Good Omens (תמונה: Amazon Studios)

Good Omens (תמונה: Amazon Studios)

גאדג’טי ממליצים: בשורות טובות – שדים ומלאכים מסרבים להיות אויבים

בקשות אחרונות הן עסק מורכב. כך גילה הסופר ניל גיימן (Neil Gaiman), שכתב יחד עם חברו טרי פראצ’ט (Terry Pratchett) את הספר “בשורות טובות” (Good Omens). לאחר שבמשך שנים רבות השניים ניסו להפיק את הספר לסרט ו/או סדרה, פראצ’ט הלך לעולמו. גיימן החליט לגנוז את הפרויקט, אך מכתב שקיבל מפראצ’ט לאחר מותו הבהיר לו שעליו לסיים את הפרויקט – אחרת, כך נדמה, רוחו של פראצ’ט הייתה רודפת את גיימן לעד.

בקשות אחרונות הן גם עסק פשוט לפעמים. לפתע להפיק מיני-סדרה על ספר כה אהוב נהייתה משימה פשוטה מאוד, במיוחד כשאחד מהסופרים מאחוריו נפטר. חיש מהר נוצר שיתוף פעולה בין גיימן לאמזון (Amazon), שגייסו מספר שחקנים מופלאים, ביניהם מייקל שין (Michael Sheen), דייוויד טנאנט (David Tennant), ג’ון האם (Jon Hamm), פרנסס מקדורמונד (Frances McDormand), מייקל מקקין (Michael McKean), ועוד. כעת קיבלנו לידינו מיני-סדרה בת שישה פרקים, שמספרים על “נבואותיה הנחמדות והמדויקות של אגנס נאטר, מכשפה”. אז כמה טובות הן, הבשורות הטובות האלה?

בשורות טובות – העלילה

אין דבר שחשוב לאנושות יותר מהאנושות עצמה. כל מה שקרה לפני שאנחנו היינו כאן לא משנה לנו כל כך – אבל אנחנו לא היינו הברואים הראשונים. לפני עולם בני האדם, לפני שגורשנו מגן העדן, לפני שהיה גן עדן פיזי להיות מגורשים ממנו, היו מלאכים. וכשחלק מאותם המלאכים מרדו, נוצר לראשונה הפיצול בין כוחות האור לכוחות האופל – המלאכים והשדים. ואף אחד מהצדדים לא שכח את המלחמה שעוד לא הסתיימה – היא לא תסתיים עד שלא ישאר רק צד אחד בקונפליקט, רק אידיואלוגיה אחת שלטת.

הופעת האנושות הובילה להפסקה לא רצויה במלחמה. לאלוהים היה פרויקט גדול וחדש, וכולם לקחו בו חלק – המלאכים מתוקף היותם פקודיה של הכל-יכולה, והשדים מתוקף היותם טיפוסים מפוקפקים שמתערבים בכל דבר, גם אם לא צריך אותם. שני סוכנים כאלה, מלאך ושד, עשו קצת יותר מן הנדרש: המלאך אזירפאל, אותו מגלם מייקל שין, והשד קראולי, אותו משחק דייוויד טנאנט.

על מוערבותם הם קיבלו ספק-פרס-ספק-עונש – קראולי ואזירפאל נותרו לשהות בינינו, בני התמותה. הם חיו בינינו, למדו להכיר אותנו, להסביר לממונים עליהם על מנהגיונו, ולאורך הזמן הם למדו גם לאהוב אותנו. אחרי הכל, הם ליוו אותנו משחר האנושות. אבל מלחמת גוג ומגוג עוד לא הסתיימה, והגיע תורם של השדים לשנות את העובדות בשטח – הגיע הזמן להביא את האנטיכריסט, האנטי-ישו, בנו של השטן שיתהלך כאדם בשר ודם ויממש סוף סוף את חזון אחרית הימים.

קראולי ואזירפאל צריכים לשחק תפקידי מפתח בסיפור – הם, אחרי הכל, חיים בינינו בשביל זה, ולא סתם כדי לאכול קרפ בימי המהפכה הצרפתית. אבל הם ממש, ממש לא רוצים לחזור הביתה, ועוד פחות רוצים לראות את האנושות שהם כה אוהבים נחרבת במלחמה מיותרת שכבר מזמן לא איכפת להם ממנה.

עיבוד מדויק להחריד

תהליך עיבוד ספר לסרט או סדרה דורש הרבה החלטות. מה שומרים ומה זורקים? מה עובר מסך, ומה צריך “תבלון” הגון? לא חסרות דוגמאות לעיבודים שונים שלקחו גישות שונות, מ”משחקי הכס” ועד “שתיקת הכבשים”. העיבוד הזה, של “בשורות טובות”, הוא כנראה אחד העיבודים המדויקים ביותר שתראו בחייכם – לטוב ולרע. אחת הסיבות לזה היא, כנראה, שיוצר הסדרה הוא ניל גיימן, שכתב את הספר. סיבה נוספת היא, כמובן, שמפחיד לשנות את מילותיו של טרי פראצ’ט האגדי, יוצר “עולם הדיסק” והסופר השני מאחורי היצירה.

עיבוד כה מדויק הוא חרב פיפיות. מצד אחד, הוא משמר את הטקסט של היצירה כמו שהוא. כתיבתו של פראצ’ט ידועה בשנינותה, וכאשר הטקסט מועבר מילה במילה הוא ממשיך להיות מקסים בדיוק כפי שהוא היה. אפשר לראות כמה כל השחקנים, ללא יוצא מן הכלל, נהנים מהדמויות שלהם, מה שמעלה את הטקסט המשובח עוד יותר גבוה. מצד שני, עיבוד מדויק שכזה קצת משתק את הכלים הקולנועיים.

כאשר יש התנגשות בין הסיפור הטלויזיוני לסיפור הספרותי, יוצרים מחפשים פתרונות יצירתיים. הרי אין צורך לתאר במילים את מה שמופיע על המסך גם ככה, לדוגמה. גיימן לא יסכים עם האמירה הזאת, לפחות לא במקרה הזה – אמנם אנחנו רואים שני שדים מסתודדים בחושך, אך זה לא יעצור אותו מלהוסיף קול של קריינית, שמתארת שני שדים מסתודדים בחושך. למה? כנראה כי מילותיו של אדם מת יקרות יותר, והתיאורים של גיימן ופראצ’ט מלאים גם הם בהומור, וממש חבל לוותר עליהם.

זה צורם מדי פעם, לראות בדיחות ספרותיות מועברות למסך כפי שהן ללא ניסיון לעיבוד מעניין ומפותח יותר, אבל מתרגלים לזה במהרה. מה שעוזר גם זה שהקריינית היא פרנסס מקדורמנד, שמציגה את עצמה בתור אלוהים. לא בתור המטטרון, קולו של אלוהים, שהרי הוא מופיע כדמות נפרדת בסדרה, אלא בתור הכל-יכולה בכבודה ובעצמה. זה מוסיף רובד משעשע מצוין – בעוד שכל המלאכים מנסים לנחש את רצונה וכמהים לשמוע את קולה, אנחנו שומעים אותה לאורך כל הדרך, מדברת על המתרחש כמו אמא שמקריאה סיפור לפני שינה לילדיה. ומי אנחנו, אם לא ילדיה, שנמצאים צעד אחד מהשינה הנצחית של הכלום? בהנחה שהעולם יסתיים, כמובן…

לאחר שמתגברים על הצרימה של הקריינות, מגלים ב”בשורות טובות” את הרובד הנפלא של האירוניה. אלוהים, אחרי הכל, כל יכולה ויודעת כל. בעוד שהמלאכים והשדים לא תמיד יודעים מה אזירפאל וקראולי עושים היא מעודכנת – ולא מתערבת. האם זה אומר שהתחבולות הלא-יוצלחות של הצמד הן חלק מהתכנית האלוהית? אם כן, זה יאכזב מאוד את המלאך גבריאל, שבגילומו של ג’ון האם מתפלל למלחמה שתגיע בהקדם, ושתמחה את האנושות המיותרת הזאת מהקיום. כשתצפו בסדרה תגלו מהר מאוד שלאכזב את גבריאל זו מטרה שכולנו חפצים בה.

בשורות טובות (תמונה: Amazon Studios)

בשורות טובות (תמונה: Amazon Studios)

הזוג המושלם בטלויזיה

“בשורות טובות” עושה עבודה טובה מאוד בלהגדיר מלאכים ושדים, ואת הפערים ביניהם. מלאכים, ברמת העקרון, עושים רק את מה שנכון. “נכון” זה לא תמיד “טוב”, יש לציין. שדים עושים את ההפך – הם עושים דברים “לא-נכונים”! לכן גם בינם לבין עצמם הם לא תמיד מבינים אם הם צריכים לכעוס או לשמוח כשאחד מהם מפשל. הרי אם שד עשה משהו לא נכון, הוא עשה דבר נכון! אז לא, זה לא טוב, הוא צריך לעשות את זה לא נכון. אבל הוא כבר עשה את זה לא נכון! יופי. אז הוא עשה דבר נכון. רגע… התבלבלתם? גם השדים.

טנאנט ושין הם צמד פנומנלי עם כימיה שכולנו יכולים רק לקנא בה.

קראולי ואזירפאל מוצאים את עצמם מהרגע הראשון כלואים בפרדוקס ה”נכון-לא-נכון” – שניהם לא מבינים אם מה שהם עשו בימים הראשונים של האנושות היה טוב או רע. שניהם לא מבינים אם החיים בינינו הם פרס או עונש. ככל הנראה אף אחד לא מבין – וההגליה של השניים לעולמינו נעשתה, בין השאר, כדי לשהמלאכים והשדים פשוט ישכחו משני המוזרים האלה ומהסוגיה המוסרית שהם ייצרו. זה גם מאוד נוח, לשלוח סוכנים ש”ירגלו” אחרי האנושות.

אבל מה שמייחד את האנושות זה שאנחנו לא תמיד מבדילים בין טוב ורע, לא תמיד יודעים מה נכון ולא נכון, אנחנו פשוט חיים את החיים שלנו. אנחנו מנסים לעשות את מה שאנחנו אמורים לעשות, ולפעמים עושים את ההפך בטעות ואפילו לא מבינים את זה – כמו קראולי ואזירפאל. לכן מהר מאוד הם מתחילים לאהוב אותנו. מאוד. ובתור שתי הישויות הקוסמיות היחידות בסביבה, הם מתחילים גם לחבב אחד את השני – למרות שגם אחרי כמה אלפי שנים כאן, הם עדיין לא מוכנים להודות בזה.

אין ספק שהאהבה הרבה לספר נובעת בראש ובראשונה מהקשר בין השניים. והדמויות, כאמור, מתורגמות מהספר למסך במדויק, ושומרות על החן שלהן לאורך כל הדרך. מיותר גם לציין שטנאנט ושין הם שחקנים מופלאים ומקסימים בעצמם – והם מקסימים פי כמה יחד, כצמד פנומנלי עם כימיה שכולנו יכולים רק לקנא בה.

הסדרה, כמו הספר, היא קומדיה שחורה. היא לועגת לדתות בפרט, אבל גם לאנושות כולה בכלל. אז איפה האור? איפה הנקודות החיוביות שעוזרות לנו לשרוד את כל האופל הזדוני הזה? הכל בהם, בקראולי ואזירפאל – כי גם כשהם עצמם קצת עוקצניים וזדוניים, הם עדיין מתוקים ומקסימים כל כך, שאנחנו רוצים שהועלם ינצל ולא יושמד. לא בשבילנו, לנו בטוח מגיע להימחק מהבריאה. בשבילם – כדי שיהיה להם איפה להסתובב, לנצח, ולהשאר החברים הכי טובים ומחממי לב שנראה בחיים הקצרים וחסרי המשמעות שלנו.

בשורות טובות (תמונה: Amazon Studios)

בשורות טובות (תמונה: Amazon Studios)

בשורה התחתונה

אמרו שמלאכים ושדים לא יכולים להיות חברים – אז אמרו! כנגד כל הסיכויים, אזירפאל וקראולי הצליחו לבנות חברות אמיצה ומשעששעת. אמרו שלעבד את “בשורות טובות” למסך זה קשה – אז אמרו! כנגד כל הסיכויים, ניל גיימן הפיק מיני סדרה פנטסטית המבוססת על הספר שהוא כתב עם חברו המנוח, טרי פראצ’ט. יש סדרות יקרות מ”בשורות טובות”. יש סדרות מפותחות ממנה, מורכבות ממנה, מעניינות ומתוחכמות ממנה, אבל בודדות מאוד הסדרות שיש להן כל כך הרבה נשמה.

בשישה פרקים שנאלצתי לבלוע בישיבה אחת, פשוט כי לא הצלחתי להפסיק, גיימן ואמזון הביאו את אחת היצירות הכי נעימות, רכות, מצחיקות ומשמחות שראיתי מזה שנים. משעשע, בהתחשב בזה שבבסיס הסדרה נמצא סוף העולם. אבל היי, גם אפוקליפקסה היא בעצם עסק די משעשע.

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
תגובות לכתבה
גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות