ג'ייסון סטיית'האם מתוך ג’ייסון סטיית’האם מתוך “שומר טינה” (באדיבות סרטי יונייטד קינג)

ביקורת סרט: שומר טינה – צמד מנצח בסרט פחות מנצח

הבמאי גיא ריצ’י היה זה שהעניק לג’ייסון סטיית’האם את שני תפקידיו הקולנועיים הראשונים והפך אותו לכוכב עם “לוק סטוק ושני קנים מעשנים” ו“סנאץ'”. הרבה זמן עבר מאז, והקריירה של שניהם התפתחה לעבר סרטים גדולים יותר, יקרים יותר ולעיתים כאלו שקצת איבדו מן הקסם ההתחלתי. סטיית’האם הפך לקלישאת ה”קשוח” בסרטים כמו אימה במצולות, בעוד ריצ’י עבר לביים סרטי אולפנים גדולים כמו החידוש של “אלאדין” עם וויל סמית’.

כעת, השניים כנראה זיהו שהגיע הזמן לחזור למקורות, והם החליטו לשתף פעולה פעם נוספת, במותחן האקשן “שומר טינה” (Wrath of Man) – רימייק לסרט צרפתי לא מאוד מוכר מ-2004 בשם “משאית הכסף” (Cash Truck).

>> הצטרפו לערוץ הטלגרם של גאדג'טי

אקשן חסר מעצורים אך חסר סגנון

הסרט עוקב אחר אדם מסתורי הידוע רק בשם H (סטיית’האם) אשר מתחיל לעבוד כמאבטח בחברת משאיות ממוגנות להעברת כספים. כאשר אחת המשאיות מותקפת, המאבטח מצליח למנוע את השוד ומחסל בעצמו את כל המעורבים בקלות ובדיוק. מהר מאוד מובן כי לא מדובר בסתם מאבטח, אלא באדם עם עבר קטלני סודי.

הסרט כולו פועל כפולחן אישיות לאדם המסתורי ומשאיר אותנו לתהות מיהו באמת ומה מטרתו. לאט לאט הסרט חושף את הסיפור שמאחורי הדמות ואת מניעיה, על ידי קפיצה בזמנים וחזרה על הדברים מנקודות מבט שונות. בבימויו, ריצ’י מודע היטב למה עומד במרכז הסרט ואינו נמנע מלבצע הקרבות בעבור הסיפור. אחת מסצינות החיסול המסקרנות ביותר למשל, נקטעת עוד לפני שהחלה כדי לעבור לסצינה בה המאבטח מספר את נקודת מבטו עליה. כלומר, ריצ’י מוכן לוותר על האקשן כדי לשמור על הסוד עליו הוא רוצה לשמור. השיטה הזו רק מגבירה את המתח סביב הדמות, וסוחבת היטב את הסרט על גבי שעתיים מבלי לאבד מומנטום.

על אף השיטה הסיפורית יוצאת הדופן, הסרט מספר בסופו של דבר סיפור מאוד פשוט וחסר מעוף. בניגוד ליצירותיו המוקדמות של ריצ’י, אין פה המון ייחוד או סטייל והסרט לא מרגיש מאוד שונה מכל מותחן אקשן טיפוסי. כשהאקשן מתחיל, הוא סוחף ומבוצע היטב ואף גרפי מאוד – כולל שוט של פחות משניה על מוחו המפוזר של אדם שזה עתה נורה בפרצוף, אך כל הסצינות מסביב נשארות שטוחות ומשעממות. שיחות ברכב, חשיפת מידע איטית וצפויה ודמויות נשכחות שלפעמים הסרט עצמו שוכח מהן ועובר הלאה לקבוצה מעניינת יותר. בשלב מסוים סטיית’האם ועמיתו מדסקסים מאיפה כדאי להזמין ארוחת צהריים.

ג'ייסון סטיית'האם מתוך
ג’ייסון סטיית’האם מתוך “שומר טינה” (באדיבות סרטי יונייטד קינג)

הבעיה העיקרית של הסרט היא שהבחירה להשאיר את דמות המאבטח מסתורית משמעותה שאיננו מצליחים להתחבר אליו באמת בשום שלב. סטיית’האם מציג כאן את הגיבור הקשוח והשקט שהוא רגיל כבר לשחק, ועל אף שזה עובד בהתחלה, כשאנו מנסים לפענח מיהו המאבטח, ככל שהסרט מתקדם אנו מאבדים הרבה מן הפוטנציאל הטמון בדמות. מדובר באדם טראומתי, אך קור הרוח שלו מונע מאיתנו לראות צד יותר אישי ומעניין ממנו. קור הרוח הזה גם פוגם בכך שאנו לא באמת משוכנעים כמה מניעיו האמיתיים חשובים לו. על הנייר הם בעלי משמעות, אך הדבר לא עובר מסך יותר מדי.

מכיוון שסטיית’האם לרוב מנסה להיות שקט ומאיים, נטל התסריט נשען בעיקר על דמויות המשנה. התסריט של ריצ’י מצליח להבליח מדי פעם עם שורות מחץ משעשעות ברשעותן, אך אף אחת מהדמויות אינה זכורה כמו דמויות הצד הייחודיות שהיה יוצר בסרטיו המוקדמים.

בשורה התחתונה

לחובבי האקשן, מדובר בסרט שעושה את העבודה אך לא הרבה יותר מזה. הוא לא מצליח להתרומם לרמת הסרטים הקודמים של ריצ’י, אפילו לא החדשים יותר כמו “שם קוד מ.ל.א.ך” (The Man from U.N.C.L.E), אך הוא כן ממתג עצמו מראש כסרט קטן יותר, אישי יותר ואפרפר יותר ולא שואף בשום שלב להיות יותר ממה שהוא – מותחן מסתורי על דמות יחידה וקרה שלא מבזבזת זמן או כדורים.

יותר מכל, הסרט מזכיר סיפור בסגנון קוונטין טרנטינו, אך כזה שסובל מכך שטרנטינו לא כתב וביים אותו, ועל כן לא הצליח לרומם אותו לכדי משהו יותר מסוגנן.

שומר טינה נוחת בבתי הקולנוע בישראל החל מה-3 ביוני.

השוואת מפרטים