לפעמים, אין כמו סרט אקשן טוב שאפשר פשוט לכבות בו את המוח לשעה וחצי ולצפות בעיקר בדברים מתפוצצים. ההיסטוירה מלאה בסרטים כאלו, סרטים כמו "ספורט הדמים", "קומנדו" ואפילו סדרות סרטים שלמות כמו “מהיר ועצבני" ו"הבלתי נשכחים".
אלו סרטים שבדרך כלל מביאים איתם הרבה אקשן, אלימות והומור, ולא מתעסקים בעלילות מורכבות מידי או דמויות עמוקות ומסרים שאמורים להישאר עם הצופה הרבה אחרי הצפיה בהם.
ברור לי שהסרטים האלה הם לא שיא הקולנוע, אבל גם בסרטים אלה אני מצליח למצוא תמיד משהו ליהנות ממנו. והכוורן לא שונה בהרבה באספקט הזה, הוא פשוט הרבה יותר דבילי מכל שאר הסרטים שהזכרתי למעלה – והם מראש סרטים מאוד דבילים, אז מה זה אומר על הכוורן?
הכוורן – עלילה
הסרט מספר את סיפורו של אדם קליי (ג'ייסון סטיית’אם), כוורן מסתורי שחי את חייו בשקט באסם שהוא משכיר מגברת זקנה.
כאשר חבורת נוכלים עוקצת את בעלת המקום וגורמת לה להתאבד, קליי יוצא למסע נקמה וחושף שלפני עיסוקו ככוורן, הוא היה "כוורן", איש היחידות המיוחדות שעסק בחיסול טרוריסטים והיה מעל כל חוק.
קליי מבין במהרה שלפניו ארגון צללים שעוקץ בפישינג אנשים תמימים בכל רחבי העולם, והוא נחוש שדבר לא יעמוד בדרכו לחשוף ולחסל אותם, גם כשכל ארגוני הביטחון בעקבותיו.
תזהר ממנו, כמו דבורה מיד עוקץ
כבר מסצנת הפתיחה של "הכוורן" אפשר להרגיש כי מדובר בפארודיה על סרטי אקשן מטופשים (שבהרבה מהם מככב סטיית'האם), כשהוא מציג בצורה דרמטית יתר על המידה את החיים של אדם קליי ככוורן, סוג של הסצנה שבה טוני סטארק בונה את חליפת האיירון-מן הראשונה שלו, אבל עם דבורים.
הסרט ממשיך בקו הדרמטי עד כדי גיחוך שלו גם במונטאז' שבו קליי אוסף דבש בזמן שרואים את הזקנה שמשכירה לו את האסם נעקצת על ידי ארגון פישינג ומתאבדת.
הכוורן הוא סרט שמעדיף להשאיר את הצופים שלו צוחקים באופן בלתי נמנע על כמה שהוא מרגיש מטומטם מאשר לבנות עולם עשיר שיכול להתפתח לסדרת סרטים, כפי שקורה לא מעט עם סרטים מהסוג הזה (בואו, יש 11 סרטים של מהיר ועצבני, והם כיפים מאוד לצפיה, אבל לא ממש עמוקים).
אחת הבעיות שלי עם "הכוורן" היא שהרבה פעמים הסרט אינו מצליח לממש את הפוטנציאל של הרעיון שלו ומרגיש כאילו הוא נכתב על ידי אינטיליגנציה מלאכותית שהזינו לה כל סרט אקשן כזה ואמרו לה "עכשיו תכתבי סרט כזה – אבל עם דבורים".
כמעט כל הדמויות בסרט מרגישות שטוחות מאוד ומבטאות את רעיון הבסיס של דמויות שאיכשהו תמיד יש בסרט אקשן.
סטיית'האם משחק מתנקש קטלני ומסתורי שלא מדבר הרבה, אמי ראבר-לאמפמן ("אקדמיית המטריה") היא הבת של בעלת האסם של קליי וגם במקרה סוכנת FBI שרודפת אחרי קליי, ג'רמי איירונס הוא כל ראש סוכנות ביון בכל סרט אי פעם וג'וש האצ'רסון הוא הילד המפונק עם הקשרים בכל מקום שרק עושה באלגן ואיכשהו כולנו מכירים.
כל הדמויות בסרט מרגישות כמו כל קלישאה שאפשר לחשוב עליה בסרט אקשן, בתוספת משחקי מילים על דבורים שלא לצורך. ומכיוון שהסרט לוקח את עצמו כל-כך ברצינות, לפעמים זה מרגיש מטופש ברמה שגורמת לתהות עד כמה הסרט באמת מזלזל באינטליגנציה של הצופים שלו.
לא הדבש הכי מתוק בכוורת
כשתראו את "הכוורן" תרגישו מהרגע הראשון כאילו ראיתם כבר את הסרט הזה, וזה נכון, ראיתם אותו – כי "הכוורן" מרגיש בדיוק כמו ג’ון וויק אם הוא היה אובססיבי לדבורים והרבה יותר מטומטמם.
למרות שלפחות ג’ון וויק בונה את העולם שלו בצורה משכנעת יותר ומנסה לתת לצופים קצת רקע עליו, גם אם אני מוציא את כל אלמנט ה"אני הורג את כולם כי הרגו מישהו שאני אוהב", ארגון הכוורנים בסרט נשמע ומרגיש כמו גרסה זולה ופחותה יותר של אגודת המתנקשים מהעולם של ג'ון וויק, אבל זה בעיקר בגלל שהוא לא מתעמק בו כמעט בכלל.
וחבל, כי הוא אחד הרעיונות היותר מעניינים בסרט ובסיס לא רע לסרטי המשך.
הדברים החשובים ביותר בסרט אקשן דבילי הם
- שיהיה דבילי.
- שיהיה בו אקשן.
ובכן, כבר ביססנו ש"הכוורן" מאוד דבילי, אבל מה עם האקשן?
לפחות בגזרה זו הסרט לא מאכזב ומפוצץ באקשן. רוב הזמן הוא אפילו נראה לא רע, במיוחד בסצינות של קרבות פנים מול פנים.
אבל במהלך סצינות שדורשות אפקטים ממוחשבים כמו פיצוצים, אלה נראים זולים ולא משכנעים במיוחד, כך שזה קצת הוציא אותי מהאווירה של הסרט לרגע, למרות שהצלחתי לחזור וליהנות ממנו.
השורה התחתונה – מה חשבנו על "הכוורן"
"הכוורן" הוא סרט אקשן דבילי קלאסי – מלא אלימות, ועם מעט מאוד היגיון. האם הוא מתאים לצפיה בקולנוע? אני לא בטוח, כי אפילו סצנות האקשן שלו, שאמורות לספק לנו איזושהי שהיא סיבה לראות אותו על המסך הגדול, לא מרהיבות בצורה מיוחד, אלא פשוט נמצאות שם.
עבור מי שאוהב לנתק את המוח לרגע ולצחוק מסרט מטופש מאוד הוא עושה את העבודה שלו, ולגמרי היה יכול להתאים לערב סרט בבית כשיצא לצפייה ביתית.
טיפ מאיתנו..
ב"הכוורן" מוצגת אופרציית פישינג, ולמרות שבסרט הכל נראה מגוחך מידי, הרי שבמציאות זו בעיה אמיתית. לא מומלץ ללחוץ על לינקים ממקורות לא מוכרים או לתת את הפרטים שלכם לאתרים שאתם לא מכירים את המקור שלהם. אם בא לכם ליהנות מאדם שבאמת חושף אופרציות כאלה, אני ממליץ לכם על היוטיובר Jim Browning.
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.