-פרסומת-

סיכום 2018 בקולנוע ובטלוויזיה: הכנה לטירוף של 2019

| יום ראשון, 30 בדצמבר 2018, 17:30 | בידור ופנאי
מתוך טריילר לסרט "הנוקמים: מלחמת האינסוף" (באדיבות פורום פילם)

מתוך טריילר לסרט "הנוקמים: מלחמת האינסוף" (באדיבות פורום פילם)

ישנן שנים שנגמרות בתחושות ברורות ובאווירה מוגדרת. אנחנו יודעים לומר מה היו המגמות המעניינות של השנה, ומה זה אומר על השנה הבאה. 2018 מוזרה מהבחינה הזאת. זה לא שלא קרה בשנה הזאת כלום, למעשה קרה לא מעט. אבל זה מרגיש כאילו שום דבר מזה לא באמת חדש.

הרבה חדשות ישנות

אפשר לקחת את סיכום השנה הקודמת, להעתיק אותו לכאן, ולקבל תמונה שתהייה נכונה כמעט לחלוטין. למי שלא זוכר את ההיילייטס מהשנה שעברה, קבלו תקציר: יצאו סרטי קומיקס שהרגישו כמו חימום למשהו גדול ורציני יותר (ספציפית חיכינו ל”מלחמת האינסוף”), דיסני הודיעה על כוונתה לרכישת פוקס, נטפליקס התחילה להפיק סרטים בצורה רצינית יותר, במידה שהדאיגה את האקדמיה ההוליוודית, ושחקנים הוליוודיים גדולים התחילו להשתתף בהפקות טלוויזיוניות קטנות שהיוקרה שלהן זינקה לשמיים.

ומה יש לנו השנה? אמנם קיבלנו את “מלחמת האינסוף“, אבל יצא שזה חימום ל”סוף המשחק“, הסרט הרביעי והאחרון בסדרת “הנוקמים”; הרכישה של דיסני את פוקס כמעט נחטפה על ידי קומקאסט, אבל בסוף המשיכה באותו כיוון, ואת התוצאות נראה כנראה רק בשנה הבאה; הסרטים של נטפליקס נהיו יקרים ומושקעים יותר, עם הפצות מקבילות לשירות הסטרימינג הביתי ולבתי קולנוע ברחבי העולם כולו; ומיני-סדרות החלו לשלוט בצורה ברורה יותר בטלויזיה, במיוחד בטלויזיה בסטרימינג.

סך הכל 2018 הייתה ההמשך ההגיוני של 2017, בלי השלכות מורגשות מדי לכאורה. כל התחזיות מהשנה הקודמת פחות או יותר התגשמו, אבל הן היו מובנות מאליהן והן לא התקדמו הרבה. מצד שני, שווה לשים לב מה בלט יותר. אם לפני כן זאת הייתה תחזית בלבד, כעת זה בגדר ודאי – שירותי צפיה ישירה הם לא רק משתלטים על הרגלי הצפיה שלנו, הם משנים ומעצבים אותם מחדש.

תוכן ארוך – אבל לא ארוך מדי

לפעמים צריך להודות בטעויות. מכל התחזיות של השנה שעברה, התחזית שייחסתי לה הכי פחות חשיבות ולא דיברתי עליה בכלל למעשה, הייתה עליית היוקרה של הטלויזיה בקרב שחקנים ומפיקים הוליוודיים. 2018 פיזרה אחריה שובל ארוך של סדרות קצרות עם שמות ענקיים שמוצמדים אליהן.

אם ב-2017 ראינו את “שקרים גדולים קטנים” בהפקתה וכיכובה של ריס ווית’רספון, זה עדיין לא הכין אותנו לכך שאמה סטון וג’ונה היל, שניים מהשחקנים הכי פעילים ומבוקשים לגילם בהוליווד, יככבו יחד ב”מטורף“, מיני סדרת מד”ב נועזת ולא שגרתית של נטפליקס, או שבנדיקט קאמברבאץ’ ששוגר כמו טיל לרבי המכר הגדולים של הוליווד יככב ב”פטריק מלרוז” הקטנה והאינטימית.

לא יכלנו לצפות ש”מי מתגורר בבית היל?”, מיני-סדרת אימה על בית רדוף בסך הכל, תמשוך את תשומת ליבם של מבקרי קולנוע, ותקבל יחס שלא נופל מזה של סרט מועמד לאוסקר. “קאמפינג”, “שומר ראש“, “תעלומת האלפא ביתא”, אלה רק כמה שמות של סדרות בהן ענקי הוליווד וכוכבי המסך הקטן נפגשים, גבולות מטושטשים, וסיפורים טובים נפתחים ונסגרים תוך לא יותר מעשרה פרקים, ולרוב גם הרבה פחות מזה.

במבט לאחור, זוהי אבולוציה הגיונית מאוד לתרבות הבינג’ שהתפתחה בשנים האחרונות. אנחנו מסיימים עונה, מחכים שנה, מקבלים עוד עונה ומסיימים אותה בסוף שבוע. ושוב צריכים לחכות עוד שנה. זה מעייף וממש לא מספק. מצד שני, התרגלנו כל כך לסדרות איכותיות, שגם סרטים לא מושכים אותנו מספיק. אנחנו אוהבים לראות דמויות מתפתחות בהדרגה, סיפורים מתפתלים, דברים שקשה לסגור בשעתיים. מיני-סדרות הן פשוט התוצאה הטבעית ביותר של זה.

כעת אנחנו מסתכלים על השנה הבאה, וברור לנו כבר שנראה עוד הרבה מאוד סדרות בסגנון, ביניהן מיני סדרות רבות של דיסני שירחיבו את עולמות מארוול ו”מלחמת הכוכבים” הרבה מעבר ליריעה הקולנועית. ואם כבר מזכירים את דיסני בקונטקסט של תחזיות..

מתכוננים לקריסה?

לפני קרוב לעשור החלו תחזיות מאוד שליליות לגבי עתידה של הוליווד. לא העלייה של הטלוויזיה האיכותית היא שגרמה לזה באופן ישיר, למרות שהיה לה יד בדבר, אלא ההתנהלות של הוליווד עצמה. תקציבי הסרטים החלו לעלות עוד ועוד, יחד עם כמות בלתי נתפשת של סרטים יקרים שהחלו לצאת מדי חודש. כך, למשל, הגענו למצב שבו נפילה של 60% במכירות כרטיסים אחרי השבוע הראשון היא סבירה לחלוטין, בעוד שפעם זה נחשב לקטסטרופה נוראית. כך גם הגענו למצב ששניים מהסרטים היקרים ביותר שנעשו אי פעם, “ליגת הצדק” ו”סולו: סיפור מלחמת הכוכבים“, היו כשלונות קופתיים שהפסידו כסף לחברות שלהם.

מתוך "ליגת הצדק" (באדיבות גלובוס מקס)

מתוך “ליגת הצדק” (באדיבות גלובוס מקס)

המודל הזה הגיע לגבול היכולת שלו, הוא לא יכול להמשיך להתקיים ככה. על אפנו ועל חמתנו, נדמה שלדיסני לא אכפת. בין “דמבו“, “מלך האריות“, “אלאדין“, “מלחמת הכוכבים: פרק 9”, “הנוקמים: סוף המשחק”, “קפטן מארוול“, “צעצוע של סיפור 4” ו”ספיידרמן: רחוק מהבית” שמופק בשיתוף פעולה עם סוני, כמה סרטים באמת תלכו לראות בקולנוע, אם בכלל? וזה בלי להזכיר את הסרטים של פוקס, שהולכים להיות גם סרטים של דיסני, ביניהם “אקס-מן: פניקס אפלה” ו”המוטאנטים החדשים“. בתוך כל זה לא נאמרה מילה על “שאזאם“, “הפלאש”, ועוד סרטי קומיקס וסרטי הרפתקאות יקרים אחרים שצפויים לצאת.

כמובן שהשוק הסיני, שממש בשנים האחרונות נהייה הרבה יותר אקטיבי בבתי הקולנוע, עוזר לקיים את הסרטים האלה, אבל “סולו” ו”ליגת הצדק” לא יהיו הכשלונות הצורמים האחרונים בקצב הזה. דיסני עצמה, שתהייה אחראית לעיקר העומס של השנה הבאה כנראה, מתכוננת כבר לאפוקליפסה עם דיסני+, שירות צפיה ישירה חדש שלה שיהיה כנראה השירות הראשון שיתן פייט ממש משמעותי לנטפליקס, לפחות בזירה האמריקאית, כי צפי להפצה בינלאומית של השירות עדיין לא קיים.

כמובן שקל לנבא שחורות, המציאות תמיד יותר מורכבת מזה – הוליווד לא תקרוס ככה בין לילה, ואנשים מנוסים מאיתנו גם שמים לב למגמות. הסיבה להאמין שבכל זאת האולפנים הולכים לחטוף מכה היא שבמקום לקחת צעד לאחור ולפתור את זה, הם פשוט חולבים את הפרה הקולנועית עד מוות בזמן שהם מכינים לעצמם אלטרנטיבות לעתיד בלי הפרה הזאת.

אז מה, בתי קולנוע יתחילו להיסגר בהמוניהם ב-2020? זה אולי נשמע מוגזם, אבל אם תחשבו על זה, תגלו שלרובכם זה לא ממש יפריע – וזה כשלעצמו מעיד על כך שאנחנו נמצאים זמן קצר מאוד מהפיכתם של אולמות ענק למשהו ארכאי ומיושן, משהו שדומה לאופרה או תיאטרון, כלומר בילוי יקר ויוקרתי שרק בודדים הולכים אליו, בעוד שרובינו נשב בבית, ונסתפק לראות את פרצופו הנאה של טום הידלסטון על מסך של אייפד, עם סאונד של אוזניות שחוקות וישנות.

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
עוד על הכותב
author-image
בוריס אוליאנסקי
מבקר קולנוע, צרכן מדיה מכל הסוגים ומעורב במשחקי תפקידים רוב חייו, שולחניים וממוחשבים. שותף להנחיית הפודקאסט Games of Future Past, המבקר משחקים חדשים לצד ישנים, ומשווה ביניהם.
תגובות לכתבה
גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות