-פרסומת-

אימה במצולות (תמונה באדיבות Tulip Entertainment)

ביקורת סרט: אימה במצולות – סטיית’האם צריך כריש גדול יותר
| יום חמישי, 16 באוגוסט 2018, 10:30 | בידור ופנאי

עונת הרחצה בשיאה, וזה זמן טוב להזכיר לנו שוב שהים יכול להיות מקום מאוד, מאוד מפחיד. ג’ייסון סטיית’האם (Jason Statham), שחקן הפעולה הבריטי שהבעות הפנים שלו נעות בין כועס-אדיש לכועס-מבולבל, צולל למעמקים בעקבות כריש-ענק ב”אימה במצולות” (The Meg), התשובה של אולפני WB ל”פרא” מתחילת השנה. כמה בידור הוא מוצא בקרקעית האוקיאנוס, והאם שווה גם לנו לצלול בעקבותיו?

העלילה

תחנת מחקר ימית באוקיאנוס השקט עשתה תגלית מדהימה – ישנם אזורים בקרקעית האוקיאנוס בהם הקרקעית היא למעשה שכבת גז שהתקשה. מה נמצא מתחתיה? עוד אוקיאנוס! משלחת מדענים יורדת אל תת-המצולות, ונתקעת שם. לחילוץ המדענים מגויס המחלץ הטוב ביותר בעולם – ג’ונאס טיילור, אותו מגלם ג’ייסון סטיית’האם. המשלחת, כך ג’ונאס מגלה, לא נתקעה סתם – היא הותקפה על ידי מגלודון, כריש ענק פרהיסטורי שהוכחד לפני מיליוני שנים, אך כנראה שרד במצולות האלה. כעת על ג’ונאס וחבורת המדענים מוטלת המשימה למנוע מהמגלודון לצוף לפני השטח ולסכן את חייהם של אלפי אנשים ואף יותר.

גיבור חסר קסם אישי

“אימה במצולות” הוא סרט שבמרכזו יצור אימתני בעל מבט מזוגג, שמחפש טרף בשיניים חשופות. לצדו מופיע גם כריש ענק.

ג’ייסון סטיית’האם מעולם לא ניחן בכריזמה בולטת. כשחקן שצץ משום מקום עם הלהיטים המוקדמים של גאי ריצ’י, הוא ידע להיות גנגסטר אנגלי מצחיק. שם בערך הכישרון שלו נגמר. למרות זאת הוא זכה לקריירה הוליוודית מכובדת, כשבין תפקידיו הבולטים ניתן למצוא את סרטי “המשלח”, “קראנק” ו”בלתי נשכחים”.

פייר, סטיית’האם בהחלט בלתי נשכח. מצד שני, אף אחד מהסרטים בהם הוא בתפקיד הראשי גם לא זכור במיוחד. לרוב הם מתערבבים למעין מקשה אחת של אלימות מסוגננת, שזה מה שהוא טוב בו – לעשות פרצופים מפחידים, קצת אקרובטיקה בסיסית עם השרירים, ולמלא את הוראות הבמאי. וזה לא בדיוק מה שנדרש לסרט הזה.

כי אם היה צריך לירות, להרביץ ולהשליך דברים על מאות ניצבים תוך כדי ריצה, אז סטיית’האם נופל בדיוק בקטגוריה של “טוב מספיק”. אבל בקרב נגד כריש ענק? סרט כזה מחייב עבודה שונה לגמרי עם השחקן. הכריש הרי לא יהיה כל הזמן על המסך, והחיסול שלו יכול להתבצע רק פעם אחת בסרט. כמו כן, אי אפשר פשוט לתת לו בוקס ולברוח – אז מה נשאר לסטיית’האם לעשות כשהוא לא כועס מתחת למים?

אימה במצולות (תמונה באדיבות Tulip Entertainment)

אימה במצולות (תמונה באדיבות Tulip Entertainment)

פתאום הוא גיבור ספק טראג ספק רומנטי, פתאום הוא מפתח מערכות יחסים מורכבות עם הדמויות סביבו. רומנים, חברויות עמוקות, קשרי יריבות מסובכים. וכל הזמן הזה אנחנו מסתכלים על הפרצוף שלו ורק חושבים – למי אכפת? למי אכפת חבר של מי הוא? למי אכפת אם הוא “ישיג את הבחורה”? מי רוצה לשמוע מה יש לו לומר או לספר?

סטיית’האם הוא שחקן שעובד נפלא בז’אנרים מסוימים, אבל לא בטוח שבז’אנר של “אימה במצולות”. שזה, אגב, נושא מבלבל בפני עצמו.

סרט בז’אנר לא ברור

אם להאמין לטריילר, “אימה במצולות” הוא קומדיית אימה. אפילו השם האמריקאי שלו, “המג”, לא לוקח ברצינות לרגע את הכריש הענקי. בסרט גם מככב ריין ווילסון (Rainn Wilson) מ”המשרד” בתפקיד מרכזי ובולט – הוא המיליארדר שמימן את תחנת המחקר הימית, והוא מגיע לתחנה בדיוק ביום שבו הם מגלים את הקרקעית המזויפת, ואת המגלודון. אם נקרא את ההגדרה הרשמית של הסרט, הוא דווקא מופיע פשוט כסרט אימה ופעולה. אז מה קורה בסרט באמת? קצת מהכל.

הסרט מתחיל בלנסות להיות קליל. זו, למעשה, פתיחה טובה לסרט אימה. כאשר העניינים מסתבכים, יש לא מעט מתח ורגעים מלחיצים, ואכפת לנו מהדמויות החביבות שהוצגו. מצד שני, הן לא יותר מחביבות. כמה מהדמויות הן בבירור דמויות קומיות, כמו המיליארדר, אבל זה לא ממש מתיישב עם השאר. ושלא תבינו לא נכון – כסרט אימה-פעולה “אימה במצולות” עושה מספר מהלכי עלילה לא רעים בכלל. אבל תסכימו ש”לא רע” זה רף די נמוך ולא מרשים.

ואז לקראת הסוף הסרט לוקח תפנית מוזרה מעט, ונהייה קומדיית האימה שחשדנו שהוא יהיה. והוא נהייה כזה בכל הרבדים – דמויות נהיות יותר מצחיקות, העריכה נהיית יותר קומית, והכריש נהייה יותר אבסורדי. אם לפני כן הוא כופף חוקי פיזיקה כדי להיות אויב איום וכל יכול, בחלק הזה הוא מכופף אותם כדי ליצור רגעים משעשעים, כמו למשל לשחות מתחת לרוחצים על חוף ים, כאשר בבירור הוא כל כך גדול שאין חוף עם מים עמוקים מספיק להכיל אותו, שלא לדבר על התנודות שהוא אמור לייצר לכאורה.

כל זה לא נורא. לא באנו הרי לעסוק בפיזיקה של מגלודונים. אבל השפה של הסרט כולו משתנה, כי לבמאי ולעורך נמאס פתאום מהטון הקודר והמלחיץ שהיה לסרט עד אותו הרגע.

אימה במצולות (תמונה באדיבות Tulip Entertainment)

אימה במצולות (תמונה באדיבות Tulip Entertainment)

בנוסף, השימוש במערכה ממש חלש. תחשבו על זה לרגע – האוקיאנוס היא אחת המערכות המושלמות ביותר לסרטי אימה. סרטים באוקיאנוסים תמיד עוסקים בנושאים אנושיים מורכבים, כי זה מה שמים גורמים לנו לעשות. הסתכלו על “מלתעות”, על “ספרה”, אפילו על “ים כחול עמוק” הטראשי. לכל הסרטים האלה היה משהו מאוד מעניין לספר על טבע האדם.

ומה כאן? ירדנו למצולות כדי לחשוף מעמקים חדשים ולא ידועים, רק כדי לשלוף כריש ענק החוצה? יש כאן איזושהי אלגוריה על היבריס ותגליות מסוכנות, על זה שהשאיפה של האנושות לחשוף עוד ועוד דברים היא מסוכנת, אבל הסרט לא הולך עם זה רחוק, וזה מתמסמס לחלוטין.

עשיתם את כל המאמץ הזה והבאתם אותי ללב האוקיאנוס, לפחות ספרו סיפור מוצלח. זה לא שויזואלית האוקיאנוס מעניין – ביום הכל כחול, בלילה הוא שחור, ולפעמים יש בו כרישים שלא ממש אכפת לי מהם, כי גם ככה אני יודע שיהרגו אותם בסוף.

בשורה התחתונה

“אימה במצולות” הוא סרט נטול כל ערך מוסף. הוא אפילו לא מנסה לספק ערך שכזה, לא לשניה ולא לרגע. ועל זה אפשר גם לכבד אותו, כי הוא עושה בדיוק מה שהוא מצהיר – ג’ייסון סטיית’האם נלחם בכריש ענק. לפעמים זה מפחיד ולפעמים זה מצחיק. לפעמים מדברים ולפעמים צועקים. לפעמים זה עובד ולפעמים זה מביך, אבל בשורה התחתונה השיווק לא משקר – רציתם לראות את סטיית’האם נלחם בכריש ענק במשך קרוב לשעתיים? אז הנה סטיית’האם, הנה כריש ענק, והנה שעתיים. GO!

קשה לומר אם זה סרט שכדאי לראות בקולנוע. מצד אחד, אולי זאת לא ההוצאה הכספית הכי חכמה שתעשו בסופ”ש. מצד שני, אם לא בקולנוע אז איפה? כריש ענק על מסך ענק, עם טכנולוגיית תלת-ממד חדישה ורעננה שתורמת יותר משהיא גורעת, יש חוויות קולנועיות הרבה יותר שליליות מזו.

“אימה במצולות” הוא סרט די מיותר, אבל הוא גם סרט שעובד. אז אם יש לכם כמה שעות לשרוף, וכיף לכם לבלוס פופקורן וקולה באולם חשוך, אולי זה דווקא הסרט הכי נכון בשבילכם. פייר, לפעמים גם לי בא פשוט לשבת בכורסא מול תמונה מרצדת. לו רק זה היה מישהו מעניין יותר מסטיית’האם… אבל, אבוי, “דה רוק” לא יכול להופיע בכל סרט השנה.

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
קריאה נוספת
עוד על הכותב
author-image
בוריס אוליאנסקי
מבקר קולנוע, צרכן מדיה מכל הסוגים ומעורב במשחקי תפקידים רוב חייו, שולחניים וממוחשבים. שותף להנחיית הפודקאסט Games of Future Past, המבקר משחקים חדשים לצד ישנים, ומשווה ביניהם.
תגובות לכתבה
גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות