“ראצ׳ד” (Ratched), דרמת האימה החדשה מבית היוצר של ריאן מרפי (“אימה אמריקאית״, “הפוליטיקאי”), שואבת אותנו פנימה עם הבטחה מסקרנת – הצגת סיפור הרקע של אחת מדמויות הנבל הזכורות ביותר בתולדות הקולנוע, האחות ראצ’ד מהסרט “קן הקוקיה” (One Flew Over the Cuckoo’s Nest), והיא אכן מקיימת את ההבטחה. אך השאלה איתה אנו נותרים היא “למה היינו צריכים את זה”?
ראצ’ד – העלילה
הסדרה עוקבת אחר הגעתה של האחות מילדרד ראצ’ד (שרה פולסון, “גברת אמריקה”), שהייתה אחות במלחמת העולם השניה, לקליפורניה. מילדרד מחפשת להתקבל לעבודה בבית חולים פסיכיאטרי שבו מוחזק אדמונד טולסון (פין וויטרוק, “אימה אמריקאית”), רוצח כמרים שמחכה למשפט. על אף שטרם הפכה לנבלית המוכרת שתהיה בעוד כ-15 שנה, התקופה שבו מתרחש הסרט “קן הקוקיה”, ניתן לזהות כי האחות ראצ’ד היא אישה מסתורית וקרה שלא תבחל באמצעים להשיג את מטרותיה. על כן צוות בית החולים, ביניהם הרופא ריצ’ארד הנובר (ג’ון ג’ון בריונס, “סיפור פשע אמריקאי: הרצח של ורסאצ’ה”) והאחות באקט (ג’ודי דיוויס, “המלבישה”) מפתחים שנאה מיידית כלפיה.
בסדרה מככבים גם קורי סטול (“בית הקלפים”) כבלש פרטי המתגורר במלון שבה שוכנת מילדרד, שרון סטון כמיליונרית אקצנטרית ו-סינתיה ניקסון (“סקס והעיר הגדולה”) כמזכירת העיתונות של המושל המנסה לעזור לבית החולים לקבל מימון נוסף.
מי את, האחות ראצ’ד?
לאורך העונה אנו מקבלים הצצות להיסטוריה של ראצ’ד, ומנסים להרכיב את הפאזל שיסביר מדוע נהייתה מי שנהייתה. אך בשום שלב לא לגמרי ברור מדוע מרפי ויוצר הסדרה, אוון רומנסקי, סברו כי דמותה של האחות ראצ’ד היא דמות שבכלל זקוקה לסיפור רקע וגאולה, 45 שנים לאחר הופעתה בקולנוע. ייתכן והתשובה היא שהאחות הסדיסטית נותרה היחידה מבין 5 הנבלים שנבחרו כטובים ביותר בתולדות הקולנוע על ידי מכון הקולנוע האמריקאי (AFI) שטרם קיבלה יצירה אישית החוקרת את מקורה.
ארבע האחרות, למקרה שתהיתם, הן חניבעל לקטר מ”שתיקת הכבשים” שסיפורו נחקר ב״דרקון אדום”, נורמן בייטס מ”פסיכו” שהתבגרותו נחשפה בסדרה “בייטס מוטל”, דארת’ ויידר שזכינו לראות מתקרב לאופל בטרילוגיית הפריקוולים של “מלחמת הכוכבים” והמכשפה המרשעת מהמערב מ”הקוסם מארץ עוץ” שזכתה לגאולה במחזמר “מרשעת” (Wicked).
>> הצטרפו לערוץ הטלגרם של גאדג'טי
אך בזמן שכל אלו קיבלו יצירות משמעותיות, הסדרה על האחות ראצ’ד לא מצליחה לשפוך אור אמיתי על היווצרות הדמות האיקונית, ובעיקר סובלת מכל הרעות החולות אליהן התרגלנו מיצירותיו של מרפי – סיפור מבולגן ולא ברור, אלימות פורנוגרפית לשם זעזוע בלבד ואובר דרמטיות שמצליחה לגרום לנו להתחרפן מספיק בשביל להיכנס בעצמנו לבית המשוגעים בו עובדת האחות.
ייתכן ומטרת הסדרה היא באמת לגרום לקהל לחוות סוג של שיגעון, אחרת קשה מאוד להסביר את הזיג-זג הסגנוני שלה. המוסיקה משלבת בין בחירות גאוניות כמו שימוש בפסקולים מסרטי אימה אחרים (הסדרה נפתחת למשל עם הנעימה מהסרט “פסגת הפחד”) לבין התעקשות להשמיע פסקול אימה גנרי וצורם על גבי כל סצינה וסצינה בסדרה, בין אם היא אמורה להפחיד או לא. לאורך שעה של פרק, קשה למצוא דקה אחת של שקט שלא מלווה במוסיקה מוגזמת שמנסה להזכיר לנו שמדובר בסדרת אימה – אפילו אם זה על גבי סצינה של ראיון עבודה ששום דבר בו לא משדר “פחד”.
הסגנון הויזאולי משדר דיסוננס בין האימה הקשה לצפייה המוצגת על המסך לבין הצבעוניות המסטיקית שהינה ההיפך המוחלט מהסרט עליו מבוססת הסדרה. בעוד בית החולים בסרט עוצב בצבע לבן מסנוור, כאן הסטייל הצבעוני והבוהק מקשה עלינו להשתכנע שמדובר בבית חולים פסיכיאטרי מלחיץ ולא במלון מסוגנן ומזמין. גם העריכה מרגישה לעיתים מסוגננת מדי, עם סצינות המוצגות במסך מפוצל.
בדומה ל”אימה אמריקאית” המצליחה של מרפי, גם כאן השלם קטן מסך חלקיו. הצפייה ב”ראצ’ד” מרתקת לפרקים, אך בעיקר בזכות סצינות מזעזעות העומדות בפני עצמן. בראשן אלו המתעסקות בשיטות הרפואה האכזריות של התקופה. אך הסדרה מתקשה ליצור סיפור שלם שמאגד בין הסצינות האלו, ואנו נשארים עם פרקים שברובם לא מחזיקים מים במשך שעה שלמה. הסדרה לא מצליחה לשמור על ז׳אנר אחיד ומזגזגת בין אימה רצחנית, הומור שחור ומלודרמה סבונית.
השורה התחתונה
“ראצ’ד” תספק לכם חוויית צפייה שלא תשכחו מהר, אך מתבססת יותר מדי על אלימות שקשה להוריד ממנה את העיניים ומעט מדי על בניית סיפור מעניין. באופן מסוים היא מזכירה את אחת העונות הטובות יותר של “אימה אמריקאית”, שעסקה בבית משוגעים (והייתה זו שהציגה את פולסון לסדרה) אך לא מצליחה להגיע לרמת הטירוף שלה. בכל זאת, העונה ההיא הציגה גם חייזרים, רופא נאצי אכזר והופעת אורח של אנה פרנק.
בהשוואה, בית החולים המעוצב של ״ראצ’ד” מרגיש יותר כחלום מאשר סיוט. את הרוע האמיתי של ראצ’ד ראינו כבר בקולנוע, והסדרה לא מצליחה לתרץ את קיומה עם סיפור הרקע המבלבל שנתפר לה, שבסופו של דבר מעניין פחות מהתוצאה הסופית, שזיכתה את השחקנית המקורית, לואיז פלטשר, באוסקר.
8 פרקי העונה הראשונה של “ראצ’ד” יעלו בנטפליקס ביום שישי, ה-18 בספטמבר.
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.