לאחר עונה לא ארוכה עם עליות וירידות, טלטלות ומבוכות, מגיעה עונה 7 של “משחקי הכס” (Game of Thrones) לסיומה בפרק השביעי שלה, “הדרקון והזאב” (The Dragon and the Wolf). בפרק שאורכו כמעט שעה וחצי, הפרק הארוך ביותר בסדרה כולה עד עתה, קרו לא מעט דברים. ובאמת קרו דברים, הפעם. כי כשזה מגיע לפרקי סיום עונה, נדמה שדיוויד בניוף וד. ב. וייס, יוצרי הסדרה, ממש טובים בלסיים. רק לא טובים בלהגיע לשם.
מכאן יתחילו ספוילרים משמעותיים לסיום העונה השביעית של “משחקי הכס”!
הקומדיה הפוליטית
אין מה לומר, היה כיף במעלה מלך. הרעיון להביא חייל מצבא המתים לסרסיי, הרעיון האווילי ביותר של הסדרה, הוביל לכמה סצנות מוצלחות מאוד. חלקן היו מוצלחות בזכות עצמן, וחלקן כי הן היו מצחיקות מכדי שנוכל לא להנות מהן.
היו כמה וכמה איחודים מרגשים בין דמויות. ברון, טיריון ופודריק, למשל, שלושתם ביחד שוב אחרי כל כך הרבה תלאות, כשכל אחד מייצג צד שונה בעימות, היה מפגש מוצלח. צביטה בלב מזכרונות של זמנים יותר פשוטים. גם אז לטיריון לא היה רגע של שלוות נפש, אבל לפחות היו לו חברים קרובים, אנשים שהוא סמך עליהם, ולא היה איום של השמדה המונית על ידי צבא מתים.
השיחה בין קלגיין לבריאן הייתה גם היא במקום. גם אם השורות שנאמרו היו מעט מטופשות, שני השחקנים האהובים נתנו לסצנה את העומק שהיא הייתה צריכה. סצנות מסוג זו, בהן פייבוריטים של צופים מקצוות שונים של העולם נפגשים, יכולות להרגיש זולות, אבל הן עבדו בפרק הזה עוד יותר משהן עבדו בפרק הקודם.
חוץ מאת בריאן, סאנדור פגש את אחיו לראשונה מאז שנס ממעלה מלך. מעריצי הספרים והסדרה כאחד מצפים למפגש גורלי בין שני הלוחמים העצומים והאלימים הללו, והנה מפיו של “הכלב” ניתנה לנו, הצופים, ההבטחה – חרבותיהם עוד יפגשו. אבל לא לשם כך התכנסנו כאן היום.
בריאן גם היא לא הסתפקה באיחוד עם “הכלב”. בשבילה המפגש הבאמת חשוב היה עם סר ג’יימי. מאז העונה השלישית בה הם בילו זמן רב ביחד, בריאן נהייתה המצפן המוסרי שלו. לא במקרה היא קיבלה ממנו חרב ולריאנית במתנה, כדי שידע שאי שם בעולם יש מישהי שעושה צדק בשמו. סביר מאוד שהמפגש איתה תרם לאירועי סוף הפרק, בהם ג’יימי עזב את אחותו, בתקווה לעד הפעם.
השיא של המפגש הדיפלומטי היה, כמובן, המפגש בין הזומבי לבין סרסיי. רגע עוצמתי ומלא אנרגיה הפך משום מה לקומדיה כאשר ג’ון נעמד בתנוחה של סוכן מכירות, והתחיל להציג את סגולות האש וזכוכית הדרקון. “רק היום, 199 מטבעות זהב לבלוק. מהרו מהרו, המבצע עד גמר המלאי!”.
החלק המעניין באמת הוא מה שלא ראינו. המפגש בין סרסיי לטיריון היה מתוח ומלחיץ, אך לקראת סופו נהייה כנה ואנושי. את סוף המפגש עצמו לא ראינו, רק את טיריון חוזר עם סרסיי, מוכנה שוב לדבר. היתכן שטיריון חשף בפניה שדאינריז עקרה? הביטחון הרב של סרסיי בכך שילדה ישלוט בממלכה מעיד על כך שהיא די בטוחה שדאינריז לא מהווה איום בעתיד הנראה לעין. מתישהו עוד נגלה מה נאמר שם, אבל זה כבר לא יהיה השנה.
הפארסה של לורד בייליש
בינתיים, בצפון, נפתרה אחת התעלומות הגדולות של העונה – למה אריה כל כך דוחה ועוינת כלפי סאנסה, בצורה לא פרופורציונלית? ובכן, זה כי בעצם הכל היה מתוכנן מראש כתכנית-על להפלת לורד בייליש. הרעיון חביב, הביצוע נוראי.
ניתן להסיק במידה סבירה שהריבים קרו כדי שבייליש ישמע אותם. סאנסה ואריה משערות, בצדק, שיש לבייליש מרגלים שמאזינים לשיחות ומדווחים לו מה קורה. הסכסוך המפחיד בין האחיות, אם כך, היה מבויים. זה רעיון לא רע, אלא שהסכסוך הזה נראה מאוד טיפשי לנו כצופים, ובלי לדעת שזה מוביל להפלת לורד בייליש, לא יכלנו לקחת אותו ברצינות.
ואם אנחנו לא יכלנו לקחת אותו ברצינות, למה ליטלפינגר, אשף המזימות, פספס את הסכנה? המגילה שהוא החביא כדי שאריה תמצא אותה הייתה הימור אדיר. בקלות הרי יכלה אריה לחשוף לסאנסה, אפילו בכעס, שהיא מצאה את המגילה אצל בייליש, מה שמיד היה שובר את כל התכנית שלו. הוא עצמו הרי אמר לסאנסה פעמיים לפחות שאין לו מושג מאיפה אריה השיגה את המגילה. טיפשי מאוד, לורד בייליש, טיפשי מאוד.
סצנה אחרת שבדיעבד דווקא מקבלת נופח מעניין היא הסצנה בה אריה איימה על סאנסה עם הפגיון. בסוף הסצנה אריה הושיטה את הפגיון לסאנסה. זהו אקט כניעה, פעולה סימבולית שבה אריה העניקה לסאנסה מרות עליה. באותו רגע זה נראה כמו התרסה, אבל בפועל זה אומר שבעוד שהריב נאמר כריב כך שבייליש ומרגליו ישמעו אותו כריב, זה היה הרגע בו אריה הראתה לסאנסה שהיא נאמנה לה, ושהיא מוכנה להיות סוכנת הצדק שלה.
סצנה זו, יחד עם השיחה של האחיות על חומות ווינטרפל, נתנו להן ולצופים את סגירת המעגל שהיינו זקוקים לה. חבל שזה קרה על חשבון אחת הדמויות המעניינות ביותר שבסדרה. פטיר “ליטלפינגר” בייליש היה דמות מרתקת, עם עקומת התפתחות מסקרנת שהיה תענוג לעקוב אחריה. בעונה זו הוא עבר תהליך מזורז של השטחה, כדי שבסוף הוא יפול בתחבולה של עצמו. מפלתו של בייליש, גם אם הייתה חייבת לקרות בשלב כזה או אחר, הייתה קצת מאכזבת בצורה בה היא נעשתה.
מצד שני, התדהמה על פניו, התחנונים, הסירוב של לורד רויס לסייע לו ושיסוף הגרון הסופי היו מספקים ביותר. איך שלא נסתכל על זה, איידן גילן המגלם את בייליש נתן את כולו בסצנת המוות שלו, וכיוון שבשלב הזה דמותו נהייתה כבר מאוסה, זה היה גם מוות שסחט תרועות ומחיאות כפיים.
הטרגדיה של בית טארגאריין
אך אם נשים רגע בצד את הרחם של סרסיי והגרון של בייליש, הגילוי הגדול של הפרק היה כמובן הסטטוס החוקי של ג’ון כבן טארגאריין, ולמעשה אחד שנמצא מעל דאינריז בדירוג הירושה. ידענו כבר שג’ון הוא בנו של ראיגאר, וגילי כבר סיפרה לנו (בלי לקבל שום קרדיט על זה מסאם, אהם אהם!) שלמעשה ראיגאר וליאנה נישאו באופן חוקי, אבל ברגע שזה נאמר בקול, וברגע שיש דמויות בסדרה שמכירות בזה כאמת, זה משנה הרבה דברים.
ראשית כל, זה אומר שג’ון ודאינריז קרובי משפחה. היא דודתו. וגילוי האמת על ידי בראן שנעשה במקביל לסצנת סקס לוהטת ביניהם היה די מטריד. כן, גילוי עריות לא חדש ל”משחקי הכס”, ומלכי טארגאריין רבים נהגו לשאת את אחיותיהם למעשה כדי לשמור על טוהר הדם, אבל לראות את ראיגאר מנשק את ליאנה ואז כהקבלה לראות את אחותו ובנו של ראיגאר שוכבים היה מוזר, בלשון המעטה.
בכלל, הקשר בין ג’ון לדאינריז מוזר ולא עובד. שניהם דמויות קרות ומנוכרות. במהלך העונה נבנה ביניהם קשר לכאורה, אך לא ממש. הם בעיקר היו הרבה ביחד, והמעריצים דמיינו שם מערכת יחסים פוטנציאלית, שהיה ברור מאוד שתקרה. אך החיבור הזה בסוף מרגיש מאולץ לחלוטין – יוצרי הסדרה לא הרוויחו את הרגע הזה, לא בנו אליו היטב, וסתם דחפו אותו לשם כי זה מה שהיה צריך, וזה מה שרצינו לראות, כביכול.
הטרגדיה האמיתית היא שכאשר ייחשף שג’ון הוא היורש החוקי של בית טארגאריין, זה ישים את דאינריז בבעיה רצינית – היא הרי מבססת את הפלישה שלה על הזכות ההיסטורית שלה לשלוט. הזכות הזאת נלקחת ממנה, בין אם ג’ון ירצה לקבל את מורשתו לבין אם לאו.
מה שיפתור את הבעיה הזאת זה נישואים דיפלומטים בין השניים. ברור שהם עצמם מעוניינים זה בזו, אז זו כבר לא בעיה, ורעיון הנישואים מתבקש כבר מהרגע הראשון בו הם נפגשו – זה היה פותר להם את כל הבעיות כבר מהרגע הראשון. אבל כעת שיוודע לכל שהוא אחיין שלה, נישואים כאלה לא ייראו בעין יפה.
כן, מנהג זה היה נהוג אצל בני טארגאריין, אבל עדיין נתפש כתועבה בשאר הממלכה, ומנהגי בית הדרקונים עדיין מסמלים ללורדים של ווסטרוז צרות. כמו שאמר סר ג’ורה, האנשים האלה נלחמו בצבאות אביה ואחיה. להישלט על ידי זוג טארגאריינים שחיים בקשר שנראה להם טמא לא יהיה מקובל עליהם. ג’ון עצמו ודאי יזדעזע מהמחשבה, הוא הרי בנו של אביו נד בכל רמח איבריו, גם אם לא ביולוגית.
בשורה התחתונה, נדמה שג’ון ודאינריז לא יזכו לאושר, לפחות לא בקלות. וזה, כנראה, הכי קרוב ל”משחקי הכס” של פעם שנזכה לראות כאן – עולם קשה בו אי אפשר לקבל את מה שאנחנו רוצים, לא משנה כמה חזק אנחנו רוצים את זה, ועולם בו הגיבורים הם אלה שעומדים בתלאות הכי קשות, ונשארים גיבורים למרות התלאות ולא בזכותן. כי הלילה חשוך ומלא בזוועות.
בעונה הבאה
חומת הקרח הגדולה, המגן האיתן ששומר על ממלכות האדם מפני הלילה הארוך וצבא המתים, נפלה. המלחמה האמיתית החלה, ואין מנוס ממנה. בעונה 8 של “משחקי הכס”, העונה האחרונה, תהיה לנו ההזדמנות האחרונה לקבל את מה שאנחנו רוצים לראות. האחים קלגיין כנראה ילחמו זה בזה; ג’יימי ובריאן ילחמו במתים כתף אל כתף; ג’ון ואריה יפגשו לראשונה מזה מספר שנים; ויוכרע סוף סוף מי ישב על כס הברזל.
אם למדנו משהו משתי העונות האחרונות, העונות שנכתבו כמעט ללא מעורבות ממרטין, הסופר של סדרת הספרים המקורית, זה שיוצרי הסדרה טובים בלסיים, אך מתעלמים מהחשיבות של המסע בדרך. הרושם שמתקבל הוא שהם מחליטים על נקודת סיום כלשהי, נקודה שהיא לא רעה בכלל, למעשה. הם הרי כותבים מנוסים, והגיוני שהם יכולים לחשוב על רעיון מוצלח יחסית לסוף עונה. אך אז יש בידיהם כמות בלתי נתפשת של דמויות שיש לקחת אל הסוף הזה, מה שדורש עיקום חוזר ונשנה של המציאות ושל חוקי הדרמה. אם בעונות הראשונות נהנינו מהדרך, מהמסע, בלי לדעת לאן הסיפורים יקחו אותנו, כעת הסוף הוא כל מה שחשוב, ומה שקורה בדרך זה רק הכלי שמביא אותנו לנקודת הסיום, לא יותר מזה.
עונה 8 של משחקי הכס תהייה גם היא יקרה ומעוטרת במיטב האפקטים שיש לעולם הטלוויזיה להציע. היא תהיה תענוג לצפיה, אך שוב לא תהיה מבריקה במיוחד. בשלב הזה, כל כך קרוב לסוף, זה כבר לא משנה. אם נשארנו עד כאן, כנראה שאנחנו מאוד אוהבים לראות זומבים קפואים ודרקונים נושפי להבות, לצד צבאות ענק שדוהרים זה מול זה לצד גיבורים שאנחנו אוהבים. זאת “משחקי הכס”! אנחנו נדבר עליה, לעתים (קרובות) אף נבקר אותה, אבל נמשיך לתת לה קרדיט על הצורה בה היא ממשיכה להשפיע על פני הטלוויזיה, ותמיד נמצא איך להנות ממנה, כי יש בה לא מעט דברים נהדרים גם להנות מהם.
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.