קרן גילאן, ג'ק בלאק, דוויין ג'ונסון וקווין הארט מתוך "ג'ומנג'י: השלב הבא"

מתוך "ג'ומנג'י: השלב הבא" (באדיבות פורום פילם)

ביקורת סרט: ג’ומנג’י השלב הבא

ג’ומנג’י: שורדים בג’ונגל” היה מהסרטים האלה שלא ברור מאיפה הם הגיעו. הוא היה סרט המשך ל”ג’ומנג’י” בן שני העשורים, בו כיכב פעם רובין וויליאמס המנוח – סרט שאף אחד לא ממש ביקש סרט המשך בשבילו. כנגד כל הציפיות “שורדים בג’ונגל” הוכיח את עצמו כהצלחה אדירה. הסרט היה אהוב מאוד מהרגע שהוא יצא, והיה להצלחה מסחררת בקופות, לאחר שהכניס קרוב למיליארד דולר בשוק העולמי – פי עשר מעלות הפקתו שעמדה על כ-90 מיליון דולר.

כעת מגיע סרט ההמשך של סרט ההמשך. האם זה “ג’ומנג’י 3”, או שמא “ג’ומנג’י החדש 2”? יוצרי הסרט עקפו את הסוגיה הזאת בכך שהם קראו לו “ג’ומנג’י: השלב הבא” (Jumanji: The Next Level). הסרט מחזיר את כוכבי הסרט הקודם לתוך כוכבי הסרט הקודם האחרים בתוך משחק הוידאו המסתורי, ולנו נותר לגלות דבר אחד: האם נופתע שוב לטובה, או שהשטיק הזה כבר באמת מיצה את עצמו?

ג’ומנג’י: השלב הבא – העלילה

מאז אירועי “שורדים בג’ונגל” לא עבר זמן רב – מעט מעל שנה. אבל שנה אצל בני נוער היא, כמובן, זמן רב מאוד. ספנסר, הנער השברירי שגילה סגולות נפש אדירות בתוך ג’ומנג’י, מרגיש מנותק מחבריו מאז שהוא עבר לניו-יורק, ללמוד שם באוניברסיטה. לכן כשהוא חזר לבית אימו לכבוד חג המולד הוא מצא את עצמו מעדיף להימנע מחבריו. במקום זה, הוא צלל למקום בו הוא הרגיש הכי חזק ומוצלח אי פעם – לתוך ג’ומנג’י.

חבריו של ספנסר החליטו לצלול אחריו לתוך המשחק כדי לחלץ אותו משם, והביאו איתם בטעות שני שחקנים חדשים: סבא אדי, סבו של ספנסר אותו משחק דני דה ויטו (Danny DeVito), ושותפו לשעבר מיילו, אותו משחק דני גלובר (Danny Glover). אדי ומיילו לא דיברו שנים לאחר ריב שקרה ביניהם, אך ג’ומנג’י היא ארץ קשה שתאלץ אותם לשתף פעולה שוב, תוך כדי שהם מנסים לפצח את הקונספט התמוה של “משחק וידאו”, לכודים בתוך דמויות משחק המגולמות על ידי דוויין ג’ונסון (Dwayne Johnson) וקווין הארט (Kevin Hart).

באו לשחק

ככל הנראה נסכים ללא הסתייגות על כך שכל הקאסט הבוגר של הסרט הקודם, “שורדים בג’ונגל”, הגיע אליו במטרה ליהנות כמה שיותר. ג’ונסון העמיד פני נער גיקי חולני, הארט שיחק ספורטאי מגודל לכוד בגוף קטן, ג’ק בלאק (Jack Black) היה בנפשו נערה בלונדינית מכורה לאינסטוש, ואפילו קרן גילאן (Karen Gillan), ששיחקה את הדמות הכי פחות קומית לכאורה, הובילה כמה מהסצנות המצחיקות ביותר בסרט. ברור מיד שלכל המשתתפים היה פשוט כיף. אבל האם זה כיף לעשות שוב את אותו הדבר?

נדמה ש”השלב הבא” נכתב כדי לשעשע אותם לא פחות מאותנו. השאלה שנראית לנו חשובה היא “האם אנחנו רוצים לראות את דה רוק מנסה לחקות את דני דה ויטו?”. בפועל, השאלה החשובה לא פחות היא “האם דוויין ג’ונסון יהנה לחקות את דני דה ויטו?”. התשובה, אגב, היא כן. בבירור. ג’ונסון והארט, שכבר ידועים בתור צמד שעובד נפלא ביחד, ממשיכים להשחיז את המנעד הקומי שלהם בתור זוג זקנים נפלא. ולא סתם זוג זקנים, אלא גלובר ודה ויטו, שני שחקנים ותיקים מאוד ומוכרים מאוד.

נדמה שעבודתו של הארט הייתה קלה יותר – גלובר, אחרי הכל, הוא לא קריקטורה מהלכת, והארט עצמו הוא קומיקאי מנוסה מאוד. לכן הוא גונב את ההצגה. אבל ג’ונסון לא נשאר חייב. לבצע חיקוי מדויק של דה ויטו עשוי להיות בלתי אפשרי בשביל ענק שרירי אפרו-סמואני כמוהו, אבל דה רוק נותן את כל כולו בתפקיד, ויש לו מה לתת. הוא והארט מחזיקים חלק גדול מהסרט על כתפיהם. לצפות בתופעה הזאת כמעט מספיק לסרט שלם בפני עצמו – אבל רק כמעט. למזלינו, “השלב הבא” מציע הרבה יותר מזה.

מתוך "ג'ומנג'י: השלב הבא"

מתוך “ג’ומנג’י: השלב הבא” (באדיבות פורום פילם)

שדרוג בהכל – חוץ מבתסריט

“ג’ומנג’י: השלב הבא” מציג את השלב הבא בכל מה שיש ל”ג’ומנג’י” לספק – יותר אקשן, יותר אפקטים, יותר בדיחות, יותר דמויות (מחוץ למשחק ובתוכו), נבל מפחיד יותר, עולם גדול יותר, סיכון ממשי יותר… פשוט יותר מכל דבר שהוא. וכל זה מוצדק לחלוטין. יש רק דבר אחד בו “השלב הבא” נופל מקודמו בצורה בולטת, וזהו התסריט.

שני סרטי “ג’ומנג’י” החדשים הם סרטים די פשוטים על פניהם – אבל זה לא מדויק. גם סרט כיפי ופשוט לא קורה מעצמו – יש הרבה מלאכת מחשבת בתהליך, ו”שורדים בג’ונגל” הוא סרט מדויק מאוד. הוא מצליח לג’נגל כמות מרשימה ביותר של דמויות-בתוך-דמויות-בתוך-משחק, כשלמשחק יש גם חוקים מיוחדים משלו שאחנו לומדים, וכמה וכמה מהלכים דרמטיים שהדמויות הללו עוברות זו עם זו בתוך כל העיסה הזאת. אפשר לקרוא ל”שורדים בג’ונגל” “מטופש”, אפשר לקרוא לו “כיף סתמי”, אבל אי אפשר לקחת ממנו את הליטוש שלו. ב”ג’ומנג’י: השלב הבא” זה קצת חסר.

הסרט פחות אפקטיבי בניצול פורמט החיים הנגמרים. גם אין כבר צורך להציג את החוקים של המשחק, רק להזכיר את זה לצופים בצורה בסיסית יחסית – מה שמשאיר פחות מקום לבדיחות ורגעים שקשורים לזה. למעשה, ברגע שהסרט ממצה את הומור הזקנים, יש ירידה מסוימת גם בהומור וגם במתח, ונתח לא קטן מאמצע הסרט מעט משעמם. אבל מילת המפתח פה היא “מעט”, ולקראת הסוף “השלב הבא” שוב מרים את הכדור וחוזר להיות תענוג צרוף, עד לסוף.

מתוך "ג'ומנג'י: השלב הבא"

מתוך “ג’ומנג’י: השלב הבא” (באדיבות פורום פילם)

בשורה התחתונה

“ג’ומנג’י: השלב הבא” הוא המשך ראוי ביותר ל”שורדים בג’ונגל”. אם נהניתם מהסרט הקודם, ודאי תהנו גם מזה. “השלב הבא” מצליח לאזן בין בדיחות חדשות לרפרנסים לסרט הקודם. הוא בקלות יכל ליפול למלכודת התזכורות ולהגזים עם אותם רפרנסים, אך במקום הוא מצליח להזכיר לנו כמה אהבנו את הקודם בדיוק במידה הנחוצה כדי לספק לא מעט חידוש משלו. גם כשהוא נחלש מעט הוא נותר מוצלח ומבדר, והוא מתגבר על החולשות שלו בחן.

לבסוף נחטא אם לא נציין כמה מופלאה בסרט אקוופינה (Awkwafina), אבל אסור לנו לספר למה – אתם לא תסלחו לנו. פשוט לכו לצפות בסרט כדי לגלות בעצמכם!

במאגר הקופונים שלנו כבר ביקרתם?
סמארטפונים וגאדג'טים במחירים נוחים ובמשלוח ישיר עד הבית
לחצו כאן
תגובות לכתבה
גאדג'טי | Gadgety
ניווט באתר
קטגוריות
גאדג'טי
חיפוש כתבות