ביקורת משחק: Gears of War: Judgment – פוגע במטרה אבל לא בנקודה

| יום שלישי, 26 במרץ 2013, 20:06 | משחקים, קונסולות

gears-of-war-judgment-review-7בשנים האחרונות, שני הכותרים החזקים ביותר של מיקרוסופט – Halo ו-Gears of War, עברו ידיים לחברת פיתוח אחרת במטרה "לרענן" את הסדרה ולהביא למעריצים כותר מוכר ואהוב, אך עם זאת חדש ומפתיע. ב-Halo, חברת הפיתוח 343 לקחה את המושכות מחברת Bungie ואילו ב-Gears of War ניתנה ההזדמנות ל-People Can Fly, שלקחה את המושכות מחברת Epic. אני אוהב את הרעיון של לתת למפתחת אחרת את ההזדמנות לקחת כותר מצויין ולהמשיך אותו כפי שהיא רואה לנכון, אך האם People Can Fly הצליחו במשימה והביאו לנו משחק ראוי לסדרה? לא בטוח. הצלחנו לשים את הידיים על המשחק המצופה ואחרי אינספור פיצוצים, חירורים וניסורים – הנה דעתנו עליו.

עלילה ראשית שמשאירה טעם של עוד

הקמפיין הראשי של המשחק מגולל את סיפורו של סגן Baird בשנים הראשונות למתקפת ה-Locust על כדור הארץ ולפני שהכיר את Marcus Fenix – כלומר לפני המשחקים הקודמים. כבר בתחילת המשחק אנחנו יודעים שהצוות עשה משהו שהוא לא צריך לעשות ושכעת הוא עומד בפני משפט שהתוצאה הכי סבירה שלו היא הוצאה להורג של Baird ושאר חברי החוליה שלו. כל אחד מחברי הצוות נותן עדות בתורו וסדר האירועים הזה הוא שמרכיב את העלילה כולה. כשמשחקים בתור שחקן יחיד, בכל פעם נשלוט בדמות שנותנת עדות על אותו מקטע וכמובן שהחוויה היותר מהנה ומעניינת נמצאת במצב ה-Co-op המאפשר לנו לצרף חבר אחד באופן מקומי (על אותה קונסולה) או עד שלושה חברים במצב הרשת.

בניגוד למשחקים הקודמים, חברי החוליה הנשלטים על ידי המחשב נוטים להיות מועילים יותר: הם לא נשארים מאחור, עושים מאמצים להחיות את חברי הקבוצה ואפילו מצליחים להרוג מדי פעם. למרות זאת, הם לא מושלמים ובאיזורים צפופים יותר נרגיש שהיינו יכולים להצליח יותר טוב אם הם לא היו נדחפים מולנו ומפריעים למלאכת ההרג.

הצטערנו לגלות שבשום שלב העלילה לא 'תפסה' אותנו, וזה בגלל שהיא בנויה בצורה אחרת לגמרי מהמשחקים הקודמים: כל המשימות הן בעצם שלבים קצרים הכוללים מספר מצומצם של קרבות במפות קטנות. כל אחת מ"העדויות" מתחלקת לכ-10 מקטעים ואין עוד את אותם חלקים במשחק בהם אנו עושים את דרכנו במפה ענקית, נתקלים באתגרים שמפרידים בין חברי הקבוצה או למען האמת, עושים כל דבר חוץ מלירות בהמון אויבים. בין כל מקטע ומקטע נראה סרטון Cutscene שמבהיר מה קורה בעלילה אבל התוצאה היא שהסיפור לא מרגיש יותר כמו הרפתקה, אלא יותר כמו רצף של אירועים מבודדים. קטעי הוידאו הקצרים לא עושים את העבודה ורוב הסיכויים שבשום שלב לא יהיה אכפת לנו מהדמויות או מגורלן. גם בקטעי ה-Custscenes וגם במשימות עצמן, הטקסטים מתבססים בעיקר על "משפטי מחץ" ובדיחות קרש שרק מוסיפים לתחושת הפספוס של הקמפיין. למרבה המזל, זה לא עשה את המשחק קצר בהרבה מקודמיו והעלילה הראשית כוללת יותר מ-40 משימות, שייקח לנו קצת יותר מ-6 שעות לסיים.

gears-of-war-judgment-review-2

בכל משימה נקבל ניקוד ונוכל לצבור עד שלושה "כוכבים" כאשר הוצאות להורג (כמו מהלך הניסור האיקוני עם הרובה\מסור Lancer), פגיעות ראש וכו' מעניקות נקודות בונוס אך אם ניפול ונזדקק להחייאה יותר מדי פעמים, נאבד על כך כמות משמעותית של נקודות. בנוסף למדדים הקבועים לנקודות, בכל שלב יש איזשהו "טוויסט" בצורת משימות ה-Declassified, שמוסיפות אתגר למשימה בעבור בונוס לנקודות. בכל משימה קיים אתגר אחד שיגביל אותנו לנשקים מסוימים, יחייב אותנו לסיים את השלב תחת מגבלת זמן, יגביל את טווח הראיה או יגרום לאויבים להיות אכזריים יותר – אבל גם כאן היתה הרגשה של פספוס מפני שהקשיים האלה היו אמורים להיות שם בכל מקרה ולא להיות עניין של בחירה. במשחקים הקודמים לא בחרנו אם באותו שלב יהיה ברד רצחני שלא מאפשר תנועה במקומות פתוחים, מחסור בנשקים ותחמושת או אויב קשה במיוחד – האתגרים תמיד היו שם, אם רצינו או לא.

קמפיין משני מוצלח, אבל לא מספיק

אחרי שנשיג 40 כוכבים (מלאכה קלה במיוחד גם לשחקנים שלא התמקדו בלהשיג הרבה נקודות), נוכל לפתוח את קמפיין ה-Aftermath, המהווה תוספת מבורכת לעלילה הראשית ובנוי כמו הקמפיינים במשחקים הקודמים – בלי שיטת הנקודות ועל מפות גדולות המאפשרות תחושה אמיתית של התקדמות. הקמפיין המשני עוסק בחוויות של Cole ו-Baird לקראת הסוף של Gears of War 3, כאשר Marcus שולח אותם להשיג אספקה ותגבורת לקראת הקרב הסופי. הקמפיין הזה הרבה יותר מהנה מהקמפיין הראשי, בעיקר בגלל שהוא מרגיש כמו משהו מתמשך שלא קוטע את רצף המשחק כל 5 דקות עם מסך ניקוד. הופתענו לגלות שהוא מתמשך על פני כמה שעות ומתרחש בכמה איזורים שונים, מה שגורם לו להרגיש כמו חלק משמעותי מהקמפיין.

gears-of-war-judgment-review-6

עם זאת, גם קמפיין ה-Aftermath לא הצליח "לפגוע בנקודה" ולהביא חוויה אפית ועוצמתית כמו שאנחנו רגילים מהטרילוגיה המקורית – הוא פשוט לא מיוחד מספיק והוא כנראה משעמם יותר מכל אחד מהפרקים הקודמים. בנוסף, במהלך הקמפיין היה חסר לנו החלק של להרוויח נקודות ולקבל את הבונוס הראוי על ניסור האויב או צליפה מדויקת בראשו. חבל שלא הצליחו לשלב בין שתי החוויות הללו וליצור קמפיין שהוא מצד אחד המשכי וזורם ומצד שני עוקב אחר ההתקדמות ומתגמל את השחקנים על ביצועים טובים. בסופו של דבר, אף אחת מהעלילות לא הצליחה לשחזר את הרגעים האגדיים שאנחנו מכירים מהמשחקים הקודמים: לא ייצא לנו לרכב על Locust עצום, להשתלט על רכבת נוסעת או לנסוע ברכב בחושך מוחלט כשהנשק היחיד שלנו הוא זרקור – ופה, לדעתנו, נמצא הפספוס הגדול ביותר של הקמפיין.

משחקיות נאמנה למקור בלי הרבה תוספות

בכל הנוגע למשחקיות, Gears of War: Judgment לא נראה שונה בהרבה מקודמיו: האלימות הנהדרת שהבליטה את המשחק עוד מתחילת דרכו קיימת במלואה גם כאן עם המון דם, הוצאות אכזריות להורג וכמובן עם רובה ה-Lancer המסוגל לנסר בסיפוק את רוב האויבים. המנגנונים המוכרים כמו הטעינה המתוזמנת (המאפשרת לטעון את הנשק מהר יותר ואף לקבל בונוס לנזק בעזרת תזמון נכון), שימוש באויב בתור מגן אנושי וכניסה ויציאה ממחסות נשארו כמעט ללא שינוי מהמשחקים הקודמים והופכים את המשחק לנגיש ואינטואיטיבי למי ששיחק אי פעם באחד ממשחקי הסדרה. לרוע המזל, הם גם הופכים אותו לצפוי ומשעמם יותר מפני שלא נוספו שום מרכיבים חדשים למשחקיות הבסיסית, אלא רק למצבי משחק מסויימים כמו הקמפיין ומצבי המולטיפלייר.

gears-of-war-judgment-review-5

שינוי אחד שכן נרגיש הוא קצב המשחק – כל התנועות מתבצעות מהר יותר ותחושת הסרבול שהיתה קיימת לפעמים במשחקים הקודמים, לא קיימת ב-Judgment. גם כמות האויבים שנראה על המסך גדלה קצת מהמשחקים הקודמים. כמעט כל הנשקים מ-Gears of War 3 עברו באופן מדוייק ל-Judgment והנשקים היחידים שנוספו הם משגר רימונים חדש ושני רובי צלפים – אחד המשמש לטווחים בינוניים עם זום קטן יותר ואחר בלי כוונת כלל המשמש לטווחים קרובים.

הסאונד והגרפיקה לא מצליחים להרשים

גם מבחינת מוזיקה ואפקטים, המשחק מרגיש לוקה בחסר: המוזיקה בזמן הקרבות הפכה לא מורגשת והיא כבר לא מהווה חלק חשוב מהקמפיין כמו במשחקים הקודמים, כשגם הדיבוב לא הצליח להרשים בשום שלב – במיוחד עם הטקסטים הירודים שהיו קיימים לאורך כל העלילה. רוב האפקטים המוכרים הגיעו כמו שהם מהמשחקים הקודמים אם כי גם בגזרה הזו, היו קטעים בהם האפקטים הרגישו חלשים או שאינם קיימים, כמו למשל חלקים בהם אנו צריכים לברוח מיצורי ה-Reaver בזמן שהם מרססים עם מכונת היריה ומנסים לפגוע בנו – היינו מצפים שיהיה קצת יותר רעש של פגיעות ברצפה או איזשהו אפקט קולי אחר שימחיש את הסכנה שהדמות נמצאת בה.

gears-of-war-judgment-review-4

הגרפיקה נשארה ברובה ללא שינוי מהמשחקים הקודמים, למרות הניצול המירבי של יכולות ה-Xbox 360. אפשר להבין את זה לאור גילה המופלג של הקונסולה, אבל גם כאן עדיין נשארת תחושת אכזבה מפני שאין סצינות גדולות או מרשימות לאורך כל המשחק – כמעט ולא נילחם ביצורים גדולים במיוחד ואפילו הבוס האחרון מרגיש כמו פספוס עצום שנגמר תוך דקות ספורות ומשאיר אותנו עם הבעה מבולבלת. כל קטעי המעבר בין משימה למשימה מתבצעים בגרפיקת CGI שלא מצליחה להיות חדה ויפה מספיק כדי להצדיק את עצמה ובסופו של דבר לא ראינו אפילו קטע אחד לאורך כל המשחק שגרם להגיד או לחשוב "וואו" – או יותר טוב, לקלל בהשתאות.

מולטיפלייר מהנה ומאוזן

החלק במשחק שקיבל את הריענון הכי משמעותי הוא מצב המולטיפלייר, הכולל ארבעה מצבי משחק מגוונים: יש את Free for All ו-Team Deathmatch ולגבי שניהם אפשר רק להגיד שהם בדיוק מה שהיינו מצפים מהם להיות. מצב ה-Free for All הוא תוספת חדשה ומבורכת לסדרה שתתאים לאנשים שלא תמיד מעוניינים לשחק כחלק מקבוצה.

שני המצבים היותר מעניינים הם Overrun ו-Domination. ב-Overrun יש קבוצה מתקיפה וקבוצה מגנה, כאשר ל-COGs יש ארבעה סוגי תפקידים שנוכל לבחור: חובש, מהנדס, סייר וחייל רגלי, כולם עם יכולות מיוחדות המאפשרות משחק קבוצתי חכם ואסטרטגי יותר. המהנדס, למשל, יכול לבנות מכונות יריה אוטומטיות והסייר יכול לזרוק רימון שחושף את מיקום האויב. ל-Locust יש שמונה סוגים של מפלצות שנוכלו לבחור: ארבעה בסיסיים הכוללים את ה-Tickers או ה-Wretches ועוד ארבעה מתקדמים הדורשים משאבים לקניה וכוללים את המפלצות היותר גדולות ואכזריות של המשחק כמו Mauler ו-Rager. מצב ה-Overrun הוא ללא ספק החלק המושך ביותר של המולטיפלייר שבאמת הצליח לרענן את הנוסחה הישנה וליצור חוויה שונה ומהנה יותר. גם מצב ה-Domination מהנה למדי ומחזיר את הסגנון הקלאסי של "King of the Hill" רק עם שלוש נקודות שצריך לתפוס כדי לצבור נקודות, במקום קבוצה אחת.

gears-of-war-judgment-review-8

אם נרצה לשחק בתור קבוצה מול המחשב, נוכל ללכת עם מצב ה-Survival שיזרוק לכיווננו גלים על גבי גלים של אויבים – אך מצב זה לא מצליח להגיע לגדולה של המקבילים מהמשחקים הקודמים – Horde ו-Beast, שהיו מורכבים ומהנים יותר. בסך הכל, אין ספק שזה אחד ממצבי המולטיפלייר היותר מוצלחים ויותר מאוזנים של הסדרה וברגע שניכנס אליו – לא נרצה לחזור אחורה אל הסגנון של הטרילוגיה המקורית.

גזר הדין

לסיכום, Gears of War: Judgment מאת People Can Fly לא בדיוק עולה על הציפיות הגבוהות שהציבה Epic והרבה מעריצים עלולים להישאר צמאים לעוד, ביייחוד מחווית הקמפיין. העלילה לא מצליחה להמריא ולגרום לשחקן להרגיש משהו כלפי הדמויות, היא נשארת מאכזבת למדי מתחילתה ועד סופה. שיטת הניקוד היא מעניינת ומושכת אך לא מצליחה להגיע לפוטנציאל המלא שלה בגלל אתגרים שפשוט מיותר לשחק בלעדיהם. הקמפיין הנוסף, Aftermath, הוא אומנם תוספת מבורכת אך הוא לא מספיק טוב בפני עצמו כדי להעלים את הטעם הרע שנשאר מהעלילה הראשית.

המשחקיות הבסיסית עברה מהמשחקים הקודמים כמעט ללא שינויים ונשארה מהנה ומוצלחת, כשהמולטיפלייר הוא המצב היחיד שהביא איתו שינוי באמת מבורך על פני המשחקים הקודמים בסדרה עם מצב ה-Overrun מבוסס התפקידים. למעריצי הסדרה לא היינו אומרים לוותר על המשחק לגמרי, אך מצד שני – אין לבוא עם הרבה ציפיות. Judgment הוא בשום פנים ואופן לא משחק רע, הוא כנראה אפילו אחד ממשחקי היריות הטובים ביותר שהגיעו ל-Xbox 360 השנה, אבל הוא ללא ספק היה יכול להיות הרבה יותר.

gears-of-war-judgment-review-3

ציון – 7.5 מתוך 10

לכתבה המקורית ב-Gamex

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
תגובות לכתבה
גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות