המדריך לגיבוי ברשת: חלק 1 – ממה מורכב NAS?

הכנסת קשיח DS218 (צילום – יאן לנגרמן, גאדג’טי) הכנסת קשיח Synology DS218 (צילום – יאן לנגרמן, גאדג’טי)

בחסות Synology

בעבר יצא לנו לסקור את פתרונות ה-NAS של סינולוג’י, ה-+Synology DS220 ו-Synology DS218, וכעת הגיעה העת להעמיק מעט יותר בצד הטכני של פתרונות ה-NAS של היום על מנת להבין מה מרכיב אותם ומה צריך לבחון בזמן רכישת NAS שיתאים לצרכים שלנו.

המטרה העיקרית של פתרון ה-NAS (ר”ת Network-Attached Storage) היא לספק לנו גישה לאחסון באמצעות הרשת, בין אם מדובר ברשת המקומית או בצורה מרוחקת דרך האינטרנט, כאשר אנו משתמשים ב-NAS כפתרון דמוי אחסון ענן. בסופו של דבר, פתרונות ה-NAS של היום הם “מיני מחשבים” יעודיים שנועדו לתת מענה לצרכים הספציפיים של משתמשי ה-NAS.

החומרה ב-NAS

שרתי NAS כיום מציעים הרבה יותר אפשרויות מעבר לשימוש בסיסי כפתרון לאחסון מידע ברשת, וניתן להשתמש בשרתי NAS למגוון משימות כמו הזרמת סרטים ומוזיקה ברשת הביתית או שימוש כמערכת ניהול מצלמות אבטחה ועוד הרבה דברים נוספים.

בסופו של דבר, ה-NAS הוא מחשב זעיר, ובדומה למחשב רגיל צריך לשים לב לחומרה המרכיבה אותו:

  • מעבד – סוג המעבד בו משתמש ה-NAS תלוי בעיקר בעומס העבודה המתוכנן עליו. אפשר להסתפק במעבד בעל ליבה בודדת לשימוש בסיסי כמו שיתוף אחסון ברשת בלבד, אך ה-NAS מסוגל לבצע הרבה מעבר לכך, כמו הרצת מכונות וירטואליות, משימות הדורשות מעבדים חזקים יותר של 2 או 4 ליבות עם תדר עבודה גבוה.
  • זיכרון – בדומה למעבד, ככל שמתכננים לבצע משימות כבדות יותר על ה-NAS, כך נזדקק ליותר זיכרון זמין. זיכרון של 2GB נחשב לנפח מספק לשימוש רגיל, אך במידה ומתכננים לבצע משימות כבדות יותר מומלץ להשתמש בנפח זיכרון גבוה יותר, כאשר בחלק מדגמי ה-NAS ניתן להרחיב את הזיכרון.
  • אחסון – הלב והמהות של כל NAS בסופו של דבר הוא האחסון אותו רוצים להפוך לזמין ברשת. פתרונות NAS שונים מציעים תמיכה בכמות שונה של כוננים קשיחים או SSD, כאשר בחלק מהדגמים המתקדמים יותר ניתן להשתמש באחסון SSD NVMe בתור זיכרון קאש (cache) לשיפור ביצועי ה-NAS. בעוד שניתן להשתמש בכל סוג של קשיח או SSD ב-NAS, לרוב מומלץ לרכוש כוננים בגרסאות יעודיות ל-NAS, שמיועדות לעבוד 24/7 בניגוד לפתרונות רגילים.
מגש הקשיח של ה-+DS220 עם כונן קשיח בגודל 3.5 אינץ'
מגש הקשיח של ה-+DS220 עם כונן קשיח בגודל 3.5 אינץ’
  • חיבור רשת – מאחר וה-NAS מיועד להתחבר לרשת, סוג החיבור עצמו הופך להיות משמעותי יותר. מרבית פתרונות ה-NAS של היום מגיעים עם חיבור 1GbE, המספק מהירות העברת מידע של 125MB/s, אך ניתן למצוא פתרונות המגיעים עם חיבורי 2.5GbE ויותר או כאלה המשתמשים בטכנולוגיית Link Aggregation המאפשרת לנצל מספר חיבורי רשת להגדלת מהירות העברת המידע.

מאחר ו-NAS הוא למעשה מחשב, הרי שבצורה דומה לבחירת המפרט הטכני של המחשב אותו אנו רוצים לרכוש, יש לשים לב למפרט הטכני של ה-NAS שאנו מעוניינים לרכוש ולהתאים אותו לדרישות שלנו. ככל שאנו מתכננים לבצע יותר עם ה-NAS נצטרך להשקיע יותר במפרט הטכני על מנת שיתן מענה מספק לדרישות שלנו.

מערכת ההפעלה של ה-NAS

חלק חשוב לא פחות מהחומרה של ה-NAS היא מערכת ההפעלה בה משתמשים. בעוד שניתן להשתמש גם במערכת הווינדוס של מיקרוסופט כפתרון ל-NAS, לרוב מומלץ להשתמש במערכות הפעלה יעודיות לנושא כמו OpenMediaVault או TrueNAS.

במקרה של סינולוג’י מדובר על DSM (ר”ת DiskStation Manager), המגיעה כפתרון שלם להפעלת NAS עם ממשק נוח ופשוט להבנה גם בעבור משתמשים מתחילים.

מערכת ההפעלה בה נבחר להשתמש ב-NAS קובעת למעשה אילו פיצ’רים יהיו זמינים לנו כמשתמשים ואילו דברים ה-NAS יוכל לבצע, אך פן לא פחות חשוב בבחירת מערכת ההפעלה ל-NAS כיום הוא נושא האבטחה, וניתן למצוא כיום לא מעט מקרים בהם פורצים תקפו והצפינו מחשבים ושרתים תמורת כופר מהמשתמשים, מה שהופך את הדגש על נושא האבטחה לקריטי למדי.

במקרה של פתרונות מסחריים דוגמת ה-DSM של סינולוג’י, לחברה קיים צוות אבטחה יעודי בשם SIRT (ר”ת Security Incident Response Team), שנועד להגיב ולתקן פרצות אבטחה חדשות החל מהגילוי שלהן על מנת לשמור על ה-NAS מוגן מפני פורצים זדוניים.

קדמת ה-+Synology DS220 ללא המכסה (צילום: יאן לנגרמן)
קדמת ה-+Synology DS220 ללא המכסה (צילום: יאן לנגרמן)

מה זה RAID ולמה אני צריך אותו ב-NAS?

אבטחה היא נושא חשוב להגנה על המידע שלנו, אך צריך לזכור כי תמיד קיים גם סיכון לכשל פיזי באחד הכוננים בהם משתמשים ב-NAS, דבר שאפשר להתכונן אליו מראש באמצעות שימוש במערכי RAID (ר”ת Redundant Array of Inexpensive Disks) או בעברית פשוטה יותר “מערך יתיר של כוננים זולים”, שימוש במערך של קשיחים על מנת להגן על המידע עליהם מפני כשל פיזי.

קיימים סוגי RAID מרובים, בהם RAID 1 המשתמש בצמד קשיחים המכילים העתק “מראה” של המידע, מה שמאפשר לכונן אחד להיכשל ולשמור על המידע זמין מהכונן השני.

במידה ומשתמשים ביותר משני כוננים קיימים מערכי RAID 5 או RAID 6, המשתמשים בכונן אחד או שניים בהתאמה על מנת לשמור מידע יתירות (parity information), המאפשר למידע שלנו לשרוד גם במידה של כשל בכונן פיזי אחד או שניים, בהתאמה.

בנוסף ל-RAID הסטנדרטי, קיימים פתרונות אחסון אחרים שנועדו לשמור על שלמות המידע בפני כשלים פיזיים, דוגמת ZFS או UNRAID, ובמקרה של סינולוג’י SHR (ר”ת Synology Hybrid Raid) – טכנולוגיה המאפשרת ליצור מערך גמיש יותר של אחסון מאשר RAID רגיל, ומספקת גם יתירות להגנה על המידע מפני כשלים.

דגשים בבחירת NAS

בדומה לכל מחשב סטנדרטי, החומרה והתוכנה של ה-NAS בהם מחליטים להשתמש ישפיעו רבות על אופן השימוש בו והיכולות אותן הוא יציע, כאשר יש לשים לבד לנקודות השונות וההשפעה שלהן על השימוש שלנו ב-NAS.

בחלק הבא של המדריך לגיבוי ברשת נתמקד בבחירת פתרון NAS מצד החומרה והתוכנה.

לייעוץ בחינם מסינלוג’י בבחירת פתרון NAS – לחצו כאן

הצטרפו לערוץ הטלגרם של גאדג’טי לעדכונים שוטפים בנושאים טכנולוגים ולערוץ גאדג’טי דיל למבצעים. תוכלו גם להירשם לעדכונים מאיתנו דרך ערוץ האינסטגרם הרשמי, עמוד החדשות של גוגל או בעמוד הפייסבוק.


*חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.

השוואת מפרטים