גאדג’טי מסקר: Call of Duty: Black Ops

לפני מספר ימים סיימתי בשעה טובה ומוצלחת את המשחק הפשוט ענק הזה, CoD:BO – או בשמו המלא : Call Of Duty: Black Ops, משחק שחברת אקטיוויז’ן, באמצעות אולפן המשחקים Treyarch, שקדו יחד על פיתוחו בשנה האחרונה. מאז יציאת המותג האחרון שלה בסדרה – Call Of Duty: Morden Warfare 2 – חיכינו רבות למשחק ההמשך, ונחשו מה: היה שווה לחכות! לכן, הנני מתחיל לכתוב את הסיקור, ואני מקווה שלא תאכלו אותי, כי זו רק יריית הפתיחה!

מייסון. עוד חייל או מכונת מלחמה?

באנג וגמרנו!

מייסון: “ששש, נראה לי שהם מתקרבים”
וודס: “מייסון, 2 חתולים רטובים בשעה 12 שלך”
מייסון: “קיבלתי, אני פוגע בימני אתה בשמאלי”

באנג באנג! איזו הקלה, לרגע חשבתי שהם יעלו עלי. האמת שחשבתי שאפילו יותר מיעלו עלי. הייתי כ”כ קרוב, איך הם לא שמו לב?! אם הם היו מבחיני בי בטוח הייתי נהרג בשניה הראשונה. אני רואה שכפ”צ, קפל”ד, כמה רימונים וקאלצ’ניקוב עם כדור בקנה על בחור רוסי חסון – יש לי בכלל סיכוי?!
חשבתם שסיימנו בשני השומרים האלה? טעיתם טעות חמורה! זאת רק ההתחלה. למעשה, להרוג את פידל קסטרו (שליט קובה) היא המשימה הכי פשוטה שאפשר לקבל במשחק שכולו דם, יזע והרבה דמעות. ואתם יודעים מה? גם זיעה קרה.

אני לעולם לא מסקר משחק אלא אם סיימתי אותו. אז כן, סיימתי את ה-Call Of Duty: Black Ops תוך יומיים, כאשר כל יום השקעתי בממוצע שלוש שעות – מה שמעניק לנו בחישוב מתמטי פשוט 6 שעות משחק. אתם בטח תוהים איך סיימתי את המשחק כ”כ מהר, נכון?! התשובה פשוטה: שיחקתי על רמת NORMAL, שבינינו – גם היא קשה מאוד. לא נעזרתי בשום מדריך (תודו שחשבתם כך) כדי לעבור את המשחק, ובכל זאת השקעתי מזמני כדי שאוכל לכתוב לכם את הסיקור הזה.

אני מזהיר מראש! יש המון ספויילרים!

Call Of Duty: Black Ops – כמה אקשן!

התסריטאי של אפקט הפרפר אוכל את הכובע!

האם ראיתם את הסרט “אפקט הפרפר”? אני שומע את כולכם אומרים: “וודאי”, וחלק אף יגידו: “מי לא ראה?!”. ואת הסרט “Delta Force”?! כולכם בטח צועקים: “חפרן! ברור שראינו!”. וסרטי “המסור” ו-“מועדון קרב”? אוקיי, אז סיימתי לנבור ברשימת הסרטים הארוכה שעוד יכולתי לציין כאן, אבל תארו לכם שלוקחים את אפקט הפרפר ומוסיפים הרבה אקשן! מה יצא לנו? המשחק Call Of Duty: Black Ops. איך זה קשור? פשוט מאוד:
העלילה שלנו מדברת על חייל בשם מייסון. הוא מוחזק בשבי. בסצינת השבי אני חייב לציין שהיא נקלחה כמעט בוודאות מהסרט “המסור”, מאחר ומישהו מענה אותו כדי להוציא ממנו מידע חשוב, על מספרים ועל אירועים שהתרחשו במציאות לפני המון זמן. הוא נועל אותנו בחדר ומדבר אלינו בדיוק כמו שהבחור המטורף מ”המסור” מדבר. קול מכני בוקע מהשמשה החסינה. קול מציק, אפילו מפחיד הייתי אומר.
מייסון, חייל שאחראי על פעילויות מאוד חשובות מטעם הצבא האמריקאי, יוצא למשימת חייו: להציל את עצמו מחקירה מטורפת בעוד הוא מסומם, כאשר מולו מרצדים אינספור מסכי טלוויזיה המראים לו תמונות, כתבות, סרטים וחומר חשאי אליו הוא נחשף או היה שותף לביצועו. מייסון שלנו גם מעונה ע”י מכות חשמל, וזה לא נעים, במיוחד לאנשים בעלי אפילפסיה. אנשים בעלי אפילפסיה, ואפילו הקלה ביותר, היו נתקלים בהתקפים חוזרים ונשנים מהמשחק הנ”ל, בעיקר בגלל אינסוף פלאשבקים שמייסון חווה במהלך העינוי. אפילו לעין שלנו זה לא נעים כלל וכלל.

אני מודה: לרגע עמדתי לכתוב שהעלילה משעממת, כי בהתחלה היא אכן כזו, ואפילו מאוד מבלבלת. נחשו מה – התבדתי. התסריטאי של הסרט “אפקט הפרפר” יכול רק לקנא ולהודות שהתסריטאי של המשחק פשוט גאון – וגאונות זו לדעתי לשון המעטה ביחס למשחק כ”כ מצוין.

אני אספר לכם בקצרה על העלילה – ושוב, אני מזהיר, אזהרת ספויילר חמורה!

מייסון הוא בחור מאוד מסוכן. יש לו יכולות הרג מטורפות. הוא היה כמעט בכל משימה אפשרית בתקופת המלחמה הקרה בין ברית המועצות לארה”ב. יותר מזה: מייסון היה אחראי על ניסיונות חיסול של פידל קסטרו ועוד 3 מדענים שהמציאו רעל מסתורי בשם “נובה 6” בתקופת מלחמת העולם השניה. צבאות מרחבי העולם, כמו למשל הבריטים, מנסים לגנוב את הרעל הסודי תוך כדי ניסיונות חיסול חוזרים ונשנים של הבחור שלנו. וכן, הסוף מושלם! אנחנו מתעוררים מהחקירה ומגלים שכל מה שעשינו במהלך המשחק הוא בעצם עבודה שלנו ולא של אחד מהבוגדים הגדולים במשחק, דראגוביץ’. לכאן נכנס הסרט “מועדון קרב” – בדיוק בקטע הזה (ממש לקראת סוף המשחק) אנחנו מתחילים לתפוס שלמעשה מייסון, שעזר לדראגוביץ’ בכל המשימות, הוא בעצם הבחור שביצע את כל הבלאגן. מייסון בכבודו ובעצמו הוא דראגוביץ’!

המשחק עצמו מתפרס על 8 סטים כאשר כל סט מציב אותנו במשימה אחרת, אשר החוקר המסתורי מזכיר למייסון איזה ניצוץ מידע ממנה – בליווי מכות חשמל, כמובן. והסוף? הסוף מתוק מדבש!

העלילה נראית תחילה כה מסובכת עד שבאיזשהוא שלב ממש הצטערתי שהתחלתי לשחק, אך משניה לשניה, כאשר המשחק מתקדם, נראה שהמצב משתפר, העלילה מתקדמת, איכות המשחק עולה, והקושי בקרבות בהתאם. לצערי, דווקא בסוף המשחק קיבלתי ירידה בקושי, הלוחמים הממוחשבים היו פשוט מותשים מהמשחק מולי (לפחות ככה זה הרגיש) ובהתאם לכך הקושי שהם האפילו עלי היה באמת נמוך.

באוויר, בים ויבשה – מגוון שדות קרב

המשחקיות, הגרפיקה ומה שביניהן

בינה מלאכותית – זוהי הפעם הראשונה שאני יכול להעיד שמשחק היה לי פשוט קשה. הוא היה כ”כ קשה עד שהבנתי שהבינה המלאכותית השתפרה בצורה משמעותית מאז הכותר הקודם בסדרה. השיפור ניכר בזכות כך שהמחשב לא חוזר על אותה פעולה שעשה בעבר. נניח ונפסלנו מזריקת רימון – קלטנו את זריקת הרימון ולא ניפסל ממנה שוב, נכון? טעיתם! זה בדיוק מה שהמחשב רוצה שנחשוב. המחשב משנה אסטרטגיה מפסילה לפסילה. נכון, יש שלבים שהמחשב מאוד מקובע. למשל: בחלק מספר 2 של הסיפור המחשב חוזר על אותה אסטרטגיה רק בגלל שהשטח הפסטורלי והמרשים כל-כך פשוט לא מאפשר בחירה אחרת. עם זאת, הוא בוחר לפעמים להוסיף עוד חיילים לשדה הקרב ולכוון את האש דווקא אלינו ולא אל שאר הצוות שמלווה אותנו.

שליטת משחק – דבר שמצאתי לנכון זה השיפור של הדיוק במשחק. כיף לרסס, כיף לדייק ביריות לראש, כיף להתגנב ולהכניס דקירה, פשוט כיף!
השימוש ביריות קצרות או בצרורות השתפר ללא הכר מהכותר הקודם. בנוסף גרמו לי, השחקן הפשוט, זה שמפחד לקפוץ מגובה מטר, לעשות באנג’י, להטיס מסוק ומטוס חמקן – וכל זה תוך כדי שחייה בנחלים, התחפרות במחילות ושיט בסירת מנוע תוך כדי שאני מפציץ כל מה שעובר ולא נראה לי טוב בעין – ונחשו מה? הרבה לא נראה לי טוב בעין. ואם כל זה לא הספיק לנו, מה דעתכם על צלילה מטורפת למעמקי הים?! אבל הכי הכי חשוב שכל זה מתחבר יחד לחוויית משחק אחת גדולה.

גרפיקה – הגרפיקה השתפרה רק במעט. יש שלבים שהגרפיקה פשוט עוצרת נשימה – בעיקר כאשר מכוונים אותה על הגדרות מקסימליות – ויש שלבים שאתה פשוט נזכר במודלים שלהם מהמשחק הקודם. האווירה הפסטורלית, הנסיעה בסירת מנוע או פגיעות ראש חמורות נראות לא רע. העדפה שלי היא לחדש את המנוע הגרפי, אך מפאת הרצון להפוך את המשחק לעוד כותר מצליח בזמן קצר אני מוחל ומשאיר את הציון שהייתי נותן לו היה זה המשחק הראשון בסדרה.

סאונד – הסאונד הינו חלק בלתי נפרד מהמשחק, ואיכותו פשוט מדהימה. יריות מעל הראש, רובה צלפים, סירת מנוע, מטוס חולף מעל הראש – כל זה מתנקז לחוויית סראונד אשר באוזניות 5.1 ערוצים או מערכת רמקולים תואמת מעניקה לנו חוויית משחק מעולה.

סרטוני מעבר – כל המשחק מלווה בסרטוני מעבר המהווים חלק בלתי נפרד ממנו. היוצרים רצו להשאיר אותנו בעלילה לאורך כל הדרך, ולכן הם לא נתנו לנו אפשרות לדלג על קטעי הפתיחה או הסרטונים. לעומת זאת, על מסכת העינויים של מייסון – או לפחות על חלקה – נתנו לנו היוצרים אפשרות דילוג, שאותה אימצתי במהרה עקב הרצון העז לשחק.
אז מה קורה לאנשים כמוני שדילגו? בתחילת כל שלב מקבל מייסון תדרוך קצר המסביר לו את פרטי המשימה ועל מה הוא נלחם, כך שכל הזמן אנחנו יודעים בדיוק מה מתרחש בעלילה.

מולטי פלייר – המשחק מרובה-השחקנים לא שונה כלל וכלל מקודמו. להיפך – הוא רק מיטיב עם המשחק, אך בגלל חוסר שרתים ישראלים ופינגים גבוהים העדפתי לא לגעת או להרחיב את חוות דעתי, כדי שחס וחלילה לא אכתוב משהו רע בנושא בלי דעה אובייקטיבית אמיתית.

סיכום

משחק ששווה מיליונים?! כן, ללא ספק שווה מיליונים, ואפילו יותר מכך. המשחק כ”כ גאוני ופנטסטי שהייתי מריץ אותו בכיף שוב ושוב (ושוב) רק כדי לסיים את הקמפיין המושלם! ועוד לחשוב שרציתי בהתחלה לכתוב עד כמה המשחק משעמם ולא מובן… על זה אמרו חז”ל: “מודה ועוזב ירוחם”.

ציונים:
גרפיקה – ציון 9
סאונד – 10
משחקיות – 8
עלילה – 9
סרטוני מעבר – 9

ציון כללי: 9

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
תגובות לכתבה
גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות