גאדג’טי מעשיר: הכינו מכשירכם לחורף – מכשירים וטכנולוגיה לעמידות במים

הקולה נשפכה על המכשיר? אל דאגה. המכשיר מלוכלך? שטפו אותו עם הכלים בכיור. מחכים לטלפון חשוב וצריכים להיכנס להתקלח? הכניסו למקלחת. רוצים לשכב על מזרון הים ולשוחח בטלפון? אל תחששו. השתנתם והמכשיר נפל לאסלה? עזבו אתכם השאירו אותו שם…

עולם הסלולרי תובעני מאוד, עם היצע ומספר שחקנים שרק הולך וגדל. כל חברה רוצה להוכיח ששלה הכי טוב, הכי מיוחד, הכי מלהיב והכי גדול. החברות, בעיקר המובילות את השוק, לא מפסיקות לשפר את הקיים: מסך טוב יותר וגדול יותר, יותר ליבות עם יותר מהירות, חיישנים חדשים, מערכת הפעלה ואפליקציות ידידותיות ואינטואיטיביות יותר. כשאלה נגמרים או מפסיקים להיות נחשקים, מלהיבים, שימושיים או נעשים סטנדרטים בעיני הצרכן, פונות החברות לתחומים חדשים, טכנולוגיות חדשות, עיצוב ובניית המכשיר מחומרים מיוחדים או פיצ’ר חדש אחר, כמו עמידות המכשיר מפני נוזלים.

מכשיר עמיד בנוזלים נשמע משהו שלא נתנגד לקבל, ובעצם למה לא? חוץ מלהיות פיצ’ר חדש ומלהיב האם אנחנו באמת צריכים מכשיר עמיד בפני נוזלים גם אם זה כרוך בתופסת תשלום? שאלה טובה (ולא בגלל שאני שאלתי אותה). ניתן להסתכל על תוספת זאת כ”ביטוח נגד נוזלים”. האם הייתם משקיעים $59 נוספים בביטוח המכשיר נגד נוזלים, לכל אורך חייו? כמו-כן צריך להכניס למשוואה גם את הפטור מהבירוקרטיה הכרוכה בהחלפתו, זאת שאנחנו מכירים טוב-טוב מארצנו הקטנטונת. בנוסף, ניתן לאמץ את האמירה “אם אפשר, למה לא?!”, הטכנולוגיה החדשה אינה מגדילה את המכשיר אך פותחת אותנו אל עולם חדש, עולם המים. (עד אמצע-סוף שנות ה-90 הסתדרנו בלי מכשירים סלולריים ולא הייתה שום בעיה (אולי להפך), אך אני בספק אם רובנו יצליח לעשות זאת היום. אם נקבל מכשיר עמיד בפני נוזלים האם נוכל לחזור אחורה?)

בשוק שלוש שחקניות גדולות, Liquipel, HzO ו- P2i, אשר משתמשות בטכנולוגיה דומה, ה-Nano-Coating, המיושמת על מכשירים אלקטרונים שונים כמו סמארטפונים, טאבלטים, אייפודים ועוד. כשמה כן היא, שיכבת דקיקה המגנה “פיזית” מפני חדירת נוזלים. תהליך הטמעת הטכנולוגיה במכשיר הנייד מתבצע על-ידי הכנסת המכשיר או רכיביו הפנימיים לתא אטום, ממנו שואבים את האוויר ולאחר מכן מזריקים גז מבוסס פחמן. הגז אשר מגיע לכל מקום מתיישב על המשטח המיועד, מתמצק והופך לשכבה שקופה שעוביה אלפית קוטרה של שערת אדם. כאשר מים באים במגע עם פני השטח המטופל, הם הופכים למעין כדורים קטנים המנסים “לברוח” מהשטח ה”נגוע”.

ההבדל בין החברות HzO ו-Liquipel הוא שהראשונה מטפלת רק בחלקיו הפנימיים של המכשיר בעוד השניה דואגת גם לחלקים וגם למשטח החיצוני. למרות שהטיפול בחלקים הפנימיים בלבד מטיל בספק את עמידותו של המכשיר, בבדיקות לאחר הטמעת ה-Nano-Coating של HzO, המכשיר הנבדק, אייפון, החזיק יותר מ-4 שעות מתחת למים (בתוך אקווריום). בניגוד לשתי החברות, החברה השלישית, P2i, מציעה הגנה מפני “התזה” או “שפריץ” של מים ולא יותר.

תודות לתקן ה-WaterProof הנפוץ בשעונים, מרגע שענדנו את השעון איננו מוטרדים במחשבות על המקומות הלחים והרטובים בו הוא מבלה איתנו – מטפטוף גשם עד צלילה ספורטיבית במי ים-סוף. התקן מחמיר מאוד והמוצרים חייבים לעמוד במבחני התקן שלאחריהם תוטבע החותמת. לעומת זאת, החברות המטמיעות את ה-Nano-Coating משתמשות בהגדרות כמו: WaterSafe ו-WaterBlock, אשר אינם משמשים כתקן מוגדר בתעשייה וכפועל יוצא, אין הגדרה מדויקת לעמידותם בפני מים ואין מבחנים אותם הם צריכים לעבור כדי לזכות בתואר זה. בניגוד לכך, לאחרונה אנו עדים ליותר ויותר מכשירים עמידים למים, אבק ונפילות כמו ה-Defay של מוטורולה. אלה אינם עושים שימוש בטכנולוגיית ה-Nano-Coating אלא בטכנולוגיה אטימה סטנדרטית (O-ring וכו’) ועומדים בתקן IP67 (המספר הראשון, 6, מסמל עמידות מלאה בפני אבק, והמספר השני, 7, מסמל עמידות במים – בעומק מטר ולאורך חצי שעה).

אם תמיד חשקתם במכשיר אלקטרוני, סמארטפון או אחר, עמיד למים, תוכלו לעשות זאת בשלושה דרכים: הראשונה, לקנות נרתיק יעודי. שוק הנרתיקים מציע מגוון רחב של נרתיקים העמידים ב”השפרצות” עד כאלה המיועדים לצלילה ספורטיבית. בחיפוש אחר המתאים, אני מציע שתבדקו כי המוצר אשר תפס לכם את העין יוצר על-ידי חברה מוכרת ואינו אלטרנטיבה זולה וסינית. הדרך השניה, לקנות מכשיר המוגדר כעמיד בפני מים. תחת קטגוריה זו ניתן למצוא את המכשירים הבאים: Motorola Defy (+) ,Samsung Galaxy Xcover Sony, Acro S ,Sony Xperia Active, Sony XPERIA GO, HTC J,  וה-Panasonic Eluga. הדרך השלישית, היא להפוך את מכשירכם לכזה. Liquipel מציעה את השירות למתגוררים ברחבי ארה”ב והונג-קונג. ניתן להגיע אל הדלפק לחכות מספר שעות ולקבלו חזרה עמיד למים. כמו-כן, החברה מציעה דרגות עמידות: רמה 1, עמידות בפני “תאונת מים” – התזה לזמן קצר. רמה 2, עמידות בפני צלילה לזמן קצר (והם מפרטים: כיור או אסלה). רמה 3, עמידות בגשם זלעפות או צלילה רגעית בבריכה.

הטכנולוגיה אומנם הוצגה לפני מספר שנים אך העלתה הילוך בתערוכת CES 2012. היום הטכנולוגיה משמשת אותנו לקחת את האייפוד-ננו ולשכב לצידו בג’קוזי ללא דאגות, ועוד כמה שנים, חלק גדול מהסמארטפונים יזכה לקבל את הפיצ’ר החדש ויזכה ולהצטרף גם למקומות הבילוי הרטובים. כבר מספר שנים הטכנולוגיה נבחנת בתחומים חדשים כדוגמת הטקסטיל וההנעלה (מגפיים דוחי מים). בעתיד לא רק שנוכל להפוך כל מוצר אלקטרוני לעמיד במים, במידה כזאת או אחרת, אלא גם נמצא טכנולוגיה זאת מיושמת ומשפרת את הביצועים בתחומים חדשים כמו לדוגמא, כלי שייט.

כמו סיפור אהבה טרי, בהתחלה הכל נראה קסום אך ככל שמתקדמים צפות שאלות שהתשובות עליהן מסובכות יותר, התחממות המכשיר בו מיושמת הטכנולוגיה, שילובה בפלטפורמות שונות ועמידותה לאורך שנים רבות, הן רק חלק מהן.


חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.

הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.

השוואת מפרטים