-פרסומת-

מתוך "בלייד ראנר 2049" (תמונה באדיבות פורום פילם)

ביקורת סרט: בלייד ראנר 2049 – זה לא צריך היה להיות סרט המשך
| יום חמישי, 5 באוקטובר 2017, 12:00 | בידור ופנאי

לא קל להכנס לנעליים של רידלי סקוט, במאי שאחראי לשניים מסרטי המדע הבדיוני החשובים ביותר בז’אנר. “בלייד ראנר” (Blade Runner) ו”הנוסע השמיני” (Alien) הגדירו את המראה והתחושה של העתיד, אחד בחלל העמוק ואחד כאן, על כדור הארץ. קשה עוד יותר לקחת את השם “בלייד ראנר”, שבנפרד מיוצרו כבר הפך לשם דבר, ולספר בעזרתו סיפור חדש.

אך דני ווילנב (Denis Villeneuve) הוא במאי שלוקח דברים כאלה בקלות. כלומר, לא באמת בקלות – כל פרוייקט שהוא לוקח, הוא לוקח בכבדות ראש רבה, אז למה ש”בלייד ראנר 2049″ יהיה שונה?

העלילה

בעתיד הלא-רחוק, האנושות חוזה בדור שני של רפליקנטים – אנדרואידים דמויי אדם, שמשרתים אותנו. הרפליקנטים נראים חיים יותר, אמיתיים יותר, אבל הם גם יותר צייתניים מגרסאותיהם הישנות.

ראיין גוסלינג (Ryan Gosling) מגלם את קיי, בלש במשטרת לוס אנג’לס, שפועל כ”בלייד ראנר” – צייד רפליקנטים, בלש שכל עבודתו היא למצוא רפליקטנים מהדור הישן, כאלו שתוקפם אמור היה לפוג אך משום מה הם חיים עדיין, ולהוציא אותם ל”גמלאות”. במהרה קיי מגלה את מה שגילה ריק דקארד, דמותו של האריסון פורד (Harrison Ford) מהסרט הראשון – שלא הכל שחור ולבן בעולם הזה, של בני אדם מלאכותיים.

בשביל זה אנחנו הולכים עוד לקולנוע

נתחיל מהדבר הראשון שרואים כאשר צופים ב”בלייד ראנר 2049″ – הסרט עוצר נשימה ביופיו. כל שוט ושוט הוא יצירת מופת מפחם וניאון. קשה להאמין שמשהו יכול להיראות כל כך בוהק וקר בו זמנית, אבל הניכור שנובע מהסרט מקפיא את העצמות, בזמן שהעיניים מסונוורות לכל אורכו.

אי אפשר גם להתעלם מעבודת הסאונד המדהימה של הסרט. הוא אופף ועוטף אותנו מכל הכיוונים, עד שאנחנו שוקעים באווירה. ווילנב ידוע, למעשה, כבמאי ששם דגש גדול מהרגיל על סאונד, מה שהופך דווקא את הסרטים שלו לחוויות קולנוע עדיפות, על רוב מה שתראו השנה – יש סרטים שעדיף לראות בקולנוע, אבל לסרטים של ווילנב זה כמעט חובה. אלא אם כן יש לכם מסך ענק ומערכת סראונד עוצמתית בבית, כמובן.

אבל כל זה פריפריאלי למה שחשוב באמת. כן, התמונות והסאונד קריטים לחוויה הקולנועית, אבל מה הסרט מספר בעצם? מה המסר שלו? מה הוא מנסה להעביר? מהבחינה הזאת, “בלייד ראנר 2049” עושה עבודה מצוינת בלהראות לנו דווקא את הצד של הרפליקנטים. מכיוון שקיי כל הזמן בא אתם במגע, אנחנו רואים את הסוגים השונים והמגוונים של רפליקנטים שקיימים, איך הם מנוצלים, ואיך בני אדם מתייחסים אליהם באופן כללי. הסיפורים האלה, הם שמייצרים את עיקר הטון של הסרט.

וזה לא רק סיפורי הצד. מכיוון שקיי בא במגע עם רפליקנטים כל הזמן, חוקיים ולא חוקיים כאחד, הסיפור האישי שלו מתקשר ישירות למה שמתרחש בעולמם של הרובוטים – ברמה האישית, החברתית והפוליטית. הייתי שמח לפרט יותר, אך ודאי תרצו לגלות לבד מה קורה שם; “בלייד ראנר 2049” הוא סרט שיש הרבה מאד מה לגלות בו.

ראיין גוסלינס מתוך "בלייד ראנר 2049" (תמונה באדיבות פורום פילם)

ראיין גוסלינס מתוך “בלייד ראנר 2049” (תמונה באדיבות פורום פילם)

אובססיה חסרת טעם לסרט הראשון

אך לא הכל נפלא בסרט. והחיסרון הכי גדול שלו, הוא שהוא סרט המשך. הסיפור של קיי, של הסובבים אותו, החקירה שהוא מנהל, כל זה מצוין ומרתק. ברגע שדקארד, גיבור הסרט הראשון, נכנס לתמונה, עלילת הסרט מתחילה ספירלה איטית מאוד כלפי מטה.

ראשית כל, אין צורך להמשיך את “בלייד ראנר” המקורי. הוא אמנם מופיע תחת ההגדרה המילונית של “סוף פתוח”, אבל בפועל הוא היה חתום. הוא אולי “פתוח”, אבל הוא עדיין “סוף”. “בלייד ראנר” נגמר, ולא צריך היה לפתוח אותו מחדש. סיפור שמתרחש 30 שנים אחרי? אפשר. גיבור אחר, עולם שונה מעט, עולם שקיים אחרי סיפורו של דקארד, קשור אליהם אפילו, אבל עולם חדש. וככה העולם הזה הרגיש לאורך רוב הסרט. וזה היה ממש, ממש טוב.

שנית, הסיפור של קיי היה נפלא. והסיפור הזה, בהדרגה, הלך והתגמד. מלכתחילה הוא פעל מול גופים גדולים ומפחידים, אבל זה עדיין היה הסיפור שלו. לקראת הסוף, קיי מרגיש כבר מאולץ, כאילו הוא לא באמת צריך להיות שם – זה נהייה שוב הסיפור של דקארד, מעין אקורד סיום שלא היינו צריכים. סוף לסאגה שלא הייתה סאגה. פרק שני בסדרה של פרק אחד. אף אחד לא ביקש את זה, אף אחד לא רצה את זה, ואף אחד לא צריך את זה, חוץ מאולי רידלי סקוט עצמו, שאובססיבי למותגים שלו, וכל הזמן מנסה לקדם אותם ולפתח אותם, בין אם בידיו שלו, או כמפיק שעומד מעל במאי כמו וילנב.

וזה לא עוזר שהסרט ממש, ממש איטי. הסגנון של ווילנב שבונה את הדרמה והמתח באיטיות נסחבת הוא עוד דבר שמאפיין אותו – שונאיו שונאים אותו על כך, ומעריציו חוזרים, בין השאר, גם בשביל זה. בשלב מסוים זה מפסיק לעבוד ב”בלייד ראנר 2049″. ישנן סצנות איטיות וארוכות, שסופן ידוע מראש. כאשר הן נגררות, במקום שיבנה מתח, מתעורר בצופים חוסר סבלנות. בסוף, הפיי-אוף הרגשי של הסצנות משתלם, אבל כשגם רגשית אנחנו נהיים מנותקים, בגלל ההתפרצות הלא רצויה של דקארד אל הסרט, זה מרתיח ומרדים.

האריסון פורד מתוך "בלייד ראנר 2049" (תמונה באדיבות פורום פילם)

האריסון פורד מתוך “בלייד ראנר 2049” (תמונה באדיבות פורום פילם)

אורך הסרט מתקרב לשלוש שעות, אורך מופרע לחלוטין גם בסטנדרטים עכשוויים, וחלק מהאורך הזה נוצר בגלל סצנות ארוכות ואיטיות, שאפשר היה בלעדיהן. סצנות שחלקן מנסות להסביר דברים שעדיף לא להסביר. במיוחד לא בהמשך ל”בלייד ראנר”!

ועוד משהו – ג’ארד לטו (Jared Leto) איבד את זה סופית. הדמות שלו בסרט, מהנדס הרפליקנטים הגאון וולאס, דמות מעולה בעיצוב שלה וברעיון מאחוריה. אבל הפאתוס שלטו מביא איתו לדמות הופך אותה לבלתי נסבלת כמעט כמו לטו עצמו. וולאס איטי, מעיק, ומדובב את המובן מאליו. במקום מסוים, הוא כל מה שרע בסרט הזה, מרוכז בדמות אחת, שאפשר היה אפילו לחתוך החוצה לחלוטין.

בשורה התחתונה

“בלייד ראנר 2049″ יכל להיות יורש רוחני מדהים ל”בלייד ראנר” המקורי. יש לו את כל מה שצריך כדי לרשת את קודמו, ובמקום מסוים אפילו להתעלות עליו. במקום זה, הוא סרט המשך, ובכל פעם שהוא מראה שהוא סרט המשך, הוא נפגע מזה, ונפגע מזה חזק. בסופו, כאשר הוא נהייה שבוי לחלוטין בהמשכיות שלו, “בלייד ראנר 2049” נהייה סרט לא טוב. בכלל.

ובכל זאת, בזכות החוויה האודיו-ויזאולית המדהימה שהוא מעביר, ובזכות הסיפור הנהדר של קיי שנמצא בגרעין הסרט, הוא מומלץ לצפיה.

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
סרטים קשורים
בלייד ראנר 2049

בלייד ראנר 2049 (Blade Runner 2049)

הקרנת בכורה: 05/10/2017
בהשתתפות:
האריסון פורד
ראיין גוסלינג
קריאה נוספת
עוד על הכותב
author-image
בוריס אוליאנסקי
מבקר קולנוע, צרכן מדיה מכל הסוגים ומעורב במשחקי תפקידים רוב חייו, שולחניים וממוחשבים. שותף להנחיית הפודקאסט Games of Future Past, המבקר משחקים חדשים לצד ישנים, ומשווה ביניהם.
תגובות לכתבה
  • IdoTheY

    דילגתי לסוף אל מנת להמנע מספויילרים, מפני שאני הולך לראות אותו מחר. אני מופתע מהביקורת שלך בוריס, בהתחשב בכל שאר הביקורת שראיתי וכמובן Rotten Tomatoes הידוע לשמצא P-;
    אבל נחכה ונראה…

  • Yossi Mazgaoker

    סרט גרוע אפילו לא כוכב אחד , סרט אפל כבד ולא מתפתח , שיעמום אחד גדול , אני יכול לספר את כל הסרט בחצי דקה מבלי לפספס שום קטע , עכשיו תקחו את זה ותמתחו זאת על שעתיים וחצי , חבל על הזמן שלכם.

  • גרי

    בזבוז של זמן, לדעתי פשוט תראו את המקורי שוב פעם. שעתיים וחצי או קצת יותר של למרוח את הזמן, יש נגיעות פה ושם מהסרט המקורי, יש אפילו כמה קטעים נורא דומים מהסרט המקורי אבל לדעתי לא שווה את זה אלא אם אתם מחפשים סרט מדע בדיוני שבו האפקטים והסאונד חשובים לכם, דבר אחד טוב שהם עשו זה להציג את העולם שבו מתרחש הסרט בצורה מאוד מסתורית ואפלה.

גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות