בנק ישראל בוחן הנפקה של שקל דיגיטלי

שקל דיגיטלי תמונה: בנק ישראל

לאור ההתפתחות של המטבעות הדיגיטליים בעולם, המוכר בהם הוא “ביטקוין”, החלו לבחון בבנק ישראל בשנים האחרונות אפשרות למתן מענה בדמות מטבע דיגיטלי שיונפק על ידי המדינה. ועדת ההיגוי של הבנק פירסמה היום (ג’, 11.5) מסמך פתוח המיועד לפנות לציבור הרחב ולעוסקים בתחום הפיננסי בישראל, והציגה טיוטה ראשונית המציגה מודל אפשרי להנפקה של “שקל דיגיטלי”.

בבנק ישראל מציינים כי רבים מהבנקים המרכזיים בעולם כבר עוסקים בשאלת ההנפקה של מטבע דיגיטלי מרכזי למדינה, שיגיע כאלטרנטיבה למטבעות פרטיים הקיימים בשוק, אך מסייגים כי לא מדובר במהלך שיצא לפועל באף מדינה בשלב זה וכי מדובר בבחינה ראשונית בלבד, אשר כרוכה בהערכת הכדאיות למהלך והצגת היתרונות והסיכונים שבהנפקת מטבע דיגיטלי על ידי הבנק המרכזי במדינת ישראל.

>> הצטרפו לערוץ הטלגרם של גאדג'טי

ה”שקל הדיגיטלי”, כפי שרואים זאת בבנק ישראל, יגיע כאמצעי נוסף שיכין אותנו לצורות תשלום עתידיות שעשויות להתפתח בעולם, אך בעוד שבבנק המרכזי מעוניינים ליצור מטבע דיגיטלי מפוקח, אותו “שקל דיגיטלי” מיועד להחליף במידה מסוימת את השימוש במזומן, ולפחות בשלב זה רואים בו בבנק כמטבע שיונפק באופן בלתי תלוי בחשבון בנק, כך שכל אדם יוכל להשתמש בו דרך ארנק דיגיטלי זה או אחר שקיים כיום או יהיה קיים בעתיד, זאת בניגוד לדרך בה מנוהל הכסף במדינת ישראל כיום, אשר זמין בתמיכת חשבון בנק או בתשלום פיזי במזומן.

בנק ישראל יהיה זה שיפקח על כמות הכסף הדיגיטלי הקיימת בשוק, אך לא יהיה זה שיספק את המטבעות לציבור הרחב, כאשר עבודה זו תוטל על גופים פיננסיים שונים הקיימים כיום בשוק או יוקמו בעתיד, כשכולם יעקבו אחר דרישות הרגולוציה כפי שאלו יידרשו על ידי הבנק המרכזי.

היתרונות אותם מונים בבנק מעידים על הרצון לספק חלופה למזומן ממספר סיבות:

  • שמירה על הפרטיות – יצירת מטבע דיגיטלי שאינו תלוי בחשבון בנק יאפשר לשמור על פרטיות מסוימת בביצוע עסקאות, תוך שמירה על כללי איסור הלבנת הון ומניעת העלמות מס.
  • זמינות גבוהה – בבנק ישראל מציינים את נושא הבטחת היתירות של מערך התשלומים בהנפקה של מטבע דיגיטלי על ידי הבנק המרכזי, והמשמעות לכך היא תמיכה בפעילות הכלכלית על ידי יצירה של מטבע שייבנה בתשתית נפרדת ויאפשר להמשיך את ביצוע התשלומים גם במידה ואחת ממערכות התשלומים חוו תקלה.
  • אלטרנטיבה למטבעות פרטיים – על אף הצלחתה של ביטקוין, החשש של מדינות רבות בעולם הוא שמטבע פרטי כמו זה, ורבים אחרים כמותו, לא נמצאים תחת פיקוח ישיר. עדות לכך היא התזזיתיות של ערך המטבע מול מטבעות אחרים בשוק, אשר הובילה אותו למחיר של כ-55 אלף דולר עבור מטבע ביטקוין אחד. בבנק ישראל, וגם בבנקים מרכזיים אחרים בעולם, ינסו לשווק מטבעות דיגיטליים שיונפקו על ידי “מדינות” כמפוקחים ובטוחים יותר לשימוש, תוך שהם מספקים אפשרות כניסה לשחקנים חדשים לעולמות התשלומים שיתבססו על קיומו של ה”שקל הדיגיטלי”.
  • פיתוח סטנדרטים בתחום התשלומים הדיגיטליים – חלק מהעבודה של בנק ישראל בנושא ה”שקל הדיגיטלי” תהיה בהשתלבות בפיתוח הסטנדרטיים למטבעות דומים שיושקו בעולם. העבודה המשותפת של בנקים מרכזיים בעולם על פיתוח הסטנדרטים תאפשר סחר נוח יותר בין מטבעות ובין מדינות, כך שניתן יהיה לרכוש בקלות מוצרים גם מחוץ למדינה בה הונפק המטבע הדיגיטלי, ובבנק ישראל מציינים כי העבודה המשותפת הזו אף עשויה להוזיל עלויות של סחר בין מדינות.
  • מאבק בכלכלה השחורה – מטבע דיגיטלי יכול לתרום רבות במלחמה בהעברת כספים ב”שוק השחור”, המתבצעות לרוב באמצעות כסף מזומן, אחריו קשה יותר לעקוב בהשוואה לאמצעי התשלום הדיגיטליים. בבנק ישראל מקווים כי המעבר ל”שקל דיגיטלי” יאפשר זמינות לביצוע רכישות, קטנות כגדולות, בקלות, וייתר בעתיד את הצורך במזומן.

פרט ליתרונות ינסו בבנק ישראל לבחון גם את הצדדים השליליים בגין הנפקת מטבע דיגיטלי, בהן ההשפעה של הנפקה מסוג זה על שוק המט”ח והשפעות על מערכת הבנקאות הקיימת בישראל. בשלב זה קורא בנק ישראל לקהילה הפיננסית המקצועית בישראל כדי שיעבירו התייחסויות לאפשרות הנפקת “שקל דיגיטלי”. התייחסויות ניתן יהיה להעביר לכתובת הדוא”ל CBDC-Public-Consult@boi.org.il החל מה-18.5.2021 ועד לתאריך 31.7.2021.

השוואת מפרטים