-פרסומת-

ביקורת סרט: לוגאן לאקי – המטומטמים של אושן

| יום שני, 21 באוגוסט 2017, 11:31 | בידור ופנאי
מתוך "לוגאן לאקי" (תמונה: Bleecker Street Media)

מתוך "לוגאן לאקי" (תמונה: Bleecker Street Media)

סטיבן סודרברג (Steven Soderbergh) הוא לא במאי חדש בתחום. בכלל. ולמרות שעבודתו הבולטת ביותר היא טרילוגיית סרטי השוד “אושן”, הוא גם לא במאי חדגוני. אך ברור שכשאנחנו שומעים על “לוגאן לאקי” (Logan Lucky), סרט שוד חדש של סודרברג עם צוות שחקנים חדש ורענן, אנחנו מתחילים להתלהב. כי אנחנו תמיד סקרנים לראות יוצרים ותיקים חוזרים למקומות המוכרים להם, ונותנים להם זווית שונה מאד בדרך.

העלילה

צ’נינג טייטום (Channing Tatum) משחק את ג’ימי לוגאן, אב גרוש ממערב וירג’יניה שמפוטר מעבודתו במכרה. גרושתו, אותה משחקת קייטי הולמס (Katie Holmes), מודיעה לג’ימי שהיא ובעלה מתכננים להעתיק את מגוריהם למקום רחוק יותר, וג’ימי מבועת מהמחשבה שבתו תתרחק ממנו עוד יותר.

נואש לכסף ולהחזרת כבודו העצמי, ג’ימי מגייס את אחיו קלייד, ברמן קטוע-יד אותו משחק אדם דרייבר (Adam Driver), לבצע שוד ענק במגרש מרוצי הנאסקאר. לצורך השוד הם מגייסים עבריין מומחה בפיצוץ כספות, ג’ו באנג, אותו משחק דניאל קרייג (Daniel Craig). אך ג’ו יושב בכלא, וחלון ההזדמנויות לשוד הנאסקאר די קטן. וזו, כמובן, הצרה הקלה ביותר של האחים לוגאן, שנדמה שעל משפחתם מוטלת קללה של חוסר מזל.

דומה לאושן, אבל מספיק שונה

יש הרבה מאד דימיון בין “לוגאן לאקי” לבין סרטי “אושן”. זה הגיוני, בסך הכל, הרי על שניהם אחראי אותו במאי. בשניהם ישנו גיבור שזקוק לפתע לסכום ענק של כסף, בשניהם הוא מגייס חבורת מומחים לביצוע המשימה, ובשניהם הסיפור האישי של הדמויות הרבה יותר משמעותי מסיפור השוד. ישנם עוד מספר קווי דמיון בין השניים, אך בפועל “לוגאן לאקי” הוא לא אותה גברת בשינוי אדרת, אלא סרט שונה במהותו.

גם כאן, ב”לוגאן לאקי”, המגוון העשיר של הדמויות הוא שבונה את הסרט. מלבד השמות שכבר צוינו, בסרט מופיעים גם קתרין ווטרסטון (Katherine Waterston) מ”הנוסע השמיני: קובננט” ו”חיות הפלא והיכן למצוא אותן”, סבסטיאן סטן (Sebastian Stan) מסרטי “קפטן אמריקה”, הילארי סוואנק (Hilary Swank) מ”מיליון דולר בייבי”, יוצר “איש משפחה” סת’ מקפארלן (Seth McFarlane), ועוד שחקנים רבים שמוכרים פחות, אך מוכשרים ביותר.

כל השחקנים ללא יוצא מן הכלל עושים עבודה מצוינת, עם דגש מיוחד על טייטום ועל קרייג, כאשר קרייג מצליח לעבור טרנספורמציה מוחלטת מאנגלי מתוקתק לפורץ כספות דרומי. אבל מה שבאמת מייחד את “לוגאן לאקי” זו הצורה בה הדמויות האלה משתלבות בשוד. ב”אושן” כל דמות נבחרת על ידי דני אושן בקפידה בגלל הכישורים שלה. זה האיש שיודע לדבר עם שומרים, זה האיש שיודע לפצח מנעולים, זה האקרובט הקטן שיכול להתחבא בקופסה, וכן הלאה. לג’ימי לוגאן אין את הפריוילגיה להיות כה בררן.

ג’ימי מחליט שהוא צריך כסף. הוא פונה לאחיו עם התכנית לשוד, כיוון שזה אחיו והוא סומך עליו. הם פונים לג’ו באנג שהוא מומחה בפריצת כספות, אך ג’ו בכלא, והם לא מכירים אף אחד אחר. ג’ו, מצדו, דורש ששני אחיו יהיו גם הם בצוות. למה? כי הם האחים שלו, ולא משום סיבה אחרת. גם אחותם של האחים לוגאן מצטרפת, בתור הנהגת הכי פרועה ומנוסה בסביבה, אבל בעיקר כי היא חלק מהמשפחה.

במקום ג’ורג’ קלוני בעל החיוך השרמנטי, אנחנו מקבלים גרסה עייפה ושבורה מהחיים של צ’נינג טייטום. הוא המנהיג של כולם לא כי הוא האדם הנכון למשימה, אלא פשוט כי הוא נואש מספיק כדי לדרוש שכל סיפור השוד יקרה. הסרט, בסופו של יום, מספר את סיפורם של אנשים מאוד, מאוד פשוטים, שרק רוצים שחייהם ישתפרו מעט, כדי שיוכלו גם להנות מהם.

דניאל קרייג מתוך "לוגאן לאקי" (תמונה באדיבות בתי קולנוע לב)

דניאל קרייג מתוך “לוגאן לאקי” (תמונה באדיבות בתי קולנוע לב)

לצחוק גם עליהם וגם איתם

“לוגאן לאקי” הוא סרט מאד מצחיק. הסיבה שהוא מצחיק משתנה ומפתחת במהלך הסרט. תחילה, אי אפשר שלא לצחוק על הגיבורים. הם, כאמור, אנשים מאד פשוטים, והפשטות הזאת מתבטאת, בין השאר, גם בטימטום קל לפעמים. משהו באחים לוגאן פשוט מרגיש כמו טעות אחת גדולה, ולא ברור איך יכול להיות שלאנשים האלה יהיה איזשהו סיכוי לשדוד סכומי עתק במזומן.

המהלכים הטיפשיים והרעיונות האוויליים גורמים לנו לצחוק הרבה על חשבונם של גיבורי הסרט. מה שמעניין הוא שבהדרגה אנחנו רואים שהתכנית שלהם דווקא נראית לא רע כמו שנדמה. מה שהופך אותה לריאלית זה שלא רק הם נראים טיפשים – נדמה שכולם טיפה טיפשים, וכנראה הרבה יותר מג’ימי.

ההתפתחות הזאת, בה אנחנו רואים יותר ויותר כמה אבסורדי המקום בו מתרחש הסרט, גורם לנו לא רק לצחוק במשך כל הסרט, אלא להאמין שלאחים לוגאן יש סיכוי מציאותי לחלוטין להשלים את השוד בהצלחה, בהנחה שלפחות בצד שלהם כל המטומטמים יעשו את מה שאומרים להם.

יותר מזה, זה עוזר לנו להתחבר לג’ימי ולשאר חברי הצוות שלו. לכולנו יש את החברים האלה, האנשים שהם לפעמים מרגישים מעט מטופשים, ולפעמים עושים דברים מטומטמים לגמרי, אבל עדיין הם חברים קרובים, ואנחנו סומכים עליהם למרות הכל. לפעמים, כמובן, אנחנו בעצמינו אותם האנשים המטומטמים. וחבורת “לוגאן לאקי” הופכת לחברים מהסוג הזה בשביל הצופים, באופן מסוים.

אדם דרייבר וצ'נינג טייטום ייג מתוך "לוגאן לאקי" (תמונה באדיבות בתי קולנוע לב)

אדם דרייבר וצ’נינג טייטום ייג מתוך “לוגאן לאקי” (תמונה באדיבות בתי קולנוע לב)

אנחנו רואים את כל מה שיכול להשתבש, אבל אנחנו מאד, מאד רוצים שהשוד של האחים לוגאן יצליח. קודם כל, כי כרגיל לא ממש חבל לנו כשגונבים הרבה כסף מארגון רווחי חסר פנים. אבל יותר מזה, כי אנחנו מתחילים ממש להעריך ולאהוב את הדמויות, ובעיקר את ג’ימי, אבל לא רק. אחרי הכל, זה סרט על משפחה, ועל ערכים של אחווה וחברות. אנחנו אולי אוהבים לראות בתי קזינו נדפקים, אבל לראות אנשים פשוטים מתאחדים יחד כדי להשיג מטרה משותפת זה מעניין פי כמה, ומרגש מאד.

בפחות משעתיים מצליח “לוגאן לאקי” להכיר לנו דמויות חדשות שלא פגשנו מעולם, דמויות של אנשים שקל מאד לבוז להם, ובמהרה להפוך אותם לחברים קרובים, אנשים שאנחנו משוכנעים לחלוטין שהם אנשים טובים, ושמגיע להם גם אושר (ואולי קצת עושר) בחיים.

בשורה התחתונה

“לוגאן לאקי” הוא סרט שוד מצחיק ומעניין, בו גם השוד עצמו מוצלח וגם הגיבורים נהדרים. הוא מחבר אותנו לדמויות שבתחילה לא קל להתחבר אליהן, ומצליח לשנות את הצורה בה אנו רואים אותן כמה פעמים במהלך הסרט. יותר מכל, הוא סרט שיש בו הרבה לב, אבל הוא מצליח להמנע מקיטש מוגזם ולא נחוץ.

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
סרטים קשורים
אמונת המתנקש

אמונת המתנקש (Assassin's Creed)

הקרנת בכורה: 03/01/2017
בהשתתפות:
מריון קוטיאר
מייקל פסבנדר
ג’רמי איירונס
מייקל קנת’ וויליאמס
קריאה נוספת
עוד על הכותב
author-image
בוריס אוליאנסקי
מבקר קולנוע, צרכן מדיה מכל הסוגים ומעורב במשחקי תפקידים רוב חייו, שולחניים וממוחשבים. שותף להנחיית הפודקאסט Games of Future Past, המבקר משחקים חדשים לצד ישנים, ומשווה ביניהם.
תגובות לכתבה
  • Boris Ulyanskiy

    במחשבה נוספת, “לוגאן לאקי” הוא קצת כמו “לקרוא ולשרוף” של האחים כהן, רק בלי הציניות. הנה קבוצה של אנשים לא מבריקים, בלשון המעטה. נצחק עליהם קצת, אבל נבין מהר מאד שיש לנו הרבה סיבות דווקא לרצות לראות אותם מצליחים ומנצחים.

גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות