-פרסומת-

מתוך "ולריאן ועיר אלף הכוכבים" (תמונה באדיבות פורום פילם)

ביקורת סרט: ולריאן ועיר אלף הכוכבים – דימויים שלא מפסיקים להפתיע
| יום חמישי, 20 ביולי 2017, 09:30 | בידור ופנאי

בשנות ה-90 היה לוק בסון (Luc Besson) הצרפתי אחד הבמאים המבטיחים ביותר בעולם. בשנות ה-2000 הוא כבר התחיל להיעלם מהתודעה של צופי הקולנוע. מלבד מספר סרטים לא מרשימים במיוחד אותם ביים, בסון עסק בעיקר בכתיבה והפקה של סרטים שמנסים לדמות את הסגנון שלו.

לפני מספר שנים הוא שוב צף על פני השטח כבמאי, אם כי לא לקול תרועות. כעת, סרטו החדש “ולריאן ועיר אלף הכוכבים” (Valerian and the City of a Thousand Planets) מעורר בנו זכרונות נעימים מ”האלמנט החמישי” המופתי. אך האם הוא עומד בסטנדרט הזה? והאם הוא מצליח לעמוד גם בזכות עצמו?

העלילה

בעתיד הרחוק תחנת החלל הבין-לאומית התפתחה והשתדרגה. לאחר שגזעי חייזרים התחילו לחבור אליה, היא הפכה לתחנת החלל הבין-גלקטית. לאחר שנהייתה גדולה מכדי שתוכל להמשיך להקיף את כדור הארץ, היא יצאה אל החלל הרחוק כדי להמשיך להתקיים באופן עצמאי, ולהמשיך לגדול ולצמוח עם עוד גזעי חייזרים שהמשיכו להצטרף אליה. כעת היא נקראת “אלפה”, עיר אלף הכוכבים. אלפה היא עיר ענקית שצפה בחלל, ומאכלסת אלפי זנים שונים מרחבי הגלקסיה כולה. במרכזה נמצאת מועצה המורכבת מנציגי כל הגזעים המייסדים שלה, והיא מהווה סמל לקיום משותף וגישור בין תרבויות.

מייג’ור ולריאן הוא הסוכן המוכשר והמוצלח ביותר של האנושות, המגולם על ידי דיין דיהאן (Dane DeHaan). לצדו ניצבת הסמלת לורליין, שותפתו של ולריאן, אותה משחקת קארה דלווין (Cara Delevingne) מ”יחידת המתאבדים”. ולריאן מאוהב בלורליין מעל לראש, אך היא חושבת שהיא לא יותר מעוד כיבוש רומנטי בשבילו, ומסרבת להיכנע לחיזוריו.

למרות המתח ביניהם, ולריאן ולורליין הם צוות בלתי מנוצח, שנשלח למשימות המסוכנות ביותר בשם האנושות. המשימה הנוכחית שלהם, באופן לא מפתיע, מציבה אותם במרכזה של תעלומה אימתנית, שמאיימת על עתיד האנושות, ואף על עתידה של עיר אלף הכוכבים כולה.

חווית גילוי פנטסטית

מהרגע הראשון של “ולריאן” אי אפשר לטעות – הסרט הולך להחזיק אתכם מרותקים אל הכסא. מתחילתו, הסרט מציג דימויים חדשים ומקוריים שמציתים את דמיונינו. בעזרת שיטות סיפור ויזואליות בלבד לוק בסון מציג בפנינו עושר של תרבויות וסביבות מגוונות, שגורמות לנו להכיר את העולם הייחודי הזה דרך עינינו ובעזרת מחשבותינו.

כל מיקום חדש שמוצג ב”ולריאן ועיר אלף הכוכבים” מרגיש שונה וייחודי. כל יצור חדש מאופיין עד לפרטיו הקטנים ביותר. כל תרבות מוצגת בצורה מפורטת מספיק כדי שנבין אותה ונלמד עליה, לרוב עם כמות הסברים מינימלית. העולם הזה מרגיש מאד חי, אמיתי וקוהרנטי, עם תשומת לב מדהימה לפרטים קטנים כגון לבוש, כלי רכב וטכנולוגיות שונות בצורות מאד חכמות ומעניינות.

הסרט מרהיב ביופיו. למרות שהגרפיקה הממוחשבת שבו מאד גלויה, לרוב זה לא מפריע, פשוט כי כל מה שמופיע על המסך כל כך קסום ומיוחד. בין אם מדובר בסצנות אקשן או בשוטים פנורמיים של סביבות אקזוטיות, “ולריאן” נראה כמו שהיינו רוצים שמשחקי הוידאו שלנו היו נראים. אולי זו תרבות מדע בדיוני שונה, בעלת אופי צרפתי, ואולי זה החזון הספציפי של בסון, אך על רקע עשרות סרטי קומיקס ומדע בדיוני אחרים, “ולריאן” מצליח להראות ייחודי לחלוטין, ולא דומה לשום דבר אחר שנראה לאחרונה.

מתוך "ולריאן ועיר אלף הכוכבים" (תמונה באדיבות פורום פילם)

מתוך “ולריאן ועיר אלף הכוכבים” (תמונה באדיבות פורום פילם)

מלבד ולריאן ולורליי, בסרט מופיעים עוד כמה שחקנים בהופעות נהדרות. קלייב אוון (Clive Owen) משחק את המפקד העליון של צבא האנושות, המוזיקאי הרבי הנקוק (Herbie Hancock) הוא שר הבטחון האנושי באלפה, ואית’ן הוק (Ethan Hawke) מופיע יחד עם ריהאנה (Rihanna) בתפקידים יחסית קטנים אבל מאד, מאד משמעותיים.

לורליין וולריאן עצמם הם לרוב גיבורים מצוינים. צעירים ויפים בהרבה ממה שסביר שיראו שני סוכני-על, הם משדרים משהו מאד קליל בכל סיטואציה, קיצונית ככל שתהייה. הכימיה ביניהם על המסך מצוינת, ולאחר דקות ספורות כבר מורגש חיבור מוחלט בין השחקנים והדמויות. עד שהם פותחים את הפה.

מסרים לא מעובדים

בעוד שהאקשן בסרט כיפי והתמונות עוצרות נשימה, הסיפור של “ולריאן” לא מרשים כל כך. וזה כשלעצמו דבר זניח, אלא שהבעיה בתסריט הסרט היא שלא צריך לחפור לעומק כדי לראות את הבעיה שלו – הוא פשוט כתוב מזעזע. לעתים תרגישו שישנן הברקות תסריטאיות בסרט, כאשר בפועל המשפטים שנאמרים סבירים ולא יותר. הסבירות שלהם תרגיש לכם ייחודית ועילאית, כי שאר הסרט ירגיל אתכם לרמת כתיבה של תלמידי בית ספר יסודי.

מתוך "ולריאן ועיר אלף הכוכבים" (תמונה באדיבות פורום פילם)

מתוך “ולריאן ועיר אלף הכוכבים” (תמונה באדיבות פורום פילם)

“ולריאן ועיר אלף הכוכבים” רווי באמירות בנאליות וסתמיות. הדמויות אומרות זו לזו דברים שאין סיבה לומר אותם, ובכל זאת ישנה תחושה כאילו לדמויות מאד חשוב להוציא את המילים המיותרות האלה מהפה. העבריינים החמורים ביותר בכך הם, איך לא, זוג גיבורי הסרט, שנכנסים לדיאלוגים ארוכים ומייגעים מאד על דברים גלויים וברורים לחלוטין, או על דברים שהשתיקה יפה להם.

בעוד ששאר הסרט מאד מעודן ואלגנטי בצורה בה הוא מעביר לנו את העולם והמציאות שבו, את הסיפור עצמו אנחנו מקבלים כמו סטירה לפנים. מהלומה אכזרית מתסריט לא מעובד. וגם אם נרצה ממש להאשים את השחקנים, לא נצליח. כי דיהאן ודלווין באמת חיים ונושמים את הדמויות האלה. את הטקסטים שיוצאים מפיהם לא יצילו גם אל פאצ’ינו ומריל סטריפ.

ברמה העמוקה יותר, תסריט הסרט בוחר להתמקד בדימויים מאד תמוהים ומיותרים. סדרת הקומיקס הצרפתי עליה מבוסס הסרט נקראת “ולריאן ולורליין”, ואף בסרט עצמו ברור לחלוטין ששניהם הגיבורים, ושהדינמיקה המיוחדת ביניהם היא מה שאנחנו אמורים להתעניין בו. אך שמו של הסרט מרמז שרק ולריאן הוא הגיבור, ולכל אורכו נדמה שיש נסיון עקום למשוך את הסיפור אליו.

רגע אחד זה סרט על שיתוף פעולה ואהבה קצת מוזרה, ורגע אחרי זה נהייה פתאום סרט על מהות הגבריות, ועל המסע הפנימי (לכאורה) של ולריאן בגילוי הגבריות שלו. מסע אישי זה כה סתמי, מיותר ולא מחובר לסיפור ולדמויות, שאפילו לוק בסון, שכתב את התסריט וביים את הסרט בעצמו, לא הצליח לגרום לסיפור זה להתממש מבלי שהוא יטבע מתחת לתחושת הצמד החזקה. כי ולריאן ולורליין הם צמד, זוג שפועל כיחידה אחת, גם כאשר הם מופרדים. אחרי ביסוס כל כך חזק של המוטיב הזה, כל נסיון להתמקד במסע של האחד ללא נוכחותה של השניה מרגיש טיפשי ומאולץ.

מוטיבים נוספים צפים בסרט שוב ושוב בצורה מגושמת ולא אפקטיבית, ועם כל ההנאה שמופקת מהסרט, לקראת סופו פשוט כבר אי אפשר להתעלם מהם. אולי זה מכיוון שאנגלית אינה שפת המקור של בסון, אך תרוץ זה לא  מרגיש במקום אחרי סרטים כמו “לאון” ו”האלמנט החמישי”, שהיו כתובים לעילא ולעילא. אולי זה הגיל שלו, אולי נגמרו לו הסיפורים לספר, אולי הוא התמלא בעודף חשיבות עצמית מכדי שיסכים לערוך את התסריטים שלו, אך דבר אחד מאד ברור מצטייר מ”ולריאן ועיר אלף הכוכבים” – לוק בסון הוא במאי מבריק, שעד שיוכח אחרת אסור שיכתוב את הסרטים שלו. בשום פנים ואופן.

בשורה התחתונה

“ולריאן ועיר אלף הכוכבים” הוא אחד מהסרטים היפים והמיוחדים ביותר שתראו בחייכם. הסרט מציג דמויות מצוינות בעולם עשיר, מגוון ומעורר פליאה. מנגד, “ולריאן” כתוב בצורה מכפירה שלא מכבדת לא את השחקנים, לא את הצופים, ולא את לוק בסון עצמו. אם אינכם מסוגלים להתנער מכתיבה שמרגישה חובבנית ועצלנית, אולי זה לא הסרט בשבילכם. אם אתם מסוגלים לבלוע את הרגעים המעיקים ולהנות משאר הסרט, אזי מדובר בחוויה מומלצת, שחבל מאד יהיה אם תוותרו עליה.

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
קריאה נוספת
עוד על הכותב
author-image
בוריס אוליאנסקי
מבקר קולנוע, צרכן מדיה מכל הסוגים ומעורב במשחקי תפקידים רוב חייו, שולחניים וממוחשבים. שותף להנחיית הפודקאסט Games of Future Past, המבקר משחקים חדשים לצד ישנים, ומשווה ביניהם.
תגובות לכתבה
  • Tomernim‬‎

    תענוג לקרוא את הכתבות שלך בוריס!
    נקודה לשיפור לדעתי:
    לכתוב לפני כל ביקורת אם היא מכילה ספויילרים.
    תודה!

    • היי תומר, אנחנו לא נוהגים לפרסם ביקורות עם ספויילרים, ואלו שכן, כמו הביקורת השבועית למשחקי הכס, למשל, מציגות אזהרה בראש הכתבה.

      עם זאת, אני מבין שיש לאנשים שונים הגדרות שונות למה זה בדיוק ספויילר. עבורנו ההגדרה היא לא להציג פרטים ספציפיים מהסרט מעבר למה שהוצג בטריילרים.

      • Tomernim‬‎

        תודה על ההסבר!

  • Baby Groot

    ביקורת מצויינת בוריס.. בדיוק מה שחשבתי על הסרט.
    הסרט מנסה לחקות את אוואטר של ג’יימס קמרון ואת מלחמת הכוכבים של ג’ורג’ לוקאס.
    חוץ מהאפקטים (שנראים וויזואלית פשוט מדהים) אין שם כלום. עוד סרט שעשוי כולו רק מאפקטים, הוא יעשה רווח בקופות כי אפקטים זה מה שאכפת לאנשים כיום לראות בקולנוע. (נגיד דנקרק שזה סרט המלחמה הטוב ביותר שראיתי בעשור האחרון לא ירוויח הרבה בקופות, כי זה לא מעניין את הקהל הרחב.)

    ועוד דבר- יש לי רעיון, בסוף כל ביקורת תכתוב כמה כוכבים מתוך 5 אתה נותן לסרט כמו בIMDb או אחוז מתוך 100% כמו בRotten Tomatoes.

    • אנחנו לא נוסיף ציונים לאף ביקורת או סקירה פרט לאלו של טלפונים, שעבורם נעשה הדבר באופן היסטורי. אבל, ציונים או ביקורות גולשים זה משהו שייתכן שיגיע כחלק מפיתוחים עתידיים.

  • Tal

    נשמע מעולה הולך היום לבכורה :).
    תודה לכותב…

  • Miki Hayut

    הסרט מזעזע ברמות , השחקנים פלסטיקים לא מביעים שום רגע . הטקסט שלהם דבילי !!!! הדבר היחיד שמציל את הסרט זה הגרפיקה , אבל אפילו זה מעט מידי מאוחר מידי .
    בבכורה היום אנשים קמו ועזבו . ואני נלחמת במפלצת השינה . פעם ראשונה שזה קורה לי .

גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות