בשנת 2018 יצא לעולם הסרט "ונום" וגרם להרבה אנשים להרים גבה (כולל עבדכם הנאמן), כי הוא לקח את ונום – אחד האויבים הכי מוכרים של ספיידר-מן ובנה סביבו סיפור שלא כולל את ספיידר-מן! זה כמו לעשות סרט של לוקי שמתעלם לחלוטין מת'ור, זה כמו לעשות סרט של על דוקטור דום שמעולם לא פגש את ארבעת המופלאים, זה כמו לעשות סרט של הג'וקר בלי להזכיר את באטמן (…אה רגע).
בסופו של דבר סרט הסולו הראשון של ונום היה… בסדר, הוא הרגיש כמו סרט משנות ה-90 שאיכשהו מצא את עצמו בעולם המודרני, לא לגמרי שנאתי אותו אבל גם לא ממש אהבתי אותו.
>> הצטרפו לערוץ הטלגרם של גאדג'טי
דבר אחד ש-ונום הראשון עשה שגרם לי באמת להיות מרותק לכיסא היה לבנות ציפיה לסרט הבא בסדרה שיפגיש את ונום עם קארנג' – אחת הגרסאות היותר מוכרות ורצחניות של הסימביוט המוכר, דבר שבנה לי בראש ציפיה לא קטנה לסרט שיציג לעולם לראשונה את גרסת הלייב אקשן של קארנג', ואפילו חשבתי שוודי הארלסון הוא בחירה לא רעה לתפקיד (על אף הפאה המזעזעת ההיא מהסרט הראשון), ואז ראיתי את הסרט.
ונום 2 – העלילה
הסרט החדש מפגיש את ונום ואדי ברוק (טום הארדי) עם הרוצח הסדרתי קלייטוס קסדי, כאשר התפרצות קלה של ונום מול קאסידי נותנת לו את ההזדמנות לקבל קצת מהסימביוט לתוך הגוף שלו ולהפוך לקרנג' – יצור סמביוטי הרבה יותר רצחני מ-ונום, כנראה גם יותר חזק ממנו ובאופן כללי יצור דיי משוגע. עכשיו אדי ו-ונום צריכים לעצור את קאסידי מלהשלים את המסע שלו להתאחד עם אהובת ילדותו שריק (נעומי האריס) – אישה בעלת צרחה על קולית, תוך כדי שהוא זורע כמה שיותר הרס בדרך.
לא הבנתי, זו קומדיית שותפים או סרט גיבורי על?
אחת הבעיות הכי גדולות של הסרט הזה היא העובדה שהסרט לא באמת מצליח לשים את עצמו בז'אנר מסויים, לפעמים הוא סרט אקשן, לפעמים הוא מנסה להיות סיפור מתח על רוצח סדרתי, אבל רוב הזמן ובגלל שהוא הסרט המשך לסרט הראשון הוא סוג של קומדיית שותפים.
הסרט מנסה לבחון את מערכת היחסים של ונום ואדי, האחד רוצה לעשות באלגן, לאכול אנשים רעים ולהיות "המגן הקטלני" בעיר שלו, והשני הוא כתב חסר כריזמה וחסר אישיות בכללי. באמת, אדי ברוק של הסרטים האלו הוא דמות שאנחנו לא יודעים את המניעים שלו, לא יודעים מה הוא אוהב, מה העקרונות שלו – אנחנו לא יודעים כלום על אדי. שזה אפילו יותר מעצבן כי הסרט לא מנסה לבנות את אדי כדמות אפילו לא לרגע. אחרי המפגש עם קלייטוס, אדי ו-ונום רבים ו-ונום פשוט מחליט לחפש לעצמו מארח חדש ומתחיל לקפוץ מגוף של אדם תמים אחד לשני תוך כדי שהוא מחפש משמעות לקשר שלו עם אדי.
והעלילה הזאת מעצבנת ובעייתית משתי סיבות עיקריות בעיניי – הראשונה היא שבזמן ש-ונום חוגג במסיבת תחפושות בה מתייחסים אליו בתור האדם עם התחפושת הכי מגניבה בעולם, אדי הוא פשוט.. אדי. הוא קיים והוא לא באמת דמות מספיק עגולה ומעניינת כדי שיהיה לנו כצופים מספיק מעניין להמשיך ולהתמקד בו, וזה מעצבן כי הוא הדמות הראשית של הסרט וכצופה חשוב לי להרגיש משהו אל הדמות שכל הפרנצ'ייז הזה מבוסס עליה – אבל אין לי שום דבר לאדי.
הבעיה השניה היא ש-ונום של הסרטים האלו לא מתנהג כמו ונום. הוא סוג של Man-Child סימביוטי, קצת מזכיר את הסטריוטיפ של התלמיד קולג' שמבין שהוא צריך להתבגר ומהר, וזה פשוט לא ונום. ונום בקומיקס הוא דמות קטלנית, הוא מתמרן את ספיידר-מן, הוא מתמרן את אדי ברוק ומעצים את הרוע והשנאה שכבר קיימים בו (אדי ברוק בקומיקס הוא דושבאג ששונא את פיטר פארקר, זה לא הרבה מניעים, אבל זה יותר ממה שהסרטים האלו נתנו לנו על אדי ברוק) והונום שמוצג לנו פה הוא סוג של דובי חמודי שמחפש את המקום שלו בעולם – ובאמת שאם זה היה סתם סרט על חייזר שיוצר קשר עם בן אנוש וביחד הם עוברים הרפתאקות לא הייתה לי בעיה עם זה.
אבל אנחנו מדברים פה על ונום, דמות מבוססת ומוכרת שכל העולם מחכה לראות מתמודד נגד האויב הכי גדול שלו – ספיידר-מן. ובדרך כלל אין לי בעיה עם שינוי של חומר המקור של גיבורים או נבלים כדי שיתאימו את עצמם לנרטיב מסויים אבל קודם כל הנרטיב הזה צריך להצדיק את זה, וגם אני מרגיש כאילו השינוי הזה מוגזם מידי בבחינה של הדמות ולא משאיר הרבה מקום ל-ונום המוכר והאהוב לצאת אם וכאשר הוא יפגוש את ספיידר-מן.
לא בדיוק שם
מילא הסרט היה מפשל רק בהצגה של אדי כדמות לא מעניינת ושל ונום כילד מבוגר, אבל לסרט יש גם אויב – קארנג'. מדובר בדמות דיי מטורפת ביקום הקומיקס של מארוול, הוא כל מה ש-ונום היה רוצה להיות אבל מוגבר ל-11, הוא רצחני, הוא ערמומי והוא לא בוחל באמצעים. קארנג' של הסרט לעומת זאת הוא… בסדר, הוא מרגיש כמו גרסה מהולה במים של הדמות – כן מחזיק ברוב המאפיינים שלו אבל עדיין לא שם, אם קארנג' של הקומיקס הוא 11 אז זה של הסרט הוא בערך 6.
אני לא מאשים את וודי הארלסון בטעות שהיא קארנג' של הסרט, הרי הארלסון כבר מכיר טוב איך זה לשחק רוצח סדרתי מטורף (את זה הוא עשה ב"רוצחים מלידה" משנת 1994), אבל אני חושב שהעובדה שהסרט דורג לגילאי 13 ומעלה, ולמרות שהוא דוחף את הדירוג שלו ממש עד הקצה הוא עדיין לא מממש את הפוטנציאל שלו. דמיינו סרטים כמו "סיוט ברחוב אלם" או "יום שישי ה-13" בדירוג לגילאי 13 ומעלה, קצת מפספס את הפוטנציאל של הסרט, לא?
אל קארנג' מתלווה שריק – מוטאנטית בעלת צרחה על קולית שסיפור האהבה בניהם מקבל תפנית קשה כשהחולשה הכי גדולה של הסימביוטים היא קול. גם פה לסרט היו הרבה הזדמנויות לפתח את הדמות של שריק (שהיא מוטאנטית! ביקום של סוני! וזה בקושי מוזכר) ואת ההשפעה של הכוחות שלה על הסימביוטים, אבל לא. רוב הזמן היא צורחת, קארנג' אומר לה לשתוק ופה זה נגמר. עד פספוס של דמות.
אבל עם כל הדברים הרעים שזרקתי פה על הסרט, יש גם שני דברים טובים בו – בראש ובראשונה עבודת לכידת התנועה – גם ונום וגם קארנג' מרגישים חיים ואמיתיים כמו שהם מעולם לא נראו וזאת הרבה תודות לעובדה שבמאי הסרט הוא לא אחר מאשר אנדי סירקיס (לנצח גולום), שכבר הפך להיות אוטוריטה שקשה לערער עליה כשזה מגיע ללכידת תנועה. יש סצנה אחת בה זה נראה קורה משהו ממש מטומטם, וכשתראו אותה לא תוכלו ממש להתעלם מהקיום שלה, אבל הסרט כן יפיפה ויזואלית ואני מוכן לנסות ולשכוח שראיתי אותה.
הדבר השני הטוב בסרט הוא ספויילר רציני, אז אם הגעתם עד לפה ואתם עדיין מנסים להימנע מספויילרים אז הנה סיכום קצר – ונום 2 הוא לא סרט טוב, הוא מרגיש כמו סרט שהיה צריך להגיע ישירות לשירותי הסטרימינג ואולי שם הוא היה מרגיש קצת יותר בנוח. אם אהבתם את ונום הראשון, יש מצב שתאהבו גם את השני, אבל אם לא אז אין לכם טעם לצפות בו מלבד…
המשיכו לקרוא באחריותכם בלבד – כאן נכנסת אזהרת הספויילרים, הזדמנות אחרונה
פרטים על הסצינה שאחרי הכתוביות של הסרט למטה – ראו הוזהרתם..
אמרנו אזהרת ספויילרים אחרונה לפני שתי אזהרות כבר, למה אתם ממשיכים לקרוא אם לא אוהבים ספויילרים?
בסוף הסרט, אחרי שונום הורג את שריק וקרנג׳ הוא ואדי בורחים מהרשויות אל חופשה בחוף נידח, שם ונום שואל את אדי אם הוא רוצה שהוא יחלוק איתו קצת מהידע של הגזע הסימביוטי, ובאותו הרגע חדר המלון סביבם משתנה בצורה מוכרת, הם פתאום בחדר יותר מפואר ובטלוויזיה משודר הדיווח של ג'יי ג'ונה ג'יימסון מסוף "ספיידר-מן רחוק מבית"! ונום הוא רשמית חלק מהיקום הקולנועי של מארוול וכל השטויות על זה שהוא חלק מיקום נפרד הפכו ברגע אחד ללא רלוונטיות בשום צורה. בהתחלה לא ידעתי איך להגיב מרוב אושר, אבל עכשיו כשאני חושב על זה – ונום הזה – נקרא לו "ונום החמודי", הוא לא רע כמו ונום של ספיידר-מן, הסימביוט מעולם לא התחבר קודם לפיטר פארקר מה שיצר את האנטגוניזם שלו נגדו. אדי ברוק מעולם לא עבד בדיילי ביוגל עם פיטר ואף פעם לא פיתח איתו יחסי עוינות – הדבר שאיפשר לו להתחבר לונום ולמרר את חייהם הן של פיטר והן של ספיידר-מן, ואין שום סיבה ששניהם פתאום יהיו אויבים.
עם זאת – יש דבר אחד שונום אמר במהלך הסרט שיכול להיות רמז מתרים לעתיד, ונום אמר שהוא רוצה להיות "המגן הקטלני", בקומיקס, Venom: Lethal Protector היה סיפור בו בסופו ונום ו-ספיידר-מן שיתפו פעולה על מנת לעצור אויב חזק יותר. האם זה אומר שאנחנו יכולים לצפות לונום ב"ספיידר-מן: אין דרך הביתה"? משהו בי רוצה לקוות שכן, אבל אחרי ונום 2, אני לא יודע אם זה באמת הזמן הנכון להפגיש את שתי הדמויות הענקיות האלו. רק הזמן והמולטיוורס יגידו.
עוקבים? כל החדשות מגאדג'טי
חלק מהפוסטים באתר כוללים קישורי תכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל של מוצרים. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם.
הסקירות והתכנים המופיעים באתר מהווים המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליהם. כל המחירים המופיעים באתר נכונים ליום הפרסום בלבד והאחריות לקניית מוצר או שירות כזה או אחר מוטלת עליך בלבד – השימוש באתר בהתאם לתנאי השימוש והפרטיות.