדיוק – דמויות מפחידות, אך רובן בעלות מאפיין כזה או אחר שגורם לנו לחבב אותן. האלמנט החביב קבור עמוק עמוק בתוך עבריינים אלימים ואיומים.
לידם ישנו בייבי, נער עם נכות קלה באוזן, חוב כספי עצום לפושע מסוכן, ובייבי-פייס מתוק ולא מזיק. רק מלהסתכל על בייבי נראה כאילו הוא כפוי להיות בסיטואציה בה הוא נמצא. החיבור של הצופים לבייבי מוחלט ומיידי. בנוסף, יש לבחור לב זהב, והוא ברור וגלוי לחלוטין, בלי להסתתר מתחת לארשת של מסתורין ואלימות מלאכותיים.
אדגר רייט מיד מראה לנו שהוא לא עושה עוד חיקוי ל”מהיר ועצבני”. להיפך. הוא שואל מה היה קורה אם אנחנו, אנשים מן המניין, היינו נקלעים לסביבה של סרטי מכוניות ופשע, פשוט כי יש לנו כישור רלוונטי וחשוב לעסק, אך אין לנו את האופי או את הרצון להיות שם? רייט לא רק שואל את זה, הוא גם עונה על השאלה הזו פעם אחר פעם במהלך הסרט.
לא סרט על מכוניות
“בייבי דרייבר” הוא סרט על נהג שודים, אבל הוא לא סרט על שודים, ולא על מכוניות. הוא סרט על בייבי, גיבור הסרט, ואם לומר את האמת, מכוניות לא מעניינות אותו כל כך.
אין ספק, בייבי הוא נהג מדהים. הנהיגה שלו היא כמו כוח על, והוא עושה בהבעת פנים רגועה פעלולים שגורמים גם לוין דיזל להזיע. אבל המכוניות לא מעניינות אותו ממש. בייבי נוהג כי הוא אוהב את החופש, את המהירות שבמכונית דוהרת. בשביל אנשים שלא מתרגשים יותר מדי מרכבים, המותגים ומבנה הרכב הם פרטים לא מעניינים במיוחד. זה כלי תחבורה ולא יותר. בשביל בייבי התמונה זהה, אלא שהוא מצליח להשתמש בכלי התחבורה הזה כמו שאנחנו לא חלמנו.
ב”בייבי דרייבר” אין קלוז-אפים דרמטיים על סמלי מותגי מכוניות, אין פירוטים חצי-ארוטיים של בוכנות המנוע ואין התרגשות מיותרת משימוש במכונית אחת על פני אחרת. כל רכב, בסופו של דבר, יביא את בייבי אל היעד. התשוקה של בייבי נמצאת במקום אחר לחלוטין – במוזיקה.
ואמנם הסרט נקרא “בייבי דרייבר” ולא “בייבי מיוזישן”, הטריילרים של הסרט לא משקרים. הסרט מלא עד הקצה במוזיקה של בייבי. בייבי מאזין למוזיקה ובייבי גם מכין קלטות מיקסים משלו. כאדם שהולך תמיד עם אוזניות בייבי חווה את המציאות דרך הפילטר של המוזיקה, והמציאות הופכת גם היא למוזיקלית בשבילו.
בייבי קונה קפה, מכין סנדביץ’ ונמלט מהמשטרה בקצב שמכתיבים לו השירים שהוא שומע. אנחנו שומעים אותם איתו. כאשר בייבי לא שומע כלום, אנחנו גם נהיים ערים לצפצוף הלא-פוסק שבאוזניו.
החיבור החזק של בייבי למנגינות ולמילות שירים, יחד עם הניתוק המובהק שלו משאר העבריינים בסרט, חותמים את העסקה. אנחנו אוהבים את בייבי, אנחנו רוצים לראות אותו מצליח בכל דבר שהוא ירצה לעשות, ואנחנו נהנים לצפות בו עושה כמעט כל דבר שהוא עושה.
בשורה התחתונה
“בייבי דרייבר” הוא סרט צבעוני וססגוני במיטב המסורת של אדגר רייט. הוא מציג אנסמבל דמויות נהדר שכיף לגלות ולהכיר, אך מצליח להתמקד בבייבי ולא לסטות רחוק מדי מהנתיב. אם ציפיתם לעוד פורנו מכוניות, זה לא הסרט הזה. עם תקציב נמוך משמעותית מזה של רוב סרטי הפעולה, “בייבי דרייבר” מצליח להציג כמה וכמה פעלולי רכב נהדרים, אך הסרט לא עליהם ולא מתמקד בהם. הוא מצחיק כמעט לכל אורכו, ומותח מאד ברגעים הנכונים.
יותר מכל, “בייבי דרייבר” הוא בדיוק הסרט שהוא ניסה להיות – חוויה קולנועית מסחררת ומבדרת עם אמירה לא-יומרנית קלה על דימויי הגבריות המאוסים מעט של סרטי הפעולה העכשוויים. מומלץ.
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.