בחודשיים האחרונים אי אפשר להימלט מ"האחרונים מבינינו" (The Last of Us), שהפכה לסדרה המדוברת ביותר של השנה החדשה ועקפה בנתוני הצפייה אפילו את הלהיט הקודם של HBO, "בית הדרקון".
לאורך עונתה הראשונה, הסדרה הצליחה לכבוש לבבות, לצבור תלונות, להציב רף חדש לעיבודי משחקי וידאו ואף להגדיר מחדש את המונח "פרק בקבוק". לכבוד עליית הפרק האחרון, נסכם עבורכם את מה שעברנו העונה.
נאמנים למקור
עיבודים קולנועיים וטלוויזיוניים של משחקי וידאו פעמים רבות גוררים ביקורות מאת גיימרים על חוסר הנאמנות למשחקים עליהם מבוססים.
סרטים כמו "האויב שבפנים" ו"הנסיך הפרסי" לא טרחו להסתמך על יצירות המקור וחטפו אש, בעוד סרטים כמו "אנצ'רטד" ו"סוניק: הסרט" זכו לאהבה אך לא בדיוק השקיעו יותר מדי בלדמות את המשחקיות המוכרת.
"האחרונים מבינינו" בהחלט הציב רף חדש לעיבודים מסוג זה, עם היצמדות יתרה לחומר המקור, לפעמים אפילו קצת יותר מדי. המשחק הפופולרי מראש ניצב כאחד הסינמטיים ביותר בתחום, והמעבר שלו לטלוויזיה לא דרש יותר מדי עבודת עיבוד.
יוצר ובמאי הסדרה, קרייג מאזין, תפס את רוח המשחק ובחר כמעט לשעתקו לגרסה הטלוויזיוניות. אחרי כל פרק צצו השוואות למשחק שהוכיחו כי מאזין השתמש באותו דיאלוג, אותו הקצב ואפילו אותן זוויות הצילום מסצינות ה-cut away מהמשחק.
תחילה אפילו נשאלה השאלה מדוע בכלל לעבד את הסיפור מראש, אם הסצינות משוחזרות כמעט אחד לאחד? מאזין בעיקר השכיל כאן לוותר על המילה "עיבוד" ולהתמקד במקום ב"עיבוי".
בזמן שהמשחק צריך בסופו של דבר להתמקד בפעולה ובמשימות, הסדרה מרשה לעצמה לעבות את מסע הדמויות ולספק רקע נוסף לעולם הפוסט אפוקליפטי והאנשים המאכלסים אותו.
ההשפעה של "האחרונים מבינינו" בהחלט תהדהד לעיבודי משחקי וידאו עתידיים. בהוליווד מבינים כעת את מה שהסדרה "מסע אגדי" (Mythic Quest) הבינה כבר מזמן – גיימרים הם קהל שלא כדאי לעצבן.
מי אמר שזומבים איטיים?
אחד הדברים הבולטים בעונה הראשונה של "האחרונים מבינינו" הוא הקצב. בזמן שסדרות כמו "המתים המהלכים" יכולות להיגרר במשך 11 עונות, כאן נעשתה החלטה להתמקד במסע הרגשי של הדמויות ופחות במסע הפיזי שלהן. הסדרה הרשתה לעצמה לבחור מספר נקודות במסע של אלי וג'ואל ששוות ציון ולדלג על השאר.
העונה בהחלט הרגישה כמו מסע ארוך ואפי, אך גם כזה שטס במהירות ולא מבזבז זמן. בעשרה פרקים בלבד הספקנו לראות את הצמד נפגש, מאבד חברים, מייצר אויבים, נפטר מהאויבים האלו, מייצר אויבים חדשים ונפטר גם מהם. ראינו סוגים שונים של נדבקים, חווינו סיפורי רקע, איחודים בין משפחות ואפילו כמעט-מוות קרוב.
העונה העמוסה סיפקה תחושה מלאה אך גם קצבית, והסיבה לכך היא בהידבקות לרעיון של עונה אחת = משחק אחד. ב-HBO יכלו למתוח את העלילה, שכן "האחרונים מבינינו" כוללת שני משחקים בלבד וחומר המקור לא בדיוק רחב כמו זה של "משחקי הכס".
אך ההחלטה הייתה שהעונה הראשונה תעבד את המשחק הראשון במלואו, כאשר העונה הבאה ודאי תעבד את כל המשחק השני. מעבר לכך, יצטרכו היוצרים להחליט מה טומן העתיד. אך בשורה התחתונה, מדובר בבחירה נבונה שמעדיפה לספר סיפור טוב עכשיו מאשר לנסות להבטיח מראש 8 עונות.
פרק בקבוק או סטנד-אלון?
הפרק הראשון של "האחרונים מבינינו" שבאמת התפוצץ ברשתות החברתיות והוכיח כי הסדרה נפרדת מהמשחק ועומדת בפני עצמה היה הפרק השלישי בעונה – "הרבה מאוד זמן".
הפרק הצדדי זנח לרגע את ג'ואל ואלי והתמקד בדמויות של ביל ופרנק, בגילומם של ניק אופרמן ("מחלקת גנים ונוף") ומורי בארטלט ("הלוטוס הלבן").
הפרק הנוגע המשיך טרנד מעניין בטלוויזיה, בו סדרות לוקחות פאוזה מהסיפור המרכזי ומספקות פרק אנתולוגיה בו ניתן לצפות אפילו ללא הקשר. פרקים דומים היו בסדרות כמו "מסע אגדי" (עונה 1, פרק 5 – "A Dark Quiet Death"), דוקטור הו ("עונה 3, פרק 10 – "בלינק") ואפילו "אבודים" (עונה 6, פרק 9 – "Ab Aeterno"). וכמובן בסדרת הקומדיה "האיש האחרון בעולם" (Last Man on Earth), שסיפקה לפחות פרק אחד כזה בכל עונה.
אחרי שכולם ניגבו את הדמעות, הפרק החל לקבל באינטרנט את הכינוי "פרק בקבוק", מונח שרובנו למדנו מהסדרה "קומיוניטי", שמשמעותו פרק מצומצם שמתרחש במיקום אחד.
המונח צץ במקור כדי לתאר סגנון פרקים שמטרתם לחסוך קצת כסף להפקה. הם בדרך כלל הגיעו אחרי פרקים מיוחדים ויקרים במיוחד אשר דרשו להשיב קצת מהתקציב דרך פרק זול מהרגיל. ב"באפי קוטלת הערפדים" למשל היה זה הפרק שמיד אחרי ספיישל המחזמר היקר.
אחרי הפרק השלישי של "האחרונים מבינינו" המונח החל קצת לאבד ממשמעותו המקורית. "הרבה מאוד זמן" בהחלט לא היה פרק מצומצם וזול. הוא אמנם התרחש בעיקר בביתם של ביל ופרנק, אך עדיין הציג את העולם שבחוץ, הכיל סצינות אקשן והתפרש לאורך שנים רבות.
ובכל זאת, רבים התייחסו אליו בפרק בקבוק, סוג של גלגול לתקופה מודרנית בה סדרות הן יותר עתירות תקציב ורשתות הטלוויזיה כבר לא מאיימות על היוצרים עם סכומים זעומים שיש להשיב אחרי פרק ספיישל.
בין אם נקרא להם "פרקי בקבוק", פרקי "סטנד אלון", פרקי "אנתולוגיה" או כל מונח אחר, נראה כי הפרקים המיוחדים האלו כאן כדי להישאר.
הפרק השלישי של "האחרונים מבינינו" ודאי יגרוף פרסים ויעניק ליוצרים אחרים חופש להשתמש בסדרות שלהם כדי לספר סיפור אישי יוצא דופן. סוג של סרט טלוויזיה חד פעמי, שבסופו של דבר מתקשר לעלילה בצורה מעניינת אך לא בהכרח חייב לקדם את העלילה.
האחרונים הם אנחנו
לסיום, נקנח באחת התגובות המצחיקות ביותר לסדרה מאת הפובליציסט האמריקאי הימני בן שפירו, שביקר את הסדרה על כך שאינה מראה מספיק זומבים.
באמצע העונה כתב שפירו למיליוני עוקביו ברשתות החברתיות תלונה ארוכה על כך שפרקי הסדרה מתמקדים יותר מדי בדמויות ופחות מדי בסצינות אקשן בכיכוב הנדבקים המאיימים.
בפוסטים שלו, כינה שפירו את הסדרה "סדרת זומבים", וכאן בעצם שורש הבעיה שלו. כפי ששם הסדרה מרמז, זוהי בהחלט לא סדרת זומבים, אלא סדרה על השורדים האחרונים שנותרו אחרי מתקפתם.
הייחוד בסדרה היא בכך שהיא מציגה לנו את העולם שנותר רק כרקע למסע ולסכנות הצפויות בו. אך העיקר תמיד היה הצמד השורד והאנשים שהם פוגשים בדרך המנסים לחיות את חייהם בתקופה שאחרי הוירוס.
אין בכך בהכרח משהו חדש, והסדרה מצטרפת לאינסוף היצירות שגורסות כי האיום המסוכן ביותר הוא בעצם בני אדם ולא המפלצות הפיקטיביות.
השאלה מה נותר מאיתנו אחרי אסון, וכיצד הבחירות שלנו ישפיעו על הישרדות המין האנושי. זוהי תמה שחוזרת על עצמה עוד מתקופת "איזור הדמדומים" וככל הנראה תמשיך לחזור ביצירות לעד, בעיקר בתקופה הרת האסונות, המגיפות והדרמות הפוליטיות בה אנחנו נמצאים. לפחות עד שנתגבר או שניכחד על ידי זומבים.
העונה הראשונה של "האחרונים מבינינו" זמינה לצפייה בהוט, yes וסלקום TV.
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.