סוניק היא סדרת משחקים שגדלתי עליה ועד היום תמיד כיף לי לשחק בה, ולכן מבחינתי בכל פעם שיוצא סרט של סוניק אני מחכה לראות מה יהיה בו הפעם.
ל"סוניק 3" חיכיתי במיוחד אחרי סצנת האפטר קרדיטס של "סוניק 2", שחשפה את שאדו הקיפוד וגרמה לי להתרגשות לקראת הסרט החדש בסדרה, ובמובנים מסויימים הוא באמת התעלה על הציפיות שלי, אבל גם השאיר אותי קצת חלוק בקשר למה שאני חושב עליו.
סוניק 3 – העלילה
הסרט "סוניק 3" תופס את "צוות סוניק", שכולל את סוניק, טיילס, נאקלס ובני האדם טום ומאדי, נהנים בקמפינג משפחתי לאחר ששוב הביסו את ד"ר רובוטניק במהלך אירועי הסרט השני.
אך השקט הזה לא נמשך זמן רב, כאשר שאדו, קיפוד שנחת בכדור הארץ והיה בקיפאון במשך 50 שנה מתעורר עם הכוונה לחסל את ארגון גאן אשר קשור לעברו המסתורי.
במקביל, טכנולוגיה של ד"ר רובוטניק מנסה לחסל את צוות סוניק, אבל רובוטניק הוא לא האחראי לכך. סוניק ורובוטניק צריכים לשלב כוחות כדי לגלות מי גונב את הטכנולוגיה של רובוטניק ובמקביל לגלות איך עוצרים את שאדו, שמאיים לא רק על צוות סוניק וארגון גאן, אלא על כל העולם.
אפל יותר, ילדותי באותה מידה
הבעיה העיקרית שלי עם סרטי סוניק היא משהו ששמתי לב אליו בצפייה חוזרת בשני הסרטים הקודמים בסדרה, הם פשוט ילדותיים מידי. "סוניק 2" אמנם היה שיפור משמעותי מהסרט הראשון ו"סוניק 3" בהחלט ממשיך את מגמת השיפור של הסרטים הקודמים בסדרה, אך עדיין מרגיש ילדותי בבסיסו.
העלילה מצליחה לשמור על קצב מהיר ובסרט הנוכחי היא גם אפלה יותר מהסרטים הקודמים, אך למרות זאת התחושה הכללית היא שהסרט מכוון בעיקר לקהל צעיר, מה שמוביל לרגעים שבהם הדיאלוגים וההומור מרגישים מעט פשטניים ואפילו מרדדים סיפור שהיה יכול להיעשות בצורה הרבה יותר מורכבת ולדבר על נושאים כבדים יותר כמו טראומה בין-דורית או המשפחה שאנחנו בוחרים.
ניכר שיוצרי הסרט מכירים היטב את חומר המקור, והסרט עוקב בצורה נהדרת אחרי המשחק Sonic Adventure 2. יש כמה שינויים שנעשו בסרט לעומת המשחק, אבל סך הכל כחלק מהיקום הקולנועי הסרט מרגיש כמו אדפטציה נאמנה למשחק והמשך הגיוני ליקום הזה.
עוד אלמנט מוצלח בסרט הוא הדגש על הדינמיקה בין חברי צוות סוניק – סוניק כמנהיג המהיר, טיילס כמומחה הטכנולוגי, ונאקלס כשרירים של הצוות. לכל אחד מחברי הצוות יש את הרגע שלו לזרוח בסרט, והוא מוסיף עוד אלמנטים של עבודה בצוות, משהו שהזכיר לי את אחד המשחקים האהובים עליי בסדרה (Heroes) ובעיניי שיפר את חווית הסרט.
לא יותר מידי אנשים, לא נורא
שאדו, בדיבובו של קיאנו ריבס, הוא בחירה מושלמת לתפקיד. ריבס מצליח להביא לדמותו של שאדו את הקרירות והמסתורין שמאפיינים אותו, מה שהופך אותו לדמות מורכבת ומעניינת. שאדו מרגיש כמו הג'ון וויק של עולם סוניק, ויחד עם האזכור לריבס ולסרט "ספיד" בסרט הראשון בסדרה, נראה שלא הייתה בחירה מושלמת ממנו לתפקיד.
באופן כללי, אחת החוזקות של סדרת סרטי סוניק הייתה הבחירה של מי שיתרמו את קולם לדמויות האהובות. בן שוורץ ממשיך להביא את האנרגיה והחיות לדמותו של סוניק, בעוד קולין אושונסי בתפקיד טיילס ואידריס אלבה בתפקיד נאקלס ממשיכים לעשות עבודה נהדרת ומשלימים את צוות סוניק בדיוק נפלא.
הדמויות של טום ומאדי לא עושות הרבה בסרט, אך הן משעשעות כשהן מופיעות. טום, בגילומו של ג'יימס מרסדן, ומאדי, בגילומה של טיקה סאמפטר, מביאים קלילות והומור למעט הסצנות שאליהן הביאו אותם.
המחסור בבני אדם שהם לא ג'ים קארי ב"סוניק 3" מורגש מאוד, אבל זה משהו שניתן להסביר על ידי זה שהסרט צולם במהלך שביתת השחקנים בהוליווד של 2023 (כן, מי זוכר בכלל שזה קרה) ויוצרי הסרט המשיכו לצלם אותו בטענה שסוניק והחבורה שלו הן לא דמויות אנושיות, אז ניתן היה לצלם את כל הסצנות בהן אין בני אדם במהלך השביתה ולהשלים את הקטעים עם בני האדם אחריה.
ואם כבר הזכרנו את ג'ים קארי
אין ספק שהדבר הכי טוב שהסדרה של סוניק עשתה היא להחזיר לתודעה את ג'ים קארי, ואמרתי את זה כבר בביקורת שלי ל"סוניק 2" ואני אגיד את זה שוב. בסדרת הסרטים של סוניק נראה שאמרו לו "בוא פשוט תהיה אתה לכמה שעות, תעשה שטויות ואנחנו נצלם", כך שלאחר תקופה ארוכה בה לא ראינו אותו בסרטי קומדיה הוא באמת זורח בסרטי סוניק.
אבל הדבר המרשים באמת הוא היכולת של ג'ים קארי לשחק ב"סוניק 3" שתי דמויות שונות – את ד"ר רובוטניק המקורי שאנחנו מכירים ואת ג'ארלד רובוטניק, שהוא סבו של ד"ר רובוטניק, באופן שמרגיש מצד אחד כמו ג'ים קארי המוכר, אך עדיין מספיק שונה כדי להיות מעניין.
קארי מצליח להביא את הכריזמה והאנרגיה הייחודיות שלו לכל דמות, מה שמוסיף הרבה לאווירת הסרט. בנוסף, בדרך כלל כשאותו שחקן משחק כמה דמויות באותו הסרט זה תמיד מרגיש קצת מוזר ולא טבעי, אבל איכשהו הדרך שבה שתי הדמויות מופיעות על המסך עשויה בצורה מרשימה טכנולוגית, עם שימוש חכם באפקטים מיוחדים, שמדגישים את ההבדלים ביניהן, וחילופי הדברים בין הגרסאות השונות של קארי מצליחים להרגיש כאילו באמת יש שתי גרסאות של ג'ים קארי והן מנהלות בניהן דו שיח לגיטימי.
באופן כללי, האנימציה והאפקטים המיוחדים ב"סוניק 3" הם מהמרשימים ביותר שנראו בסדרה עד כה, בעיקר בסצנות האקשן.
הדמויות המונפשות נראות מציאותיות יותר מאי פעם, עם תנועות חלקות ומפורטות שמוסיפות לאמינות שלהן בתוך העולם האמיתי רוב הזמן.
עם זאת, יש משהו קצת מוזר עם הדמויות הלא אנושיות מידי פעם, ובעיקר בתנועות השפתיים שלהן. זה לא מפריע במהלך הצפייה, אך לאחר הצפייה חשבתי שזה היה קצת מוזר.
השורה התחתונה: מה חשבנו על "סוניק 3"?
"סוניק 3" הוא שיפור מהסרטים הקודמים בסדרה. הוא אומנם יותר אפל מהם, אך עדיין די ילדותי, ואני מרגיש שהוא לא ממלא את מלוא הפוטנציאל שלו.
הוא כנראה מאוד נחמד לילדים, אבל מעריצים של המשחקים המקוריים כנראה קצת יותר בוגרים מהגיל שכנראה הסרט מכוון אליו, וזה משאיר אותי כצופה ומעריץ בעמדה קצת מוזרה. מצד אחד, אני מאוד רוצה לאהוב את הסרט בתור מעריץ של המשחקים, ומצד שני, אני מרגיש שהוא ילדותי מדי בשבילי.
עם הידיעה שהסרט הרביעי כבר בתהליכי עבודה וצפוי להגיע בשנת 2027, אני רק יכול לקוות שסדרת הסרטים תתבגר, או שלפחות אני אלמד לאהוב את סרטי סוניק על מה שהם.
שירות לציבור: הסרט כולל שתי סצינות אחרי הקרדיטים. הסצנה הראשונה גררה המון מחיאות כפיים והתרגשות באולם כמעט כמו בסרטים המוקדמים של מארוול, והסצנה השנייה היא די צפויה, אבל עדיין היה נחמד לראות אותה, אז אני ממליץ להישאר עד הסוף.
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.