בשלהי שנות ה-90 שמה לב מיקרוסופט שאחיזתה בעולם הגיימינג מתרופפת. ה-PlayStation 2 היתה בפיתוח וקרצה מאוד למפתחים שהיגרו אליה בהמונים, חלקם באופן אקסלוסיבי. מיקרוסופט תמיד התעניינה בפיתוח והפצת משחקים, ורצתה מאוד לקדם את Windows כפלטפורמת גיימינג מוצלחת, ועל כן החליטה למצוא דרך לאשש את מקומה בזירת הגיימינג.
ראשית, מיקרוסופט תיאמה עם סגה להביא את Windows ל-Dreamcast. המכשיר היה מסוגל להריץ את Windows CE כמערכת הפעלה, והמפתחים קיבלו גישה לשימוש ב-DirectX, אותו שיווקה מיקרוסופט באגרסיביות ליצרני המשחקים. בפועל, רק קומץ משחקים השתמש באפשרויות אלה. סגה איפשרה למפתחים גם שלא לעבוד עם CE, ובכך הסיטה את תשומת ליבם מ-Windows.
לא שזה היה משנה משהו: גורלה של ה-Dreamcast היה טראגי. הקונסולה של סגה לא הצליחה להתחרות ב-PlayStation 2 שכבר הספיקה לצאת לשוק, וסבלה גם ממכת פיראטיות ובעיות אחרות. בסופו של דבר סגה נאלצה להכריז על הפסקת ייצור הקונסולה, ואף פרשה לחלוטין מעסקי הקונסולות הביתיות. כך פרחה תקוותה האחרונה של מיקרוסופט להשיג אחיזת קרקע בתעשיית הגיימינג בשיתוף סגה.
אולם בזמן זה, פרויקט חדש כבר התבשל בענקית התכנה מרדמוד. קונסולה חדשה, בשם DirectX-Box, שנועדה להריץ משחקים באמצעות DirectX, כמובן. המכשיר החדש היה אמור לשים את מיקרוסופט על מפת הגיימינג, ולהתחרות ב-PlayStation 2 של סוני. אך למיקרוסופט היתה בעיה קלה: איך לעזאזל בונים קונסולה?
קונסולה היא פרוייקט המבוסס בחלקו הגדול על חומרה. מעבד, זיכרון, מודולים של סאונד וגרפיקה, כל אלה רכיבי חומרה שהיו לרוב מתוכננים במיוחד עבור הקונסולות ומיוצרים על ידי החברות שמאחוריהן. המעבד של ה-PlayStation 2, למשל, נקרא "Emotion Engine" ונבנה על ידי מהנדסי סוני בהתבסס על ארכיטקטורת MIPS. למיקרוסופט לא היתה היכולת הזו, שכן התמחותה היתה בעיקר במוצרי תוכנה.
אז מה עושה חברת תוכנה שרוצה ליצור קונסולה? משתמשת ברכיבי חומרה קיימים כמובן. אחד השלבים המשעשעים בהיווצרותה של ה-DirectX-Box הוא שהמכשיר התחיל בכלל בתור הלחמה של כמה מחשבי DELL מהחנות. אחרי כמה איטרציות, התקבעה מיקרוסופט על מעבד מבוסס פנטיום 3 של אינטל, כרטיס מסך של nVidia, דיסק קשיח בגודל מלא וכונן DVD למחשב. מיקרוסופט למעשה הרכיבה מחשב, וקראה לו "קונסולה".
אולם כוחה של מיקרוסופט היה בתוכנה, והיא אכן ניצלה זאת. מערכת ההפעלה של DirectX-Box התבססה על ארכיטקטורת NT ואיפשרה למפתחים גישה ל-DirectX, כמובן. כעת היה רק צורך לגייס מפתחים לשורותיה, על מנת להבטיח השקה מוצלחת למכשיר. הפעם ניצלה מיקרוסופט את משאביה הפיננסיים וקנתה אולפן קטן ומבטיח הנקרא Bungie, שתיכנן להוציא משחק אקשן בשם Halo למחשבי מק (בין היתר). האגדה גורסת כי סטיב ג'ובס התקשר בזעם למיקרוסופט ומחה על המחטף.
הקונסולה הושקה ב-2001, לאחר ששמה קוצר ל-Xbox. המכשיר התקבל בהתלהבות, והושק לצד משחקים נהדרים, כש-Halo מוביל בראש ועוזר למכור הרבה מאוד יחידות. למרות ההשקה המאוחרת יחסית, ועל אף שמיקרוסופט התמודדה ראש בראש עם ה-PlayStation 2 – הקונסולה הנמכרת בכל הזמנים, הצליחה ה-Xbox להתרומם ולמצוא את הקהל שלה. מיקרוסופט תגברה את האש עם Xbox Live, שירות רשת שסיפק תמיכה, משחקיות באינטרנט וכמובן – תקשורת קולית בין השחקנים.
בסופו של יום היה ברור: מיקרוסופט סוף סוף הצליחה להשיג את דריסת הרגל שחיפשה בתעשיית הגיימינג, וזוהי רק ההתחלה. לסיבוב הבא מיקרוסופט תגיע מוכנה יותר, חכמה יותר, ותציג מתחרה ראויה בדמות ה-Xbox 360.
מותג האקס-בוקס, שהחל את דרכו במסע קניות של חלפי מחשב ומפתחי משחקים, ייכנס לזירה מול הפלייסטיישן 3 של סוני וה-Wii של נינטנדו, במאבק על דור הקונסולות השביעי.
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.