עוד בביקורת שלי ל"נצחיים" התחלתי לדבר על כך שהיקום הקולנועי של מארוול מתחיל ללכת לאיבוד בכל התוכן שהחברה מייצרת. בביקורת שלי ל"דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף" כבר הקדשתי לעניין פסקה שלמה, וטענתי שמנקודת מבט של צופה קז'ואלי זה נהיה קצת מתיש שצריך לעשות המון שיעורי בית לפני שרואים תוכן חדש של מארוול.
ובכן, אני שמח לספר לכם שייתכן שנשיא מארוול קווין פייגי קורא את הביקורות שלי (היי קווין, מעריץ גדול!) ומפנים, מכיוון ש"ת'ור: אהבה ורעם" לוקח צעד קטן אחורה בהקשר לאיך שהשלב הרביעי של היקום הקולנועי של מארוול בנוי, וזה כנראה הופך אותו לסרט הטוב ביותר בשלב הזה – נכון להיום.
ת'ור: אהבה ורעם – העלילה
הסרט ממשיך את קורותיו של אל הרעם ת'ור (כריס המסוורת') , שהצטרף לשומרי הגלקסיה בסוף "הנוקמים סוף המשחק" וכעת בעיקר מחפש את מקומו בעולם אחרי כל הסבל שהוא חווה.
הסרט מאחד בין ת'ור לאהובתו המיתולוגית – ג'יין פוסטר (נטלי פורטמן) ולנשקו המיתולוגי – מיולניר, במסע להציל את העולם מפני גור שוחט האלים (כריסטיאן בייל), שמטרתו היחידה היא להרוג את כל האלים ביקום.
סיפור שלא דורש יותר מידי הכנה מוקדמת
אני רוצה קודם לטפל בפיל האסגרדי שהכנסתי לחדר – אחד הדברים הכי טובים בסרט בעיניי הוא העובדה שבאמת לא צריך לעשות הרבה שיעורי בית ביקום של מארוול כדי ליהנות מהסרט.
נכון, הייתי ממליץ לכם לראות (כמעט) כל תוכן של מארוול עד היום, אבל אם לא בא לכם, או שאתם הולכים עם מישהו שפחות מבין ביקום הקולנועי של מארוול, מספיק לדעת פחות או יותר מי זה ת'ור וזהו. באמת.
זאת בעיקר בגלל שדמותו של קורג (בקולו של במאי הסרט ואהוב המערכת טאיקה ואיטיטי) מקבל תפקיד גדול יותר בסרט הנוכחי וקופץ מידי פעם במהלך הסרט עם אקספוזיצה שדרושה למי שלא ראה את הסרטים המכילים את ת'ור בתוכם ומצחיקה מאוד לכל השאר.
אני באמת חושב שאם מארוול יוציאו סדרה שבה קורג פשוט עושה ריאקאפ לדברים שקרו במארוול זו יכולה להיות הצלחה מסחררת.
קומדיה רומנטית על משולש אהבה עם פטיש?
טאיקה ואיטיטי עשה שינוי מטורף בדמות של ת'ור מאז שקיבל לידיו את הדמות ב"ת'ור: רגנרוק". הוא הצליח להפוך את ת'ור המשעמם, שהיה אחת הדמויות הכי לא מעניינות ביקום של מארוול ולתת לו עומק ואופי שבנו אותו כאחת הדמויות הכי מעניינות ביקום הקולנועי של מארוול – דמות ילד-גבר (man-child) שמנסה להתמודד עם הכמות הבלתי פוסקת של טרגדיות וטראומות שסובבות אותו, בעיקר מדחיק אותן, ועושה את כל זה בחינניות מטופשת.
הפעם ואיטיטי העלה הילוך במורכבות של ת'ור והעמיד אותו בסוג של קומדיה רומנטית (עד כמה שסרט של מארוול יכול להיות קומדיה רומנטית), כשהחלק הרומנטי לא מתעסק ביחסים של ת'ור עם ג'יין (אם כי גם היא קיימת בסרט, ולא מעט), אלא ביחסים של ת'ור עם שני הנשקים שלו – סטורם ברייקר הגרזן האימתני ומיולניר, הפטיש שחזר לחיים ולחייו של ת'ור.
הבחירה של ואיטיטי להאניש את שני הנשקים האלו וליצור מערכת יחסים שלמה בין ת'ור לנשקים שלו מספקת כמה מהקטעים הכי מצחיקים בסרט ומעניין לראות אם ת'ור ימשיך להתייחס אל הנשקים כחברים שלו, ומה ההיבט הפסיכולוגי של כל העניין הזה.
כאמור, ת'ור הוא אחת הדמויות המעניינות ביותר ביקום של מארוול.
אבל ת'ור הוא לא היחיד שתופס את תשומת הלב ב"אהבה ורעם". ג'יין פוסטר מורגשת בסרט הזה כמו שלא הייתה מורגשת באף סרט של ת'ור עד היום, וזה מרגיש כאילו ואיטיטי הרגיש רע על זה שהוא לא הכניס את הדמות של ג'יין באירועי ראגנרוק וכרגע הוא מאוד רוצה לפצות על כך.
הגרסה שלה לת'ור היא תוספת מבורכת. היא משמשת כמו היינג ליאנג לת'ור של המסוורת' – אם הוא בעיקר משתמש ברגש אימפולסיבי וחושב על הכאן ועכשיו, היא צד יותר מחושב ושקול של ת'ור, והשילוב של השניים הוא נהדר.
בניגוד לת'ור של פורטמן, ואלקירי של טסה ת'ומפסון טיפה נדחקת לשוליים בסרט הזה וזה קצת חבל, מכיוון שדווקא הדינמיקה של ת'ומפסון עם פורטמן הרבה יותר מעניינת מהדינמיקה שלה עם המסוורת'.
לא נבל עמוק, נבל עם מניעים עמוקים
גור של בייל הוא דמות טראגית, ויש לא מעט קווים מקבילים בין גור לת'ור (וגם לת'ור-ג'יין), מה שהופך אותו קצת יותר עמוק מהנבלים הגנרים שהתרגלנו לראות במארוול.
עוד מוסיף לדמות המשחק של בייל. רואים שהוא נהנה לשחק עם הדמות ולתת לנו נבל שהוא קצת פטריק בייטמן ("אמריקן פסיכו"), קצת מה היה קורה אם בייל היה משחק את הג'וקר ולא את באטמן.
עם מראה מאיים והשוטים שצילם ואיטיטי, גור מסתמן כאחד הנבלים המפחידים של מארוול באופן שאפילו קצת מזכיר את אלמנטי האימה שהוצגו בסרט "דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף", ואם הייתי צריך לשים את גור באיזושהי שורה של נבלים, הוא דומה מאוד לאריק קילמונגר (מהפנתר השחור), מה שאומר שהוא נבל עם מניעים מאוד עמוקים ומובנים, אבל השימוש בו לא תמיד הולך עד הסוף.
יותר מידי חופש יצירתי? תלוי את מי תשאלו
בעבר מארוול היו מאוד קפדניים על הדרך בה סרטים של החברה נעשים. הדוגמה הכי טובה לכך היא הסרט של אנט-מן, שאותו היה אמור לביים אדגר רייט ("סקוט פילגרים נגד העולם") ופרש מהפרוייקט מכיוון שלא ניתן לו מספיק חופש אומנותי.
בסרטים האחרונים של מארוול – דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף והסרט הנוכחי, הם קצת הרפו את היד בקשר לחופש היצירתי של הבמאי, וכמו שממדי הטירוף היה מאוד סרט של סם ריימי, הסרט הנוכחי הוא לגמרי של טאיקה ואיטיטי וטביעת האצבע שלו מורגשת כמעט בכל אלמנט.
אני לא יודע איך זה משפיע על מי שפחות מתחבר לעבודותיו של ואיטיטי, אבל אני נהנתי מכל רגע. אני כן יכול להגיד שואיטיטי ממשיך ב"אהבה ורעם" את הקו שהוא התחיל בראגנרוק, עם בדיחות שעפות בקצב מסחרר (ולפעמים ברגעים שבהם לא אמורות להיות בדיחות) והטון הייחודי של ואיטיטי, שאני מאוד אהבתי, אבל אני יודע שלא כולם מתחברים אליו.
השורה התחתונה – מה חשבנו על ת'ור: אהבה ורעם
הסרט עוקב אחרי המסע של ת'ור למימוש עצמי ויוצר סטטוס קוו חדש שלא הכרנו עבור הדמות, שכבר עברה לא מעט גלגולים במהלך 12 השנים מאז הוא הוצגה לנו לראשונה.
ולמרות שאין פה איזו התעסקות במולטיוורס או באיזשהו אירוע גדול שמשפיע על כלל היקום של מארוול, אני חושב שזה אחד מפיתוחי הדמויות היותר מעניינים שיש לנו היום ביקום הזה.
זה נראה כאילו ת'ור הפך לדמות שכרגע נמצאת בנישה שלה וכשצריך הוא יגיע לאירועים הגדולים, ואני חושב שהנוסחה הזו, שפעם מארוול דגלו בה, הייתה קריטית להצלחת הסרט ולעובדה שנכון לשלב זה "ת'ור: אהבה ורעם" הוא הסרט השלם ביותר בשלב הרביעי של מארוול. רק אפשר לקוות שהמגמה הזו תמשיך עם שאר הפרוייקטים של הסטודיו.
שירות לציבור: לסרט יש שתי סצינות לאחר הכתוביות, ואני בהחלט ממליץ לכם להישאר בשבילן בקולנוע לעוד מספר דקות.
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.