Sony IMX318

Sony IMX318

גאדג’טי מעשיר: גודל החיישן בצילום – למה זה הדבר הראשון שצריך לקחת בחשבון

שוק הצילום אותו אנחנו מכירים עשיר יותר היום מאי פעם, עם מצלמות עתירות פיקסלים בסמארטפונים בעלי חיישן בגודל מזערי, מצלמות ענק בפורמט מדיום (Medium) עם יותר מידי פיקסלים ומצלמות מאוזנות שקולעות לקהל הרחב. קשה להבין היום על מה אנחנו צריכים להסתכל כדי להבין האם המצלמה בה נצלם (אם בסמארטפון ואם במצלמה מקצועית) היא טובה על פי הנייר – האם מדובר ביותר פיקסלים, תמיכה ב-ISO (רגישות לאור) גבוה יותר או גודל המצלמה באופן כללי.

הפעם נעסוק בעיקר בנושא גודל החיישן, עם נגיעות קלות בנושאים אחרים כמו כמות וגודל הפיקסלים שגוררים אחד את השני, רגישות החיישן לאור ותאורה. על מנת להיפרד מהמונחים הקשים, נסביר בתחילה כי מאחורי כל עדשה עומד חיישן הקולט אור באמצעות נקודות הנקראות Photosites, מכך נובעת העובדה שככל שהחיישן גדול יותר, יש לנו יותר מקום לנקודות אור עליו ומכך יותר אור בתמונה ואיכות סופית טובה יותר.

כמובן שאין להתבלבל ולחשוב שיותר אור שווה בהכרח לתמונה טובה יותר. יש דרך מסוימת בה אנחנו צריכים לעבוד עם תאורה וליצור איזון על מנת לקבל את החשיפה הטובה ביותר על האובייקט המצולם. לעומת זאת, ככל שנוכל להכניס יותר אור לחיישן באופן מובנה, כך נוכל להוריד את הרעש (ISO) ולקבל תמונה נקייה יותר. ככל שנמנע מעצמנו להשתמש ברגישות גבוהה מידי לאור (ISO), כך נוכל להימנע מהיווצרות של ‘רעש’ דיגיטלי וליהנות מתמונה נקייה יותר.

תמונה שצולמה ב-ISO גבוה (צילום: אופק ביטון, גאדג'טי)

תמונה שצולמה ב-ISO גבוה (צילום: אופק ביטון, גאדג’טי)

גדלי החיישן המוכרים ביותר נקבעים במונחים הנקראים:

  • Medium Format – מהווה את הפורמט הגדול ביותר ויציג את הכמות המירבית מהפריים.
  • Full Frame – חיישן 35 מ”מ, יציג פחות מפורמט מדיום, אך הרבה יותר משאר הפורמטים.
  • APS-C
  • Four Thirds
  • Micro Four Thirds

שלושה הפורמטים האחרונים יציגו עוד פחות מהפריים, על פי הסדר בהם הוצגו.

אך סמארטפונים אינם נכללים בסטנדרטים הללו, כשהחיישנים במכשירים שלנו מזעריים במיוחד וגודלם עומד על פחות מאינץ’. החיישן הגדול ביותר בסמארטפון כיום הוא זה שנמצא ב-Huawei P30 Pro, כשגודלו של זה מסתכם ב-1/1.7 אינץ’ לעומת שאר החיישנים בשוק כמו ה-Galaxy Note 10 שכולל חיישן קטן משמעותית המסתכם ב-1/2.55 אינץ’.

השאלה הראשונה שעולה מכך היא מדוע יש לנו חיישנים בגדלים שונים מלכתחילה? התשובה אינה חד-משמעית, אך נוכל לשער שהדבר נובע מכך שהיצרניות מעוניינות להציע לנו מגוון רחב ביותר בטווחי מחיר שונים. ובשעה שמצלמה בפורמט מדיום תעלה לכם עשרות אלפי דולרים, מצלמות פול-פריים תוכלו להשיג עבור כמה מאות דולרים ומצלמות APS-C (או קרופ בשפה הפשוטה) ניתן למצוא כמעט בכל פינה במחירים זולים במיוחד המתחילים בסביבות ה-1000 שקלים.

השאלה הבאה שעולה ממעבר על החיישנים היא מדוע יש Micro Four Thirds ו-Four Thirds אם שניהם מצלמים באותו טווח? התשובה לכך פשוטה במיוחד, ומסתכמת בכך שאת הסטנדרט Micro Four Thirds יצרו החברות אולימפוס ופנסוניק על מנת להיפטר ממערכת המראות שבמבנה ה-Four Thirds ולהעניק למצלמות ה-Mirrorless (חסרות מראה) סטנדרט משלהן. כיום תוכלו למצוא לא מעט מצלמות חסרות מראה בשוק מחברות כמו סוני, Fujifilm, Nikon, Canon, פנסוניק ועוד.

השינוי בשטח

גדלי החיישנים עליהם עברנו לא שונים רק על הנייר, כאשר גם בפועל תראו הבדל מהותי במעבר ביניהם. אם ניקח מצלמת קרופ, מצלמת פול-פריים ומצלמת מדיום ונצלם עם אותה העדשה מאותו המקום, נגלה כי מצלמת המדיום תקלוט יותר מהפריים אותו צילמנו, בשעה שמצלמת הפול-פריים תקלוט פחות, אך יותר ממצלמת הקרופ.

מעבר לזווית הראייה השונה, גם כמות האור המתקבלת שונה מאוד, כך שאם נשתמש במצלמות שהזכרנו לעיל עם אותם נתוני צילום (מהירות תריס, רגישות לאור, עדשה, מפתח צמצם) נקבל יותר אור במצלמת המדיום, פחות במצלמת הפול-פריים ועוד פחות במצלמת הקרופ. הדבר תקף גם לסמארטפונים, עקב העובדה שהחיישנים של אלו קטנים במיוחד, החיישן קולט פחות אור והיצרניות מנסות לשלב כמה שיותר רעיונות על מנת לאפשר צילום רגיל בתנאי תאורה קשים.

כמה תראו בפריים - פול-פריים מול APS-C (קרופ) (צילום: אופק ביטון, גאדג'טי)

כמה תראו בפריים – פול-פריים מול APS-C (קרופ) (צילום: אופק ביטון, גאדג’טי)

איכות התמונה תשתנה גם היא בהשוואה בין התמונות, כך שבמידה וניקח מצלמת מדיום ומצלמת פול-פריים כששתיהן בעלות רזולוציה של 12 מגה פיקסל ונצלם בתנאי תאורה קשים, מצלמת המדיום תפיק תוצאה טובה יותר עקב כניסת האור הגדולה יותר אל החיישן. הדבר יורד לרמת פירוט כשנסתכל על גודל הפיקסלים, זאת עקב העובדה שבמידה ונחלק 12 מיליון פיקסלים על ריבוע בגודל 4 אינץ’ ונחלק 12 מיליון פיקסלים על ריבוע בגודל 20 אינץ’, לפיקסלים יהיה יותר מקום על גבי הריבוע הגדול יותר כך שכל פיקסל יהיה גדול יותר ופחות דחוס, מה שיגרור תפיסת אור גדולה יותר בכל פיקסל בנפרד.

דבר דומה מנסות יצרניות הסלולר לעשות כיום עקב כך שהחיישנים חייבים להישאר קטנים בשל הצורך שלנו בניידות עם המכשירים הסלולריים שלנו, מה שגרם לשימוש בשיטות כמו Pixel Binning במטרה לשלב 4 פיקסלים דחוסים בגודל קטן לפיקסל אחד בגודל גדול. שיטת פעולה זו משפרת את איכות התמונה בתנאי תאורה קשים, אך דורשת שילוב של חיישן מרובה פיקסלים מלכתחילה. טכניקה נוספת בה משתמשות היצרניות עוקפת את הרעיון המתבסס על גודל הפיקסלים, ועוברת לעבוד על זמן החשיפה.

מצב הלילה אותו אנחנו רואים יותר ויותר במכשירים סלולריים משתמש בעיקרון החשיפה (מהירות התריס). ככל שנחשוף חיישן לאור ליותר זמן, כך נקבל יותר אור בתמונה. אומנם, הבעיה מתחילה כאשר בחשיפה ארוכה לאור, המצלמה חייבת להיות יציבה לחלוטין, מה שהצלמים בסלולרי אינם מסוגלים ברוב הזמן לעשות עקב החוסר בחצובה והצילום בזמן שהם אוחזים את המכשיר בידיים. במטרה לעקוף את הדרישה הזו, מצבי הלילה משתמשים לעיתים בפריימים מתוך החשיפה הארוכה באיזורים מסוימים, מחברים ביניהם ויוצרים תמונה אחת שלמה בה לא נראה טשטוש הנגרם מתנועה (Motion Blur).

סיכום

לאחר שעברנו על הפורמטים בהם המצלמות המקצועיות עובדות, מדוע ליצרניות הסלולר קשה להתגבר על גודל החיישן הקטן ואיך גודל החיישן משפיע על הצילומים שלנו, ניתן כעת להבין מדוע גודל החיישן משחק תפקיד ראשי מאחורי המצלמות.

לא מעט שנים השתמשו יצרניות הסלולר ביותר פיקסלים כטריק שיווקי, אך אם נשתמש בכמות נכונה של פיקסלים על גבי חיישן בגודל מתאים (לדוגמה 24 מגה פיקסל על חיישן פול-פריים) נקבל תמונה מאוזנת, מפורטת, ומצלמה שתתפקד טוב גם בתנאי תאורה קשים.

על כמויות נכונות של מגה פיקסלים בחיישנים המיועדים לסמארטפונים ולמצלמות נעמיק בכתבה הבאה בנושא, אך עד אז נסכם עם המידע עליו עברנו בכתבה הזו ונדע לייחס חשיבות גדולה יותר בפעם הבאה שאנחנו רוכשים סמארטפון או מצלמה עם המון פיקסלים אך עם חיישן קטן לעומת המתחרים.

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
תגובות לכתבה
גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות