-פרסומת-

חמש סיבות טובות להפסיק להיות גיימר
| יום שישי, 10 בנובמבר 2017, 12:30 | טורים אישיים, משחקים

משחקים זה כיף, נכון? בדרך כלל כן – אבל בשנים האחרונות, תעשיית המשחקים עורכת שינויים נרחבים במשחקים שלנו, ובמקרים מסויימים כבר לא בטוח שהם משיגים את מטרתם: לגרום לנו הנאה. למעשה, ישנם כמה וכמה דברים מרגיזים בתעשיה הזו, שנראה כי אינה תמיד הולכת בכיוון שהיינו רוצים. לפניכם חמש סיבות מצויינות לא להיות מרוצים מתעשיית המשחקים כפי שהיא היום. לפני שנתחיל, יש לציין כי מדובר אך ורק בדעתו האישית של כותב המאמר.

1. משחקים שבורים

תעשיית המשחקים של שנות ה-90 היתה גועשת, רועשת, מלאה התפתחויות (חלקן מוזרות מאוד) ושינויים תכופים. אבל דבר אחד היה ברור למפתחי משחקים בשנות ה-90: כשמגיע הזמן להפיץ את המשחק, כדאי שהוא יהיה מוכן. משחק שיש בו באגים משמעותיים המפריעים לשחקנים, פשוט לא יצליח להחזיר את ההשקעה. אם התגלו באגים במשחק סופר-נינטנדו, לא היה דבר שהמפתח או השחקנים בבית יכלו לעשות כדי לתקן זאת אחרי שהמשחק שוחרר.

הסיבה לכך היתה, כמובן, היעדר מנגנון אינטרנטי מסודר לעדכון של משחקים. זה גרם לתהליך הפיתוח להיות קשה יותר. חברות כמו נינטנדו הקימו מרכזי בקרת איכות בהם בדקו באופן תדיר את המשחקים טרם יציאתם לחנויות, והבטיחו שניתן לסיים אותם (לפחות ברוב המקרים). זה גם גרם למפתחים להיות עירניים יותר, ואולי באופן מסויים טובים יותר. אבל, יותר מכל, זה גרם לצרכנים לקבל מוצר ברמה גבוהה יותר.

היום אין צורך בכל זה. האינטרנט מאפשר למפתחים לשחרר תיקונים וטלאים (Patch) על מנת לטפל בבעיות במשחקיהם. למרבה הצער, אפשרות זו שנשמעת כמו פתרון אידאלי פתחה פתח עבור מפתחים שאינם מתביישים לשחרר משחקים שבורים, עמוסי באגים ואפילו ללא מלוא התוכן שהובטח – מתוך הנחה שיתקנו את הבעיות הללו באמצעות עדכונים, אותם יורידו השחקנים.

עדיין ישנם משחקים שעוברים אופטימיזציה, ומגיעים לצרכנים במצב מצוין. אבל למרבה הצער, מדובר במיעוט. שחקני המחשב מכירים בעיה זו מקרוב, עם המרות (פורטים) אומללות של משחקים חדשים, ובראשן דוגמאות כמו Batman: Arkham Knight, שהיה שבור לחלוטין ופשוט לא עבד עבור שחקנים רבים. המצב הפך למגוחך לחלוטין עם משחקים הנמכרים לפני שפיתוחם הסתיים – משחקי Early Access. למשל, המשחק PUBG, הנמצא בפיתוח פעיל. יש לו בעיות ביצועים חמורות אצל משתמשים רבים, והוא בכל זאת המשחק הפופולארי ביותר ב-Steam כרגע!

אמרו לך פעם שיש לך עיניים מהפנטות?

2. משחקי הקז’ואל ניצחו

דבר מעניין קרה ב-2006. בזמן שמיקרוסופט וסוני נאבקו על לבם של הגיימרים עם ה-Xbox 360 וה-PlayStation 3 בהתאמה, נינטנדו בחרה בכיוון חדש. החברה השיקה את ה-Wii, קונסולה משפחתית עם בקרי תנועה המאפשרים לשחקנים לפזז מול המסך ולשחק כך בשלל משחקים חדשים. הגימיק עבד – ה-Wii הפכה לקונסולה הנמכרת ביותר מבין השלוש, והותירה אבק למיקרוסופט וסוני.

עם זאת, הנוכחות של ה-Wii בשיח הגיימינג של אותן שנים היתה מועטת, ובדרך כלל המכשיר המהפכני של נינטנדו זכה ליחס מזלזל מצד שחקנים שלא מצאו את המשחקים האהובים עליהם על ה-Wii. בסופו של דבר, ה-Wii זכתה לתדמית של מכשיר “לילדים”, קונסולה שלא ממש מכוונת לקהל ה”הארדקור” של השחקנים, מכשיר למשחקים קלילים שמהווה נקודת כניסה לעולם הגיימינג. במילים אחרות, ל-Wii נוצרה תדמית של קונסולת קז’ואל, ולא בכדי – נינטנדו כיוונה בדיוק לקהל הזה, אותו היא ראתה כקהל לא מנוצל. נינטנדו הצליחה להמציא קהל חדש וגדול, ולכבוש אותו כמעט לבדה.

סוני ומיקרוסופט, כמובן, ראו איך למרות המיצוב של ה-Xbox וה-PlayStation כמכשירי משחקים טובים יותר שנותנים לגיימרים מענה חזק יותר, נינטנדו עוקפת אותם בסיבוב מבחינת מכירות. בסופו של דבר, מכירות זה מה שקובע, ולכן סוני ומיקרוסופט, וחברות אחרות בעולם, לקחו כמה רעיונות מנינטנדו. מאז, המשחקים שלנו הופכים ליותר ויותר קז’ואלים, כדי להתאים ליותר שחקנים, על חשבון מורכבות המשחק. סוני שחררה את בקרי ה-Move, ועמם שלל של משחקי תנועה קז’ואליים. מיקרוסופט שחררה את הקינקט, ואיתו, כמובן, שלל משחקי קז’ואל.

