חיל החלל – ביקורת סדרה בנטפליקס

סטיב קארל מתוך “חיל החלל” (צילום: Aaron Epstein, תמונה באדיבות Netflix)

במשך 7 שנים שיחק סטיב קארל מנהל משרד למכירת נייר בסדרה המצליחה “המשרד”. הבוס בגילומו, מייקל סקוט, מעולם לא היה אדם שאפשר לסמוך עליו לנהל דבר, אך על אף כל פגמיו הצליחה דמותו להיות אהובה ומעוררת הזדהות. הוא הוכיח שהוא איש מכירות מצוין, מה שהסביר מדוע הגיע לתפקיד ניהול המשרד, והאהבה הכמעט המשפחתית שלו לעובדיו תמיד גרמה לנו לסלוח לו על התנהגותו הלא ראויה ולעיתים אף מטומטמת.

הסדרה החדשה “חיל החלל“, שתגיע ביום שישי הקרוב (29.5) לנטפליקס בישראל, פועלת על אותו עקרון כמו “המשרד”, אבל בקנה מידה הרבה יותר גדול ומסוכן. מה אם בוס חסר יכולת היה אחראי על משהו קצת יותר חשוב ממשלוחי נייר? משהו כמו גוף צבאי מחומש טילים עם תקציב של מיליארדי דולרים.

את ״חיל החלל״ יצר קארל יחד עם הבוס שלו מ”המשרד” האלמותית, גרג דניאלס (שגם יצר סדרה נוספת השנה, Upload של אמזון) זמן קצר אחרי שדונלד טראמפ הכריז על כוונתו לפתוח זרוע חדשה בצבא האמריקני האמורה להגן על ציוד לווייני של ארה״ב בחלל ואולי על הדרך גם להכריז מלחמה על חייזרים. על הנייר הסדרה נשמעת כמו רעיון מעולה – פארודיה על ממשלו של טראמפ באמצעות קומדיה משרדית על המשרד הכי מטומטם שיצר בכהונתו, מהאנשים בעלי הנסיון הגדול ביותר בקומדיה משרדית. אך שלא במפתיע, הסדרה שנהגתה ונמכרה במהירות על סמך ציוץ אחד של נשיא ארה״ב היא תוצר חצי-אפוי שלא מרגיש כאילו הושקעה בו יותר מדי עבודה.

חיל החלל – תבחרו כבר צד

הקומדיה עוקבת אחרי הגנרל מארק ניירד (קארל), טייס קרב לשעבר שנבחר להוביל את הזרוע החדשה בצבא של הנשיא, על אף שאין לו אפילו שביב ידע על חלל, טילים או מדע. למעשה, חוסר הידע שלו כל כך ניכר שהוא מכריז שמודל החיקוי שלו למשימה היא אפולו 13 – חללית שמיכל החמצן שלה התפוצץ. כעת נאלץ ניירד לעקור את משפחתו ולעבור לאיזור נידח בקולורדו כדי לנהל את חיל החלל – משימה שאף אחד, כולל הוא עצמו, לא מעוניין בה.

את הצד המדעי של הצבא החדש מוביל היועץ שלו, דוקטור אדריאן מאלורי, בגילומו של ג׳ון מלקוביץ׳. מאלורי אמור לייצג את התסכול שלנו מפוליטיקאים ואנשי צבא חסרי ידע שרק רוצים לזרוע הרס ולהוכיח את גבריותם. למעשה, רוב הפרקים של ״חיל החלל״ נעים על המימד הזה – הפער בין אנשי המדע המשכילים לאנשי הצבא ההרסניים.

ג'ון מלקוביץ מתוך "חיל החלל" (צילום: Aaron Epstein, תמונה באדיבות Netflix)
ג’ון מלקוביץ מתוך “חיל החלל” (צילום: Aaron Epstein, תמונה באדיבות Netflix)

אך אם ציפינו לסדרה שתבקר את ממשל טראמפ וחיל החלל שלו, מה שקיבלנו בפועל היא סדרה שלא מתחייבת לאף צד, ומנסה להראות את הטוב שבכל אחד מהם. נראה שביקורת אינה הצד החזק של הסדרה. מצד אחד הגנרל אותו מגלם קארל הוא בבירור אידיוט שלא מבין שאי אפשר לפתור כל בעיה על ידי השלכת פצצה עליה. אך מצד שני, התעוזה שלו מצילה את המצב בצורה טובה יותר מאשר המדענים הזהירים שלא מוכנים לפעול מבלי לנתח כל צעד אפשרי ולהסיק מסקנות.

הסדרה מבקרת באותה מידה גם את הרפובליקנים ההרסניים וגם את הדמוקרטים המפונקים, ובכך בעצם לא מבקרת אף אחד מהם. כולם צודקים לפעמים, כולם טועים לפעמים ואף אחד לא באמת יודע מה הוא עושה. ייתכן ובמהלך כתיבת הסדרה, הבינו היוצרים שאי אפשר ליצור סדרה שלמה עם דמויות מעניינות על גב בדיחה אחת. אם הסדרה החלה כניסיון לצחוק על ההכרזה של דונלד טראמפ על צבא חללי – היא הסתיימה עם הבנה שאולי זה לא רעיון כל כך רע.

כדי שנזדהה ונאהב את דמותו של קארל וכל שאר עובדי חיל החלל היו חייבים להציג לנו את יתרונות החיל הזה, ובכך לתת לטראמפ טפיחה על השכם (על אף שבשום שלב בסדרה הוא אינו מוזכר בשמו). לא ברור מה חיל החלל האמיתי יעשה, אבל גרסתו הפיקטיבית בהחלט יכולה לעזור לאנושות ולהציל רבים – אם לא תקרוס לחלוטין מניהולה הכושל.

דרמה או קומדיה?

חציה הראשון של העונה של ״חיל החלל״ מציגה פרקים לא אחידים ברמתם. אם פרק הפתיחה היה דרמטי ביותר ועסק בהתמודדות של הגנרל ניירד עם החיל הבלתי מתפקד שקיבל להנהיג והקשיים שהערים על משפחתו, הפרק השני כבר שינה פאזה והורכב ברובו מבדיחות זולות על קוף אסטרונאוט. הפרק השלישי (והטוב ביותר מבין החמישה שסוקרו) שילב היטב בין הדרמה לקומדיה, ונתן הצצה לפוטנציאל הטמון בדמויות. פוטנציאל שממשיך להיות לא ממומש בפרקים שבאו אחריו.

לא ברור לחלוטין האם הסדרה מנסה להיות יותר דרמה או קומדיה. היא מציגה סיטואציות קומיות, אך בשום שלב אינה באמת מצחיקה או אפילו מתאמצת לספר בדיחות ופאנצ׳ים. היא פועלת יותר על האבסורד שאיתו מתמודדות הדמויות ועם חוסר הרצון של כל מי שעובד בחיל החלל להיות שם. כולם סובלים, כולם מעדיפים למצוא עבודה טובה יותר – אך כולם תקועים שם. לרוב, זה יותר עצוב ממצחיק.

מתוך "חיל החלל" (צילום: Aaron Epstein, תמונה באדיבות Netflix)
מתוך “חיל החלל” (צילום: Aaron Epstein, תמונה באדיבות Netflix)

מבחינה עיצובית, הסדרה מצליחה היטב בהעברת קנה המידה העצום של חיל החלל. אם ״המשרד״ התקיימה כמעט לחלוטין בתוך חלל עבודה פצפון, ״חיל החלל״ לא מתביישת להראות לנו כמה כסף בוזבז על המשימה. אפקטים, חיות ב-CGI, טילים מתפוצצים וסטים ענקיים גורמים להתרחשויות להרגיש יותר מלחיצות מאחר ואנו מבינים מה סדר הגודל של החיל הזה. ככלל, הסדרה מבוימת יותר כמו סרט מלחמה עטור תקציב וכוכבים מאשר קומדיית מקום עבודה.

אך בעוד הייתה יכולה להיות מושלמת כפארודיה על סרטי מלחמה, או לפחות סאטירה פוליטית כמו ״ויפ״ (שמספר משחקניה גויסו כדי לתת לנו תחושה שאנו צופים בממשיכת דרכה), ״חיל החלל״ מרגישה כמו פספוס שלא לחלוטין התחייב לז׳אנר. במהלך הצפייה לא יכולתי שלא להיזכר בסדרה שעשתה את זה הרבה יותר טוב, ״על הקצה״ של HBO (בכיכובם של ג׳ק בלאק וטים רובינס). במקרה ומאסתם ב״חיל החלל״ באמצע העונה, אך נשארתם עם טעם של עוד, מומלץ לבחון אותה ולהבין כיצד יוצרים פארודית מלחמה ראויה.

חיל החלל תעלה לשידור בנטפליקס ישראל ביום שישי הקרוב, ה-29.5, החל מהשעה 10:00.

הצטרפו לערוץ הטלגרם של גאדג’טי לעדכונים שוטפים בנושאים טכנולוגים ולערוץ גאדג’טי דיל למבצעים. תוכלו גם להירשם לעדכונים מאיתנו דרך ערוץ האינסטגרם הרשמי, עמוד החדשות של גוגל או בעמוד הפייסבוק.


*חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.

השוואת מפרטים