ביקורת סרט: שומרי הגלקסיה חלק 2 – הרפתקה לא מעניינת עם דמויות מצוינות

מתוך "שומרי הגלקסיה חלק 2" (תמונה באדיבות פורום פילם) מתוך “שומרי הגלקסיה חלק 2” (תמונה באדיבות פורום פילם)

נראה שאולפני מארוול אוהבים לראות את המעריצים שלהם סופרים. עם כל סרט שיוצא, יש הרבה דברים לספור. “שומרי הגלקסיה חלק 2” (Guardians of the Galaxy Vol. 2), למשל, הוא הסרט השני בסדרת “שומרי הגלקסיה”. בשלב 3 של היקום הקולנועי, מנגד, הוא הסרט השלישי. הוא הסרט ה-15 ביקום הקולנועי כולו, אך לשנת 2017 הוא הסרט הראשון מתוך שלושה, השנה הראשונה בה היקום הקולנועי יראה שלושה סרטים.

מבולבלים? אין צורך. למרות כל הרמזים, הקישורים והרפרנסים בין הסרטים, “שומרי הגלקסיה” הראשון היה סרט שעמד מצוין בפני עצמו, סרט שניתן להנות ממנו גם ללא שאר היקום הקולנועי. אותו הדבר נכון גם לגבי סרט ההמשך שלו, במידה מסוימת. זה, כמובן, בתנאי שראיתם את הסרט הראשון.

העלילה והדמויות

חבורת פורעי-החוק לשעבר שהגורל הפגיש בסרט הראשון ממשיכה לפעול ביחד. כעת הם מכנים את עצמם “שומרי הגלקסיה” ברשמיות רבה, ומשכירים את שרותיהם כלוחמים מיומנים כדי לסייע לממשלות רבות ברחבי הגלקסיה להתמודד עם אתגרים אימתניים.

מבנה החבורה לא השתנה: דראקס (Drax) הוא לוחם חסר מורא שממשיך ללמוד ניואנסים של אינטראקציה אנושית. דראקס אמנם מצליח להבין אותם, אך הוא שוב ושוב נכשל בליישם אותם. הוא מגולם על ידי דייב בטיסטה (Dave Bautista); רוקט (Rocket) הוא דביבון מדבר מהונדס גנטית, שלא מודע בכלל לקיומו של יצור כזה, “דביבון”. הוא מהנדס גאון שמשקיע את רוב מאמציו בלייצר כלי-הרג מגוונים, והוא לא מפספס אף הזדמנות ללעוג לאחרים, במיוחד אם הם קרובים אליו. בראדלי קופר (Bradley Cooper) מדובב אותו.

גמורה (Gamora) היא בתו המאומצת של הטיטאן תא’נוס (Thanos), והיא עבדה כסוכנת וכמתנקשת שלו. מאז היא מרדה בו והמשיכה לעבוד עם השומרים, ובדומה לדראקס היא לוחמת מיומנת, אך סט היכולות שלה רחב מעט יותר. היא מגולמת על ידי זואי סלדנה (Zoe Saldana);

מתוך "שומרי הגלקסי חלק 2" (תמונה באדיבות פורום פילם)
מתוך “שומרי הגלקסיה חלק 2” (תמונה באדיבות פורום פילם)

פיטר קוויל/סטאר לורד (Peter Quill/Star Lord) הוא מנהיג החבורה, בן כדור-הארץ שבדמו זורם גם דם של ישות קוסמית עצמתית, אביו שפיטר לא פגש מעולם. הוא אובססיבי למוזיקה האהובה על אמו המנוחה, להיטים מסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, ומנסה תמיד למצוא את הדרך הנכונה והמוסרית לפעול בה, אף על פי שרוב חייו הוא חי כעבריין, ועבריין מוצלח מאד. כריס פראט (Chris Pratt) משחק אותו;

ובייבי גרוט (Baby Groot), העץ המדבר שיודע רק לומר שוב ושוב שהוא גרוט, גדל מספיק כדי ללכת בכוחות עצמו, אך הוא עדיין תינוקי מאד, בחשיבה ובהתנהגות שלו, והוא כמו הבן הקולקטיבי של השומרים האחרים, שדואגים לשלומו בזמן שהוא מכניס את עצמו לסיטואציות מסוכנות במיוחד. וין דיזל (Vin Diesel) מדובב אותו, למרות שלזהות אותו יהיה לא טריויאלי.

לאחר שהשומרים מסיימים עוד משימה למען כוכב שזקוק לעזרתם, הם נקלעים לצרה שהם לא מצליחים לצאת ממנה, עד שאגו (Ego), יישות קוסמית עתיקה אותה מגלם קורט ראסל (Kurt Russel), מציל אותם. אגו מתגלה כאביו של פיטר, והוא לוקח את פיטר וחבריו לביתו, שם הוא חושף בפני פיטר את המורשת האמיתית שלו.

בינתיים יונדו (Yondu), השודד שגידל את פיטר קוויל, אותו מגלם מייקל רוקר (Michael Rooker), ונבולה (Nebula), בתו המאומצת הפחות-מוצלחת של ת’אנוס, אותה מגלמת קארן גילאן (Karen Gillan), נאלצים להצליב את דרכם עם זו של השומרים, כל אחד מסיבותיו שלו.

מתוך "שומרי הגלקסי חלק 2" (תמונה באדיבות פורום פילם)
מתוך “שומרי הגלקסיה חלק 2” (תמונה באדיבות פורום פילם)

יותר פריטים עם פחות סיפור

ב”שומרי הגלקסיה חלק 2″ יש חלקים נעים רבים. בדומה לסרט הקודם, כך גם הסרט החדש מכיל כמות מרשימה מאד של דמויות מאד ססגוניות ומיוחדות. כמעט כל דמות משמעותית מהסרט הראשון חוזרת, ודמויות חדשות מצטרפות למסיבה. והסרט הוא בהחלט מסיבה, מסיבה צבעונית וססגונית לצלילי מנגינות פופ שנות ה-70. “שומרי הגלקסיה חלק 2” תוקף את החושים מכל הכיוונים, ועושה את זה בצורה הכיפית ביותר שהוא יכול. אבל כשמורידים את כל השכבות הרבות של הצבע, הצליל והתנועה המהירה, מה נשאר, בעצם?

מהות הסרט היא מערכת היחסים המוזרה בין פיטר קוויל לאגו, אביו הביולוגי. אחד הוא גבר מתוסבך שמחפש מקום להרגיש בו בבית, והשני אל קוסמי עוצמתי שמעוניין בהגשמה עצמית. המפגש בין שני הטיפוסים האלה יכול למלא סרט שלם בפני עצמו, ובמידה רבה זה אכן מה שקורה.

מכיוון שהעלילה סובבת את פיטר ואביו, שאר הדמויות מלוות את הסיפור המרכזי יותר מלעמוד בו בזכות עצמן. זה כשלעצמו לא בעייתי. להפך, זו הגישה הנכונה. אלא שהסרט נקרא “שומרי הגלקסיה”, לא “סטאר לורד וחבריו”, ולהפקה חשוב שגם השומרים האחרים ימצאו משהו לעשות. והצורך הזה, ההתעקשות הזאת שזה יהיה סרט על כולם, מחבל בסרט.

מתוך "שומרי הגלקסי חלק 2" (תמונה באדיבות פורום פילם)
מתוך “שומרי הגלקסיה חלק 2” (תמונה באדיבות פורום פילם)

לכל אחד ואחת משומרי הגלקסיה, כמו גם נבולה ויונדו, יש סיפור אישי כלשהו שהסרט מפתח. הסיפורים האלה מנסים להיות מאד גדולים ומשמעותיים, אך בו זמנית גם משתדלים לא להעפיל או להסתיר את הסיפור המרכזי. כתוצאה מזאת, תסריט הסרט לוקה שוב ושוב במחלת ה”בעצם, כל הזמן הזה…”

את הדמויות האלה כבר הכרנו, אבל בעצם, כל הזמן הזה, הן חיפשו או רצו דברים שלא היו שם בעבר. הדברים האלה נשזרים בנושאי החברות והמשפחה, הנושאים המרכזיים בקונפליקט האישי של פיטר, שמנסה להבין אם “משפחה” היא אביו הביולוגי או חבריו הקרובים, וכולם מוגשים בצורה מאולצת ביותר, כי עד עכשיו ידענו על הדמויות דברים מסוימים, אבל בעצם, כל הזמן הזה…

לא די בזה, אלא ש”שומרי הגלקסיה חלק 2″ מגיע עם חוגת קיטץ’ סודית, שממוקמת מאחורי הקלעים ושמדי פעם אחת מהדמויות מעלה אותה אותה מ-0 ל-11, ברגעים רגשניים מאולצים לחלוטין. כשפיטר כועס, מתרגש, עצוב או מבולבל, זה תמיד מרגיש במקום. זה ברור, מובן ואפקטיבי, לא רק בגלל שכריס פראט כזה סימפטי, אלא כי זה מחזיק מים בתוך העלילה שסובבת אותו ואת הרגשות שלו, בסופו של דבר. עם שאר הדמויות זה לרוב לא מתפקד.

שומרי הגלקסיה עצמם, כמו גם שאר הדמויות המלוות בסרט, הוצגו כבר מהרגע הראשון כדמויות עם מניעים אישיים חזקים מאד. כעת המניעים האלה הפכו למכשירי-עלילה שטחיים שמטרתם רק לייצר רגעים רגשניים שמייצרים חיבור בין הדמויות לתמה המשפחתית שאופפת את הסרט. אף אחד מהרגעים האלה לא באמת עובד, והם גורמים לאשליה הקולנועית היפה להיפרם, ולסרט להרגיש פחות כמו הרפתקה מסעירה ומרגשת, ויותר כמו סיפורון מאולץ בו בכוח מנסים למצוא לכל אחד מה לעשות. מלבד, אולי, לדראקס.

מנטיס ודראקס מתוך "שומרי הגלקסי חלק 2" (תמונה באדיבות פורום פילם)
מנטיס ודראקס מתוך “שומרי הגלקסיה חלק 2” (תמונה באדיבות פורום פילם)

דמות חדשה שמצטרפת לקאסט היא מנטיס (Mantis), חייזרית בעלת כוחות-אמפתיה מפותחים, אותה משחקת פום קלמנטייף (Pom Klementieff). מנטיס גדלה מחוץ לחברה הגלקטית, וכתוצאה מכך היא לא מודעת לקונבנציות חברתיות. בשונה מדראקס, שפשוט לא מסוגל להבין אטיקט של זנים אחרים, מנטיס מבינה ומרגישה הכל, אבל פשוט לא מכירה את זה. היא אמנם אישה מבוגרת, אבל היא כמו תינוקת בכל מה שנוגע לתקשורת עם אנשים אחרים.

התקשורת בין מנטיס לדראקס נהדרת, במיוחד מכיוון שהיא כל כך שקופה. הוא מבין כל מה שהוא שומע במובן הבסיסי ביותר, ואומר את כל מה שהוא חושב בדיוק רב. היא, מנגד, לא מבינה שזה חריג, ונהנית מהתקשורת איתו, כי מה שהוא מרגיש ומה שהוא משדר תואם לחלוטין, ולא מבלבל אותה לרגע. ובסרט לחלוטין חסר עידון או סאבטקסט, בו כל הרגשות נאמרים בבוטות על המסך, הדמויות האלה מרגישות לגמרי במקום, ומוצגות, בכוונה או לא, כחריגות הרבה פחות משהן יכלו להיות.

זה משפיע גם על ההומור של הסרט בצורה משמעותית. הסרט מנסה להצחיק שוב ושוב, ופעמים רבות בצורה די מאולצת. הבדיחות עובדות לרוב, אך כל מה שקשור לדראקס ומנטיס מצחיק פי כמה, ולא מרגיש מאולץ מכיוון שזו הצורה בה הם מדברים בכל מצב. ההתנהגות שלהם משקפת את הבעיות של “שומרי הגלקסיה חלק 2”, ומהווה פארודיה מיידית על מה שאנו רואים על המסך. אם בכוונה או לא, כאמור, קשה לומר.

אך מלבד היותם מצחיקים מאד, דראקס ומנטיס יכלו גם לא להיות בסרט, והסרט כמעט ולא היה משתנה. ובמחשבה נוספת, אפשר לומר זאת גם על נבולה, ועל גמורה, ועל רוקט ועל גרוט, ובטוח שעל יונדו, שמקבל בסרט תפקיד הרבה יותר גדול מבסרט הקודם, אך עושה הרבה פחות. חלק מהדמויות הללו מקבלות תפקידי מפתח בפתרון הקונפליקט הסופי, אך מורגש מאד שהבעיות שהדמויות האלה באו לפתור נוצרו רק כדי שהן יוכלו לפתור אותן. כפי שנאמר כבר, האשליה של הסרט נפרמת בקצוות בקצב אימתני.

מתוך "שומרי הגלקסי חלק 2" (תמונה באדיבות פורום פילם)
מתוך “שומרי הגלקסיה חלק 2” (תמונה באדיבות פורום פילם)

הסיפור של פיטר ואגו לא היה מתפקד אם לפיטר לא היו חברים שהם כמו משפחה, לכן הם חשובים מאד. הסיפורים האישיים שלהם כבר חשובים פחות, בהתחשב בזה שרובם אם לא כולם נפתרו בסרט הקודם. ואם ראיתם את הסרט הקודם, אתם ודאי כבר אוהבים מאד את הדמויות האלה, וגם אתם תצחקו, ותהנו, ותתרגשו עד לכדי דמעות בסוף הסרט, שמביא את כל הקיטץ’ ביחד לאורגיה אחת סופית של רגשנות מוגזמת, שבניגוד לרוב הסרט מתפקדת נהדר.

אם זאת ההיכרות הראשונה עם הדמויות האלה, אתם עשויים לחשוב שמדובר בחבורה של טרחנים עם קונפליקטים פנימיים ילדותיים ולא מעניינים, שרק מחפשים את ההזדמנות הנכונה “דרמטית” כדי להביע את עצמם, לצלילי מנגינת רקע עצובה. כי בסרט הזה, בפועל, זה מי שהם.

חמור מכך, ב”שומרי הגלקסיה חלק 2″ השומרים מרגישים עדיין מוזרים, אבל כבר לא מרגישים מיוחדים. זוכרים שכל אחד מהשומרים היה צריך להתמודד עם רונאן (Ronan) מסיבותיו שלו, ואיך הכל נשזר ביחד לסיפור גרנדיוזי בו כולם היו חייבים לעבוד ביחד, והמוזרויות שלהם הפכו אותם למתאימים באופן מדויק זה לזה ולאתגר שלפניהם? ובכן, תחליפו כל אחד ואחד מהגיבורים בסרט החדש למישהו אחר ואקראי, ותגלו שזה אותו סרט בדיוק, רק עם פחות סיבות לצפות בו.

כי באנו בשביל “שומרי הגלקסיה”, דמויות אהובות שהולבשו על תסריט סתמי מאד כדי למכור עוד כרטיסים. פייר, קנינו. אפילו היה כיף. אבל עכשיו זה סתם מרגיש כמו עוד סרט מפס היצור של היקום הקולנועי של מארוול, שנהייה פחות ופחות נועז מסרט לסרט.

מתוך "שומרי הגלקסי חלק 2" (תמונה באדיבות פורום פילם)
מתוך “שומרי הגלקסיה חלק 2” (תמונה באדיבות פורום פילם)

בשורה התחתונה

“שומרי הגלקסיה חלק 2″ הוא סרט כיפי, מצחיק, מהנה, מבדר, מרגש ועוד שלל תארים חיוביים, למי שראה ואהב את הסרט הראשון. כמו קודמו, הוא לא דורש בקיאות בדמויות קומיקס, וגם לא ביקום הקולנועי של מארוול. אפשר לבוא אליו ישר מהסרט הראשון, בלי עצירות באמצע, ולהנות ממנו באמת.

אבל ההצלחה שלו היא רעועה, כי הוא שוב ושוב שובר את האשליה הקולנועית עם שינויי טון שלא ממוקמים טוב, ולמי שלא מכיר את הדמויות כבר ו/או לא מאוהב בהן לחלוטין, הסרט יתפרק בשלב מוקדם מאד. אם רגשנות מוגזמת שלא עשויה היטב היא לא מכשול בל-יעבור מבחינתכם, הרווחתם קצת יותר משעתיים של הנאה. אם כן, מנגד, אז אתם עשויים להרגיש ש”שומרי הגלקסיה חלק 2” הוא הסרט הארוך ביותר שראיתם השנה, ולא לטובה.


חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.

הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.

השוואת מפרטים