הסגנון הקז’ואלי חדר גם למשחקים “רציניים” יותר, כדי לפנות לקהלים גדולים יותר. במשחקי יריות, מפות גדולות ומסועפות הפכו אט אט למסדרונות לינאריים. קרבות בוס קשים הפכו לסדרת לחיצות פשוטות יחסית (Quick Time Events). במשחקי תפקידים, רמזים ואיתור מקומות הפכו מניווט עצמאי, חקר ושימוש הכרחי ביומן, למצפנים שתמיד מראים את הדרך הנכונה, אפשרות להשתגר מיידית ליעד, או מצב “ראיה מיוחדת” כלשהו שפשוט מאיר את הדברים שיש לשים לב אליהם. חלקנו קוראים לזה קדמה, וחלקנו – שעמום ובינוניות.

איך משחקי Elder Scrolls מטפלים באיתור קווסטים:
סקיירים (2011): “אתה צריך ללכת למבצר גדול שנמצא ממש בהמשך הדרך. הנה מפה. והנה מצפן שמצביע ישירות למבצר. והנה סמל מהבהב על המפה. אפילו הדגשנו עבורך את הדרך שיש ללכת בה.”
מורווינד (2002): “לך תחפש איזה מערה מקוללת בשם “מחילת דגכדעששדג”. היא נמצאת בערך מזרחית לעיר בלמורה, או לעזאזל, אולי זאת היתה קלדרה. זה ליד עץ או משהו. אני לא יודע. ‘מזרח’, פשוט לך מזרח, טמבל.”
– בדיחה המתרוצצת ברשת

הקונסולות היו רק הצעד הראשון. ב-2007 הוצג ה-iPhone הראשון לעולם, והביא איתו מהפכה של ממש בדרך בה אנו מתקשרים זה עם זה, ועם מחשבים. בין היתר, הסמארטפונים פתחו שוק חדש עבור תעשיית המשחקים: משחקי המובייל. תוך זמן קצר מאוד למרבית האנשים היה מחשב מתקדם בכיס, שניתן להריץ עליו משחקים – ולהרוויח באמצעותם כסף. השוק הזה צמח במהירות אדירה, והיה ברור כי המטרה החדשה של תעשיית המשחקים היא משחקי מובייל.

מסכי המגע הציעו חוויה חדשה ומרגשת, ומשחקים כמו Angry Birds שממש ניתן “לגעת” בהם פרצו גבולות בחנויות המובייל הצעירות. עם זאת, עד מהרה התברר כי למרות שניתן להשתמש בהרבה מאוד אצבעות יחדיו (מולטיטאץ’), מסכי המגע פשוט לא מתאימים למשחקים הדורשים קלט מורכב. משחקים הדורשים דיוק, זריזות אצבעות, ריבוי כפתורים וג’ויסטיקים, פשוט לא יכולים להסתפק במסך מגע כאמצעי קלט, ולכן משחקי מובייל נגזרים מראש להיות פשוטים יותר, קז’ואליים יותר, לפחות מבחינת השליטה.

משחקי Endless Runners, קלפים, פאזלים וחידות, פירות וסוכריות הכניסו סכומי כסף אדירים ומשכו יותר מפתחחים. בכך, הדבר השפיע גם על משחקים שהיו פעם הרבה יותר מתגמלים. Pokemon Go הדגים באופן מצוין ומצער למדי איך סדרת משחקים מורכבת, עם סיפורים נפלאים וקרבות טקטיים משובחים, זורקת לפח כל אלמנט משחקיות הדורש קמצוץ של יכולת או מחשבה, והופכת למשחק איסוף דל אפשרויות. העובדה כי המשחק הצליח באופן מסחרר, וכי החברה כבר מפתחת משחק נוסף בסגנון, הם רמזים נוספים לכך שתעשיית המשחקים נמצאת על דרך חד-סטרית בכיוון הקז’ואל.

פויקמון גו: לא צריך גיימפליי, העיקר שיהיה קל

3. מונטיזציה מוגזמת

משחקים הם מוצר מסחרי שמטרתו לייצר רווח בסופו של דבר. זה תמיד היה כך – החל ממכונות המזל הראשונות, עבור במכונות הפינבול והארקייד, ועד לתעשיית המשחקים על המחשב והקונסולות הביתיות. בסופו של דבר, מישהו צריך לשלם לכל היוצרים המוכשרים על עבודתם, ועל כל התחנות שהמשחק עבר בדרך: הפקה, פיתוח, בדיקות, הפצה, רישיונות וזיכיונות, וכן הלאה. אין לי כל בעיה לשלם מחיר מלא על משחק – אבל משום מה, זה כבר לא מספיק. ניכר שמשהו רע קורה לאחרונה בנושא המונטיזציה בתעשיית המשחקים.

אם בעבר יכולנו לקנות משחק, ולהיות בטוחים כי נוכל להנות מתכניו לפחות לזמן מה בלי הפרעות, כעת מובן מאליו שמשחקים חדשים יגיעו עם הצקות בלתי פוסקות לקניות נוספות. כסף וירטואלי, סקינים, חבילות קלפים, יהלומים, קופסאות פריטים (Loot Boxes), תעשיית המשחקים דוחפת את השחקנים באופן אגרסיבי להוציא כמה שיותר על פריטים וירטואלים חסרי תועלת. מבחינה כלכלית, המצב מובן – חברות המשחקים מרוויחות הון תועפות מפריטים אלו. אבל מבחינתי, כשחקן, מדובר במערכת לא רצויה שפוגמת בחוויה שלי.

יש שיאמרו שאם מדובר בפריטים קוסמטיים בלבד, אזי לא צריכה להיות כל בעיה. אבל משהו בזה ששילמתי מחיר מלא על משחק, רק כדי לקבל חנות שלמה לקניות עבור המשחק, מטריד אותי. כששחקן אחד קונה פריטים בכסף, בעוד שחקן אחר משקיע שעות משחק, מנסה להשתפר ולהרוויח את הפריטים ללא קיצורי דרך, מתקבל מנגנון פסול ולא שוויוני בעיניי, המאפשר לשחקנים להתקדם גם בלי להיות טובים באמת במשחק. אם אני רואה שחקן עוטה גלימה מפוארת, אני רוצה לדעת שהוא הרוויח אותה, לא קנה אותה אחרי חמש דקות במשחק.

קנו, קנו, קנו! Loot Boxes ב-Overwatch

אך הקורבן האמיתי היא חוויית המשחק. אני פשוט לא רוצה לראות כסף אמיתי משום סוג, או לחשוב על כסף, כשאני משחק. גיימרים וותיקים יותר זוכרים משחקים שבהם אפשר לשקוע, במשך שעות ארוכות, מבלי שיבקשו מאיתנו להוציא את הארנק, ומבלי שהאפשרות בכלל תטריד אותנו. משחקים שניתן לחצות באמצעותם לייקום מקביל ולשכוח מהעולם החיצון. ברגע שקופצת הודעה לקניית קשקוש זה או אחר, זה מיד פוגם בחוויה שלי, ואני נזכר שאני לא באמת מסייר בעולם פנטזיה עשיר, אלא בקניון וירטואלי. האשליה אבדה.

הצמדת ערך כספי לפריטים יכולה גם לגרור תופעות לוואי לא רצויות. במשחקים בהם ניתן להחליף פריטים עם חברים מתפתחות בורסות לכל דבר, בהן אפשר למצוא “גיימרים” שכל פעילותם סובבת סביב מסחר בפריטים הוירטואליים. הם מחפשים פריטים בעלי ערך במחיר משתלם, ולאחר מכן מוכרים אותם במחיר גבוה יותר כדי להרוויח. דוגמה בוהקת לכך היא CS:GO, בו ישנן קהילות שלמות המוקדשות רק למסחר והימורים על תכולת קופסאות פריטים. הפן הזה של המשחק הפך לכל כך מרכזי, עד שחברי הקהילה החלו לבנות תוכנות כמו “סימולטור ארגזי CS:GO”, בהן אפשר להתנסות רק במסחר של ארגזים ומפתחות. הי, יש גם גרסה לאנדרואיד!

אי שם, מתישהו בעבר, Counter Strike היה משחק. מין לי וג’ס קליף יצרו את CS בשנת 2000, כמשחק פתוח שכל אחד יכול להוסיף לו מפות, סקינים, כלי נשק ותוספות – ולהוריד כמובן את התכנים שיצרו השחקנים האחרים, ללא תשלום. מדובר היה במאמץ שיתופי, בקהילה שהתפתחה סביב Counter Strike והיתה יצרנית ויצירתית מאוד. השחקנים יצרו ושיתפו שלל עשיר של מפות, המצאות ואף מצבי משחק חדשים. כיום אין כמעט זכר לקהילה הזו, ומה שקיבלנו במקומה הוא בורסת פריטים בתשלום במקרה הטוב, או עידוד ילדים להימורים במקרה הרע. בינתיים, Valve מרוויחה סכומי עתק שלא יביישו מדינות קטנות.

ב-CS:GO קוראים להם Cases. פעם זה לא עלה כסף

4. שיטות מפוקפקות להוציא מאיתנו כסף

מונטיזציה זה דבר אחד, ויש להשלים איתו – כי תשלום בתוך משחקים הוא לא כלי שייעלם מהנוף בקרוב. עם זאת, המפיצות השונות הופכות ליותר ויותר ציניות באשר לדרך בה הן גורמות לנו להוציא כסף בתוך המשחקים. חלק מהשיטות הללו גובלות בלוחמה פסיכולוגית של ממש וטקטיקות שיווק נלוזות.

אקטיביז’ן הציעה לפני כמה שנים פטנט נרחב לעידוד רכישות מצד שחקנים. הפטנט נראה כאילו נשלף מתיאוריות קונספירציה חסרות שחר, ועם זאת מדובר בפטנט אמיתי, הכולל מנגנונים אמיתיים שהוצעו על ידי אחת מחברות המשחקים החזקות בעולם.

בין היתר, הפטנט מציע לצוות אתכם למשחקים שיבליטו את היתרון של שחקנים אשר קנו פריטים מסוימים, כדי לעורר בכם קנאה. או למשל, הפטנט מציע שאם כבר רכשתם בכסף אמיתי פריט כלשהו, כמו כלי נשק חדש, המשחק יצוות אתכם דווקא לשחקנים הפגיעים יותר לנשק שקניתם – מיד תרגישו שעשיתם בחירה נכונה בעת רכישת הפריט. וכך, מציעה אקטיביז’ן, יהיה לכם חשק לחזור ולקנות פריטים נוספים בעתיד. מה עם תחרות הוגנת? הכסף יותר חשוב, כנראה.

ב-Call of Duty: WWII החדש, ישנו איזור “קהילתי” בו ניתן לראות שחקנים מתרוצצים הלוך ושוב. באיזור זה ניתן לקנות “ארגז אספקה” הכולל מגוון פריטים. הארגז מוצנח אז מהשמיים ישירות מולכם, וממנו נשלפים קלפים (אלא מה) המציגים את הפריטים שהתווספו לאוסף שלכם. אך בניגוד למשחקים אחרים, ב-COD: WWII הארגז שקיבלתם מופיע בעולם המשחק, וכל יתר השחקנים באיזור הקהילתי יכולים לעמוד לידכם ולראות מה קיבלתם. למעשה, ניתן לקבל נקודות נסיון (XP) רק מצפיה במישהו אחר פותח ארגז. אחד ה”האתגרים היומיים” שניתן לקבל במשחק (Daily Missions) ממש דורש שתלכו לאיזור הקהילתי ותתבוננו בשחקנים אחרים קונים פריטים. האפשרות לקנות ארגזים בכסף אמיתי תיפתח ב-14 לחודש.

הרעיון משרת כמה יעדים: ראשית, הוא מבטיח כי תהיו מודעים לכך שאפשר לקנות פריטים במשחק. שנית, אם אתם רוצים להשלים את המשחק כולל כל ה”הישגים” שניתן לפתוח, תהיו מחוייבים לחזות בשחקנים אחרים קונים פריטים. Activision תנסה לעורר בכם קנאה לנוכח הפריטים ששחקנים אחרים קיבלו, כך שתקנו ארגזים בעצמכם. יעד נוסף הינו משיכת קהל אל אלו שקונים ארגזים – ישנו סיכוי גבוה יותר ששחקנים אחרים יקיפו אתכם, יצפו במתרחש, ובכך יתנו לכם תחושה טובה בעת רכישת הארגז. מי לא אוהב להיות מרכז העניינים?

ב-COD קוראים להם Supply Drops. כולם באים לראות

באופן כללי, COD: WWII הוא משחק שכנראה נבנה סביב מערכות מונטיזציה מלכתחילה, והוא לא היחיד. כיום מפתחים ומפיצי משחקים הפכו במקרים רבים למומחים בפסיכולוגיה, ובפרט, איך להכניס אתכם ללולאה שתגרום לכם להוציא כמה שיותר כסף במשחק. על ידי שימוש במחזוריות מסוימת של תגמולים, ועיצוב התניות, המפתחים יכולים להשפיע באופן מרשים על זמן המשחק שלכם ועל הדרך בה אתם מחליטים לקנות משהו במשחק.

אם אי פעם הייתם במצב בו כבר נמאס לכם לשחק, אבל אתם ממשיכים עד ל”רמה” הבאה, או עד לקבלת איזה משאב שחיכיתם לו, אז הרגשתם את המנגנון הזה בפעולה. מפתחי המשחקים יכולים גם לנחש מתי נמאס לכם, ובאיזה חלק של הלולאה אתם נמצאים, כך שיציעו לכם לקנות משהו בדיוק ברגע שבו תהיו הכי רגישים להצעה כזו. במקרים אחרים, המפתחים ישתמשו במנגנונים כאלה כדי להגביר את זמן המשחק שלכם, ולדחוף אתכם להתמכרות של ממש. אם אתם נתונים להשפעה בקלות, אתם תתמכרו. כאשר אתם משחקים, למעשה, מישהו משחק בכם.

בכמה שיחות שקיימתי עם מפתחים מחברות מאוד מוכרות בתחום המובייל, עלתה תמונה עגומה של התנערות מאחריות בעניין זה. שמעתי על צוותים שאחראיים על “לוויתנים”, מכורים כבדים למשחק המוציאים את הסכומים הגדולים ביותר – צוותים אלו מנסים ליצור קשר ישיר עם השחקנים, לספק את צרכיהם במשחק ולהגביר את ההוצאות שלהם. במקרים מסוימים, מדובר במכורים שנפלו במלכודת ומתנהלים באופן מסוכן, אך החברה תעשה הכל כדי להשאיר אותם במצב זה. “היי, זה לא בניגוד לחוק”, אמרו לי. “אף אחד לא מכריח אותם לתת לנו כסף”.

Cookie Clicker. תבנית שנועדה להאריך את זמן המשחק שלכם

5. מהססים לנסות דברים חדשים

כל הרעות החולות של תעשיית המשחקים היו ניתנות למחילה, ונסלחו גם בעבר, כל עוד יש משחקים מעניינים לשחק בהם. אולם בשנים האחרונות נראה כי הקטלוג של שמות חדשים (IP), ובמיוחד סגנונות משחק חדשים, הולך ומצטמצם. התעשיה פשוט לא מחדשת בקצב שנהגה לעשות זאת. לשחקנים וותיקים יותר שכבר זכו ליהנות מפירות התעשיה במשך זמן רב, יותר קל לאבד עניין.

כיום, אנו רואים בעיקר עדכונים קלים לסגנונות משחק שכבר הכרנו – משחקיות מקורית הפכה למצרך נדיר ביותר. בשנים האחרונות אני שם לב שמשחקי AAA מעניינים אותי פחות ופחות, ושהם מציגים רעיונות שבדרך כלל ראיתי כבר במקום אחר. גם אם אני משחק במשחק מצוין, זו עדיין חוויה מוכרת, ומעטים המשחקים שבאמת מצליחים להדהים אותי. כבר עברו הימים שבהם חזינו במשחקים כמו Doom, או אפילו Half Life 2, שהציגו חידושים פורצי דרך ונתנו לנו את התחושה שמול עינינו מתבצעת קפיצת מדרגה של ממש.

דווקא בתחום המציאות המדומה ניכר שיש מקום להמצאות וחידושים מבחינת משחקיות, ומהמעט שיצא לי לחוות, הפוטנציאל אדיר. אבל מציאות מדומה עדיין אינה נפוצה בכל בית, ועד שהטכנולוגיה לא תגיע למאסה קריטית של משתמשים, גם מפתחי המשחקים יטפטפו לאיטם במקום לנהור בהמוניהם. בינתיים, נמשיך לקבל את אותם המשכים לאותם משחקים, עם אותם מנגנונים צפויים ומוכרים שכבר נטחנו עד דק. אולי יוסיפו סוג חדש Loot Boxes.

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
קריאה נוספת
עוד על הכותב
author-image
רפאל בן-ארי
כתב ומפיק תכני גיימינג יותר מעשור, בעל היכרות עמוקה עם ההיסטוריה של תעשיית המשחקים. בזמנו הפנוי (הנדיר) יוצר מודים ומקדם יוזמות נוספות בתחום הגיימינג בישראל. מעדיף לשחק עם עכבר ומקלדת ויש לו את דיוק ניוקם בחיוג מהיר בנייד.
תגובות לכתבה
  • Camilla Russo

    Great article but I have some issues with some of the things you mentioned.
    1. The broken games/bugs – yes this is a real issue and sometimes unavoidable but there’re companies that fix the bugs quickly and there’re some companies that takes their time and that’s inexcusable! I think big portion of the blame is on the pre order system that many companies use, people have no idea what they buying a and how the final product will be like and they pre ordering it anyway instead of waiting and read/ watch the reviews and check if there’s any critical bugs that prevent you from enjoying the game you paid for, let the companies chase after you don’t just throw your money at them and expect for the best, vote with your wallet and force them to fix their broken games.

    2. I don’t think casual games can bring the same experience like a console or a pc game, tbh I don’t like portable consoles or a mobile games! You can’t compare between a game like WOW or overwatch to a casual mobile game is like composing apples to oranges, console/pc games bring you much bigger immersive experience with better graphics, better and longer gameplay and much better story pack titles, this ain’t even a competition.

    3. In game purchases – I can’t tell you anything about games like cs go because my first every fps game I played is overwatch but as far as overwatch I really don’t mind the loot boxes system, yes it’s nice to have all the new skins and other cosmetics but they’re not effecting the gameplay in any way and you don’t have to buy them if you don’t want to, I haven’t bought loot boxes since the Christmas event last year and I got everything i wanted from all the events since then, also in wow you can buy mounts and other cosmetics/services if you want to but it doesn’t effect the game or the progressing in any way and it’s all optional! Companies wants to make money and that’s their right to include in game purchases and it’s up to you to decide if you want to spend more for the extras or not!

    • 1. I agree that pre-orders are a major factor. I didn’t touch on that but it’s there. People can’t control their excitement and just pre-order games for, basically, no good reason. The incentives for pre-orders are mostly ridiculous, like having some useless item in-game (who cares?). The thing is, I think, that a lot of pre-orders and much of the hype comes from younger players. They don’t really care about most of this stuff, they’re easily impressed, and in many cases can’t really tell the games are actually rubbish. Well, kids. We were all there once.

      2. The statement from #2 is not about competing with casual games, it’s about the influence of casual games on more “hardcore” games. In essence, one can argue that games are becoming less challenging, less complicated and generally literally more casual, to appeal to broader audiences – influenced by the mechanics introduced in casual games.

      3. This is just a personal issue – for most people having cosmetic items for purchase is not a big deal. Personally I’d rather not think or encounter anything related to real world money in my game experience, I just don’t like it. But I accept that other people don’t care.

      Thanks for taking the time to reply. The discussion wasn’t really about quitting gaming. It’s about what I feel are some of the problems in the industry today. Of course, it’s completely personal, as stated in the very first paragraph.

      • iphone1000

        You’re right

      • Camilla Russo

        1. I agree there’s very little incentives to pre order a game, usually all the items you getting in the pre order will be available eventually on the dlc/season pass and they also on most of the cases not really worth it! It’s also bad for the hardcore gamers because if all these people who pre order so easily impressed it gives the companies an option to be lazy and take their time with bug fixing.

        2. About the less challenging i totally agree with your statement! I’ll give you example from wow, back in the early days of the vanilla And the first few extensions the game was so challenging in a way new players today can’t even imagine, you could get stuck for hours on a one raid boss before you finished it but now you can finish a raid boss after 15-30 mins top with a good team and that’s a shame!

        3. Again for the cosmetics I don’t mind! Thr only thing I hate is if the in gene purchase give an advantage on other players and that’s a no go for me and I won’t play this type of pay to win games.

        4. I have another aspect I have an issue in an online video games and that’s the punishment systems or to be correct the lack of it! against abusers and herssments, I experienced in my gaming years so many herssments from other players for so many reasons and many companies just not doing enough to reduce this cases and that’s unfortunate!

        • I basically agree with everything you said. Only thing I think we see differently is about micro-transactions, specifically about cosmetic items. I don’t like any sort of micro-transactions and I personally don’t like them even for cosmetic items. But I do accept that most people don’t mind them so much. I think they’re wrong not to care about it, but everyone’s entitled to their opinion.

  • RegretfulStone

    הנה מישהו שמעולם לא שיחק Dark Souls

    • דארק סולס זאת דוגמה למשחק שלא מתפשר על הקושי רק בשביל שליותר שחקנים יהיה קל. זה לא משחק קשה, הוא משחק די רגיל, בהשוואה למשחקים ישנים שגם לא התפשרו. הסיבה שחושבים שהוא כל כך קשה היא שזה נהיה נפוץ לעשות משחקים קלים ופשוטים כדי למכור יותר, ולכן כתבתי על קז’ואליזציה.

      • RegretfulStone

        דארק סולס מאתגר, הוא לא קשה. משחקים צריכים להיות בנויים בצורה שבה השחקן יוכל לחוות את הסיפור בצורה הטובה ביותר, משחקים כמו Gears, halo, Gta 5, Witcher 3, uncharted, הם משחקים דיי קלים וקל מאוד להכנס אליהם ולהתחיל לשחק, אבל קשה להגיד שמאבדים עניין מהר.

        אבל, יש לציין שיש משחקים שהסיפור והכתיבה כל כך גרועים והמשחקיות עצמה פשוט בנויה רע, שהם לא שווים דקת זמן משחק (למשל call of duty או battlefield).

  • דור

    כמה שטויות בכתבה אחת….
    אין לי אפילו כוח לפרט למה כל זה שטויות.
    אני יודע שזה לא אתם כתבתם ורק תרגמתם אבל בכל זאת לא הייתם צריכים לשים את זה באתר שלכם.

    • הלו, אני רפאל, כותב הכתבה. אתה יכול להגיד שכתבתי שטויות אבל אלה השטויות שכתבתי בעצמי, תודה רבה.

      • דודו אדנאה

        היי רפאל נראה לי שכדאי לשנות את הכותרת ל”5 סיבות שתעשיית המשחקים צריכה להשתנות”

        • תראה, זה טור אישי והכותרת מגיעה מהתלבטות אישית. כשאני שואל את עצמי למה אני ממשיך לשחק כשיש כל כך הרבה דברים שמציקים לי, אלה הדברים שאני חושב עליהם. אז אלה בהחלט סיבות טובות לא להיות גיימר. אני לא מצפה שאף אחד יפרוש בגלל הכתבה, אני גם לא מתכנן להפסיק עם משחקים בגלל הכתבה, וזאת לא היתה הכוונה.

  • Matanel

    רפרפתי והיה מעניין. בלט לי לעין הדבר הבא:
    “בין היתר, הפטנט מציע לצוות אתכם למשחקים שיבליטו את היתרון של שחקנים אשר קנו פריטים מסוימים, כדי לעורר בכם קנאה. או למשל, הפטנט מציע שאם כבר רכשתם בכסף אמיתי פריט כלשהו, כמו כלי נשק חדש, המשחק יצוות אתכם דווקא לשחקנים הפגיעים יותר לנשק שקניתם – מיד תרגישו שעשיתם בחירה נכונה בעת רכישת הפריט. וכך, מציעה אקטיביז’ן, יהיה לכם חשק לחזור ולקנות פריטים נוספים בעתיד. מה עם תחרות הוגנת? הכסף יותר חשוב, כנראה.”
    כל כך נכון! נתקלתי בזה הרבה פעמים בWAR FRIENDS ועכשיו הבנתי למה הפסדתי הרבה פעמים לשחקנים עם כלי הנשק הקנויים.. מעצבן!

    נ.ב. נקרא כנראה מחר בערב.

  • המבין

    בין הכתבות היותר מעניינות שהיו בזמן האחרון.

  • Ofek Livny

    למי שאהב את הכתיבה:
    http://oldschool.org.il

  • eli

    עיניין של דעה כל אחד אוהב סוג אחר של משחקים ויש אנשים שמשחקים בשביל המטרה של המשחק שזה בשביל הכיף ויש כאלה שרוצים את כל הפרסים והמדליות זה הכל עיניין של טעם אישי כשהייתי בבית ספר סיימתי משחק בסוף שבוע אחד עם הזמן זה כבר נהייה בזבוז זמן לפעמיים אני תופס את עצמי אומר לעצמי “מה בזבזתי שעה מהחיים בשביל עוד חלק לנשק או עוד טפט למכונית” ולפעמיים כשזה לוקח יותר מדי זמן ונהייה ממככר ולא בריא אז אני מפסיק כל דבר צריך להיות מדוד

  • אביב וקסלר

    נושא הכסף בתוך המשחקים באמת ניהיה נוראי.

  • The ordinary fanboy

    זה נכון שבמשך השנים משחקים עברו שנמוך בקושי כדי להתאים לכמה שיותר קהל. אני כחובב crpg הרגשתי את זה חזק. משחקים כמו fallout 1/2, neverwinter nights כמעט ונעלמו. יש מפתחות שלא מתפשרות אבל הן יחידות סגולה. Divinity original sin 2 משחק מצויין שמראה את זה. הוא לא פוסח על לוג בסגנון מה שיש במורוווינד והוא מצויין.

    • תחשוב שב-Fallout 1 יש לך זמן מוגבל להשלים את הקווסט שלך. המקלט שלך פשוט לא ישרוד אם לא תמצא לו את הפילטר בזמן. נכון, זה מאתגר וקשוח, אבל זה כל כך מעניין! וזה אתגר אמיתי, שמציג משהו הגיוני בעולם המשחק. היום איזה משחק יעז לעשות דבר כזה? כן, אני יודע ש-2 נחשב טוב יותר, אבל אני מדבר על מנגנון ספציפי שהיום אף אחד לא הולך ליישם במשחק AAA כי זה פשוט קשוח מדי, ואבוי אם השחקנים לא ירגישו שהם גיבורי הייקום שלא יכולים להיכשל.

      • The ordinary fanboy

        בדיוק, במשחקים האלה יש כל כך הרבה רגעים של “וואו, אני לא מאמין שהמפתחים חשבו על זה”.

    • NikBahtin

      יש עדין תקווה ל pillars of eternity 2 מהיוצרים המקוריים של fallout ו Kingdom:come deliverance הם עדין עושים עבודת קודש ויודעים מה אנחנו גימריים רוצים

  • oren

    כולם הפכו לחזירי גרפיקה והתוצאה היא שחברות משקיעות רק בגרפיקה במקום במשחקיות איכותית ופיזיקה מתקדמת.
    למעט מספר מצומצם של משחקים,אני פשוט לא מצליח להינות ממשחקים כפי שנהנתי בדור של ה-XBOX360/PS3 ולצערי זה רק הולך ומחמיר וכל הקטע של ה-PRE ORDER כתנאי לקבל תכנים בלעדיים הוא פשוט מבחיל וחייב להפסיק.

    • הו!!! פיזיקה מתקדמת! הלוואי שהיו עוד חברות שזה מעניין אותן. ברור מאוד שמשקיעים הרבה יותר במונטיזציה מאשר ברעיונות איך להביא עקרונות פיזיקליים מהעולם האמיתי (או לא אמיתי) למשחקיות חדשה, כמו שעשה Half Life 2. עדיין אף משחק לא הגיע לרמה שלו. אפשר רק להתגעגע.

      • oren

        אני מסכים איתך, Half Life 2 היה פורץ דרך ואנחנו כנראה נאלץ להסתפק בפחות מזה לפחות עד שמישהו יחליט לקחת אומץ ולעשות שינוי אמיתי.
        ה- order 1860 הוא דוגמא לא רעה לכוונות טובות אבל תוצאות מחרידות עם כניעה לגרפיקה מסנוורת על חשבון המשחקיות.

        • מה שחסר לי זה כמו שכתוב: “התחושה שמול עינינו מתבצעת קפיצת מדרגה של ממש”. זה משהו למשל שהיה מאוד חזק ב-HL2 בעיקר בזכות הפיזיקה ואיך היא מאפשרת לך לתקשר עם העולם. זה מדהים אותי איך מפתחים נוספים לא מתחברים לכיוון הזה, זה כל כך אינטואיטיבי ובין הדברים הכיפיים שראיתי במשחק כלשהו.

      • ויליאם

        לא חושב שפיזיקה מתקדמת הופכת את המשחק ליותר טוב או כייפי. זה יותר תלוי מה עושים עם הפיזיקה ולא חסר מעט משחקים עם פיזיקה מהפכנית אבל נטולי כל עלילה כלשהי עד לרמה שזה מעניק חוויית משחק מונוטונית. האף לייף 2 נתן גם עלילה וגם סוג של משחקיות מאתגרת של לחשוב מחוץ לקופסה ופיזיקה מתקדמת שבאה לידי ביטוי באתגרים.

  • avivk

    בתור גיימר אני לא עומד להגיד לאנשים תפסיקו להיות גיימרים.
    גם בכול המשחקים שהזכרת, לא משנה כמה כסף אתה מוציא זה לא משפיע על איך שהמשחק זורם.
    skin זה מגניב אבל זה לא משנה, אם לך יש בעיה אז לך יש את הבעיה לאף אחד לא אכפת שאתה מקנא באנשים.
    אבל אתן לך קרדיט ב call of duty כול הקטע של של הכסף זה באמת מאוד מניאק.
    וגם למה נראה לך שמשחקי “האינדי” מתחילים להיות פופולריים בגלל שהם מחדשים עם סיפור טוב וgameplay מרענן משחקים כמו undertale הפכו למאוד פופלריים.
    ובוא נודע הכותרת נועדה פשוט “לעצבן” תעשה מה שבא לך אבל אל תגיד לאנשים לא להיות גיימרים בגלל בעיות שלרוב לך יש בעיה.
    ובגלל שאני כזה יצירתי תחליף את הכותרת ל-5 בעיות עם תעשיית המשחקים אם לא היית רוצה click bait.
    ועם אתה רוצה לפרוש לך אני אשמח אם תפרוש מקהילת הגיימינג הישראלית, אבל תיזהר שהדלת לא תפגע בך יותר מידי חזק בדרך החוצה.

  • Amir Kriman

    אתה צודק לגמרי. משחקים טובים הם נדירים הרבה יותר מפעם. הכל נהיה דומה ומנסה לחקות משהו אחר תמיד. כמו מה שקרה לgta v online. במקום לעבוד על משחק חדש הם רק מוציאים עוד דברים לקנות בכסף אמיתי ועוד מכוניות ועוד משימות צד לא מושקעות. החברות רק מעודדות את הצרכן לקנות. גם אחרי שקנית בpre order עדין יש עוד המון דברים לקנות. לא מדבר כבר על הרחבות שזה גם די מבאס, אני מדבר על כל דבר. צריך לקנות נשק, צריך לקנות כלי וכל מיני דברים כאלה. בדרך כלל מי שקונה משחק מוקדם כמו אלו שקונים pre order זה נדפקים בגלל שכמעט תמיד המשחק לא גמור, מלא הבאגים ויקרא יותר למרות שלא מקבלים שום תמורה לכסף לעומת מי שקנה כמה חודשים אחרי. תעשיית המשחקים נעשתה מגעילה והיא ממשיכה להיות ככה בדיוק בגלל האנשים שממשיכים לקנות משחקים בינוניים וממשיכים לבזבז כסף על דברים לא שימושיים. הגישה הפכה ל pay to win.

    • Camilla Russo

      If you buy a cosmetics with money it’s not pay to win! If you can buy equipment that give you an advantage in game against other players that’s pay to win and that’s wrong.

      • אפשר לשלם “כדי להיראות מגניב”, אבל אם אפשר להיראות מגניב באמצעות הישגים שלך במשחק שמעידים שאת שחקנית טובה – זה עדיף. כל התערבות בכסף אמיתי גורעת מהחוויה (באופן אישי).

        • Camilla Russo

          I agree! In wow there’s mythic raids (highest level of difficulty) and there’s exclusive dope gear you can get only from that difficulty, you can’t get this kind of gear anywhere else.
          Here’s an examples this gear you could only get from mythic raids in wod expension.

          https://youtu.be/9VCyBTtc1K4

          • לא ייאמן, הגיע היום שהסכמנו על משהו, אחרי הכל 😉

          • Camilla Russo

            Haha this is a rare day!

          • סימנתי על לוח השנה 😉

    • שמואל

      ומניין לך שהם לא מפתחים משחק המשך??

  • andrewmann

    נושא המונטיזציה עדיין היום במחלוקת. יש קהילות מפתחים שדוגלות בלחזור ל-cost per download. כך משחק הוא פרמיום כשרכשת אותן, והראש שלך במשחק מההתחלה ועד הסוף. כמו בימים הטובים. הבעיה היא שתעשיית המשחקים משתנה ומחפשת פתרונות לשרוד, ולכן מודלים עסקיים עדכניים יותר מאפשרים לה לעשות זאת. זו גם הסיבה שבעשור האחרון, נושא זה עבר למרכז הבמה.

    תחשוב על להקות רוק גדולות של שנות ה-60, 70: אם התוכן שלהן היה מומצא רק בימינו, כמה קל היה להן להפוך לאגדה ולעסק משגשג ומצליח? כמעט בלתי אפשרי.. כי התחרות קשה הרבה יותר. תעשיית המשחקים אינה שונה.

    דבר נוסף להשלים את התמונה, שכמעט ולא התייחסת לכך בכתבה: הקהל עצמו משתנה, יש קבוצות גדולות מאוד של אנשים שלא מחפשים 250hr-gameplay RPGs כמוני, ומעדיפים איזה match3 שיעביר 20 דקות בסאבויי. אני מודה שאפילו אני (הכי אולדסקול, תן לי dune rts ואני מאושר), מתבאס שבתור גיימר אין לי כבר זמן להשקיע במשחקים הארוכים. אני בוחר שלא לשחק בקזואל כי זה משעמם אותי, אבל זה אומר שלא ממש נשארת לי אלטרנטיבה )):

    • גם לי יש מעט מאוד זמן ואני מוותר על משחקים ארוכים מדי (למעט כמה יוצאי דופן מיוחדים). אבל בסופו של דבר גם ההנאה שלך מ-match 3 שונה מההנאה שתפיק מסיפור של 250 שעות שאתה מושקע בו אישית. אין מה לעשות, זה עולם אחר. נכון שיש ביקוש לשחקנים שרק רוצים “להרוג זמן” בסאבוויי (לדעתי יש דברים הרבה יותר מתגמלים לעשות מ-Match 3, אבל בחירה שלך) אבל זה לא אומר שאנשים כבר לא מעריכים ולא משלמים על משחקים ארוכים.

      ההשוואה ללהקות רוק מעניינת. אתה מדבר על תקופה שבה ערוצי ההפצה שלטו בפועל במי זוכה להתפרסם ומי לא (הרדיו). היום התחרות קשה כי יש יותר יוצרים, אבל מצד שני אף אחד כמעט לא מגביל את החשיפה שלך – זה תלוי רק בך (כמובן שאם יש לך תקציב אדיר לפרסום, זה עוזר מאוד). מהבחינה הזאת יש הבדל משמעותי.

      • Jacob Zack

        יש לי אלף ומשהו שעות בcs:go ואני ממש נהנה מהמשחק הזה למרות שהוא ממוסחר כזה. כאילו סקינים יקרים וזה. אני קניתי לי כמה סקינים לא יקרים ונהנה מהמשחק. אז עדיין יש עוד משחקים שכיף להשקיע בהם שעות על גבי שעות.. בAC Syndicate יש לי 100 שעות. וגרפיקה זה דבר מאוד חשוב בעיני. גם אם המשחקיות של המשחקים הישנים טובה יותר מהחדשים למרות שלא שיחקתי בישנים אני לא אלך להוריד משחק ישן כי כבר אין לו גרפיקה טובה וזה די נורא לשחק כשכל העולם בנוי מקוביות תלת מימדי ולא מתקרב למציאות אפילו.

  • Nave Keinan

    רפאל נהנתי לקרוא !!!

    לגבי מיחזור משחקים , זה נכון בעיקר אם מסתכלים על החברות הגדולות , פעם כל משחק Call Of Duty שייצא הייתי ממש מתלהב כל הזמן דחפו את המשחקים עוד צעד אחד קדימה , גם מבחינת מולטיפלייר וגם מבחינת סינגלפלייר , היום הם כבר לא מחדשים לא משקיעים במשחקיות.

    למרות התופעה הזאת דווקא בתעשיית האינדי אני רואה מקרה הפוך שחברות מנסות להמציא דברים בגלל פחות תקציב לפעמים יוצאים משחקים מעולים שגם מצליחים לחדש לפעמים The Binding Of Isaac , cuphead, don’t starve אלה דברים שכן מעניינים.

    • משחקי האינדי הם האור של התעשיה כרגע, וכן יש הרבה משחקים מצוינים. אבל כן, גם שם ממחזרים. המשחקים שציינת לא ממש חידשו הרבה – רוגלייק ופלטפורמרים זה לא חדש בכלל. מה שמיוחד ב-Cuphead זה הסגנון הויזואלי, לא המשחקיות. זה אחלה והכל אבל המשחק הזה לא מקדם את התעשיה קדימה.

  • David Berkovits

    על כל סיבה שאתה מביא אני ואתה יודעים שאפשר להביא עשר סיבות למה כן להיות גיימר, אני לא מתוסכל ממש בזמן האחרון מכל תעשיית הגיימינג סך הכל אני די נהנה מכל המשחקים שאני משחק יצא לי לדוגמה לשחק ב Super mario odyssey השבוע האחרון שהפך להיות אחד מהמשחקים האהובים עלי ביותר. אני רואה את עולם הגיימינג הופך ליותר ויותר נגיש יותר אנשים יכולים לשחק אם זה בטלפון או על המחשב האישי או בקונסולות שהם עוד יותר נגישות. בדור שבו המקום שניקרה ארקייד לא ממש קיים משהו צריך לקחת את הכתר ואת זה הטלפונים הניידים לקחו מה ההבדל בין להכניס עוד מטבע למכונה בשביל עוד הזדמנות לבין מה שקורה היום במשחקים בטלפון אף אחד לא המציא את הגלגל מחדש פשוט שמו עליו צמיג אחר.

    • כמובן שגם יש סיבות להיות גיימר 🙂 אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת. הכתבה הזאת עוסקת בבעיות בתעשיה.

  • Idan Shchori

    כתבה טובה, טובה מדי, בא לי לבכות.
    לאן עולם הגיימינג שלנו הולך.. :'(

  • dave

    המשחקים הכי טובים בכל הזמנים:
    World of war craft אין מילים, לקח לי חצי מהחיים
    Skyrim משחק שפתוח ונערך עי מפתחים כל יום מחדש
    Shadow of mordor משחקיות שונה לחלוטין

    • Camilla Russo

      World of Warcraft is the biggest time consuming game in the world.

  • thelocker

    כתבה מעולה, כתיבה יפה ומדויקת.
    הייתי מוסיף לציין את המשחק Hitman שיצא בשלהי 2016, אשר יצא רק “פרקים” שבכל חודשיים הגיע פרק חדש למשחק, ועלה כ 20$, פרק, משמע שלב אחד, שלב שיכול להסתיים ב 20 דקות.
    בושה.

    • trAnwhiz

      $10 לפרק, וזה רק אם לא קנית אותם ביחד. וכמישהו ששיחק במשחק, אומר לך זה לא “מסתיים ב20 דקות”. כל הקטע במחשקי Hitman זה הסנדבוקס. יש הרבה דרכים לבצע את המשימה שלך, והכיף הוא למצוא את הדרכים האלו בעצמך. ברור שאפשר לעשות הכל בדרך הכי קלה ופשוטה ולסיים עם זה, אבל זה מחמיץ את הנקודה. חוץ מהמשימה הראשית יש הרבה משימות בונוס מאתגרות. בכל פרק שיחקתי כ-10 שעות, בממוצא.

      ודרך אגב, אם לכבות את כל אמצעי הסיוע (רמזים, מיני-מפה וכו’) אז המשחק מאוד מזכיר את משחקי הHitman הישנים. באותה תקופה משחקים דרשו יותר מ2 תאי מוח ו5% עירות.

      • thelocker

        מסכים איתך לגמרי בנוגע למשימות, שיחקתי בכל המשחקים וברור לי על כל השיטות לסיים כל משימה, ועדיין, התמחור המוגזם והשיטת הפצה הזו מיותרת ומעיקה.
        המשחק ענק, חד משמעית.

  • shlomi

    האינטרנט הרג את הסינגל פליי. אף מפתחת משחקי טריפל A לא תשקיע בסינגל פליי ארוך בגלל עלויות הפיתוח הגבוהות, כשאפשר לעצב כמה מפות ולזרוק לתוכן שחקני מולטיפלייר ולהדפיס כסף בלי לעבוד… עצוב.

    • NikBahtin

      זה לא קשור אם זה היה באמת כזה יקר לייזר סינגל הם לא היו עושים cod כל שנה כן עליות יצור עלו אבל גם כמות הקונים עלטה זה החמדנות של חברות כמו EA שכל הזמן רוצים להוציא יותר יותר ויותר מהשחקנים מה שהורס הזאת שגדלנו עליה

  • trAnwhiz

    אחלה כתבה, במיוחד אהבתי את הקטע על משחקי התפקידים. אבל לא מסכים עם הכותרת שבחרת, משום שיש ותמיד יהיו הרבה אלטרנטיבות למשחקי המיינסטרים (במיוחד על הPC), משחקים שלא סובלים מאף אחת מהבעיות שהזכרת פה. רק צריך לחפש.

גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות