IBM הצליחה ליצור ביט אחד של זיכרון עם רק 12 אטומים

בשנות השמונים של המאה העשרים התערבו שני מדענים (היינריך רוהר וגרד ביניג) האם יהיה ניתן לכתוב את שם החברה בה עבדו, חברת IBM, בעזרת אטומים בלבד. לימים, התערבות זאת הייתה מה שהניע אותם לבנות את מיקרוסקופ “מינהור סורק” שבאמצעותו הם אפשרו למדענים להתעסק עם חומרים ברמת האטום הבודד ובכך להעמיק את חקר הננוטכנולוגיה. למסוקרנים, הם אכן הצליחו לכתוב את רצף האותיות IBM מאטומים בודדים ושנים לאחר מכן IBM בעצמה מציגה בפנינו יישום חשוב מאוד של אותה ההמצאה (שדרך אגב, זיכתה אותם בפרס נובל).

מדענים ב- IBM הצליחו למצוא את מספר האטומים הקטן ביותר עליו ניתן לאחסן “ביט” אחד של מידע. התשובה היא – 12. על פי חישוב פשוט ניתן להסיק כי בכל שבב זיכרון שיש במחשבי PC כיום ישנם מליוני אטומים ביחס לכמות הביטים המצויים בהם. רק בשביל לסבר את האוזן, בשטח איחסון של 8GB ישנם קרוב ל-69 קודריליון אטומים (קודריליון = 1 עם 15 אפסים אחריו). IBM סידרה את 12 אטומים בשתי שורות שווה (שישה אטומים בכל שורה) בעלי מטען מגנטי הפוך, ולאחר מכן הבינה כי אותו מבנה מיוחד יכול לבודד ביט אחד, כך שהמגנטיות של אותו ביט לא תפריע לביטים האחרים הנמצאים סביבו.

IBM הסבירה כי חוק מור – חוק האומר כי בתקופה של בערך כל שנתיים תוכפל צפיפות הטרנזיסטורים במעבד, נמצא כעת בסכנה. מור עצמו (שנמנה בין מקימי חברת אינטל) בשנת 2007 ציין כי כבר בעוד 10-15 שנה לא יהיה ניתן עוד לצמצם את יכולות העיבוד, מה שיפריך את החוק שלו, וכעת מסתמן כי IBM בדיוק נותנת את הגושפנקה הסופית לכך. הרי מעבדים לא יכולים להיות רכיבים קטנים יותר מרמת האטומים (נכון לטכנולוגיה העומדת לרשות האדם בזמן כתיבת שורות אלה), מה שאומר שאנחנו קרובים לגודל המינימלי בו האדם יכול למזער עוד מרכיביו.

ההשלכות של הגילוי החדש הן כמעט בלתי נתפסות, חשבו כי במחשבים של מחר תוכלו להתקין כונן קשיח המכיל טרהבייטים של שטח אחסון וכל זאת מבלי שהכונן יתפוס מקום פיזי רב בכלל. אך כמו כל הדברים, היותר-מידי-טובים-בשביל-להיות-אמיתיים שאנחנו שומעים עליהם, ייקח עוד הרבה זמן עד שכולנו נסתובב עם דיסק און קיי זעיר עם מאות ג’יגות עליו, אך אכן שווה לעקוב אחרי הפיתוח המסעיר.

 

השוואת מפרטים