צילום: נינטנדו

האם קונסולות ניידות עדיין רלוונטיות בעולם המובייל?
| שבת, 29 ביולי 2017, 15:15 | משחקים, קונסולות

כשהייתי ילד, כל מה שרציתי היה נינטנדו מקורי (NES), אבל מכיוון שהייתה לנו בדיוק טלוויזיה אחת בבית ובחדר שלי גם ככה היה מחשב, הייתי צריך להסתפק בגיים בוי – מכשיר נייד של נינטנדו מסוף שנות ה-80. הוא אמנם התהדר רק בארבעה גוונים של ירוק ודרש אותו מספר של סוללות כדי לפעול – אבל המשחקים שלו היו מעולים וסיפקו לי שעות רבות של הנאה, החל מקירבי ועד ל-Ninja Gaiden.

כיום הקונסולות הניידות עדיין אתנו, אבל מדברים עליהן קצת פחות. אפילו נינטנדו נאלצה לחתוך את תחזיות הרווח שלה בגלל האטה במכירות ה-3DS. גם סוני לא ממש מלקקת דבש, ולמרות שה-Vita רחוקה מלהיות כישלון צורב, נתוני המכירות שלה עדיין מתגמדים לעומת ה-PSP שקדמה לה.

אחד הדיונים הכי חמים כיום בין הגיימרים עוסק במקומן של קונסולות ניידות, במיוחד לאור הפופולאריות העצומה משחקים על גבי הטלפונים החכמים, שרק הולכים ומשתפרים כל הזמן מבחינה טכנולוגית. האם בעולם כזה, בו הסמארטפונים נוגסים בנתח הולך וגדל משוק המשחקים הניידים, הקונסולות הניידות המסורתיות יכולות להוות תחרות?

מהפכה היסטורית: ה-Game Boy של נינטנדו

כפתורים פיזיים ומשחקים בלעדיים

טרם עידן הסמארטפון, חברות כמו סגה, נינטנדו וסוני עודדו את המפתחות השונות להוציא משחקים בלעדיים מסדרות מוכרות ואהובות למכשירים הניידים, שלא ניתן היה לשחק על הקונסולות הנייחות. זה התחיל ממשחקים כמו Super Mario Land 2 המצוין לגיים בוי, המשיך עם דוגמאות כגון Metroid Fusion ל-Game Boy Advance, והגיע עד ל- משחקי God Of War בלעדיים ל-PSP.

ככל שהקונסולות הניידות התפתחו, כך הן נעשו נוחות יותר ואפשרו חווית משחק שלא נופלת מזו של אחיותיהן הגדולות, בעיקר באמצעות ארגונומיה טובה וסידור נוח של כפתורים פיזיים. לפעמים יצאו גם כמה עדכונים לאותה קונסולה: לדוגמה, הגיים בוי זכה לגרסאות עם מסך מואר בהמשך הדרך, כך שלא היה צריך יותר להיות תלויים בתאורה מהסביבה.

הקונסולות המצליחות יותר גם התהדרו בזמני משחק ארוכים יחסית. ה-Game Boy Color יכל להחזיק למעלה משלושים שעות משחק רצופות, נתון שאף נמדד שוב לפני כמה שנים ואושרר על ידי בדיקה של מגזין Wired. ה-Game Boy Advance, שהריץ משחקים מורכבים בהרבה, מתקרב גם הוא לזמן סוללה של שלושים שעות.

God of War: משחקים בלעדיים לקונסולות הניידות, עם ארגונומיה מוצלחת. צילום: סוני

אתגר טכנולוגי, מחשבה יצירתית

לרוב הקונסולות הניידות המצליחות היה מחזור חיים ארוך למדי, שלפעמיים נמשך גם עשור שלם. בעקבות זאת, מפתחי המשחקים היו צריכים למתוח את החומרה עד קצה גבול היכולת וליצור משחקים מעולים שיפצו על המגבלות הקיימות. המפתחים ביצעו להטוטים של ממש, והפגינו כושר המצאה מרשים בתכנון מנגנונים חדשים למשחקיהם.

כך למשל, בעזרת הוספת שעון פנימי המתבסס על סוללה, משחקי פוקימון עקבו אחרי ההתקדמות של השחקן בזמן אמת. הכבל שמחבר בין מספר מכשירים נתן לשחקנים את האפשרות להחליף פוקימונים עם שחקנים אחרים, והמשחקים נבנו בהתאם: בכל דור חדש של פוקימון, שוחררו שני משחקים מעט שונים, כך שעל מנת לאסוף את כל הפוקימונים יש להחליף עם חברים. למעשה, עד היום משחקי פוקימון משוחררים לרוב בשתי גרסאות במקביל.

פוקימון: משחקים יצירתיים עם פיצ’רים חדשים. צילום: Nerdist

הקטלוג האינסופי של משחקים לסמארטפון

אין ספק שהסמארטפונים של היום נהנים ממבחר עצום של משחקים, ששום קונסולה לא יכולה להתחרות בו. משחקי אקשן, משחקי פאזלים, משחק סימולציה, ומשחקי רטרו שהופיעו בעבר על הקונסולות והמחשב האישי: החל מפיינל פנטזי ועד לביושוק. זה מתאפשר הודות לכוח העיבוד והיכולות הגרפיות של הטלפונים החכמים, המתקדמים בקצב מסחרר.

מכיוון שהרבה מאוד משחקים מבוססים על מותגים מוכרים ואהובים, משחקי המובייל פונים לגיימרים ושחקנים מכל הסוגים והמינים. החל מגיימרים כבדים שלא יכולים להיפרד מחווית הגיימינג שלהם גם בדרך לעבודה או בחופשה בחו”ל, ועד לשחקנים מזדמנים, שקודם לכן לא הייתה להם גישה למשחקים כלל.

ביושוק לסמארטפונים – משחק נהדר, שלא מתאים למסך מגע. צילום: קוטאקו

עקב אכילס של משחקי הסמראטפונים הוא חוסר המקוריות של חלק גדול מן המשחקים. רוב החברות מעדיפות ללכת על בטוח ולא להמציא את הגלגל מחדש. במקום זאת, הן משקיעות סכומי עתק בשיווק כדי למשוך עוד ועוד שחקנים. בעיה זו משמעותית גם עבור המפתחים הקטנים, המתקשים להתבלט בפלטפורמות הניידות, אפילו אם הם מייצרים תכנים מקוריים יותר.

בעיה נוספת הינה היעדרות בקר שליטה מורכב. מסך המגע של הסמארטפונים והטאבלטים מאפשר משחקיות מצומצמת ביחס לבקר שליטה פיזי. בשנים האחרונות צצו מכשירי אנדרואיד עם כפתורים פיזיים, אך בעוד שמכשירים אלה נהנים כבר בהשקה מהמבחר הגדול של משחקי המובייל, במרבית המקרים הם מתוכננים למסך מגע, ולכן הם לא מנצלים את בקרי השליטה הפיזיים בצורה מוצלחת. עד כה, הקונסולות שניסו זאת נכשלו ואף חברה לא הצליחה לפצח את הנוסחה הזו.

מובייל רווחי יותר

פיתוח של משחק ייעודי לקונסולות (נייחות או ניידות) דורש משאבים רבים, ללא הבטחה להחזרת ההשקעה. לעומת זאת, משחקי מובייל הם בדרך כלל משחקים מעט פחות מתוחכמים, בעלי תבנית קבועה, ולכן גם קל יותר לפתח אותם או לשחרר עבורם עדכונים תקופתיים. מעבר לכך, בזכות הפופולאריות העצומה שלהם, גם אם רק אחוזים בודדים מן השחקנים ישקיעו כסף בדרך כלשהי במשחק, פוטנציאל הרווחים עדיין יהיה עצום.

לכן, אין פלא שחברות כמו Konami הודיעו ללא שום התנצלות כי הן ישקיעו יותר במובייל מאשר בשוק הגיימינג המסורתי, ועד כמה שמשחקי יוגי-הו עשויים להיראות לנו ילדותיים, מסתבר שהם תרמו לא מעט לשורת הרווח התחתונה של קונאמי, שקפצה ב-70% בין 2015 ל-2016.

אם רוצים לקבל מושג עד כמה משחקי המובייל גרמו לזעזוע בקרב חברות המשחקים המסורתיות, אפשר פשוט להסתכל על נינטנדו: למרות שהקונסולות הניידות שלה היו מאז ומעולם הפופולאריות ביותר בשוק, גם היא לא נותרה אדישה והציגה שניים מהמותגים הגדולים ביותר שלה לסמארטפונים: פוקימון גו, וסופר מריו. אפשר להתווכח עד כמה גרסאות המובייל של משחקים אלו דומות למקור, אבל עם ההצלחה קשה מאוד להתווכח – במיוחד במקרה של Pokemon Go.

נינטנדו משנה גישה

הקונסולות הניידות לא יוכלו לשרוד בשוק כל כך תחרותי בלי להציג משהו חדש. אפשר לראות זו בצורה מצוינת באמצעות ה-Vita של סוני: אמנם מדובר בקונסולה עם ביצועים גרפיים מרשימים, אך זה לא הספיק לה כדי לעמוד בתחרות מול הסמארטפונים. לאחר כשנתיים בלבד, סוני עצמה הודתה שהויטה עובדת טוב יותר כמסך שני ל-PlayStation 4 מאשר בתור קונסולה עצמאית. היום יוצאים מעט מאוד משחקים לקונסולה, ובדרך כלל מדובר במשחקים שיוצאים במקביל גם ל-PlayStation 4, ולא בכותרים בלעדיים כמו בעבר.

נינטנדו, שכנראה למדה מהכישלון היחסי של סוני, נקטה גישה מעט שונה והציגה את ה-Switch, שהיא למעשה מיני טאבלט שיכול להתחבר לטלוויזיה בצורה נוחה. הפעם, אין כמעט הבדל בין חווית המשחק הניידת לבין חווית המשחק הנייחת. נינטנדו גם השכילה לתכנן את ה-Switch בצורה שתאפשר משחק מרובה משתתפים מקומי בצורות שונות ומשונות, ובכך מציעה חוויית משחק חדשה ומרעננת, במיוחד בהשוואה לסמארטפונים.

יחד עם זאת, על מנת להישאר רלוונטית, ה-Switch  תהיה חייבת לשמור על רמת ביקוש גבוהה שתשכנע את חברות המשחקים להשקיע בה כמו בקונסולות האחרות, במיוחד לאור העובדה שהיא חלשה באופן משמעותי מהן. גם דגם משודרג שלא צריך להטעין מדי שלוש שעות בממוצע, יכול לעזור.

סוף דבר

ה-Game Boy הישן, בעל ארבעת הצבעים, הוא מוצר של תקופתו ולא של תקופתנו. בשלושים השנים האחרונות העולם השתנה ללא היכר. מכשירי הסמארטפון שנמצאים בכל כיס מהווים היום פיתוי כלכלי משמעותי למפתחי משחקים, שנוהרים לפתח משחקי מובייל בכמויות, על חשבון נתח השוק של הקונסולות הניידות הנמצאות במאבק הישרדות.

עם זאת, יש בקונסולות הניידות יתרונות שלא ניתן להתגבר עליהם בקלות עם סמארטפונים. בקרי שליטה מתקדמים יותר, הכוללים כפתורים פיזיים וג’ויסטיקים, מאפשרים לפתח משחקים מורכבים יותר ובעלי עומק. אם נוסיף ליתרון זה משחקים בלעדיים טובים, חיי סוללה ארוכים וחידושים מרעננים במשחקים עצמם, נקבל קונסולה ניידת שיכולה להתחרות בשוק גם היום.

ה-Switch של נינטנדו היא דוגמה למכשיר המציע את רוב התכונות האלה, ונראה כי המכשיר מצליח, לפחות לעת עתה. המכשיר מציע גימיקים חדשים, כמו דרכים מעניינות לשחק עם חברים, ועגינת המכשיר באופן ההופך את ה-Switch לקונסולה סלונית לכל דבר. ל-Switch ישנם משחקים מוצלחים שלא ניתן למצוא בסמארטפון, ועל כן לגיימרים רבים יש סיבה להתעניין במכשיר. המסקנה הבלתי נמנעת היא כי משחקי הסמארטפון עדיין לא עונים על כל צרכינו – ואת הצרכים הללו ניתן לספק על ידי קונסולות ניידות, גם היום.

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
תגובות לכתבה
גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות