-פרסומת-

המלצת נוסטלגיה: Sanitarium – לצאת מדעתנו ביחד עם הגיבור
| יום שבת, 11 בנובמבר 2017, 15:00 | משחקים

משחקי הקווסט ידעו את תקופת הזוהר שלהם בשנות ה-90. בבסיס, מדובר במשחקים פשוטים מאוד לפיתוח – רקעים דו-מימדיים מוכנים מראש, מספר אנימציות לא גדול יחסית לחלק מהדמויות ובעיקר הרבה טקסט, הפכו את משחקי הקווסט לזולים מאוד להפקה. פיתוחי הטכנולוגיה המהירים של אותו עשור אפשרו למפתחות יותר שאפתניות גם לשדרג את המשחקים בכל מני דרכים, כמו סביבות תלת מימדיות, דיבוב מלא וקטעי וידאו מצולמים, ששקלו הרבה מאוד לאותה תקופה, והיו לא זולים להפקה כמו היום.

במקביל, שנות ה-90, לקראת סופן, ידעו עוד טרנד שהלך ותפח, במיוחד בתחום הקולנוע, אבל לא רק – המותחן הפסיכולוגי. פסיכואנליזה, טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי ומחלות נפש, נהייו לפתע מקור בלתי נדלה להשראה ליוצרים, בעוד שקהלים נהנו לצרוך את התכנים האלה עוד ועוד, בכל סוגי המדיה. ברור שזה היה רק עניין של זמן, אם כך, שסיפור כזה יגיע לעולם משחקי הקווסט, עולם של משחקים שבבסיסם, מספרים סיפור.

הסיוטים המוחשיים של מקס

Sanitarium פותח על ידי DreamForge Intertainment (זו אינה שגיאת כתיב, כך כותבים את שם החברה), ושוחרר ב-1998. המשחק מתחיל בסרטון בו רואים את מקס, גיבור המשחק, נכנס למכונית בזמן שהוא מדבר בטלפון הנייד שלו. בטלפון מקס טוען שהוא עלה על משהו, הוא פיצח את הדבר הזה שהוא עבד עליו שנים, אבל אנחנו לא מספיקים להבין על מה הוא עבד – הוא נוהג בסערה, בלילה, בראש צוק, מחליק מהכביש ומתרסק לתוך תהום. מהרגע הזה מתחיל הסיוט שלו, והמשחק שלנו.

מקס מתעורר על מיטה בבית משוגעים, ראשו חבוש לחלוטין כך שאי אפשר לראות את פניו, וללא שמץ זכרון מהתאונה. למעשה, לא רק את התאונה מקס שכח – הוא לא זוכר בכלל מי הוא, מה שמו, ואין לו מושג איפה הוא נמצא. מהר מאוד הוא מגלה שהוא בבית משוגעים, וזהו בית משוגעים אימתני במיוחד – הוא ממוקם במבנה ישן מאוד, עם צריחים וגרגולים, והמטופלים בו מאוד, מאוד לא יציבים – חלקם בבירור מהווים סכנה לעצמם, וחלקם, יתכן, מסוכנים גם למקס עצמו.

האגף בו מקס מתעורר עולה בלהבות – פרצה שריפה בגלל תקלה בדוד החימום של האגף. כל העובדים של האגף ברחו, יחד עם המטופלים שהם הספיקו להציל. מקס נשאר מאחור, עם עוד כמה מטופלים, כדי להשרף. אבל, הפלא ופלא, מקס ניצל – כי פסל של מלאכית שמדבר אליו, לוקח אותו משם לעיירה, שיש בה ילדים מעוותים, וכל המבוגרים בה נעלמו. נשמע מטריד? אולי, אבל לפחות עכשיו מקס לא יישרף!

עיירה משונה ללא מבוגרים

וברוח זו Sanitarium ממשיך לכל אורך המשחק. מקס קופץ הלוך ושוב בין המציאות, בה הוא נמצא בבית משוגעים, לבין מקומות קסומים ומוזרים, בעלי אופי קריפי ומוזר מהרגיל. בכל פעם שהוא מגיע למקום כזה, הוא צריך לפתור בעיה כלשהי, שפוקדת את המקומיים, לפני שהוא חוזר חזרה לבית המשוגעים, שבו הוא ממשיך לחקור את מה שהתרחש לו, ובהדרגה להשיב לעצמו את הזכרון.

Sanitarium הינו משחק אימה, אבל הוא לא משחק מאיים יותר מדי. ראשית כל, הוא לא מבהיל, וזה מבורך. שנית, גם תחושת אימה של ממש הוא לא מעורר לעתים קרובות. מה שהוא כן עושה ממש טוב, זה להיות קריפי. כל אחת ואחת מהסיטואציות, אותן מקס חווה, גורמת לתחושת אי-נוחות קיצונית, והיצרתיות של יוצרי המשחק פורצת מהמסך שוב ושוב, בנסיונות מאוד מוצלחים לערער את שלוותינו כשחקנים.

האם בכל פעם שמקס משתגר לעוד איזו אגדה מסוייטת, האם הוא חווה סוג של התקף פסיכוטי, שבו הוא מפרש את המציאות בצורה מעוותת? או שמא באמת יש כוחות על טבעיים, שמנחים את מקס אל האמת? קחו עותק של Sanitarium, וגלו בעצמכם.

התיישן (כמעט) מצוין

כמשחק מסוף שנות ה-90, Sanitarium התיישן ממש טוב במראה שלו. המשחק דו מימדי, עם זווית מבט איזומטרית נוחה ונעימה. הסביבות שלו מפורטות ומעניינות, והוא נראה טוב בזכותן. בנוסף, המשחק מדובב כולו. לא כל הדיבוב ברמה גבוהה, אבל ברוב הזמן הדיבוב עובד, במיוחד אם זוכרים שהמשחק מנסה לעורר אווירה של סרט אימה זול – זה בהחלט מצליח לו. סרטוני המעבר עשויים באנימציה תלת מימדית מיושנת, וזה כנראה החלק במשחק שהתיישנותו הכי בולטת, אבל הם לא רבים, ודי קצרים, ולא נוראיים עד כדי כך.

החלק הבעייתי במשחק הוא, כנראה, המסרים שלו. בשני העשורים שעברו מאז צאת המשחק, הרבה סטנדרטים השתנו בעולם הבידור. ביניהם, למדנו הרבה יותר על מחלות והפרעות נפשיות, כחברה, והתחלנו להתייחס אליהן בהתאם. Sanitarium הוא תוצר של תקופה בה רק התחלנו לבחון את הדברים האלה, ובהתחשב בזה שהמשחק הוא גם משחק אימה, לא מפתיע לראות ייצוגים מיושנים ואפילו די אוויליים של מחלות נפש במשחק. לזכותו יאמר, שהמשחק כה קריקטוריסטי באספקט הזה, שאי אפשר לקחת אותו ברצינות. פשוט זכרו מתי המשחק יצא, זכרו איזה סרטים יצאו אז בנושאים דומים, ותראו שהוא סך הכל תוצר של התקופה שלו, ותוצר מוצלח למדי.

מצליח להישאר קריפי, גם היום

איך להשיג ואיפה?

כמו הרבה משחקים ישנים אחרים, את Sanitarium אפשר לרכוש ב-GOG.com, תמורת 9.99 דולר. אבל זאת לא הגרסה שאני ממליץ עליה.

DotEmu היא מפתחת משחקים, שעושה פורטים של משחקים בין פלטפורמות. בין השאר, היא ממירה קווסטים למובייל, והיא המירה כבר ספריה מרשימה מאוד של משחקים, ביניהם גם Sanitarium. הפורטים של DotEmu תמיד איכותיים, ובמקרה של Sanitarium הוא עולה על המקור באספקט אחד מאוד משמעותי.

Sanitarium סובל מבעיה של “ציד פיקסלים” (pixel hunting), בעיה נפוצה בקווסטים. לעתים קרובות אתם תבינו איך לפתור חידה, אבל תתקעו, בגלל שאתם לוחצים על החלק הלא נכון של תא הדלק של המכונית, למשל. הפורט של DotEmu מוסיף למשחק כפתור, שאם לוחצים עליו, הוא מציג את כל הנקודות שאפשר ללחוץ עליהן. זה גם עוזר לכם לראות מה אולי פספסתם, וגם מקדם אתכם באינטרקציות עם חפצים מבלבלים.

יש שיקראו לזה רמאות, אבל בפועל, ציד הפיקסלים ב-Sanitarium יכול להיות כל כך מתסכל, שתעזבו את המשחק לגמרי בגללו. הפתרון האלגנטי של DotEmu משדרג את המשחק למשחק מודרני לחלוטין. פעם אולי היה לכם זמן ללחוץ על כל מילימטר במסך, אבל היום, עם כל העושר של המשחקים שיש? אין שום סיבה לתת למשחק להתעלל בכם ככה.

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
קריאה נוספת
עוד על הכותב
author-image
בוריס אוליאנסקי
מבקר קולנוע, צרכן מדיה מכל הסוגים ומעורב במשחקי תפקידים רוב חייו, שולחניים וממוחשבים. שותף להנחיית הפודקאסט Games of Future Past, המבקר משחקים חדשים לצד ישנים, ומשווה ביניהם.
תגובות לכתבה
גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות