-פרסומת-

ביקורת: State of Decay 2 – הכי קרוב לחווית ה”מתים המהלכים”

| יום שני, 21 במאי 2018, 18:22 | משחקים

החיים לא קלים בעולם של State of Decay 2. מהרגע הראשון במשחק הדבר נעשה ברור, כאשר אחד מזוג הנוודים שלנו נדבק ב”מגיפת הדם” המזעזעת. נצטרך למצוא רופאה לצוות שלנו ולזקק תרופה עבור החולה האומלל (או האומללה, תלוי בנוודים שבחרתם). אם זה לא מספיק, הרכב שלנו התקלקל וכעת עלינו לצעוד בשדות ובשבילים, מוקפים זומבים מכל עבר. מולנו בית נטוש שאולי יתאים כמחסה, אך נראה כי הוא מלא במתים-החיים. הגיע הזמן להילחם.

בבסיסו, State of Decay 2 הוא משחק הישרדות בעולם פתוח, המנסה לדמות בצורה הקרובה ביותר את אפוקליפסת הזומבים. עיקר המשחק נסוב סביב הקהילה שלנו, כאשר עלינו לספק את כל צרכיה: מגורים, משאבים, מורל, מתקנים שונים, וכמובן ביטחון, עד כמה שניתן. המאמצים שלנו יתחלקו לשניים – בתוך המחסה של הקהילה, ומחוצה לו, בעולם הגדול והמסוכן.

צילום: רפאל בן-ארי

לחקור את העולם המסוכן

החלק המעניין ביותר במשחק מתחיל כאשר אנו יוצאים לגיחות לאיתור שלל בעולם שמחוץ למחסה. כדי להבין מה בכלל יש סביבנו, נוכל לטפס על אנטנות תקשורת (שהפסיקו לפעול מזמן), שלטי חוצות ומיקומים גבוהים אחרים. משם יהיה קל יותר להבחין במבנים השונים בסביבתנו, ולהחליט לאן נרצה ללכת בהתאם לצרכי הקהילה באותו רגע. אנו צריכים תרופות? נלך לקליניקה הנטושה. צריכים אוכל? ננסה את המכולת במורד הרחוב.

לאחר שהחלטנו על יעד מוגדר מתחיל המסע המותח לקראתו. בדרך כלל ניקח איתנו דמות נוספת מהקהילה ונסייר יחדיו. העולם של State of Decay 2 יפיפה, מלא כבישים נשכחים, מבנים נטושים ושדות שקטים. אך מתחת לאווירת השיממון השלווה, טמונה סכנה רבה. הזומבים תמיד נושפים בעורפינו, ומחכים לכל צליל שנעשה, לכל טעות שנבצע, כדי להסתער עלינו בהמוניהם.

בזמן השיטוט בין החוות, העיירות והמחסנים הנטושים, נאסוף צידה מסוגים שונים. נמצא כלי נשק, חטיפים, חומרים שונים לבניה, וכן הלאה. הדבר המבוקש ביותר שנרצה למצוא הוא משאבים לקהילה. אלו מגיעים בתרמילים גדולים שלא ניתן לפספס, והם ישמשו אותנו בזמן עבודה במחסה – במרפאה, בתור חומרים לחווה שהקמנו, וכן הלאה. למעשה, הקהילה תלויה במשאבים אלו.

צילום: רפאל בן-ארי

כל דמות יכולה לשאת רק תרמיל אחד כזה, אולם אם יש לנו כלי רכב, נוכל להעמיס כמה תרמילים בתא המטען. אפשרות זו מאפשרת לנו לצאת לסיורים רכובים, הרחק מהמחסה, ולחזור לאחר זמן מה עם הרבה יותר שלל עבור הקהילה. כמובן, נצטרך לדאוג לדלק עבור הרכב, ולתיקונים, במידת הצורך.

את הזומבים, דרך אגב, כלי הרכב שלנו לא מרשים במיוחד – הם יינסו לתפוס את הרכב, להיתלות עליו, לחבוט בו, וכן הלאה. במרבית המקרים נוכל פשוט לדרוס את הזומבים בכמות סיטונאית, אך בשיא ההנאה המבדרת שבדריסת זומבים, הרכב יכול גם להתקלקל ולהותיר אותנו מוקפים בזומבים הרחק מהמחסה. זהו רק מקרה אחד מיני רבים, בהם State of Decay 2 מזכיר לנו ברגע כי לא מדובר כאן ב-GTA.

קל להבין מדוע הגיחות הן החלק המותח ביותר, וכנראה המוצלח ביותר, ב-State of Decay 2. המשחק מבצע שמירות אוטומטיות כל הזמן, כך שכל התרחשות הינה בלתי הפיכה ולמעשינו יש השלכות של ממש. תמיד נראה כי הסכנה מעבר לפינה, ולא אחת ניכנס למצב ממנו לא בטוח שהשורדים שלנו יצאו בחיים. הדמויות ב-State of Decay 2 אינן חסינות, וגם החזקים שבשורדים הם בני אדם, לא גיבורי על.

את הגיחות הללו ניתן גם לבצע עם חברים באינטרנט. במקום לצוות חבר קהילה, נוכל להצטרף (או לצרף אלינו) שחקן אחר, ולחפש שלל ביחד. במקרה זה, השחקן שהזמין את העזרה “מארח” את השחקן השני. התקדמות ביעדים או במשימות תיזקף רק לזכותו של השחקן המארח, אך השחקן העוזר עדיין יהנה מהשלל שייקח איתו בתום הגיחה, וצבירת נקודות מוניטין. זו מערכת שדומה במהותה למה שראינו במשחקים כמו Far Cry 5.

הייתי רוצה שגם דמויות המחשב המלוות אותי יחטטו בין המדפים, הארגזים והלכלוך בבניינים הנטושים בחיפוש אחר שלל לקהילה, במקום לבהות בי כשאני עובר ארגז ארגז ומחפש דברים בעלי ערך. הדבר נכון גם בעת חזרתנו למחסה, לפעמים עם שלל רב בתא המטען של הרכב. במקרה זה, עליי להוציא בעצמי כל תיק ופריט ולהביאם לבדי אל המחסן, במקום שחברי הקהילה יאותו לבוא ולעזור. תנוחו, אני אסחב כאן חצי טון ציוד בעשר נגלות, אין בעיה.

צילום: רפאל בן-ארי

ניהול קהילה

בתוך המחסה, לאחר שהשתלטנו עליו, נוכל להתחיל לבנות מתקנים שיעזרו לקהילה. מרפאה מאולתרת, גן ירקות, עמדת שמירה, סדנת תיקונים וכן הלאה – ישנן אפשרויות רבות למתקנים שונים במחסה, שניתנים גם לשדרוג. כך למשל, ככל שנשדרג את המרפאה נוכל לרפא בעיות חמורות יותר, ואפילו ליצור ערכות עזרה ראשונה לאלו היוצאים לחפש משאבים בחוץ.

במחסות נבצע החלטות הקשורות להתנהלות הקהילה, כולל מה עלינו לבנות, איך לחלק את המזון, ובמה להשקיע את המרץ של חברי הקהילה שלנו. נחליט אילו איזורים במחסה לתקן, ואם גן מסוים צריך להפיק צמחי מאכל או צמחי מרפא, למשל. כאן גם נמצא מחסן הציוד הראשי שלנו, בו נאחסן את המשאבים של הקהילה ואת הפריטים שניתן לקחת איתנו החוצה לגיחות, כולל כלי נשק, עזרה ראשונה, וכן הלאה.

המחסות עצמם ניתנים לשדרוג גם הם – מחסות מתקדמים יותר יאפשרו לנו לבנות יותר מתקני עזר, להחנות יותר כלי רכב, ולתמוך בקהילה גדולה יותר. כאשר נמצא מקום מתאים יותר לקהילה שלנו, ננקה גם אותו מפני זומבים פולשים ונעבור דירה אל המיקום החדש. לעתים ניאלץ גם להגן על המחסה שלנו מפני האויבים שבחוץ.

צילום: רפאל בן-ארי

המטבע העיקרי ב-State of Decay 2 הוא מוניטין. חוץ מאיתנו, יש קהילות נוספות בעולם המשחק. מדי פעם נוכל לעזור לקהילות הללו, או לשורדים בודדים שאיבדו את דרכם. במקרים אחרים, נצטרך להלחם בקהילות אחרות, וזה לא משהו שהדמויות יעשו בהנאה. עם זאת, ככל שנבצע יותר מעשים חיוניים נצבור מוניטין רב יותר, שיאפשר לנו להשתלט על מחסות טובים יותר, לבקש טובות מקהילות אחרות, ולקבל משאבים או חפצים נוספים.

נוכל להרחיב את המחסה שלנו באמצעות “מחנות” (Outposts) שלא נמצאים במחסה הראשי. אם נמצא מבנה מתאים אי שם בשממה, נוכל להשתלט עליו, ואם יש לנו מוניטין מספיק נוכל להקים שם מחנה. אז נוכל להחליף שם דמויות, לגשת מרחוק לציוד שנמצא במחסה הראשי, וגם להוריד ציוד שנמצא אצל השורדים המרוחקים. מבנים שונים יכולים להציע אספקה קבועה של משאבים מסוגים שונים, לכן כדאי לבחור באופן מושכל את המקומות בהם נקים מחנה-חוץ.

הדמויות עצמן גם משתפרות ומתפתחות, בעיקר בכישוריהן. דמויות יכולות להשתפר בירי, בגינון, בריצה, בלחימה, וכן הלאה – ולבסוף גם להתמחות בכישורים מסוימים. דמויות שיעברו הרפתקאות מרשימות יזכו למעמד “גיבור”, ונוכל גם לבחור בהן להיות מנהיגי הקהילה. אז ייפתחו בפנינו משימות חדשות ואפשרויות למבנים חדשים, שיהיו קשורים לחזון של המנהיג, ולכיוון שהוא רוצה להתפתח בו.

כשהגלים מתחזקים

לשרוד את חיי היום-יום של State of Decay 2 יכול להיות עניין מאתגר, אולם עד מהרה ניתן להבין את העניינים ולהתחיל לספק את המשאבים הדרושים בקלות יחסית. אז, מתחיל המשחק לזרוק לעברינו צרות בדמות נחילי זומבים שיתקפו את המחסה שלנו, מבנים שיש לנקות מזומבים השורצים בהם, אתגרים וקריאות לעזרה של שורדים אחרים, וכן הלאה.

לפתע ניתקל בסוגים חדשים של זומבים, כמו “מתנפחים” (Bloaters) אשר מתפוצצים ומשחררים ענן גז רעיל, זומבים “פראיים” (Feral) המסוגלים לרוץ מהר מאוד ולהסתער עלינו כמו בעלי חיים, להתחמק מחבטות ולהוות עצם בגרון באופן כללי, וישנם גם זומבים “צורחים” (Screamer) שמודיעים על הגעתנו וקוראים לזומבים מהסביבה להתקיף אותנו. הלילה מסוכן במיוחד, היות והראות מוגבלת באופן משמעותי ביחס ליום. גם אם תגבירו את בהירות המשחק למקסימום, צפו להתקדם הרבה יותר לאט עם רדת החשיכה.

לקינוח ישנו גם ה-Juggernaut: זומבי ענק וחזק במיוחד שקשה להביסו. משימה פשוטה כמו ניקוי כמה זומבים מבניין אקראי יכולה להשתנות מקצה לקצה כאשר לפתע מבחינים ב-Juggernaut, שהופך כל קרב לקשה פי כמה. הזומבי הגדול מקבל סימון משל עצמו במפה, וכאשר הוא מגיע בלוויית כמה זומבים אחרים, הקרב הופך לאתגר טקטי בפני עצמו.

עם זאת, האתגר המשמעותי ביותר במשחק הוא “לבבות המגיפה”. אלו קינים של זומבים נגועים ומעצבנים במיוחד. הזומבים הללו נראים חולניים ומכוסים בדם מבעבע, ואם הם נושכים את השורדים שלנו, הם מדביקים אותם מיד ב”מגיפת הדם” הנוראית. ניתן לרפא אותה, אולם אם החולה לא יגיע בזמן למחסה לקבל תרופה, גורלו נחרץ.

כאשר הזומבים הנגועים משתלטים על מבנה, מופיע בתוכו גוש בשר רוטט ומדמם שנראה כי ממנו הם שואבים את כוחם. זהו “לב המגיפה”, ומטרתינו היא לחסל אותו. כאשר ה”לב” מותקף, מגיעים זומבים רבים לנסות ולעצור אותנו. בכל פעם שאנו מביסים “לב” שכזה, ה”לבבות” האחרים במשחק מתחזקים, כך שבפעם הבאה שנתקוף מבנה דומה, יצפה לנו אתגר קשה יותר. עד מהרה, המפה מתמלאת ב”לבבות מגיפה” מאיימים, ועלינו לדאוג להסירם.

לתקן את האוטו באמצע הלילה. צילום: רפאל בן-ארי

דברים שלא היו אמורים להפריע

המשחק אינו מושלם. לפחות בשלב זה, ישנם באגים במשחק. באופן אישי לא נתקלתי בבאגים משמעותיים מדי, אולם ניכר כי המשחק לא יציב וכנראה יקבל תיקונים בקרוב. במקרה אחד המשחק פשוט קרס – עם זאת, לא איבדתי את ההתקדמות שלי. באגים הרבה יותר נפוצים קשורים למעבר בדלתות, חלקים בקרקע שנראה כי תוקעים את הזומבים באופן מסוים, התנגשויות לא צפויות עם כלי הרכב, ודברים שקשורים בתנועת הדמויות. אלו באגים בולטים אך לרוב נסלחים.

השליטה עם בקר ה-Xbox לא היתה נוחה בזמן ירי. מדובר בירי מגוף שלישי, מכניקה שהובאה לכדי שלמות על הקונסולות (ובפרט באקס בוקס, עם משחקים כמו Gears of War), ועדיין השליטה לא היתה נוחה מספיק. למרבה המזל מיקרוסופט מציעה את המשחק בתוכנית Play Anywhere כך שניתן גם לשחק במחשב עם מקלדת ועכבר. השליטה במחשב הרבה יותר מוצלחת, אם כי התפריטים מתנהגים מוזר מעט וניכר כי הם נבנו לבקרי קונסולות. בכל זאת גרסת המחשב מומלצת יותר. הודעות ההדרכה יכולות להיות מעצבנות אחרי שהבנתם כבר את המשחק, שימו לב שניתן לכבות אותן.

המשחק נבנה על המנוע Unreal Engine 4, אולם ניכר כי הוא לא מנצל את המנוע בצורה טובה מספיק. מהיכרותינו עם מנוע אנריל, המנוע מסוגל להיראות הרבה יותר טוב. State of Decay 2 אינו משחק מכוער, והעיצוב האמנותי שלו מפצה באופן משמעותי על החוסר בגרפיקה הטכנית, אך ניתן רק לדמיין כיצד המשחק היה נראה במלוא הדרו של Unreal, המאפשר להגיע לתוצאות ברמה גבוהה הרבה יותר. מצד שני, לא נתקלתי בבעיות ביצועים.

חיסרון נוסף במשחק שעלול להפריע לחלק מהשחקנים הוא הסיפור. או, יותר נכון, החוסר בסיפור. לא תמצאו כאן עלילה סוחפת, מלבד זו שתיצרו בעצמכם: סיפור המשחק הוא הסיפור שלכם, והקהילה שלכם, במאבק העיקש לשרוד את העולם המסוכן ומלא הזומבים. סביר להניח כי לא תתחברו לדמויות באופן מיוחד, ואם דמות מסוימת תמות כנראה שתקוננו יותר על היכולות שלה, שיחסרו כעת בקהילה, מאשר על האופי של הדמות עצמה.

צילום: רפאל בן-ארי

לסיכום: טוב ביחס למחיר

State of Decay 2 הוא המשחק הקרוב ביותר לחווית ה“מתים המהלכים” שקיבלנו, שלא משתמש בשם המפורש. הדגש על פיתוח הקהילה, והמתח האמיתי שנוצר בסיטואציות המורכבות בעת גיחות לשטח, יכולים להבריק. הלחימה במשחק לא רעה, בין אם מדובר בכלי נשק קרים או חמים, במיוחד בגרסת המחשב. השוטטות בעולם המשחק יכולה להיות מאיימת, יפיפיה, טראגית, ומספקת מאוד. בכל גיחה אין לדעת מה בדיוק יקרה הפעם.

המשחק אינו חף ממגרעות, אולם יש לזכור כי מחירו עומד על 30 דולרים בלבד (בגרסה הבסיסית). לדעתי, במחיר זה, מדובר על חוויה מוצלחת. יש די תוכן במשחק – דברים למצוא, מחסות לכבוש, פריטים לשדרג, קהילות לפגוש, משימות לבצע. מי שאהב את המשחק הקודם בסדרה יכול עכשיו להנות גם ממשחק עם חברים ברשת. יש כאלו שיעדיפו להמתין לתיקוני הבאגים הצפויים להגיע, אך מי שמוכן להבליג על כך, יקבל כבר כעת משחק הישרדות ייחודי ומהנה.

המשחק נבדק על ה-Xbox One ועל Windows 10.

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
קריאה נוספת
עוד על הכותב
author-image
רפאל בן-ארי
rafael@gadgety.co.il
בוגר תואר BS.c במדעי המחשב, אוהב לחקור, לבנות ולהבין טכנולוגיה. גיק מחשבים, כותב ומשחק מגיל צעיר. בזמנו הפנוי (הנדיר) נהנה ליצור, לטייל ולקדם יוזמות שונות בתחום הגיימינג בישראל. מפעיל את ערוץ היוטיוב "אולדסקול".
תגובות לכתבה
גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות