-פרסומת-

מתוך "טריינספוטינג 2" (תמונה באדיבות פורום פילם)

ביקורת סרט: טריינספוטינג 2 – ספק המשך, ספק מחווה עצמית
| יום חמישי, 23 בפברואר 2017, 15:58 | בידור ופנאי, גאדג'טי מסקר

דני בויל (Danny Boyle) הוא אחד הבמאים המוערכים ביותר שפועלים כיום. במרוצת השנים, הבמאי הסקוטי פיתח שפה ויזואלית כה ייחודית, שכל סרט שלו יוצא דופן ומסקרן. לכן כשגם הוא הצטרף לטרנד החדש, בו אולפנים מחדשים וממשיכים סדרות וסרטים ישנים, הדחף הראשון הוא לרוץ לראות במה מדובר בכלל – למה, בעצם, אנחנו צריכים “טריינספוטינג 2”?

העלילה

“טריינספוטינג 2” (T2 Trainspotting), המגיע היום (ה’, 23.2) לבתי הקולנוע בישראל, מתרחש כ-20 שנים לאחר ארועי הסרט הקודם, בסרט ובמציאות. מרק רנטון (Mark Renton), אותו משחק יואן מקגרגור (Ewan McGregor), חוזר לסקוטלנד, 20 שנה אחרי שבגד בחבריו ונמלט עם הכסף שלהם. הוא מחדש את הקשר עם ספאד (Spud), אותו משחק איוון ברמנר (Ewen Bremner), ועם סיימון (Simon), אותו משחק ג’וני לי מילר (Jonny Lee Miller), ומשלים אתם.

סיימון וזוגתו ורוניקה (Veronika), אותה משחקת אנג’לה נדיאלקובה (Anjela Nedyalkova), מנסים לפתוח בית בושת יוקרתי, ומרק מצטרף אליהם כדי לעזור להם, וכי שום דבר טוב לא מחכה לו באמסטרדם יותר. פרנסיס בגבי (Francis Begbie), אותו משחק רוברט קרלייל (Robert Carlyle), יוצא מהכלא בינתיים, ויש רק דבר אחד שיספק אותו בחיים בשלב הזה – להרוג את רנטון, ורצוי בצורה הכי כואבת שאפשר.

כל השחקנים בכושר

הדבר הראשון שמיד שמים לב אליו זה כמה כולם רעננים יחסית, שני עשורים אחרי הלהיט המקורי. ארבעת גיבורי הסרט המקורי נכנסים שוב לתוך הדמויות שלהם בקלות ונינוחות. אנו רואים ומרגישים את עשרים השנים שעברו, ומאמינים גם שבגבי ישב בכלא כל הזמן הזה, וגם שספאד ממשיך לפלרטט עם הרואין, כך שהוא עוד חי, אבל רק בקושי, ואיזה מין חיים אלה?

לא במקרה מרק וסיימון נמצאים במרכז העלילה – לי מילר ומקגרגור מקסימים וכריזמטים לא פחות משהם היו בשנות ה-20 לחייהם, ובמידה מסויימת אף יותר. הם שחקנים פעילים ומוכרים יותר, ומקבלים בהתאם גם את רוב זמן המסך, אך לא מעט תשומת לב הולכת גם אל ספאד, שבהדרגה לוקח מרנטון את נטל המספר. לבגבי, במקביל, יש סיפור צד קטן משלו, על הקושי שבחזרה הביתה אחרי 20 שנים בכלא, ועל הקשר שהוא מנסה לפתח עם הבן שלו, שלא מכיר אותו בכלל.

מתוך "טריינספוטינג 2" (תמונה באדיבות פורום פילם)

מתוך “טריינספוטינג 2” (תמונה באדיבות פורום פילם)

ורוניקה, התוספת החדשה לחבורה, היא במקום מסוים נקודת ההזדהות של הצופים החדשים עם הסיפור – היא מוקסמת ממרק וסיימון מצד אחד, אך גם אדישה אליהם מעט מצד שני. היא מקבלת את נאום ה-Choose Life האיקוני, שעבר מודרניזציה, והיא לומדת להכיר יותר מקרוב את הדמויות שאנחנו כבר הכרנו לפני מה שנראה כמו הרבה מאד שנים.

היא עצמה דמות מעט אנמית, ומאמצע הסרט מפסיקה להיות מעניינת כמעט לחלוטין, אף על פי שהיא משחקת תפקיד מאד חשוב בסיומו. זה מחבל מעט בערכה של העלילה המרכזית של הסרט, אך במובן מסוים העלילה לא משנה, כי הסרט לא באמת עוסק בבניית בית בושת – הוא עוסק בחרטות.

זכרונות מזמנים אחרים

“טריינספוטינג 2” הוא מסע במנהרת הזכרונות, ומהבחינה הזאת גם לחלוטין חסר בושה. הסרט שזור בפלאשבקים שלקוחים ישירות מהסרט הראשון, הקבלות בוטות של “אז ועכשיו”. הפלאשבקים האלה תקפים לגבי הכל – לא רק את הגיבורים אנו רואים כצעירים יותר, אלא גם את אדינבורו, העיר בה הם גדלו.

העיר היא רקע למתרחש בסרט הראשון, אך בסרט השני היא דמות בפני עצמה – ומכל הדמויות, ההזדקנות שלה הייתה הקשה מכולן. אנו רואים זכרונות צפים מהסרט הראשון, מראים רחובות וסמטאות וכיצד הם השתנו. מצד שני, יש כמה דברים שלא השתנו בכלל בכל הזמן הזה, ואף על פי שבעיני הגיבורים אדינבורו השתנתה מאד, ברור גם לנו וגם להם שגם אחרי שהם ילכו, היא עוד תשאר כאן.

מתקפת הנוסטלגיה לא מרגישה כמו מהלך זול, באף שלב. הסרט, שהיה סרטו השני של דני בויל, והסרט שבזכותו הוא והשחקנים שלו התפרסמו, הוא בעל ערך סנטימנטלי רב מאד גם לקהל וגם להפקה. כל אחד מהגיבורים עובר בסרט תהליך של השלמה עם העבר והסתכלות קדימה. אפילו בגבי.

היחידי שלא חווה אירוע בו לפתע הוא נזכר בארועי הסרט הקודם הוא ספאד, כיוון שספאד לא צריך שינערו את זכרונו – ספאד המתוק, הכנה, האוהב והמתחשב תמיד מודע לכל ההשלכות של כל המעשים של כל מי שסביבו. אם לא היה נרקומן מרוסק בן 46, ודאי היה גם משמש כמצפן מוסרי לאחרים, אך הוא לא מסוגל להיות מנחה לאף אחד, מה שמשאיר את רנטון, החכם והמצליח ביותר מביניהם, להיות להם למורה רוחני מפוקפק ביותר.

מתוך "טריינספוטינג 2" (תמונה באדיבות פורום פילם)

מתוך “טריינספוטינג 2” (תמונה באדיבות פורום פילם)

אנו מבקרים אף בחדרו של מרק רנטון בבית הוריו, החדר שהיה כה מרכזי באחד מהסיפורים של הסרט הקודם, ופוגשים שוב מייקי פורסטר (Mikey Forrester), אותו עדיין משחק אירווין וולש (Irvine Welsh), הסופר מאחורי הספרים עליהם מבוססים הסרטים. אנו רואים גם את דיאן (Diane), אהבת נעוריו של רנטון, אותה שוב משחקת קלי מקדונלד (Kelly Macdonald). אז היא הייתה נערה בת 16, תלמידת תיכון, והיה זה סרטה הראשון בקולנוע. כעת דיאן היא עורכת דין מצליחה, ורנטון? הוא כבר מזמן לא נרקומן, אבל מבחינה מסוימת, הוא לא התקדם לשום מקום בחיים.

כהרגלו, בויל משתמש בצילום, תאורה ועריכה כדי לייצר אווירה פסיכודלית, ולבלבל אותנו בין דמיון למציאות. אך הפעם לא כדי שנחווה את הטריפים של הגיבורים שלו. רק ספאד עוד נאבק בהרואין, אחרי הכל. ב”טריינספוטינג 2″ הטריפים אותם הגיבורים חווים הם ביקורים בהריסות נעוריהם, זכרונות על החיים הלא-טובים שהיו להם אז, וכמה הם מתגעגעים אל הזמנים ההם. יש חרטה רבה בסרט, ולעתים נדמה שחלק מהחרטה היא על כך שהם שרדו – אולי היה זה טומי (Tommy), שמת ממנת יתר בסרט הראשון, שניצל מהחיים המתסכלים האלה?

בשורה התחתונה

“טריינספוטינג 2” מספר סיפור על עסקים מפוקפקים בעיר כושלת. הסיפור הזה לא משנה ממש. עיקר הסרט הוא מסע אל העבר, אותו עוברים הגיבורים שלו. עם השפה הקולנועית יוצאת הדופן אותה דני בויל יצר, המסע הזה הוא גם שלנו.

צופה שלא מכיר את “טריינספוטינג” יראה סרט די סתמי על אנשים מבוגרים שמתעקשים לא להתבגר. יש מי שיתחבר לזה, אך זו חוויה די מנותקת. צופה שראה את “טריינספוטינג” אז, בשנים שאחרי שהוא יצא, יחווה פיצוץ נוסטלגיה מלא ומכוון, שנובע לא רק ממה שהסרט גורם לנו להרגיש, אלא גם מתוך היצירה עצמה.

ישנם נסיונות רבים מספור כעת להחזיר כותרים ישנים מהמתים. “טריינספוטינג 2″ הוא מקרה יוצא דופן בו ליוצר המקורי הזדמן להציב את כל הגיבורים לצד גרסאותיהם הצעירות, ולספר סיפור מתוך ההשוואה הזאת. הסרט לא מפיל מהרגלים, אבל למי שיש עוד סנטימנטים כלפי רנטון, סיק-בוי, ספאד ובגבי, לצפות ב”טריינספוטינג 2” מרגיש כמו לבקר בקיוסק הפינתי מהשכונה שבה גדלנו – הוא ישן, מצ’וקמק ואולי מזמן סגור, וזה עצוב, אבל מרגיש כמו בית.

חדש! מעתה ניתן לקבל עדכונים על כתבות בנושאים שמעניינים אתכם דרך פייסבוק מסנג'ר. נסו בעצמכם:
קריאה נוספת
עוד על הכותב
author-image
בוריס אוליאנסקי
מבקר קולנוע, צרכן מדיה מכל הסוגים ומעורב במשחקי תפקידים רוב חייו, שולחניים וממוחשבים. שותף להנחיית הפודקאסט Games of Future Past, המבקר משחקים חדשים לצד ישנים, ומשווה ביניהם.
תגובות לכתבה
  • yosilogen logen

    לא נראה מעניין אוותר

גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות