אחת ההפתעות הגדולות של 2017 הייתה “החוטאת” (The Sinner), סדרת מתח שצצה לה לפתע משום מקום, כהפקה של רשת USA שידועה בכך שהפקותיה לא מרשימות. עם ג’סיקה בייל (Jessica Biel) וביל פולמן (Bill Pullman) בתפקידים הראשיים, “החוטאת” הציגה סיפור רצח מחריד, שנובע מסיפור רקע מבלבל ומחריד אף יותר – וכל זה ארוז בתעלומה בה הרוצחת כבר הודתה ברצח ונמצאת במעצר, אך המשטרה עדיין לא מצליחה לפענח את המניע של הרצח האקראי למראה.
העונה הראשונה הייתה אמורה להיות היחידה, אבל לאור ההצלחה של הסדרה, במיוחד בהפצתה הבינלאומית בנטפליקס (Netflix), החליטה USA להפיק עונה חדשה – אותו בלש, רצח אחר. בידיעה שכל המוסיף גורע, ושלא צריך להמשיך את סיפורה של הרוצחת מהעונה הראשונה, העונה החדשה מתחקה אחרי הבלש, דמותו של פולמן.
צפינו בארבע הפרקים הראשונים של העונה השניה, שנקראת כעת “החוטאים”, כדי לראות אם הסדרה עדיין מעניינת, רגע לפני עלייתה לשירות נטפליקס ב-9.11.
העלילה
בעיירה הקטנה קלר שבצפון מדינת ניו יורק לא קורה שום דבר מעניין – לכן כשמתרחש רצח כפול במוטל דרכים כל העיירה מזועזעת. זוג עם ילד קטן שנוסע למפלי הניאגרה נתקע אחרי תקלה ברכב. הם עוצרים ללילה במוטל, ונרצחים על ידי הילד שרוקח להם תה מצמח רעיל. הבלשית הת’ר נובק, אותה משחקת נטלי פול (Natalie Paul) מ”הצמד”, רק לאחרונה קודמה לתפקיד הנחשק, והיא עדיין נמצאת בתקופת ניסיון – אבל בתור הבלשית הראשונה במקום הרצח, היא גם אחראית עליו. משטרת קלר לא רגילה להתמודד עם מקרים כמו זה, והבלשית נובק עוד פחות.
למזלה של נובק היא מכירה מישהו שיכול לעזור. אביה הוא חבר ילדות קרוב של הארי אמברוז, בלש מבריק במיוחד שרק לאחרונה היה מעורב במקרה רצח מזעזע אחר, אותו רק הוא הצליח לפתור. אמברוז, אותו משחק פולמן, גדל בקלר בילדותו – אך את הכשרתו והניסיון שלו קיבל במקום אחר כיוון שהוא עזב את העיירה בילדותו. לבקשתה של נובק הוא פודה כמה ימי חופשה, ובא לקלר כדי לייעץ לה במקרה – אלא שהמקרה הולך ומסתבך, ואמברוז מאריך את ה”חופשה” שלו בשביל לחקור יחד עם נובק את הרצח, ואת הקשר שלו לקהילה דתית לא שגרתית שחיה קרוב לעיירה.
לגלות את ביל פולמן מחדש
ביל פולמן הוא שחקן שכולם מכירים, אבל לא כולם זוכרים. הוא שיחק בתפקידים שונים בז’אנרים שונים, וגילם דמויות מאוד שונות זו מזו: ב”שגעון בחלל” (Spaceballs) של מל ברוקס, “כביש אבוד” של דיוויד לינץ’, הוא היה הנשיא ב”היום השלישי”, ועוד. אבל הוא אף פעם לא פרץ לתודעה כמו שחקנים גדולים אחרים בגילו, ולא נחרט כשחקן בעל יכולות יוצאות דופן. אולי כי עד עכשיו הוא עדיין לא מצא את הארי אמברוז.
העונה הראשונה של “החוטאים” עקבה באדיקות אחר הגיבורה, אותה שיחקה ג’סיקה בייל – אבל הכוח המניע של הסיפור היה אמברוז. אמברוז יכול היה להיות דמות מאוד שטוחה – סתם שוטר מבוגר חביב שרוצה לעזור לאישה צעירה ויפה שפגועה נפשית. דמות משעממת. אבל זה לא הארי אמברוז. אמברוז לא עזר לה כי היא מצאה חן בעיניו, ולא כי הוא סתם עוזר לאנשים מטוב ליבו – למרות שליבו טוב. אמברוז מצא בה נפש תאומה כי הוא פגוע ופצוע בנפשו לא פחות ממנה, וכל זה עבר כמעט בלעדית במשחק של פולמן.
פולמן בתפקיד אמברוז לא מפסיק לחייך – החיוך פשוט צרוב לו על הפנים. לרוב הוא נראה חם ואמיתי, אבל קורה שאמברוז כועס, או עייף, או חסר סבלנות. ולמרות זאת, החיוך עדיין שם. זה הופך את אמברוז בהדרגה לדמות יותר ויותר מצמררת. בו בזמן, כל פעם שאמברוז מביע קשב ואמפתיה, כל פעם שהוא אומר למישהו שהוא רוצה לעזור, הוא נראה ומרגיש אמין לחלוטין – כי הוא באמת מתכוון לזה.
הארי אמברוז הוא הגיבור המושלם לסדרה הזאת, כי במהותה הסדרה עוסקת באנשים שעשו דברים נוראיים, ובכל זאת אנחנו כקהל צריכים להזדהות איתם ולהיות בצד שלהם. אמברוז מוביל אותנו למקום הרגשי הזה. כשוטר הוא רודף צדק, כאדם שחווה טראומות משלו הוא מבין אנשים אחרים שמתקשים מאוד בהתמודדות שלהם עם החיים. הפעם “החוטאים” לא רק מרמזת על הרקע הקשה של אמברוז, היא גם חושפת אותו בהדרגה ומקשרת אותו רגשית עוד ועוד לקלר, לכת המסתורית ולילד הרוצח.
פחות סקסי, יותר מסתורי
בעונה הראשונה אפשר היה לקרוא ל”החוטאים” סדרה “פסיכו-סקסית”. היה עיסוק רב מאוד במיניות של הגיבורה, ולסדרה היה טון מאוד מיני אבל גם מאוד מטריד. הסדרה ניסתה לעורר את הצופים ולהבהיל אותנו בו זמנית, כדי להכניס אותנו לראש של הגיבורה ולסיטואציה שלה. העונה החדשה עוסקת בילד, ולשמחתינו לא הולכת לאותם המקומות.
הטון נשמר – כאשר משהו מיני כן קורה בסדרה, תמיד יש בו משהו מטריד. הסדרה לא מציגה מין כמשהו רע מיסודו, אבל בהחלט מבססת קו תמטי אחיד, לפיו האספקטים החייתיים שלנו הופכים אותנו לאנשים מסוכנים – ומין הוא ללא ספק אלמנט חייתי ביותר. העונה השנייה מרחיבה את זה עוד יותר דרך הכת. כאמור, לא מין ספציפית הוא שמסוכן, אלא ההתנגשות בין צד ה”אור” לצד ה”צל” שלנו, התנגשות שנגרמת בגלל חלוקה שרירותית של החברה האנושית.
“החוטאים” ממשיכה לאתגר את התפיסה של המציאות בתוך הסדרה – היא תמיד צעד אחד לפנינו, והיא יודעת לצפות את הציפיות שלנו ולאתגר אותן. גם הצופה המנוסה ביותר, שלרוב יודע לנחש מה יקרה בשלב הבא בסיפור מסתורי, מוצא את עצמו מופתע מהכיוונים שהסיפור הולך אליהם. אין טובים ואין רעים ברורים. אכן, הילד רצח בכוונה תחילה, אבל קשה מאוד להבין מי באמת אשם בסיטואציה, ובלי לקחת סוכנות מהילד עצמו שחד משמעית אחראי למעשים שלו.
בשורה התחתונה
העונה השניה של “החוטאים” מזכירה מעט את העונה הראשונה של “בלש אמיתי” – הגבול בין מיסטיקה לטבע האדם עצמו מטושטש, וחלק מההבנה של הסיפור נתונה לפרשנות הצופה. בהתבסס על חצי עונה בלבד, נדמה שהעונה בינתיים לא מגיעה למתח הפסיכולוגיה של העונה הקודמת, או לעומק הפילוסופי של “בלש אמיתי” אליה היא דומה – אבל בשני המקרים מדובר ביצירות מופת טלוויזיוניות נדירות. גם בלי להגיע לשם, העונה השניה של “החוטאים” היא סדרת מתח במיטבה, עם כתיבה נפלאה ושחקנים חזקים.
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.